קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין תיקון אופנוע במוסך: 1. תביעה לתשלום "2,150.- ש"ח + קנס שבית המשפט יחליט", בגין "רמאות שקר השפלה לקיחת תשלום ללא תמורה" - כהגדרתה בכתב התביעה. התובע, בעל אופנוע; ב96-/06/19 ניזוק האופנוע כתוצאה מהחלקה; האופנוע הובא אל מוסכו של הנתבע, מוסך השירות המוסמך לאופנועים מסוג זה ומוחזק כמומחה לתיקונם. התובע שילם 800.- ש"ח בעבור התיקון אך מיד לכשקיבל את האופנוע לידיו חש שאיננו תקין - הוא איננו יציב בעת הנסיעה, ה"כידון" (הגה) רועד וכיוצ"ב. או אז החלה, לטענת התובע, מסכת של התרוצצויות, בקשות, תחנונים ואף "השפלות". לכל פניותיו נענה כי האופנוע תוקן ותקין ואין כל יסוד לטענותיו. משעמד על דעתו כי "ההגה" עקום נאמר לו שהוא עצמו עקום. התובע החל להתרוצץ בין בעלי מוסכים אחרים לתיקון אופנועים אשר - לדבריו - אישרו טענתו כי התיקון לא בוצע כהלכה, אך כל דבריו וטענותיו שהושמעו בפני הנתבע נפלו כאמור על אזניים אטומות. הנתבע עמד על דעתו שהרכב תקין ואין צורך בכל תיקון נוסף. סופו שהתובע פנה למוסך אחר - שילם סך 200.- ש"ח ולדבריו תוקן הרכב במוסך זה, ולאחר תיקונו לא סבל עוד מאותן תופעות "אי יציבות". אין התובע מבהיר בתביעתו (ואף בעת הטעון בפני לא האיר עיני) כיצד הגיע לסכום הנתבע על ידיו. 2. הנתבע מכחיש כל טענות התובע. לדבריו תוקן האופנוע על ידיו, נבדק מספר פעמים לאחר התיקון ובכל פעם שהתובע חזר והתלונן ונמצא שאין בו כל דופי. את אי היציבות עליה התלונן התובע מייחס הנתבע ל"עיקום קל של הכידון ושל ידית המצמד" שאין בינם לבין התיקון שבוצע דבר. לדבריו הציע לתובע להחליפם אך התובע לא נאות לכך בשל מחסור בכסף. בעת הטעון בפני לא כיחד הנתבע כי לאחר שהתובע חזר ובא פעמים מספר בתלונותיו "הכריז עליו כנודניק" והודיעו "שיעשה מה שהוא רוצה". 3. התובע לא תמך תביעתו בכל ראיה מקצועית - עד מומחה שיבסס טענותיו במישור המקצועי. לדבריו כל תחנוניו בפני בעלי המוסכים האחרים אליהם פנה ואשר אישרו באזניו כי התיקון לא בוצע כהלכה סרבו בכל תוקף להעיד כנגד הנתצבע ואף הצהירו כי אם יכפה עליהם להתייצב למתן עדות לא יאמרו את האמת ... לעזרתו של שמאי, בוחן רכב, מהנדס או מומחה אחר לא חשב לפנות וככל הנראה אף חסר הוא את המימון הדרוש לכך. יחד עם זאת התרשמתי מכנות עדותו של התובע, בתאור הפגם שנמצא לאחר התיקון באופנוע, פניותיו המרובות אל הנתבע , עד כדי תחינה ממש, הפניות לבעלי המוסכים האחרים וכיוצ"ב. עדותו נתמכה בעדות גיסו העד אריאל אקריש אשר ליווה את התובע ב"מסעות תלאותיו" בין המוסכים השונים כולל פניות אל הנתבע. העד אישר שהוא עצמו רוכב אופנוע וכאשר רכב על אופנועו של התובע, לאחר שחזר מהתיקון, חש ברעד ואי יציבות. יתר על כן - עצם העובדה שלאחר שתוקן האופנוע במוסך אחר חלפו התופעות הללו ניתן ללמוד כי אכן לא יצא ממוסכו של הנתבע כשהוא תקין למהדרין. 4. כנגד עדויות אלו, המהימנות עלי, העיד רק הנתבע עצמו שחזר על גירסתו המפורטת לעיל. גם הוא לא העיד בעל מקצוע או מומחה אחר אשר יוכל לאשר גירסתו- אף שכבעל מוסך המתמחה בתחום זה בודאי מצוי במוסכו או קשורים עמו בעלי מקצוע נוספים שניתן היה להעמיד את האופנוע לבדיקתם - אף אם משוכנע היה שהכל תקין - בבחינת קבלת "דעה נוספת". חייב אני לומר כי עמדתו הנוקשה של הנתבע הדאיגה אותי לא רק בשל סברתי שיש לצפות ליחס מעט יותר אוהד כלפי לקוח - במערכת היחסים בין נותן שרות ללקוחו, כפי שרוצים היינו לראותם "במקומותינו" - אלא משום שמדובר בטענת חוסר יציבות של אופנוע - ואין צריך להרחיב את הדיבור על הסכנות המרובות האורבות לרוכבי כלי רכב אלו בשל פגיעותם הרבה; עיקר "כחו" של האופנוע בהיותו יציב - וכל חוסר יציבות יכול שיביא לתוצאה הרת אסון. במצב דברים זה חלילה לבעל המוסך מלזלזל בתלונות לקוחו אודות רעד וחוסר יציבות ואף אם סבור הוא שהרכב תקין חייב הוא לחזור ולבדוק פעם אחר פעם את תלונות לקוחו ואולי אף להיוועץ במומחה אחר - שכאמור מדובר בתלונות אודות מפגע בטיחותי חמור מאין כמוהו. לא התרשמתי כי הנתבע אכן גילה את היחס הרציני והסובלני - כדרוש. 5. עם כל זאת, כאמור אין בפני כל נתונים בדוקים ללמוד ולקבוע מה בפועל היה הליקוי שנמצא ותוקן, פרט לנתון אחד - שהתובע תיקן ליקוי זה במוסך אחר תמורת 200.- ש"ח, ולאחר תיקון זה לא חש עוד בתופעות המתוארות לעיל. אמנם לא הוצגה בפני קבלה [והתובע טען כי התיקון נעשה בלא קבלה] אך מוכן אני לקבל עדות התובע כי שילם כטענתו. סכום זה - אותו נאלץ התובע לשלם כדי להביא את האופנוע למצב בו היה צריך להיות לאחר תיקונו אצל הנתבע, הינו הנזק הממשי היחיד שהוכח ע"י התובע. משקבלתי את גירסתו אודות "מסע התלאות" שאותו נאלץ לעבור - יש לפצותו גם בגין המטרד ובזבוז הזמן שנגרמו לו בשל כל אלו. בהעדר נתונים בדוקים אני פוסק בראש נזק זה, עפ"י אומדן ושיקול דעתי, סך 300.- ש"ח. 6. התוצאה היא שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 500.- ש"ח ובנוסף על כך אגרת תביעה בסך 35.- ש"ח וסכומים אלו ישאו ריבית כדין והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה (97/09/16) ובנוסף על כך בעבור ביטול זמנם של התובע והעד מטעמו, בהליך זה סך 200.- ש"ח. מוסךתיקון רכבאופנוע