פטור מהפקדת ערבון בתיק הוצל''פ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מהפקדת ערבון בתיק הוצל''פ: 1. בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 21/9/2010, לפיה התנתה קבלת התנגדות המערער בתשלום הוצאות והפקדת עירבון.המערער טוען כי החלטה זו יש בה לנעול בפניו- מר יניב רחמימוב (להלן : "המערער") את שערי בית המשפט לאור מצבו הכלכלי והאישי. 2. המשיבה, דיינרס קלוב בע"מ (להלן : "המשיבה") הגישה בלשכת ההוצאה לפועל תביעה בסדר דין מקוצר על-סך 5,070.31 ₪, כנגד המערער, במסגרת תיק הוצל"פ 02-17547-08-6. על-פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה הנפיקה למערער שני כרטיסי אשראי בהתאם להסכם שנערך ביניהם. התביעה, בגין רכישות מוצרים ו/או שירותים שונים, על-ידי המערער "באמצעות כרטיס/י האשראי", כלשונה, ואשר היו אמורות להיפרע באמצעות חשבון הבנק אשר מסר למשיבה לחיוב. החיובים לא כובדו על ידי הבנק. 3. המערער הגיש התנגדות לביצוע התביעה ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצועה. הבקשות הועברו לבית משפט זה, כאמור בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה אז), הגב' יפעת מישורי מיום 22/2/2009. 4. כב' הרשמת פומרנץ דנה בבקשות, והחליטה ביום 21/9/2010, בין היתר : "הגנתו של המבקש סתמית וכללית, והוא לא טרח כלל לבדוק את פרטי הרכישות. מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה כי טענות המבקש סתמיות מאין כמותן. עם זאת סבורתני כי אין לנעול בפני המבקש את שערי ביהמ"ש, ויש לתת לו את יומו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות כנגד תשלום הוצאות למשיבה בסך 500 ₪ + מע"מ לביצוע תוך 30 יום. לאחר שישולמו הוצאות המשיבה, תתקבל ההתנגדות כנגד הפקדת סך 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש תוך30 יום נוספים. לאחר ביצוע התנאים הנזכרים לעיל, תידון התביעה בסדר דין מהיר". (להלן : "ההחלטה נשוא הערעור") 5. טענות המערער :הוא מיוצג בהליך זה על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בחיפה, בשל מצבו הכלכלי הקשה, ומצוי בימים אלו במעצר עד תום ההליכים. (כך היה כנראה בזמן הגשת הערעור). ההחלטה נשוא הערעור אינה ברת יישום ואינה סבירה בעליל, שכן מצבו הכלכלי הקשה אינו מאפשר לו לשלם את הסכומים, אשר נפסקו לחובתו. המערער, אב לילדה, אין לו כל הכנסה והוא מתקיים מ- 200 ₪ אשר אימו מפקידה לו לקנטינה בבית המעצר אחת לחודש. אין לו כל נכסי דלא ניידי בבעלותו, פיקדונות ו/או חסכונות על שמו. כנגדו, תלויים ועומדים 12 תיקי הוצל"פ ע"ס 135,951 ₪, וחוב למל"ל בסך 7,684 ₪, אשר טרם נפתח בגינו תיקי הוצל"פ. ישנם סיכויים גבוהים שהתנגדותו תתקבל, שכן חובו למשיבה, מקורו בביצוע עסקאות על-ידי מר גיא בוגנים, עובד לשעבר, אשר "עקץ" אותו וביצע בשמו, משיכת כספים, עסקאות אשראי ונטילת הלוואות. מר בוגנים הודה במשטרה בביצוע הגניבות והעסקאות, ואף הודה בפני עו"ד, כי כל החובות של בית העסק הינם שלו ולא של עסקו של המערער. לאור האמור לעיל, החלטת כב' הרשמת המתנה את קבלת ההתנגדות בתשלום הוצאות והפקדת פיקדון, נועלת בפניו את שערי בית המשפט. על כן, יש לקבל את הערעור, ולבטל את החלטתה בכל הקשור להתניות שקבעה לתשלום הוצאות והפקדת עירבון. המערער ציין בערעורו, כי הוא כאמור מצוי במעצר עד תום ההליכים, ולאור צפיפות הזמנים להגשת הערעור, הרי שאימו חתומה על התצהיר התומך בעובדות הערעור, ועם שחרורו ממעצר יוגש תצהיר חתום על ידו. בעיקרי הטיעון מטעמו חזר על עיקרי טיעוניו, והפנה לת.א. 1396-03-09 (שלום-קריות) טמיר אביגדור נ' יניב רחמימוב, , תביעה שעניינה זהה לענייננו, ולאחר בירור עובדות ההתנגדות וחקירתו בבית המשפט, נדחתה התביעה כנגדו בהמלצת בית-המשפט. 6. ביום 28/10/2010 הוריתי בין היתר, על עיכוב ביצוע החלטתה של כב' הרשמת פומרנץ מיום 21/9/2010, ובכלל זה עיכוב ההתניות המנויות בהחלטתה. 7. בתגובה טענה המשיבה, כי דין הערעור להידחות. הערעור הוגש בניגוד לדין, הואיל וצורף להודעת הערעור תצהיר חדש של אימו, אשר לא הגישה תצהיר כלשהו בבית משפט קמא, והכול מתוך ניסיון לבצע "מחטף" של מקצה שיפורים להתנגדות. לפיכך יש לדחות את הערעור, לחילופין, להורות על הוצאת תצהיר האם. לגופו של עניין, בפסיקת ההוצאות בסך 500 ₪, עשה בית המשפט חסד עם המערער, ואין לקבוע שבפסיקתן נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. לעניין הפקדת 3,000 ₪ בקופת בית-המשפט כתנאי לקבלת ההתנגדות - צדק בית המשפט בקביעה זו, סכום אותו נמנע המערער מלהפקיד עד עצם היום הזה, ואשר לו מטעם זה די בכדי להביא לדחיית ערעורו על הסף. בקביעתו בדבר ההפקדה השתמש בית-המשפט בסמכותו מכוח תקנה 210 לתקנות, אשר על-פיה רשאי הוא להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. בית המשפט עשה חסד עם המערער, שעה שחרף היות הבקשה להארכת מועד וההתנגדות רצופות סתירות, אי דיוקים, סתמיות, כלליות, לאקוניות וכאלו שאינן מקימות למערער כל הגנה מפני תביעת המשיבה - אף לא בדוחק, לא חסם בפניו את שערי ביהמ"ש, תוך שהתנה זאת במינימום המתבקש. לחילופין, במידה ובית המשפט יחליט להתערב בהחלטת כב' הרשמת, הרי שהנטל הרובץ על המערער שעה שחולק על חיובו בהפקדת 3,000 ₪ עקב מצבו הכלכלי, הינו כנטל המוטל על בעל דין המערער לפוטרו מהפקדת ערבון בערעור על פסק דין. המערער, לא פירט ולא אזכר ניסיון לגיוס כספים מידידים ובני משפחה, על מנת לשלם את העירבון, ולא טרח לציין אם ביקש הלוואה כלשהי בבנק או ממקום עבודתו. יש למצוא בטענות המערער לעניין היותו לכאורה, חסר יכולת כלכלית, משום חיזוק לרציונל שבחיובו בהפקדת 3,000 ₪, כתנאי למתן רשות להגן, שאחרת לא תוכל המשיבה להיפרע ממנו לכשתזכה בתביעתה. חיזוק נוסף הוא, באי תשלום למשיבה הוצאותיה בסך 500 ₪ בבקשה להארכת מועד שהגיש. המערער לא הרים את הנטל בדבר סיכויי הצלחתו בתביעה, ואין מקום לאפשר לו לנהל הליכים מיותרים על חשבון הסיוע המשפטי ועל חשבון המשיבה. המשיבה חזרה בעיקרי הטיעון, על עיקרי טענותיה, בהוסיפה, כי היא מתנגדת להפניית המערער ל-ת.א. 1396-03-09, אשר לא צורף לתיק המוצגים של המערער - והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהמערער נמנע מלהגיש תיק מוצגים מטעמו ועושה הוא בהליכי משפט כבשלו. הפניית בית המשפט לתיק האחר, בשלב בו נעשתה, הינה בבחינת הגנבת ראיות פסולה ואסורה. 8. ביום 23/10/2011 הגיש המערער תיק מוצגים מטעמו. בו ביום הגיש בקשה להתיר לו להוסיף ראייה מטעמו, פס"ד אשר ניתן ביום 30/1/2011 ב- ת.א. 1396-03-09 (שלום-קריות) אביגדור טמיר נ' יניב רחמימוב, , שם נדחתה תביעה אשר הוגשה כנגד המערער, שעניינה נסיבות דומות לאלה שלפנינו. הוחלט כי הבקשה תידון במסגרת הדיון. 9. בדיון אשר התקיים ביום 27/10/2011, ב"כ המשיבה לא התנגד להוספת הראיה, בשים לב, כי פסק הדין אליו מתייחס המערער הינו התנגדות לביצוע שטר, שאין בו ובעסקאות שנערכו בכרטיסי האשראי, נשוא חובו של המערער למשיבה, כל קשר. על מנת לבצע משיכות כספים במכשיר כספומט באמצעות כרטיס אשראי יש לדעת את הקוד הסודי, ועל כן משיכות הכספים והעסקאות בוצעו בהרשאת המערער, אשר העביר את מספר הקוד הסודי לאדם אחר, כך על פי דבריו הוא. לשם כך הפנתה המשיבה לסעיף 5(ד) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1996, השוללת אחריות המנפיק - המשיבה, במקרה זה. מנגד טען ב"כ המערער, בין היתר, כלשונו : "אני לא אתחייב, אבל כמובן שכתב התביעה של המשיבה מדבר על ביצוע עסקאות ולא משיכת מזומן". המדובר במערער, אשר תיק אחר תיק עומד על גרסתו, ועובדה שאחת לאחת דוחים את התביעות. ב"כ המשיבה טען מנגד, בין היתר, כי המדובר גם במשיכת כספים בכרטיס אשראי, שאותן לא ניתן לבצע מבלי שהקוד הסודי היה בידיעת מר גיא. בדיון המערער עצמו העיד, כינתן למר גיא את הויזה והוא ידע את המספר, אבל גם משך כסף ללא רשותו. הוא לא החזיר לו את הכרטיס, ורק אחרי זמן מה שם לב שכרטיס אחד חסר לו. דיון 10. לאחר עיון בערעור ובתגובה, ובכלל זה בעיקרי הטיעון והמסמכים המצויים בתיק, ולאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים והמערער, נחה דעתי, כי דין הערעור להתקבל. 11. הערעור הוא בשאלה אחת ויחידה, האם היה מקום לקבל את התנגדות המערער, בכפוף לשני התנאים : א. הארכת המועד להגשת ההתנגדות כנגד תשלום הוצאות למשיבה בסך 500 ₪ + מע"מ לביצוע תוך 30 יום. ב. לאחר תשלום הוצאות המשיבה, תתקבל ההתנגדות כנגד הפקדת סך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום נוספים. כפי שיובהר בהמשך לא היה מקום להתנות את האורכה להגשת ההתנגדות ובכלל זה ההתנגדות בתשלום הוצאות. 12. תחילת ההליכים בתיק, הינה תביעה בסדר דין מקוצר, אשר הגישה המשיבה כנגד המערער ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה. משהוגשה על-ידי החייב התנגדות, התביעה וההתנגדות מועברים לבית המשפט, ולעניין הדיון בבית המשפט, יראו את ההתנגדות " כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין" (ראה סעיף 81א1 (ד) (2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967). אכן בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 נקבע : "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם". בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פד"י נ"ט (3) 41, והפסיקה ששם, בעמ' 47 פסק כב' השופט טירקל : "יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"...בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט..." (זוסמן [9], בעמ' 689). אלה הם המקרים הדחוקים שבהם בית-המשפט עושה חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים..." עם זאת, פסק : "לעניין זה יודגש שאין לסכל את מטרת התקנה על-ידי קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם. לערכאה הדיונית שיקול-דעת רחב בעניין זה, ובדרך-כלל אין בית-משפט שלערעור מתערב בשיקול-דעתה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל". בעניננו, המערער מיוצג ע"י עו"ד על-פי מינוי הלשכה לסיוע משפטי, וכך צוין כבר במסגרת ההתנגדות לביצוע התביעה מטעמו : "בפתח הדברים יצוין כי החייב מיוצג, עקב מצבו הכלכלי הקשה, ע"י בא-כוחו על-פי מינוי הלשכה לסיוע משפטי בחיפה". די בכך, כדי להעיד ולו לכאורה על מצבו הכלכלי הקשה של המערער, ואין צורך בראיות נוספות לכך. אי לכך התניית הארכת המועד להגשת ההתנגדות בתשלום הוצאות, וחיוב בהפקדה עם קבלת ההתנגדות, תחסום למעשה את שערי בית המשפט בפני המערער. כב' הרשמת כתבה בהחלטתה, כי הגנתו של המערער סתמית וכללית, והוא לא טרח כלל לבדוק את פרטי הרכישות. עם זאת, קבעה : "כי אין לנעול בפני המבקש את שערי ביהמ"ש, ויש לתת לו את יומו". כאמור לעיל, חיוב המערער בסכומים אלו, אכן תנעל בפניו את שערי בית המשפט, ויש להניח שלא לכך התכוון המחוקק בקובעו התניית תנאים, כאמור בתקנה 210 לתקנות. המערער הינו היום כבר אסיר ,ויש ליתן את הדעת, לעניין מצבו הכלכלי ויכולתו לעמוד בתנאים אותם קבעה כב' הרשמת. ויודגש, בשלב זה איני מוצאת לקבוע לעניין סיכויי המערער בתביעה, הן משום שלא זה הערעור שמונח בפניי, והן משום שטרם נשמעו מכלול ראיות הצדדים, ובכלל זה מר גיא בוגנים , היכול לאשש או לסתור את טענת המערער יחד עם זת בשלב זה הודאותחו לכאורה הן בעלות משקל בהערכת סיכוייו של המערער. גם מטעם זה אין בכוונתי לחסום בפני המערער את שערי בית המשפט. 13. לעניין הבקשה להוספת ראיה - אני מתירה את קבלת פס"ד ב- ת.א. 1396-03-09. עם זאת, איני מיחסת לו כל משקל, שכן, מדובר בתובעים אחרים ולא ברור מה הנסיבות שהיו שם שבגינם נדחתה התביעה. 14. לעניין תמיכת הערעור בתצהיר אימו של המערער - אומנם ראוי היה כי הערעור ייתמך בתצהיר המערער ולא אימו, והיותו מצוי במעצר עד תום ההליכים, לא היה בזה בכדי למנוע קבלת תצהיר מהמערער. עם זאת, איני סבורה כי די בכך לדחות א ערעורו משעה שהתקיים דיון בו היה נוכח. סיכומו של דבר הנני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול ההתניות הכספיות, אשר נקבעו בהחלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 21/9/2010. הוצאות הערעור ידונו בסופו של ההליך. ערבוןהוצאה לפועל