קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על קביעת 15 אחוז נכות ע''י ועדה רפואית: .1 לפני ערעור על פי סעיף 123לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995(להלן - החוק) על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 26.5.96אשר קבעה למערערת % 15אחוזי נכות (כולל ת' 15) בגין פגיעה בעבודה מיום .20.4.93 .2 נימוקי הערעור הם (בתמצית): א. תלונות המערערת ומצבה הרפואי לא נבדקו באופן ממצה, אלא בבדיקה קצרה ביותר. ב. יש למנות מומחה מטעם בית הדין או ועדה רפואית בהרכב שונה לדון במצבה הרפואי של המערערת הן בשל הפער בין חוות דעת ד"ר קליר לבין קביעת הועדה, והן בשל חוסר האמון של המערערת בועדה. ג. המערערת טוענת כי הועדה העירה הערה שאין מקומה בפרוטוקול לגביה ("אשה שמנה יצאה את חדר הבדיקה בזריזות מבלי להשתמש במקל וללא צליעה, אפילו שנעליה לא היו רכוסים"), וכי יש באמירה זו לעורר חשש בדבר דעה קדומה ושיקולים זרים. ד. הועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים שהצביעו על בעיה גבית לאחר התאונה, ולא הציגה כל מסמך המראה על בעיה בגב שקדמה לתאונה. ה. הועדה לא התייחסה לקיום בלט דיסק ב- . C.tמיום .5.6.94 ו. מטעם המערערת הוגש תצהיר המבהיר את טענותיה לגבי אופן פעולת הועדה אשר יש לקבלו. .3 טענות ב"כ המשיב הן (בתמצית): א. אין לקבל תצהירים או ראיות עובדתיות בהליך של ערעור. ב. כעולה מדו"ח הועדה נרשמו תלונות המערערת, היא נבדקה באופן ממצה והועדה אף ציינה את התרשמותה ממנה. ג. אין מקום למנות מומחה לגבי החלטת ועדה רפואית. ד. אין מקום להחזיר את הערעור, ואם כן - לא להרכב אחר. ה. קביעות הועדה באשר לבלט הדיסק הן רפואיות, וקיימת הנמקה מספקת לקביעה כי למערערת היה מצב קודם באשר לגב. ו. הועדה נימקה דחית חוות דעת ד"ר קליר בהנמקה מספקת. ז. קביעת הועדה באשר לקרסול היא קביעה רפואית מנומקת. ח. הועדה ישבה בהרכב מתאים. ט. אין טעות משפטית בהחלטת הועדה. לאחר קריאת טיעוני הצדדים, דו"ח הועדה, הפרוטוקול והמוצגים אני קובעת כדלקמן: .1 ההנחיות באשר לדיון בערעורים על החלטת ועדה רפואית לעררים (פד"ע יח' עמ' 28) קובעות כי הערעור ישמע בדרך של טענות בכתב אלא אם החליט שופט לשמוע טענות בעל פה. אין בהנחיה כל איזכור של אפשרות לשמוע עדויות בהליך של ערעור זה. מעצם טיבעו של ההליך, המיועד להשמעת טענות משפטיות כנגד קביעת הועדה - אין מקום בו להשמעת ראיות עובדתיות. החלטת בית הדין מסתמכת על פרוטוקול הועדה, אשר יש בו פרטים מספיקים על אופן פעולת הועדה. .2 מפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה ישבה מכח פסק דין מיום 18.4.96אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים להחזיר התיק לועדה המקורית מיום 18.6.95, וכי המערערת תהיה רשאית להביא בפניה חוות דעת רפואיות נוספות. .3 מדו"ח הועדה עולה כי המערערת הופיעה בפניה כשהיא מיוצגת על ידי ב"כ עו"ד מורל. כל תלונותיה של המערערת נרשמו, והיא אף חתמה בגוף הפרוטוקול על כך. .4 מהדו"ח עולה על פני הדברים כי המערערת נבדקה על ידי הועדה, אשר עיינה גם בצילום קרסול שמאל מיום .19.2.96 משך הבדיקה הוא ענין רפואי המסור לועדה לבדה, ונמצא בשיקול דעתה. למערערת אין כלים מקצועיים כדי לקבוע אם הבדיקה היתה מספקת או לא. .5 כעולה מדו"ח הועדה, עיינה הועדה במסמכים הרפואיים ובצילום רנטגן. הועדה אף עיינה ב- . ,c.tוהתייחסה אליו. הצלקת הניתוחית נמצאה "עדינה", ולפי שיקול דעת הועדה אינה מכאיבה ומכערת. .6 הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר קליר מ- 18.5.96, ומצאה ממצאים שונים מאלה שקבע הוא. כבר נפסק כי "אם קבעה הועדה כי יש שינוי בממצאים בינה לבין חוו"ד של מומחה שהוגשה לה - יצאה כדי חובת ההנמקה (דיון נא/122- 99חיים רויזלר נ' המוסד פד"ע כ"ג עמ' 169)". קביעתה של הועדה הינה קביעה רפואית מקצועית ואיני מוסמכת להתערב בה. .7 מאחר שקביעת הועדה נעשתה על ידי יסוד ממצאים שונים מממצאי ד"ר קליר - אין מקום למנות מומחה רפואי שיכריע ביניהם, ועל פי הפסיקה שצוטטה לעיל די בכך כי הועדה נימקה בצורה מספקת את קביעותיה. זה המקום לציין, כי מאחר שבית הדין דן בשאלה אם חלה טעות משפטית בקביעת הועדה, אין למנות מומחה רפואי בהליך ערעור זה, וכל ענין רפואי יתברר על ידי הועדה. .8 הועדה קבעה כי השינויים הניווניים בעמוד השידרה אצל המערערת (כפי שמצאה ב- .c.t) הם תוצאה של תהליך טבעי במרוצת השנים בעיקר לאור כובד משקלה. קביעה זו הינה קביעה רפואית, והיא מהווה נתון קליני מוכח לצורך הקביעה כי למערערת "מצב קודם" בגב. .9 באשר להערת הועדה כמופיע בס' 27לפרוטוקול - איני מוצאת כי יש בהערה זו משום הבעת דעה קדומה כלשהי לגבי המערערת. ענין משקלה של המערערת רלבנטי ליציבות הליכתה, בעיקר לנוכח העובדה כי הפגימה המרכזית העומדת לדיון בפני הועדה היא צליעה וכאבים בקרסול שמאל. הועדה מילאה תפקידה כראוי, כאשר התבוננה בצורת הליכתה של המערערת גם לאחר שנסתיימה הבדיקה. .10על יסוד בדיקותיה, והממצאים הרפואיים העניקה הועדה למערערת אחוזי נכות מתאימים על פי ס' 48(3)(א) למבחנים בגין הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול. הועדה אף הפעילה לגבי המערערת את ת' 15במלואה. .11על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא נמצאה טעות משפטית בהחלטת הועדה או באופן פעולתה. מכיוון שכך - נדחית מאליה הטענה להחזיר את הערעור לועדה בהרכב אחר. למעלה מן הצריך יאמר כי הערעור יוחזר לועדה בהרכב אחר רק אם יש חשש סביר כי הועדה תהיה מעונינת להוכיח את צידקת עמדתה הקודמת או שייראה כי כך הדבר. (ראה דיון לב/28- 0שלמה בוסקילה נ' המוסד לביטוח לאומי קובץ המוסד בנושא ועדות רפואיות עמ' 39). ראה דיון נא/29- 01מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' עמ' 160הנמקה להחזרה להרכב אחר - דיון נא/ 24- 01יוסף אחמד מגבאללה נ' המוסד פד"ע כד' עמ' 185). וכן - כב/99- 01נסים בורסיס נ' המוסד פד"ע כג' ע' נ"ז. במקרה זה כבר קבעתי כי אין בפעולת הועדה משום הבעת דעה קדומה. .12אשר על כן - אני דוחה את הערעור. אין צו להוצאות. המערערת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים, וזאת תוך 30יום מקבלת פסק הדין. רפואהנכותאחוזי נכותערעורועדה רפואית