1. לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הפגיעה שאירעה לתובע ביום 23.7.00 היא פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. עובדות המקרה נקבעו על ידי בהחלטה מיום 18.12.02 והם: א. התובע הינו קבלן לעבודות עפר ופיתוח סביבתי, ומועסק ע"י חברה בשליטתו, בשם "תמרי ברוך עבודות עפר ופיתוח סביבתי בע"מ", (להלן - החברה) במהלך עבודתו הוא נדרש לביצוען של עבודות פיזיות, לרבות הרמת משאות וכלי עבודה כבדים. ב. בתחילת חודש יולי 2000, הגיע התובע עם טנדר למחסן הכלים של החברה, על מנת לקחת מכבש להידוק הקרקע, ולהביאו לאתר בו ביצעה החברה עבודות פיתוח. ג. במהלך העמסתו, של המכבש (שמשקלו כ- 70 ק"ג) על הטנדר, חש כי גבו נתפס והתחיל לסבול מיידית מכאבים עזים בגבו וברגלו השמאלית כאבים אשר לא איפשרו לו לעמוד ו/או ללכת (להלן - התאונה). ד. חרף הכאבים העזים, המשיך התובע לעבוד, וקיווה כי אלה יחלפו מאליהם תוך מספר ימים, אולם משתקוותו זו נכזבה והכאבים אף גברו פנה כעבור כשלושה שבועות לרופא , והתחיל לקבל טיפול רפואי. ה. כתוצאה ישירה מן התאונה, ומשרגע קרות התאונה, התחיל לסבול וסבל מכאבים עזים ובלתי פוסקים בגב וברגל שמאל הוגבל בתנועת רגלו, ובמשך תקופה של כחמישה חודשים, נזקק לקביים על מנת ללכת, וכושר עבודתו נשלל ממנו לתקופה של למעלה מעשרה חודשים, עד שרופא תעסוקתי קבע ביום 5.6.01 כי הוא מסוגל לשוב לעבודה חלקית בלבד ל- 4 שעות ביום, ולעבודה שאיננה דורשת הרמת משאות ו/או הליכה ממושכת, וזאת לתקופת נסיון של 6 שבועות. 3. הנתבע הכחיש את הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו, וטען כי מחלת התובעאירעה על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי. לחילופין טען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 4. כמומחה יועץ רפואי בתיק זה מונה דר' דוד אנגל, מחיפה, ואליו הופנו השאלות הבאות: א. האם קיים לדעתך קשר סיבתי בין האירוע של הרמת המכבש בתחילת חודש יולי 2000 לבין מחלתו של התובע כמופיע במסמכים הרפואיים? ב. האם השפעת האירוע על הופעת מחלתו של התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? 5. בחוות דעתו מיום 1.1.03 קבע המומחה הרפואי: א. המחלה שמופיעה במסמכים הרפואיים ובתעודות אי הכושר היא מחלת AVN של מפרק הירך השמאלי. במחלה זו יש הפרעה באספקת הדם של ראש עצם הירך. מחלה זו נתגלתה בצילומים ובבדיקות האחרות כמו מיפוי העצם, ובדיקות ה- MRI. אין ברישומים לאחר האירוע מתחילת יולי כל עדות לבעיה בעמוד השדרה. המימצאים והתלונות היו במפרק הירך השמאלי. בצילומי עמוד השדרה נמצאו שינויים ניווניים. מחלת AVN אינה קשורה בכל קשר סיבתי לאירוע של הרמת המשא הכבד. אירוע כזה לא יכול לגרום למחלה והעובדה שהורגש כאב בזמן ההרמה אינה קושרת קשר סיבתי בינם. גם שינויים ניווניים שהורגש כאב בזמן ההרמה אינה קושרת קשר סיבתי בינם. גם שינויים ניווניים שנראו בצילומי עמוד השדרה אינם קשורים בקשר סיבתי לאירוע הרמת המשא. ב. לאירוע אין כל השפעה על הופעת מחלתו. 6. על פי בקשת ב"כ התובע הופנו למומחה הרפואי השאלות הבאות: א. האם נכון, כי לא קיימת סיבה מוגדרת להופעתה של מחלת AVN ? ב. במידה והתשובה שלילית, פרט הגורמים הבלבדיים להתפתחות/להופעת המחלה? ג. האם נכון, כי בהעדר סיבה מוגדרת להופעתה של המחלה, ממילא לא ניתן לשלול הופעתה על רקע חבלתי? ד. האם ידוע לך על קיומה של (אסכולה) דעה רפואית, על פיה ארוע חבלתי יכול שיגרום להתפתחות המחלה? ה. בהנחה כי קיימת דעה רפואית השונה מדעתך, ועל פיה אירוע חבלתי מלווה בכאב מיידי חד וברור, יכול שיגרום להתפתחות המחלה, האם יש בידך ממצאים רפואיים חד משמעיים כדי להפריך ו/או לשלול דעה כזו? ו. בהנחה כי קיימת דעה רפואית השונה מדעתך, מדוע יש להעדיף את דעתך על הדעה האחרת? 7. תשובת המומחה הרפואי בחוות דעתו מיום 18.7.03 היתה: א. מחלת AVN מופיעה פעמים רבות מאוד ללא כל סיבה ידועה. לפעמים יש סיבה כמו שבר בצוואר עצם הירך, לקיחת תרופות כמו סטרואידים, מחלות המטולוגיות, מחלות מטבוליות, שתיית אלכוהול ועוד. לתובע יש סכרת, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה בדם וכבד שומני. לא ניתן לקבוע מה הגורמים למחלת AVN אצלו. ב. כלל וכלל לא סביר שחבלה ללא שבר בצוואר עצם הירך תגרום או תתרום להופעת מחלת AVN. במקרה הנדון מדובר על מאמץ שבמהלכו הורגשו הכאבים. לא היתה אפילו נפילה. סביר מאוד שאדם שיש לו בעיה ירגיש כאב בזמן מאמץ. אין בכך לקשור אפילו נפילה. סביר מאוד שאדם שיש לו בעיה ירגיש כאב בזמן מאמץ. אין בכך לקשור כל קשר סיבתי בין המאמץ למחלה. גם ברישום מיום 23.7.00 רשום (מפי החולה) כי הכאבים החלו ללא סיפור של טראומה. ג. מאמרים שמעלים השערות שונות תמיד אפשר למצוא לגבי כל מחלה שהסיבה לה לא ידועה. במקרה הנדון היה מאמץ להרמת משא ולא היתה כל חבלה שיכלה לגרום AVN. ד. אין פה מצב של אסכולות שונות. לשם יצירת AVN צריכים כלי דם שמוליכים דם אל ראש עצם הירך להיסתם או להיקרע. מאמץ של הרמת משא לא יגרום סתימה או קריעה של כלי דם. הסברתי כי העובדה שכאב הורגש בזמן מאמץ הינה סבירה וצפויה ואין בכך לקשור קשר סיבתי בינם. 8. חוות דעתו של המומחה הרפואי היא חד משמעית ושוללת מכל וכל את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה, לבין מחלת התובע. איני מקבלת את טענת ב"כ התובע, כאילו היו תשובותיו של המומחה - תשובות מתחמקות. תשובותיו של המומחה היו ענייניות, והוא אף הסביר ונימק בהרחבה מדוע אירוע כמתואר בהחלטה עובדתית אינו יכול לגרום למחלת ה- AVN , שהיא המחלה בה לקה התובע. הרפואה עצמה קובעת כי מחלה זו אינה יכולה להיגרם כתוצאה מהמאמץ המתואר. בתשובה לשאלות ההבהרה הרחיב המומחה את היריעה, והסביר כי המחלה מופיעה פעמים רבות ללא סיבה ידועה, ואין זה סביר כי חבלה ללא שבר בצוואר עצם הירך יגרום או תתרום להופעת מחלה זו. התובע עצמו לא טען כי שבר את צוואר עצם הירך. 9. ב"כ התובע סומך טענותיו גם על חוות דעתו של דר' פלדברין, אשר ניתנה למוסד לביטוח לאומי על פי בקשתו של פקיד התביעות. חוות דעת זו אינה חלק ממסכת הראיות שהוגשה לבית הדין. מדובר בחוות דעת שניתנה לפקיד התביעות כדי לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מחלת התובע עוד בשלב שהתביעה טופלה במוסד לביטוח לאומי. חוות דעת זו לא היתה לנגד עיני בית הדין, וכאמור - לא הוגשה לבית הדין, מן הטעם שלתובע עצמו לא היתה חוות דעת מטעמו. אי הגשת חוות הדעת על ידי הנתבע, נעשתה כדי לאזן את הראיות, וכדי שלא יווצר יתרון לנתבע בפני בית הדין. משבחר ב"כ התובע שלא להגיש חוות דעת מטעמו, שוב אינו יכול להיתלות בחוות דעתו של רופא מטעם הנתבע, אשר נותרה בתיק הנתבע ואינה מוגשת כמוצג. למעלה מן הצריך יאמר, כי מדברי ב"כ הנתבע עולה שגם דר' פלדברין, שלל את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודת התובע לבין מחלתו. 10. על פי הפסיקה והנחיות הנשיא, יש למנות מומחה יועץ רפואי מתוך רשימת המומחים הרפואיים של בית הדין. המומחה הרפואי שמונה אכן חיווה את דעתו. לב"כ התובע היתה הזדמנות לשאול אותו שאלות הבהרה מפורטות, שהנתבע לא התנגד להפנייתם, ואכן כך עשה. גם לאחר ההבהרה - לא שינה המומחה הרפואי את דעתו. 11. לסיכום - אני קובעת כי אין כל קשר סיבתי בין האירוע מיום 23.7.00 לבין מחלת התובע, ועל כן מחלתו אינה בגדר פגיעה בעבודה על פי החוק. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום י"א באייר, תשס"ד (2 במאי 2004) בהעדר הצדדים. ע. פוגל, שופטת סגנית שופט ראשי רפואהמחלת בנמק של העצם (AVN)