סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה. אולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". המטרה אשר עמדה בבסיס חקיקתו של הסעיף האמור היינה ייעול הדין וקיצורו. המחוקק ביקש לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות מקום בו קיימת קביעת נכות רפואית על פי דין. רשות להביא ראיות לסתור נכות אשר נקבעה על פי דין תינתן במקרים חריגים, כאשר בית המשפט שוכנע, כי מן הצדק לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו. על הטוען לקיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר להביא ראיות לסתור, מוטל הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות. מצאתי, כי עלה בידי המבקשת להרים את הנטל המוטל על כתפיה. בחוק ובפסיקה לא נקבעה רשימה סגורה של מקרים בהם ייעתר בית המשפט לבקשה להביא ראיות לסתור. עם זאת, מהפסיקה עולה, כי באופן כללי קיימים שני סוגי טעמים עיקרים המצדיקים היעתרות לבקשה להביא ראיות לסתור: טעמים עובדתיים- כגון שינוי מהותי במצב התובע או גילוי נכות חדשה לאחר שנקבעה נכותו. וטעמים משפטיים- כאשר בית המשפט סבור, כי נפל פגם בהליך קביעת נכותו של התובע. ההלכה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים בהם עולה חשש, כי נפלו בהליך קביעת הנכות פגמים וכי בהעדר הבאת ראיות לסתור ייפגעו עקרונות הצדק הטבעי. בבואו להכריע בשאלה האם ראוי להתיר לצד להביא ראיות לסתור דרגת נכות אשר נקבעה על פי הדין, על בית המשפט לאזן בין האינטרס של ייעול ההליך, חסכון בזמן שיפוטי והרמוניה בין ההכרעות באשר להיקף פגיעתו של התובע לבין הגנה על זכויות המתדיינים ומניעת עיוות דין. בקשה להבאת ראיות לסתורנכותראיותסעיף 6ב נכות על פי דין