קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הבנת הסכם הלוואה עם הבנק / אי הבנת הסכם עם הבנק בגלל קשיי שפה: 1. ביום 16/4/01 נחתם הסכם הלוואה בין המשיב לבין החייבים ורדיניאן סמבל ואירינה (להלן: "החייבים העיקריים") לפיו המשיב הלווה לחייבים העיקריים סך של 398,000 ₪ לצורך רכישת דירה. לאבטחת החזרת סכום ההלוואה, המשיב רשם שיעבוד לטובתו על הדירה שנרכשה ע"י החייבים העיקריים והחתים שני ערבים לתשלום יתרת החוב שלא תשולם ע"י החייבים העיקריים, כאשר המבקשת היא אחת הערבים הנ"ל עפ"י כתב הערבות מיום 16/4/01 שצורף לכתב התביעה וסומן כנספח ב' (להלן: "כתב הערבות"). 2. החייבים העיקריים לא עמדו בכל התשלומים עפ"י חוזה הלתוואה ואף עזבו את הארץ. 3. דירתם של החייבים העיקריים נמכרה ע"י המשיב תמורת 205,000 ₪ במסגרת תיק הוצל"פ 13-07673-05-2 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). 4. בתאריך 27/4/08 כב' רשם ההוצל"פ הכריז במסגרת תיק ההוצל"פ כי הליכי הגביה כנגד החייבים העיקריים מוצו, וכי המשיב רשאי לפעול כנגד הערבים (כולל המבקשת) (נספח ג' לכתב התביעה). 5. המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשת בהליך מקוצר ותבע לחייבה לשלם לו סך של 200,000 ₪ להיותה ערבה מוגנת, כאשר יתרת החוב המגיעה מהחייבים נכון ליום 19/4/10 הסתכמה בסך 453,918 ₪. המשיב טען בתביעתו שערבותה של המבקשת הינה בגין מחצית מיתרת החוב המגיעה מהחייבים העיקריים ולצורכי אגרה בלבד סכום התביעה הועמד ע"ס 200,000 ₪. 6. המבקשת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן וטענה, בין היתר, כדלקמן: א. המבקשת ובעלה המנוח עלו ארצה ביום 21/12/00 ועם הגעתם שוכנו במלון בשכונת הדר בחיפה. ב. למחורת בתאריך 22/12/00 פנה אליהם אדם דובר את השפה הרוסית העונה לשם אלכסנדר צ'וזובסקי, אשר הציג את עצמו כמתווך ממשרד תיווך "פרפקט" והציע להם את שירותיו בכל הנוגע למציאת קורת גג בישראל (להלן: "המתווך"). ג. המבקשת ובעלה לא ידעו ולו מילה אחת בשפה העברית והמתווך, אשר דיבר את שפתם, רכש את אמונם. ד. המתווך סייע למבקת ובעלה לשכור דירה ולאחר מכן החל לשכנעם לרכוש דירה, תוך הצגת דירות בפניהם, לרבות זאת הנמצאת ברח' גלעד 6 בקרית ים, אשר בסופו של דבר רכשו אותה בסיועו של המתווך. ה. לצורך רכישת הדירה, המבקשת ובעלה ביקרו אצל המשיב מספר פעמים בלווית המתווך וחתמו על שורה ארוכה של מסמכים, שעה שהמתווך מסביר ומתרגם להם את תוכנם ומהותם של המסמכים לשפה הרוסית. ו. עד קבלת התביעה לא עלה על דעתה של המבקשת כי עת חתמה על המסמכים הקשורים לדירתה, היא הוחתמה על מסמכי ערבות למאן דהוא, כך שחתימתה על כתב הערבות הינה תוצאה של הטעיה לגבי מהותו ותוכנו של המסמך עליו חתמה. ז. כך לא ידעה המבקשת עד לקבלת התביעה, כי החייבים העיקריים אינם עומדים בתשלומי ההלוואה וכי ננקטו נגדם הליכי מימוש ודירתם נמכרה ב-50% ממחיר רכישתה. ח. עת חתמה המבקשת על כתב הערבות, המבקשת סברה שהיא חותמת על מסמכים הקשורים להלוואה שהיא ובעלה קיבלו והיא הוטעתה ע"י המתווך, כאשר מהלך זה היה מלווה בעצימת עיניים מטעם המשיב ועובדיו. 7. המבקשת נחקרה על תוכן תצהירה וחזרה על גרסתה והוסיפה כדלקמן: א. פקידי הבנק שהחתימו אותה על המסמכים דיברו את השפה העברית. ב. כשהגיעה המבקשת ובעלה לארץ, הם לא ידעו מה התהליך של קבלת משכנתא והגיע אליהם המתווך לבית המלון והסביר להם מה שהסביר לעניין המשכנתא. המתווך אסף אותם ולקח אותם למשיב והחתימו אותם על המסמכים. המבקשת העידה גם שהיא לא ידעה אז מה זה ערבים בכלל והיא אף לא ידעה שיש לה ערבים על המשכנתא שלה ולא ביקשה מאף אחד לחתום לה על ערבות והיא אינה יודעת מי הערבים שלה. 8. ב"כ המשיב טען בסיכומיו כדלקמן: א. תצהירה של המבקשת שיקרי ומדובר בהגנת בדים. המבקשת הגיעה למשרדי המשיב 5 פעמים ובכל הפעמים פגשה אותה פקידה דוברת רוסית עפ"י הנוהל שהיא בבנק באותה תקופה. ב. חזקה על אדם שהוא חותם על מסמך, שהוא מבין על מה הוא חותם. ג. המבקשת חזרה לבנק וחתמה על כתב הערבות לאחר שסיימה את תהליך קבלת המשכנתא שלה ולאחר קבלת ההלוואה שלה ואף אחד לא כפה עליה לבוא שוב לבנק וכנראה שהסיכום היה "אני אחתום לך ואת תחתמי לי". דיון והכרעה: 9. זה לא המקרה הראשון שבית משפט זה נתקבל באותן טענות שנטענו ע"י המבקשת בתיק זה. 10. אין כל ספק שהעולים אשר עלו מחבר העמים יכולים להיות "טרף" לגורמים שונים בסמוך לאחר עלייתם, מאחר והם אינם שולטים בשפה העברית ומאחר והם עלו ממדינות שהמשטר הכלכלי והפוליטי ואף התרבותי היה שונה בהרבה משלנו. 11. העולים החדשים בעת הגעתם לארץ הינם "כיתומים" המחכים לעזרה מכל הגורמים ועם כל הצער,ולצורך מציאת קורת גג, הם נפגשים לראשונה במתווכים ובבנקים שיש להם אינטרסים כלכליים במתן הלוואות ובביצוע עסקאות למכירת דירות, ללא פיקוח הדוק מטעם המדינה וגורמי הקליטה. 12. בכל המקרים בהם דנתי, המתווכים, הם אלה שהניעו את הגלגלים, ומבלי לפגוע בכבודם ובמעמדם, הרי בסופו של דבר הם בעלי אינטרס כלכלי מובהק. 13. הרעיון "אני אחתום לך ואתה תחתום לי" יצירתו בחטא ויוצריו אינם צדיקים ! הרי איך יתכן שאדם יחתום על ערבות (בשווי של 398,000 ₪ כמו המקרה שבפנינו) לטובת אדם שלא הכיר מקודם ואף לא הכיר בעת ביצוע החתימה על כתב הערבות! 14. יתכן והיה קושי רב לעולים החדשים לגייס ערבים מתוך המכירים והידידים ובני המשפחה מאחר וברב המקרים אלה נשארו מאחוריהם, אולם, הפתרון של "אערוב לך ותערוב לי" הוא פתרון גרוע ביותר מאחר ואתה מטיל על "העולה החדש" מעמסה של תשלום שתי משכנתאות בהיותו עדיין עולה חדש, לא מבוסס, ללא מקום עבודה ובכך במקום "לקלוט" את העולים "קוטלים" אותם. 15. לדעתי עניין זה צריך להיעשות תחת פיקוח המדינה ואף יתכן בערבותה. 16. מן הכלל אל הפרט, במקרה שבפנינו, המבקשת העידה שהמתווך הגיע לבית המלון למחורת: "אספו אותי", "לקחו אותי" לבנק "החתימו אותי" וכל זה תוך מתן הסבר שזה קשור להלוואה שלי ולא לערבות. 17. עפ"י ההלכה הפסוקה, בשלב זה של הדיון, ביהמ"ש אינו מכריע בבקשה על סמך מהימנות העדים, והוא שואל את עצמו, בהנחה שטענות המבקשת נוכונת הן, האם יש לה הגנה בפני התביעה. התשובה לשאלה הנ"ל הינה חיובית. יש לברר את העובדות ואת נסיבות החתימה על כתב הערבות ולצורך זה יש לתת למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה. 18. ב"כ המשיב ביקש בסיכומיו לקבוע שתוכן התצהיר הוא שקרי, דבר שלא ניתן להכריע בו מבלי לבסס את הקביעה על סמך מהימנות שאינו מותר בשלב זה. 19. לא יתכן מצב שהחייבים העיקריים יפגרו בתשלומים, דירתם תימכר ויברחו מהארץ והערבים הינם האחרונים שיודעים. המבקשת העידה שרק לאחר קבלת כתב התביעה נודע לה על הערבות ועל השתלשלות העניינים מול החייבים העיקריים!! 20. החזקה אשר לפיה אדם שחותם על מסמך הבין את תוכנו לפני חתימתו והסכים לו, הינה חזקה הניתנת לסתירה ועל מנת לאפשר למבקשת לנסות לסתור אותה, יש לתת לה רשות להתגונן בפני בקשת הביצוע. 21. לאור האמור לעיל, אני נותן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה והתצהיר שצורף לבקשה ישמש כתב הגנה בתיק העיקרי. 22. הוצאות הבקשה יוטלו ע"י ביהמ"ש אשר יכריע בתיק העיקרי ועפ"י שיקול דעתו. חוזהבנק