הלכה הפסוקה בעניין פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, הינה כי חוות דעתו של מומחה תיפסל רק במקרה שבו מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ואשר יש בו בכדי לגרום לעיוות דין (ראו: ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו). כן נקבע, כי פסילת חוות דעת מומחה אינה עניין שבשגרה, ולפני צעד כה קיצוני, יש למצות אפשרויות אחרות, כאשר נקודת המוצא היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו - רע"א 6116/97 שוחט נ. ציון חברה לביטוח בע"מ. בעניין זה נאמר בספרו של כב' השופט אליעזר ריבלין "תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה שלישית בעמ' 587: "על המומחה הרפואי אשר נתמנה על ידי בית המשפט לנהוג בהתאם למצוות החוק והתקנות ובגדר הסמכות שהוקנתה לו בהחלטת בית המשפט על פיה מונה, אך לא בכל מקרה של סטייה מהוראות התקנות יש לגרום לפסילתו של המומחה. ההחלטה אם לפסול את המומחה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. יש לבחון אם פעל בתום לב, אם המדובר ברופא בעל מוניטין וידע מתאים בתחום התמחותו ואם שמר על שיקול דעת עצמאי בעת שהכין את חוות דעתו. גם אם סטה מן ההוראות החקוקות ומן ההנחיות הכתובות, אך לא היה בכך כדי לפגוע בזכויותיו של אחד מבעלי הדין או לגרום לעיוות דין- לא ימהר בית המשפט להורות על פסילתו." בפסיקה נקבע לא אחת, כי מינוי של מומחה מטעם בית המשפט נדרש על מנת לעזור לבית המשפט, להאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק שלפניו, ולתת לו כלי עזר בבואו לפסוק את הדין. המומחה המתמנה הוא בבחינת "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד בעיני בית המשפט ועדיפה על פניהן של חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים כאשר מוגשות כאלה, שכן, המומחה מטעם בית המשפט אמור להיות מומחה נייטרלי, נטול כל משוא פנים. בע"א 61/84 ביאזי נגד לוי נפסק כי שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא, ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנדון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה בליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות דעת המומחה, שנבחר לשם כך על ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית. פסילת חוות דעתמומחהפסילת מומחהמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת