קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז שירותי רפואה לתלמידים: רקע 1.          בפסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 6823/10, 7315/10, מיום 28.2.2011, התקבלו ערעורים שהגישו העותרת ("מתן") וכן משיבה 3 ("האגודה לבריאות הציבור") על פסק הדין של בית משפט זה מיום 16.8.2010. משמעות קבלת הערעורים הייתה פסילת הצעתה של משיבה 2 במכרז - שעניינו אספקת שירותי רפואה מונעת לתלמידים בכיתות א'-ט', ביצוע מעקב בדיקות וחיסונים וכן חינוך ומתן ייעוץ בתחום. העותרת הייתה המציעה השנייה שהגיעה יחד עם המשיבה 2 ("נטלי") לשלב האחרון של המכרז, אולם הניקוד של הצעתה היה נמוך מזה של משיבה 2, ועל כן הוכרזה הצעתה של משיבה 2 כזוכה. נוכח פסילת הצעתה של משיבה 2, עלתה בבית המשפט העליון השאלה אם יש מקום להכריז על העותרת כזוכה במכרז. אלא שבפסק הדין של מותב זה (מיום 16.8.2010) לא נתבררו טענות משיבה 3 בקשר עם הצעתה של העותרת (לא היה בכך צורך, שכן העתירה נגד זכיית המשיבה 2 - נדחתה). לפיכך, קבע בית המשפט העליון (פיסקה 46 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן), כי העניין יוחזר לבית המשפט המחוזי, לשם בחינה לגופן של טענות שהעלתה משיבה 3 נגד הצעת העותרת. יש לציין, כי מכוח פסק הדין בבית המשפט העליון, מוסיפה המשיבה 2 לספק את השירותים מושא המכרז, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, והכל על מנת לאפשר העברה ראויה של השירות (פיסקה 46 לפסק הדין בבית המשפט העליון). התיק הוחזר אפוא לפני לשם בירור הטענות שהועלו כאמור על-ידי משיבה 3 בקשר עם הצעתה של העותרת, וכנגזרת מכך - קביעה אם העותרת מתן זוכה במכרז, אם לאו. החלטת ועדת המכרזים מיום 11.4.2011 2.          ביום 11.4.2011, זמן קצר לפני הדיון בהשלמת הטיעון שנקבע לפני (ליום 17.4.2011), קיבלה ועדת המכרזים החלטה מפורטת בכל הנוגע לטענות שהועלו נגד העותרת. ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעת העותרת מתן ולבטל את המכרז. כך קבעה, לאחר שמצאה לנכון להפחית את הניקוד הסופי של הצעתה של העותרת מן הציון 78.1 שניתן לה במסגרת החלטתה הקודמת של ועדת המכרזים, לכדי ניקוד של 73.7, והכל לאחר בחינת טענות משיבה 3. ביטול המכרז בהקשר זה, בא מכיוון שהצעתה של מתן היתה ההצעה היחידה שנותרה ומשעה שנקבע במכרז עצמו "סף איכות" של ציון 75 שלפי ועדת המכרזים, מתן לא עמדה בו. ועדת המכרזים הוסיפה וקבעה, למעלה מן הצורך, לדבריה, כי מוצאת היא לנכון לפסול את הצעת העותרת מתן ולבטל את המכרז, בשל תכנית ניהולית לקויה. צויין, כי לא ניתן לספק את השירות עם היקף התקנים של אחיות כפי שהוצע בהצעת העותרת. זאת, על-פי חוות דעת של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ובראשו פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, המבוססת, בין היתר, על הניסיון שנצבר בינתיים עם משיבה 2. בנוסף צוין, כי הצעתה של מתן נעדרת פירוט מספק בכל הנוגע לתהליך ההזמנה והשינוע של החיסונים; והיעדרו של מערך לוגיסטי מתאים לשם כך. "למעלה ולמעלה מן הצורך" ציינה ועדת המכרזים, כי היא מחליטה על ביטול המכרז בשל הניסיון שנצבר עד עתה ועמדת הגורמים המקצועיים לפיהם באה מסקנה בדבר "קונספציה מוטעית של הפעלת השירות" (סעיף 34 להחלטה). אציין, כי נוכח ההתפתחויות שמאז הדיון הקודם שלפני והאמור בהחלטת ועדת המכרזים כאמור לעיל, נעשה ניסיון להביא את בעלי הדין להסדר בתיק זה עוד בפתח הדיון, אולם עניין זה לא צלח. יצוין עוד, כי מכוח החלטותיי מיום 22.3.2011 ומיום 29.3.2011, התאפשר למשיב 1 להגיש טיעון מטעמו בצירוף תצהיר. אולם הדבר לא נעשה. למעט החלטת ועדת המכרזים האמורה לא הוגש לבית המשפט כל טיעון. נתבקש אמנם במעמד הדיון לאפשר הגשת טיעון משלים בכתב, או דחיית הדיון למועד אחר. אולם, לבקשה זו לא מצאתי מקום לשעות. כך, לא רק נוכח האפשרות שניתנה להגיש טיעון לפני הדיון והעובדה שגם בגדרי ההליך הקודם בבית משפט זה לא נמצאה התייחסות לטענות נגד הצעתה של מתן בכתב התשובה של משיב 1, אלא גם נוכח העובדה שעד הדיון ממש לא באה כל בקשה בנדון והכל בשים לב ללוח הזמנים הקצר להכרעה בהליך זה בשל תקופת ההתקשרות העומדת לפני סיום ומהות השירות הניתן. עם זאת, יובהר כי ב"כ המשיב 1 טען בדיון לגופו של עניין ועמדתו נשמעה כאמור בפרוטוקול הדיון.   המסגרת הדיונית 3.         טרם נעבור לבחינת הטענות השונות שהועלו בכל הקשור בהצעתה של העותרת, יש חשיבות לתיחום המסגרת הדיונית של הליך זה, בשני מובנים עיקריים: ראשית, לעניין סוג הטענות אותן יש לבחון במסגרת דיון זה - שמא יש לבחון טענות לעניין עמידתה או אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף או תנאי "כשירות" במכרז בלבד או שמא יש לבחון כל טענה שהועלתה על ידי משיבה 3 נגד הצעתה של העותרת. 4. בית המשפט העליון פסק (פיסקה 46 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן) כי "במסגרת עתירתה לפני בית המשפט המחוזי, תקפה האגודה לבריאות הציבור גם את החלטת ועדת המכרזים שלפיה מתן עמדה בתנאי הסף. בית המשפט קמא, שמצא, כאמור, כי נטלי עמדה בתנאי הסף של המכרז, לא ראה להידרש לטענות אלה, ואף עמדתו של משרד הבריאות בהתייחס אליהן, לא הוצגה. משלא נתבררו בערכאה הדיונית ההשגות על כשירות ההצעה של מתן, לא ניתן להצהיר בשלב זה על זכייתה במכרז. בנסיבות אלה, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן לגופן את טענותיה של האגודה". לכאורה עולה מפסיקת בית המשפט העליון כי המסגרת הדיונית שהותוותה על-ידו מוגבלת לבחינת טענות לאי עמידת הצעתה של מתן בתנאי סף או בתנאי כשירות בלבד (בשונה מטענות הנוגעות לניקוד). עם זאת, נטען שיש להבין את הכתוב אחרת - כך שהמסגרת הדיונית כוללת את מכלול הטענות שהועלו על ידי האגודה נגד ההצעה של מתן (זאת בין היתר על רקע האמור בפסקה א' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין). בעלי הדין היו חלוקים אפוא בשאלה זו. חשיבות ההבחנה, בין טענות משיבה 3 לעניין אי עמידת העותרת בתנאי הסף או בתנאי כשירות דווקא לבין טענות אחרות, היא בכך שהיו למשיבה 3 - וקיימות גם היום - טענות בכל הקשור להצעתה של העותרת, לא רק ביחס לאי עמידתה בתנאי הסף אלא גם בקשר לניקוד הצעתה. בהקשר זה יצוין, ולעניין זה חשיבות כפי שיובהר עוד להלן, כי ייתכן שגם בטענות בקשר לניקוד יש לראות טענות הקשורות לכשירות (כמשמעה בפסק הדין של כב' השופט פוגלמן), שכן, כזכור, כשירות ההצעה מותנית בכך שהניקוד שלה לא יפחת מ-75. יצוין עוד כי ב"כ המשיב 1, במהלך הדיון שנערך לפני, ציין כי ועדת המכרזים רשאית הייתה לקבל החלטה חדשה בעניינה של העותרת, ובכלל זה לדון במכלול ההיבטים הקשורים לכשרות הצעתה ולא רק בשל תנאי הסף. כך גם עשתה ועדת המכרזים - ואף מעבר לכך כמפורט לעיל - במסגרת החלטתה המחודשת מיום 11.4.2011. 5. נוטה אני למסקנה שהמסגרת הדיונית הוגבלה בהחזרת הדיון לבית משפט זה, לטענות בגין אי עמידת הצעת מתן בתנאי הסף או הכשירות בלבד. כך עולה מלשון הכתוב על פניו. כך נובע גם ממהות העניין משעה שכל שנותר לבחון הוא מעמדה של הצעת מתן כשהיא עומדת כהצעה יחידה שלא נפסלה. אולם, נוכח מסקנתי - שתנומק להלן - לפיה דינה של הצעת העותרת להיפסל על הסף ממילא, הכרעה במחלוקת זו שנתגלעה בין בעלי הדין באשר לפרשנות פסק דינו של בית המשפט העליון, אינה נדרשת. מכאן, שגם הכרעה בטענות הנוספות לגבי הניקוד אינה מחויבת לכאורה. למרות זאת, לשם הכרעה שלמה, ועל מנת להביא לסיומו של ההליך המתמשך על פני תקופה לא קצרה והחשיבות הרבה בהבהרת המצב המשפטי בנוגע לשירותים מושא המכרז, אדון בכלל הטענות שהועלו על ידי משיבה 3, לגופן. זאת ועוד: כמפורט לעיל, ועדת המכרזים הוסיפה בהחלטתה מיום 11.4.2011 טעמים נוספים וחדשים לפסילת הצעתה של העותרת מתן (שמעבר לטענות האגודה - משיבה 3 - בנדון). אלא שלטעמים אלא וטענות אלו לא מצאתי מקום להיזקק במסגרת ההליך שלפני משעה שחורגים הם מעבר לגדרי העתירה המקורית, מעבר לטיעון שהיה לפני בית המשפט העליון ומעבר להנחיית בית המשפט העליון באשר לבירור שיש לקיים במסגרת פסק דיני המשלים והמתייחס לטענות משיבה 3 ביחס להצעתה של העותרת. 6.          שנית, ועדיין לעניין המסגרת הדיונית של הליך זה, נזכיר, כי במהלך הדיון בבית המשפט העליון עלתה השאלה, אם אין זה ראוי בנסיבות המקרה כי משיב 1 יודיע על ביטול המכרז. בהמשך לכך, הודיע משרד הבריאות לבית המשפט העליון, ביום 25.1.2011, כי החליט לבטל את המכרז ולפרסם מכרז חדש לבחירת ספק שירותי בריאות התלמיד עבור משרד הבריאות. באותה הודעה צוין, כי משיבה 2, שעד אותה העת הייתה הזוכה במכרז, מסכימה לביטול, בכפוף לכך שההתקשרות עימה תימשך לזמן מה. אלא שכעולה מפסק-דינו של בית המשפט העליון (פיסקה 19 לפסק הדין) הן העותרת והן משיבה 3, התנגדו לביטול המכרז. בהמשך לכך, קבע בית המשפט העליון, כי "באין הסכמה בין הצדדים בערעורים בדבר תוצאות ההליך, נדרשים אנו עתה ליתן הכרעתנו במחלוקת" (פיסקה 19 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן). כב' השופט א' רובינשטיין, בפסק-דינו, הוסיף וציין, כי "לא צלחה דרכנו להביא את הצדדים לכלל הסכמה. על כן, ונוכח התוצאה בשאר הרכיבים, נותרה השאלה של מועמדות מתן. ההגינות חייבה אותנו שלא לפסלה אך גם לא היה בידינו להכריז עליה כזוכה בלא בדיקת הטענות שהועלו נגדה ובלא עמדת משרד הבריאות. מכאן התוצאה אליה הגענו" (פיסקה א' לפסק הדין). 7.          עניינים אלה רלבנטיים לענייננו מן הטעם הבא: בהחלטת ועדת המכרזים, לאחר החזרת ההליך לבית משפט זה (מיום 11.4.2011), החליטה ועדת המכרזים כאמור, בשנית, לבטל את המכרז. זאת, גם מטעמים שאינם קשורים בפסילת הצעת העותרת מתן. כלומר, אף לפני מצב הדברים הוא כזה, בו משיב 1 הודיע על ביטול המכרז, בעוד שהמסגרת הדיונית - עניינה בשאלה, האם יש להכריז על העותרת כזוכה במכרז נוכח טענות משיבה 3 לעניין הצעתה. בהקשר זה יש לקבוע, כי משעה שגם לפני בית המשפט העליון עמדה החלטת המשיב 1, בדבר ביטול המכרז, וחרף זאת ניתן פסק הדין ונקבע גם שיש להחזיר את הדיון לבית משפט זה בנקודה שצוינה לעיל, הרי שאין מקום במסגרת הליך זה להיזקק - לא לשאלה אם ביטול המכרז הינו כדין ולא לשאלת משמעויותיו של ביטול זה כשהוא נפרד משאלת כשירות הצעתה של העותרת (ככל שהוא תקף, ואיני מביע בכך כל עמדה). יודגש, כי במהלך הדיון שהתקיים לפני ב"כ המשיב 1 טען, במספר הקשרים, כי החלטת ועדת המכרזים לעניין פסילת הצעתה של העותרת וביטול המכרז כולו, הייתה החלטה ראויה ואף מתבקשת, כפועל יוצא מחובתה של הרשות הציבורית לשוב ולבחון את הנסיבות בכל רגע נתון. כך בכלל וכך בפרט, נוכח מהות השירות בו מדובר ונוכח הניסיון שהצטבר בשל הפעלתו בידי משיבה 2. העותרת עצמה התנגדה להילך טיעון זה מכל וכל. עם זאת, וכאמור לעיל, שאלת ביטול המכרז, בשל טענות חדשות נגד הצעתה של מתן העותרת או בשל שיקולים אחרים של המשיב 1, חורגת ממסגרת הדיון שלפני. אכן, המסגרת הדיונית להכרעה בהליך זה הינה כאמור בפסק-דינו של בית המשפט העליון בערעור. מכוח מסגרת דיונית זו, השאלה היחידה העומדת לבירור היא, אם יש מקום להכריז על העותרת כזוכה, אם לאו, ועל פי טענות של משיבה 3 בנדון. זו תהא אפוא המסגרת הדיונית של הליך זה. אין אני מביע אפוא עמדה בשאלה, אם רשאי היה המשיב 1 לבטל את המכרז מטעמים אחרים. ב"כ הצדדים למעשה לא טענו בעניין זה, אף לא הוגשה עתירה בנדון למיטב הידיעה, ומכל מקום וכאמור - לא זו המסגרת הדיונית לפי פסק הדין של בית המשפט העליון. טענות משיבה 3 נגד הצעתה של העותרת - לאי עמידה בתנאי סף 8.         נעמוד תחילה בקצרה על עיקרי טענותיה של משיבה 3 לעניין אי עמידת העותרת מתן בתנאי הסף שבמכרז. טענות משיבה 3 לעניין אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף, צוינו במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון (פיסקה 8 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן). הן מצאו ביטוי קודם לכן (באופן רחב יותר) במסגרת תשובת משיבה 3 לעתירת העותרת להכריז עליה כזוכה במכרז. טענות אלה כוללות, ראשית, טענה לפיה הרופא הראשי שהוצע על-ידי מתן אינו מחזיק ב"ותק ניהולי מוכח של חמש שנים לפחות". המדובר בתנאי סף מפורש, בהתאם לסעיף 13.3.6.2 למכרז. שנית, כי העותרת לא עמדה גם בתנאי הסף הקבוע בסעיף 13.3.10 למכרז - תנאי סף הדורש מילוי תצהיר בדבר קיום חובות בעניין זכויות עובדים, כאשר הטענה היא שהתצהיר נחתם אמנם, אולם מולא באופן חלקי ואף לא צורף לו, כמתחייב, אישור בדבר היעדר הרשעות ממשרד התמ"ת. שלישית, כי האחות האפידמיולוגית שהציעה מתן, אינה מחזיקה בהכשרה ובניסיון הנדרשים. רביעית, כי גם ניסיונו של הרוקח שהוצע על-ידי מתן אינו עומד ברף המינימום הנדרש בתנאי המכרז. 9. יש לציין, כי בעוד שדרישת הוותק הניהולי של הרופא - מופיעה במסגרת סעיף 13 שכותרתו "תנאי סף" (בס"ק 13.3.6.2 למכרז), וכך גם עניין תצהיר קיום זכויות העובדים (סעיף 13.3.10 למכרז), הרי שתנאי כשירותם של האחות האפידמיולוגית והרוקח, אינם מופיעים במפורש במסגרת אותו סעיף הסף של המטה הניהולי הרפואי. לעניין זה עשויה להיות משמעות, ככל שיש להבין את פסק הדין של בית המשפט העליון באופן שיש לדון במסגרת דיונית זו רק בטענות לאי עמידה בתנאי סף או כשירות, שכן ככל שזו הפרשנות הנכונה, מתעוררת השאלה אם יש מקום לבחון במסגרת הדיון לפני טענות אלה בעניין האחות האפידמיולוגית והרוקח, אם לאו. זאת ועוד, ועדת המכרזים סברה כאמור, כי יש לבטל את זכייתה של העותרת בשל שינוי ניקוד של הצעתה, כך שהניקוד שניתן לה בעת הזו - עומד על 73.7 נקודות, שהוא מתחת ל"סף האיכות" של 75. במסגרת זו, מתעוררת גם כן השאלה, אם יש לראות בשינוי ניקוד זה, כעולה כדי אי עמידה של העותרת ב"תנאי סף" או כשירות, והכל נוכח המסגרת הדיונית שנקבעה להשלמה לפני. 10.          על רקע האמור לעיל, זה יהיה סדר הדיון במסגרת ההכרעה דנן: ראשית, האם יש לקבל את טענת משיבה 3 לעניין אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף, בדבר קיום חמש שנות ניסיון ותק ניהול לרופא שהוצע על-ידי העותרת, כחלק מן המטה הניהולי הרפואי. שנית, שאלת עמידתה של העותרת בתנאי הסף של הגשת תצהיר בדבר קיום חובות בעניין זכויות עובדים. שלישית, האם יש לראות בתנאי הכשירות של האחות האפידמיולוגית ושל הרוקח, המהווים אמנם חלק מן המטה הניהולי אולם תנאי הכשירות בעניינם לא נכתבו במפורש במסגרת סעיף תנאי הסף, כתנאי סף במכרז או כתנאים שאי עמידה בהם משמעה אי כשירות של ההצעה. אם התשובה לכך בחיוב, יש מקום לבחון גם את השאלה אם העותרת עמדה בתנאים אלה, אפילו יש לקרוא את פסק הדין של בית המשפט העליון כמתווה מסגרת דיונית צרה הכוללת את ההכרעה רק בשאלת העמידה בתנאי הסף והכשירות. רביעית, האם יש לראות בדרישת "סף האיכות" של 75, כתנאי סף או כתנאי כשירות במכרז כמשמעם בפסק דינו של בית המשפט העליון; האם קיימת עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים להפחית את הניקוד שניתן לעותרת מ-78.1 ל-73.7; וכפועל יוצא מכך, האם יש מקום לקבוע בהקשר זה - בלא קשר להקשרים האחרים שהוזכרו לעיל - כי אין להכריז על העותרת כזוכה במכרז. לבסוף, האם יש מקום להפחתה בניקוד של העותרת מנימוקים אחרים שהועלו על ידי המשיבה 3 (ונדחו על ידי וועדת המכרזים בהחלטתה השניה). נדון בשאלות אלה כסדרן. דרישת הוותק הניהולי של הרופא 11.       סעיף 13.3.6.2 למכרז, המהווה חלק מתנאי הסף שנקבעו בסעיף 13 למכרז, קובע, כי למציע יהיה מטה ניהולי רפואי ובו רופא "בעל ותק ניהולי מוכח של חמש שנים לפחות, הכולל ניהול צוות עובדים בתחומי הבריאות". בהצעתה של העותרת נרשם, כי לרופא שהוצע מטעמה, ותק ניהולי של 20 שנה, וזאת במסגרת עבודתו אצל שורה של מעסיקים ובהם בית החולים סורוקה, משרד הרווחה וכן במסגרת העותרת עצמה. משיבה 3 טענה, כי בחינה פרטנית של תפקידיו של הרופא המוצע מעלה כי אין בידיו את הוותק הניהולי המינימלי הנדרש כתנאי סף. ועדת המכרזים, בהחלטתה מיום 11.4.2011, קבעה, כי לרופא שהוצע על-ידי העותרת היו חמש שנות ניסיון (במצטבר), ועל כן עמד הרופא בתנאי הסף (סעיף 13 להחלטה). יחד עם זאת, קבעה ועדת המכרזים, לאחר שבחנה באופן פרטני את המוסדות השונים שצוינו בגדר ניסיונו הניהולי של הרופא המוצע, כי לא ניתן לראות במילוי התפקידים בבית החולים סורוקה ובמשרד הרווחה כניסיון הניהולי הנדרש. בשל כך, מצאה ועדת המכרזים כי יש להפחית את הניקוד שניתן לעותרת בגין סעיף זה, משלוש נקודות שניתנו לה בתחילה (הניקוד המלא בגין סעיף זה) לכדי 1.5 נקודות. העותרת טוענת בתגובה, כי ככל שהדברים קשורים בעמידת הרופא, וממילא העותרת, בתנאי הסף, כלומר בקיומן של חמש שנות ותק ניהולי לפחות, הרי שהיא עומדת בכך. עוד טענה העותרת, כי לא היה מקום להפחית את הניקוד בגין המוסדות האחרים שנבדקו, שכן ועדת המכרזים בדקה את העניין במסגרת החלטתה הקודמת ולא ראתה פגם של חוסר ניסיון רלבנטי במוסדות האמורים. 12.       אציין תחילה, כי לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים מיום 11.4.2011, ככל שהמדובר במסקנת ועדת המכרזים, לפיה לא ניתן לראות בניסיון (ותק) שנטען ביחס לתפקידים בבית החולים סורוקה, כמו גם במשרד הרווחה, כניסיון ניהולי רלבנטי. נכון הדבר, כי המדובר בבחינה מחודשת של ועדת המכרזים ובמסקנה שונה מזו אליה הגיעה במסגרת החלטותיה הקודמות. יחד עם זאת, הבחינה המחודשת התחייבה מכוח פסק-דינו של בית המשפט העליון בהליך זה. מעבר לכך, כעולה מהחלטת ועדת המכרזים, המדובר במסקנות שבאו לאחר בירור (סעיפים 11 ו-12 להחלטה). בירור זה העלה, את המסקנה לפיה הרופא אינו ממלא כל תפקיד ניהולי ואינו עוסק בניהול (במסגרת משרד הרווחה); ואת המסקנה לפיה חרף הטענות ביחס לניסיון הניהולי בבית החולים סורוקה, העניין לא ניתן היה לבירור עם איש הקשר שצוין על-ידי הרופא עצמו. החלטת ועדת המכרזים בנדון - סבירה היא ומבוססת על בירור שנערך. לא מצאתי מקום להתערב בה במובנה זה. אם לא די בכך, העותרת לא הביאה ראיה לפניי לסתירת ממצאי הועדה. נותרה השאלה האם חרף קביעות אלה עמדה העותרת בתנאי הסף לפיו על הרופא להיות בעל חמש שנות ניסיון ניהולי. 13.       מיקוד המחלוקת בעניין זה, נסב אפוא סביב מרכיב אחד ויחיד שנותר במסגרת פירוט הרופא את דרישת הוותק הניהולי: הוא תקופה שצוינה כ"בין השנים 1993 ל-1998", בהן נרשם כי הרופא המוצע היה אחראי על כ-80 רופאים בממוצע, במסגרת העותרת עצמה - אם במסגרת שירותי בריאות התלמיד ואם במסגרת שירות ביקורי בית של רופאים. בקעת המחלוקת בין משיבה 3 ומשיבה 2, מזה, לבין העותרת (והמשיב 1), מזה, התמקדה בשאלה אם הרופא המוצע אכן נשא בתפקיד ניהולי ולזמן הנחוץ, כנטען. כך, שכן העותרת עצמה ציינה בהצעתה, כי בין השנים 1993 לבין 1997 ניתנו שירותי בריאות התלמיד רק בתקופה חלקית ולא במשך כל חמש השנים; כך גם, שכן שנת הניסיון הנוספת - השנה השישית - היא שנת 1998, מבוססת על עבודתו של הרופא במסגרת העותרת, בתכנית "ביקור בית של רופאים". אלא שהטענה היא, שהרופא המוצע הועסק במסגרת פרויקט זה עד שנת 1998, בתפקיד ייעוץ בלבד ולא בתפקיד ניהולי, ומכאן שאין לו את הניסיון הניהולי הנדרש, ועל כן יש לגרוע מן הניסיון הנטען שנה נוספת. התוצאה הנטענת היא אפוא, כי הרופא המוצע מטעם העותרת לא הוכיח כי בידיו חמש שנות ותק ניהולי. 14.       לאחר שבחנתי את עמדות ב"כ הצדדים בעניין זה, מסקנתי היא כי אין עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, לפיה העותרת עמדה בתנאי סף זה. יצוין תחילה, כי בהקשר זה הייתה עמדת ועדת המכרזים זהה, הן במסגרת הבחינה הקודמת של הצעת העותרת והן במסגרת הבחינה העדכנית שלה ולפיה עמדה העותרת בתנאי הסף. מעבר לכך, צוין במפורש במסגרת הטבלה המפרטת את הוותק של הרופא המוצע, כי הוא היה אחראי על 80 רופאים בממוצע, בין השנים 1993 עד 1998. מדובר בתקופה של בין חמש לשש שנים, העולה על תקופת המינימום של חמש שנים שנדרשה במכרז. כפי שהובהר לפני במהלך הדיון, העותרת אכן ציינה בסעיף 12 להצעתה, כי נתנה שירותי בריאות לתלמיד בין השנים 1993 עד 1997, כאשר בממוצע שנתי דובר בכ-400 עובדים. אולם, ניתנו שירותי בריאות לתלמיד גם בבתי ספר תיכוניים בין השנים 1997 ועד להגשת ההצעה (לפחות). הרופא המוצע הועסק במסגרת זו ובקורות חייו נרשם כי היה בתפקיד ניהולי. אכן, מדובר בתנאי סף שיש לבחון אותו באופן קפדני בייחוד במכרז זה (כעולה מפסק הדין בעע"ם 6823/10). בחינה זו מעלה שלא נפל פגם של אי סבירות בקביעת הועדה שלפיה הרופא המוצע מטעם המערערת עמד בניסיון הניהולי הנדרש בהיקף של חמש שנים לפחות. 15.        לא נעלמו מעיני הטענות לפיהן במסגרת פרויקט בתי הספר התיכוניים של העותרת - דובר בממוצע עובדים שנתי של שבעה עובדים (כעולה מן הטבלה שבסעיף 12 להצעת העותרת), וכי העותרת עצמה פירטה במסגרת תיאור הצעתה כי סיפקה שירותי בריאות לתלמיד מחודש ספטמבר 1993 ועד לחודש יוני 1997. אלא שכעולה מעמדת העותרת, ברי כי ההעסקה של הרופא המוצע במסגרת תפקידו זה, לא החלה ביום אספקת השירותים ולא הסתיימה ביום סיומם, אלא שהיו "שוליים" לתקופת העסקה זו; וממילא, כאמור, הרופא המוצע המשיך להיות מועסק גם לאחר יוני 1997 במסגרת אספקת השירותים לבתי הספר התיכוניים. מעבר לכך, מחודש יוני 1997 ועד סוף 1998 הועסק כאמור (בין היתר) הרופא המוצע במסגרת הפרויקט של "ביקורי בית". גם מוטת הניהול של שבעה עובדים בלבד, כאשר הופסקה אספקת השירותים לבתי הספר היסודיים ומתן המשיכה לספק שירותים לבתי הספר התיכוניים בלבד, אין בה כדי לשנות את האמור בטבלת הניסיון, לפיה הרופא המוצע היה אחראי על 80 רופאים בממוצע. נתון זה עולה בקנה אחד עם הצוות הממוצע של 400 עובדים במסגרת מתן שירותי בריאות התלמיד בשנים 1993-1997; ועם הצוות בן 50 העובדים במסגרת פרויקט ביקורי בית. מכל מקום - לא היה בידי המשיבות 2 ו-3 נתון אחר לסתור עניין זה. לבסוף, אכן הניסיון האמור הנטען על-ידי העותרת ביחס לרופא המוצע, מופיע בקורות חייו באנגלית, תחת הכותרת של "ייעוץ" ולא תחת כותרת אחרת של "ניסיון ניהולי". יחד עם זאת, נרשם במפורש כי הרופא המוצע היה (director medical) בין השנים 1993 ו-1998, ודי בכך לענייננו. לבסוף, יש גם לציין ולהדגיש, כי במסגרת תנאי המכרז נדרש ותק ניהולי מוכח של חמש שנים, הכולל ניהול צוות עובדים בתחומי הבריאות; ובשונה מן הנציג הניהולי, לא נדרש ניהול של מינימום 50 עובדים. המסקנה היא אפוא, כי לא מצאתי מקום לקבוע שדינה של הצעת העותרת להיפסל בשל אי עמידה בתנאי הסף, שעניינו הוותק הניהולי של הרופא המוצע. תצהיר קיום חובות בעניין זכויות העובדים 16.        סעיף 13.3.10 למכרז מחייב מציע לצרף להצעתו "תצהיר שלו ושל בעלי השליטה בו, החתום על-ידי עורך דין, בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים על פי דיני העבודה". אין חולק, כי במסגרת התצהיר היה על המציע לציין אם הורשע בפסק-דין חלוט בעבירה על חוקי העבודה, או, לחלופין, היה על המציע למחוק את הסעיף הרלבנטי. העותרת חתמה על התצהיר, אולם לא מחקה את הסעיף. זאת ועוד, נספח א5 למכרז קבע כי המציע יצרף לתצהיר האמור אישור מאת מנהל ההסדרה והאכיפה ממשרד התמ"ת, בדבר קיומם או היעדרם של הרשעות וקנסות. אין חולק, כי האישור האמור לא צורף במועד. 17.       אליבא דידי, לא ניתן לראות באי עמידת העותרת באמור לעיל, בנסיבות העניין, משום אי עמידה בתנאי סף שחייבה את פסילת הצעתה. כבר נקבע בפסיקה, כי אמת המידה המרכזית בעניין זה הינה בשאלה אם במתן ההזדמנות למציע לתקן את הצעתו בנדון, יש משום פגיעה בשיוויון בין המציעים לבין עצמם ובין המציעים לבין מציעים פוטנציאליים אחרים (ראו בג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז (1) 651, 661; עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (לא פורסם, , 6.1.2010)). בנסיבות המקרה שלפני, צורף התצהיר בנוסח שנדרש, ולא נמחק הסעיף המיותר בו. ועדת המכרזים איפשרה לעותרת להשלים עניין זה ולתקנו, וכך נעשה. המדובר בעניין טכני, שלא הצדיק את פסילת ההצעה כולה. זו גם מסקנתי, בכל הקשור באישור משרד התמ"ת. מדובר אמנם באישור שנדרש, אולם לא במסגרת תנאי הסף במכרז. מעבר לכך, האישור האמור הומצא לבסוף והוא מתייחס לכל התקופה שקדמה לו, ובמובן זה - אין בו משום יתרון לעותרת או פגיעה בשיוויון (ראו סעיף 33 לפסק-דיני בהליך זה, בגלגולו הקודם). הנה כי כן, מסקנתי היא, כי גם בהקשר זה לא היה מקום לפסול את הצעתה של העותרת בגין אי עמידה בתנאי סף.                 סיווג תנאי הכשירות בקשר לאחות האפידמיולוגית והרוקח 18.       אין חולק, כי המציע במכרז נדרש להציג מטה ניהולי, שכלל לא רק רופא (הנזכר לעיל) אלא גם אחות אפידמיולוגית וכן רוקח (פרק 2 למכרז, סעיפים 9.2.4 וכן 9.2.5, בהתאמה). הן בקשר לאחות האפידמיולוגית והן בקשור לרוקח, נקבעו במפורש תנאים המגדירים את כשירותם, ולהם נידרש להלן. קודמת לבחינה זו השאלה אם יש לראות בתנאים אלו של כשירות, ובכלל - במרכיבי המטה הניהולי של האחות האפידמיולוגית והרוקח, תנאי סף במכרז או תנאי כשירות שאי עמידה בהן משמעה פסילת ההצעה. העותרת טענה בהקשר זה, כי אין מדובר בתנאי סף. לשיטתה, אלו הם אינם תנאי סף מכיוון שדרישות אלה לא הופיעו במסגרת סעיף 13 למכרז, שכותרתו "תנאי סף". נציין ונוסיף, כי ועדת המכרזים, בהחלטתה המחודשת (מיום 11.4.2011), לא קבעה עמדה ברורה בעניין זה, אם כי ניתן להבין ממהלך החלטתה ומעמדת ב"כ המשיב 1 במהלך הדיון לפני, כי לא ראתה בדרישות אלה משום תנאי סף. ועדת המכרזים בחנה את טענות המשיבה 3 באשר לתנאים אלה באספקלריה של ניקוד גרידא ולא כתנאי סף. משיבות 2 ו-3 טענו, לעומת זאת, כי המדובר בתנאי סף במכרז. 19.     במחלוקת שנפלה בין בעלי הדין בשאלת סיווג תנאי הכשירות של האחות האפידמיולוגית והרוקח כתנאי סף, אם לאו, מסקנתי היא, כי יש לראות בתנאים אלה כתנאי סף במכרז או כתנאים של כשירות, במובן זה שאי עמידה בהם בעת הגשת ההצעה - משמעה פסילת ההצעה. נכון הדבר, כי סעיף 13 למכרז, שעניינו תנאי סף והמגדיר בסעיף 13.3.6.2 את המטה הניהולי הרפואי, מציין במסגרת זו רק את תפקידי הרופא ואת תפקיד האחות הראשית המוסמכת (שתנאי כשירותה נדונו בהרחבה והיו במוקד פסק הדין שניתן בעע"ם 6823/10 בבית המשפט העליון וב"גלגול הקודם" של ההליך בבית משפט זה). פירוט דרישות הכשירות של האחות האפידמיולוגית ושל הרוקח, לא מופיע במסגרת סעיף 13 הנזכר. יחד עם זאת, סבור אני כי בנסיבות המקרה יש לראות בתנאי הכשירות של האחות האפידמיולוגית ושל הרוקח, תנאי סף במכרז, ולכל הפחות תנאי מהותי של כשירות במכרז, במובן זה שוועדת המכרזים לא יכולה הייתה להמשיך ולדון בהצעתה של העותרת, ככל שהעותרת לא עמדה בתנאים אלה כל עיקר (ראו והשוו, עת"מ (י-ם) 28962-11-10 מהלב - מרכז ישראלי לנגישות ותקשורת בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (15.12.2010); עת"מ (י-ם) 288/05 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (8.5.2005)). 20.      ביסוד מסקנתי זו מונחים מספר טעמים: ראשית, כך עולה ממסמכי המכרז. במסגרת סעיף 13.3.6.2 למכרז שכותרתו "מטה ניהולי רפואי", לאחר פירוט דרישות הכשירות של הרופא והאחות הראשית, צוין (והודגש) כי "לשם ההבהרה ישנם תפקידים הנדרשים בנוסף למצוין בסעיף זה, כמפורט בפרק 2 בסעיף 9.2 [ההדגשה במקור - י.מ.]". עורך המכרז הדגיש אפוא כבר במסגרת תנאי הסף, כי נדרש מטה ניהולי רפואי, וכי המטה הניהולי צריך לכלול בעלי תפקידים נוספים - הוראה שבאה במסגרת תנאי הסף, ואשר מכילה הפניה לפירוט אותם התפקידים ודרישות הכשירות בעניינם. זאת ועוד, סעיף 14.7 למכרז קבע במפורש, כי יש לצרף להצעה את פרטיהם של חברי המטה הניהולי-רפואי הנוספים, קרי: האחות האפידמיולוגית והרוקח, לרבות פרטים בדבר השכלה וכדומה. עורך המכרז גם הבחין בין שאלת הניקוד לבין שאלת הכשירות. כך עולה במפורש, בכל הקשור לפחות לאחות האפידמיולוגית, מההוראה המצויה בסעיף 23.4 למכרז, שעניינו "דגשים בניקוד האיכות" והעוסק בוותק, בנפרד משאלת הכשירות. שנית, מסקנה זו עולה גם מתכליתו של המכרז. המציע במכרז נדרש להציג מטה ניהולי רפואי, הכולל רופא, אחות ראשית, אחות אפידמיולוגית וכן רוקח. נקבע במכרז (סעיף 9.2.6 לפרק 2), כי המטה הניהולי "יהא אחראי בכל הנוגע לניהול המקצועי, של צוות האחיות והרופאים אשר עובדים בבתי הספר, לרבות בקרה ופיקוח על ביצוע השירותים הנדרשים בהתאם לנוהלי משרד הבריאות, מתן הנחיות מקצועיות, פתרון בעיות, דיווח לאחראים מטעם המזמין בכל הקשור לעניינים רפואיים וכיו"ב". הוראה זו, כמו גם השאלה הפרשנית הכללית שעניינה סיווג דרישת הכשירות הנזכרת, כתנאי סף או כתנאי של כשירות ההצעה אם לאו, כרוכה בפרשנות המכרז כולו ותכליתו. עניין אחרון זה, עמד ביסוד פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 6823/10. בית המשפט העליון עמד בפסק-דינו על מורכבות המכרז, בהתאם לאופי הייחודי של השירות שהזוכה אמור לספק במסגרתו. מטעם זה, נדחתה בבית המשפט העליון הפרשנות המקלה, בכל הקשור להכשרה הנדרשת מן האחות הראשית. בית המשפט העליון עמד על כך, שהמכרז קשור ב"ניהול כוח אדם מקצועי בהיקף רחב ובעבודה עם קבוצת אוכלוסיה המצויה בגיל קריטי ברגישותו ובצרכיו" (פיסקה 42 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן). בנסיבות אלה, ונוכח התכלית שעמדה ביסוד המכרז ונקבעה בפסק הדין בבית המשפט העליון, אין בידי לקבל את עמדת העותרת, לפיה תנאי הכשירות שנקבעו במכרז, בכל הנוגע לאחות האפידמיולוגית ולרוקח (המרכיבים יחד עם הרופא והאחות הראשית את המטה הניהולי), אינם תנאי סף או תנאים מהותיים של כשירות. לדידי, המדובר בתנאים שאי עמידה בהם מובילה לפסילת ההצעה. אין המדובר ברכיבים של "ניקוד" בלבד. אכן, לרכיבים אלה היה היבט של ניקוד, אולם - בדומה לאחות הראשית והרופא - שאלת הניקוד מתעוררת אך ורק תחת ההנחה שהאחות האפידמיולוגית המוצעת וכן הרוקח המוצע עומדים בתנאי הכשירות המינימאליים שנקבעו במכרז. אי עמידה בתנאי הכשירות האמורים, כמוה כהיעדר רכיב מרכזי מהותי וקריטי בהצעה, שבלעדיו לא ניתן לדון כלל בשאלת הניקוד. במובן זה, יש כאמור לראות בתנאים אלה כתנאי סף או כתנאים מהותיים במכרז שאי עמידה בהם במועד הגשת ההצעה - משמעה פסילתה. על רקע זה, ואפילו תחת פירוש מצמצם של המסגרת הדיונית בהחזרת הדיון לבית משפט זה, יש מקום לבחון את עמידת העותרת בתנאי הכשירות הקשורים באחות האפידמיולוגית וברוקח. לבחינה זו נעבור עתה. כשירותה של האחות האפידמיולוגית 21.      סעיף 9.2.4 של פרק 2 למכרז הגדיר את תנאי הכשירות של האחות האפידמיולוגית. לפי הגדרה זו, "המדובר בבעל/ת תואר ראשון מוכר בסיעוד עם הכשרה יייעודית באפידמיולוגיה. לעניין זה אחות בעלת הכשרה באפידמיולוגיה הינה מי שעומדת באחד מהתנאים הר"מ לפחות: *בעלת קורס על בסיסי בבריאות הציבור או בבריאות הקהילה *בעלת קורס על בסיסי במניעת זיהומים *בעלת תואר שני באפידמיולוגיה"; וכן "ניסיון בתחום האפידמיולוגיה של 3 שנים לפחות, לעניין זה ניסיון הינו בכל הקשור לתחום החיסונים לרבות הדרכה בתחום". אין חולק, כי האחות האפידמיולוגית שהוצעה על-ידי העותרת הייתה בעלת הסמכה כאחות מוסמכת, והחזיקה בידה במועד הגשת ההצעה גם תואר שני בבריאות הקהילה והסביבה (MPH). כמו כן, פירטה האחות האפידמיולוגית המוצעת 13 שנות ניסיון בתחום האפידמיולוגיה, והכל בין השנים 1996 ועד 2009 אז שימשה כאחות בית ספר יסודי. משיבה 3 טענה, כי האחות האפידמיולוגית המוצעת אינה עומדת בתנאי הכשירות האמורים. לטענתה, בכל הקשור בדרישה להכשרה ייעודית באפידמיולוגיה האחות המוצעת אינה עומדת בתנאים הנ"ל, שכן היא לא סיימה קורס על-בסיסי בבריאות הקהילה או בבריאות הציבור, וגם לא קורס על-בסיסי במניעת זיהומים. התואר השני שבידיה הינו בבריאות הקהילה והסביבה ולא באפידמיולוגיה. זאת ועוד: לטענתה, האחות המוצעת גם אינה עומדת בדרישת הניסיון. לפי הנטען, הניסיון בתחום האפידמיולוגיה שצוין בהצעה הוא ניסיון שלא ניתן ליקח אותו בחשבון, שכן הוא קודם לסיום ההכשרה בתחום האפידמיולוגיה. זאת, בהתאם לדרישה שבסעיף 14.3.2 לחוברת ההצעה למכרז, ולפיה את דרישת הוותק בתחום האפידמיולוגי של האחות האפידמיולוגית - יש למנות "מתאריך סיום ההכשרה באפידמיולוגיה". 22.       העותרת טענה, בתגובה לטענות אלה, כי האחות המוצעת החזיקה בעת הגשת ההצעה - בתואר שני בבריאות הקהילה והסביבה, וכי המדובר בדרישה העולה מעבר לדרישה המופיעה במכרז לקורס על-בסיסי בבריאות הציבור או בבריאות הקהילה. מכאן, שיש לראות באחות המוצעת כבעלת "הכשרה ייעודית" באפידמיולוגיה, כפי ההגדרה במכרז. זאת ועוד, להצעת העותרת צורף אישור, לפיו האחות המוצעת לומדת קורס על-בסיסי בסיעוד וכי הקורס אמור היה להסתיים עד תחילת ההתקשרות. ממילא, זה הוא המועד הרלבנטי לבחינה והאחות עמדה בתנאי זה. אשר לעניין הניסיון, הרי שאליבא דעותרת יש לקרוא את דרישת הניסיון כדרישה שמחייבת אמנם שלוש שנות ניסיון, אולם אין הכרח כי ניסיון זה יצטבר דווקא לאחר תום ההכשרה באפידימולוגיה. המכרז לא הגדיר במפורש מהי אותה ה"הכשרה" שמסיומה יש למנות את הוותק. בהמשך לכך, משעה שהאחות המוצעת הועסקה עוד משנת 1996 כאחות בית ספר ובמסגרת זו רכשה ניסיון רחב בתחום מתן חיסונים, הרי שהאחות המוצעת עמדה בתנאי הכשירות של המכרז. 23. ועדת המכרזים, בהחלטתה מיום 11.4.2011, קבעה שיש לקבל את טענות משיבה 3 בעניין אי הכשירות של האחות האפידמיולוגית. ועדת המכרזים קבעה, כי נוכח העובדה שבעת הגשת ההצעה טרם הסתיימו לימודי האחות בקורס העל-בסיסי לרפואה מונעת ובריאות הציבור, הרי שלא ניתן לראות בה כמי שעמדה בדרישת השכלה זו. את הוותק והניסיון ניתן לבחון רק מיום תום ההכשרה ולא ממועד מוקדם מזה. ועדת המכרזים הוסיפה וציינה, כי לא ניתן לראות בתואר השני של האחות בתחום בריאות הקהילה והסביבה, כעונה על הדרישה של תואר שני באפידמיולוגיה. מטעם זה, ועדת המכרזים קבעה כי יש להוריד לעותרת את כל הניקוד שניתן לה בגין האחות האפידמיולוגית, בשיעור של 2.9 נקודות. 24. כאמור, לעיל, מסקנתי היא, כי דרישות הכשירות של האחות האפידמיולוגית (והרוקח) צריכות להיבחן בנסיבות המכרז דנן ובהתאם לתכלית הברורה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון, כתנאי מהותי שלא ניתן להמשיך בלעדיו בבדיקת ההצעה, ככל שמציע אינו עומד בתנאי הכשירות הקבועים בה. בהמשך לכך, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהונח לפני באתי למסקנה כי צדקה ועדת המכרזים בקביעתה כי האחות האפידמיולוגית שהוצעה על-ידי העותרת אינה עומדת בתנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 9.2.4 של פרק 2 למכרז. חשיבות ההקפדה על דרישות ההשכלה וההכשרה במכרז זה עולה בבירור מפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ולפיו, אפילו מקום בו נרשם כי די בהכשרה מוכרת, הרי שיש להעדיף מבחינה פרשנית את כוונתו המקורית של עורך המכרז, לפיה אין להסתפק בהכשרה העולה כדי השתלמות "על-בסיסית". אם כך בעניין של פרשנות, קל-וחומר בעניין של לשון מפורשת של המכרז. המכרז דרש כאמור הכשרה ייעודית באפידמיולוגיה. לאחות המוצעת תואר שני בתחום איכות הקהילה והסביבה אמנם, אלא שלא הובאו לפני נתונים מטעם העותרת, המאפשרים לבסס מסקנה לפיה ניתן לראות בתואר שני זה כשקול ואף עולה (כפי הנטען) על דרישת הכשרה וקורס "על-בסיסי" בבריאות הציבור או בבריאות הקהילה או כשקול לתואר שני באפידימולוגיה. הנטל בענין זה היה ונותר על העותרת, והיא לא עמדה בו. 25. אין גם חולק, כי בעת הגשת ההצעה טרם סיימה האחות האפידמיולוגית את חובותיה במסגרת לימודיה לקורס על-בסיסי בסיעוד (ואצא מנקודת ההנחה, שלא נסתרה, ולפיה לו הייתה האחות מסיימת קורס מעין זה - די היה בכך). בהקשר אחרון זה, מקובלת עלי עמדת ועדת המכרזים, לפיה המועד הרלבנטי בו יש לבחון את שאלת ההשכלה לצרכי המכרז, הינה ככלל, ובהיעדר הוראה אחרת, מועד הגשת ההצעה ולא מועד מאוחר יותר (ראו והשוו, פרשת אסום, לעיל). כך עולה גם במובהק ממהותו של תנאי זה, כתנאי סף או כתנאי מהותי. אשר על כן, בעובדה כי האחות אמורה הייתה לסיים את הכשרתה זמן קצר לאחר מכן ועוד טרם הפעלת השירות, אין כדי להועיל, שכן הסתפקות באמת מידה מקילה מעין זו - משמעה היה פגיעה בשיוויון בין המציעים במכרז לבין עצמם, ובין המציעים במכרז לבין מציעים פוטנציאליים. 26.        על כך יש להוסיף, כי אחת מדרישות הכשירות הייתה כאמור ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האפידמיולוגי. הובהר בפירוש בסעיף 23.4 למכרז, כי ותק זה ייבדק "מתאריך סיום ההכשרה באפידמיולוגיה". הדבר גם הובהר במפורש בסעיף 10 להבהרות שפורסמו למכרז (מיום 18.8.2009). על רקע זה, ברי כי האחות המוצעת לא עמדה בדרישת הוותק שנקבעה. כאמור לעיל, בעת הגשת ההצעה טרם נסתיימו לימודיה של האחות המוצעת במסגרת הקורס העל-בסיסי. אין בידי לקבל את עמדת העותרת, לפיה באין הגדרה של אותה "הכשרה" במכרז, ניתן להסתפק בהכשרה כלשהי, ולאו דווקא ההכשרה הספציפית שצוינה בסעיף 9.2.4. קריאת הסעיף כפשוטו, וביתר שאת על רקע תכליתו, מובילה למסקנה לפיה יש למנות את תקופת הניסיון מעת סיום ההכשרה הרלבנטית, כפי שהוגדרה בסעיף 9.2.4; כלומר, ההכשרה הייעודית באפידמיולוגיה. תקופה זו אינה יכולה להיות בנסיבות המקרה - שנות עבודתה של האחות שהוצעה, בין השנים 1996-2000. זאת ועוד, אפילו הייתי מקבל את טענת העותרת לפיה די בנסיבות המקרה בהסתפקות בתואר השני בבריאות הקהילה והסביבה כשקול לקורס העל-בסיסי בבריאות הציבור או בבריאות הקהילה או כשקול לתואר שני באפידימולוגיה, הרי שכעולה מן הטופס שצירפה האחות האפידמיולוגית במסגרת הצעת העותרת, לימודיה לתואר זה הסתיימו בשנת 2008 והתעודה ניתנה בשנת 2009. ממילא, זה הוא המועד הרלבנטי לחישוב תקופת הניסיון והוותק ולא ניסיונה הקודם של האחות האפידמיולוגית כאחות בית ספר משנת 1996. הנה כי כן, המסקנה היא, כי העותרת לא עמדה בדרישת ההכשרה של האחות האפידמיולוגית, ומכאן שהצעת העותרת הייתה צריכה להיפסל, ולו מטעם זה. 27. ודוק: לא נעלמה מעיני טענת העותרת, לפיה ככל שהדברים אמורים באחות האפידמיולוגית (כמו גם הרוקח), המדובר בדרישות כוח אדם שהעותרת או כל מציע אחר במכרז יכלו לשנותן לאורך ההתקשרות, בין לפי צרכיהם ובין לפי דרישת המזמין, וכי נתונה גמישות בעניין עד להפעלת השירות בפועל. זאת ועוד, נטען כי המשמעות של אי עמידה בתנאי הכשירות, הינה במישור הניקוד של ההצעה בלבד ולא במישור פסלות ההצעה. אלא שכאמור לעיל, אין בידי לקבל טענות אלה. ברור מן המכרז, כי המציע נדרש להציג מטה ניהולי שלם, הכולל נציג ניהולי, רופא, אחות אפידמיולוגית ורוקח. טענת העותרת לפיה אין למעשה הכרח בהצגת אחות אפידמיולוגית כשירה (כמו גם רוקח כשיר), כחלק מתנאי החובה של המכרז, אינה יכולה לעמוד (וביתר שאת על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון), והיא אף עשויה לפתוח פתח לפגיעה בשוויון. נדרשת עמידה בתנאי כשירות אלה כתנאי לתקפותה של ההצעה, ומשהעותרת לא עמדה בתנאי של כשירות האחות האפידמיולוגית, דין הצעתה להיפסל. כשירותו של הרוקח 28. סעיף 9.2.5 לפרק 2 למכרז, דרש כאמור, כי במסגרת המטה הניהולי יהא גם רוקח. אחד מתנאי הכשירות של אותו רוקח היה "ניסיון של 3 שנים של עבודה כרוקח במסגרת מוסד רפואי (למען הסר ספק, אין המדובר בעבודה כרוקח במסגרת בתי מרקחת פרטיים)". טענת משיבה 3, במסגרת ההליך הקודם שהתברר לפני, הייתה, כי הרוקח שהוצע על-ידי העותרת, נעדר את הניסיון הרלבנטי. זאת מן הטעם שעיקר הניסיון שציין הינו מהפעלת בית מרקחת פרטי כמו גם ניסיון של שנתיים בלבד במסגרת שירות בתי הסוהר, אשר אינם מהווים "מוסד רפואי". 29. לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הצדדים בעניין זה, מסקנתי היא כי גם בעניין זה נפל בהצעת העותרת פגם המביא לפסילתה, שכן הרוקח שהוצע לא עמד בתנאי הניסיון שנדרשו וכמוסבר לעיל, יש לראות בתנאי זה כתנאי סף (או למצער "תנאי מהותי") שאי עמידה בו משמעה פסילת ההצעה כולה. בפתח הדברים אציין, כי נכון הדבר שבמסגרת הדיון שנערך בבית המשפט העליון, המשיבה 3 הזכירה בקצרה בלבד, כי העותרת לא עמדה בתנאי הכשירות של הרוקח (סעיף 140 לטענותיה בערעור). גם ועדת המכרזים בהחלטתה מיום 11.4.2011, לא התייחסה כלל לנדון. אולם, בגלגולו הקודם של ההליך בא טיעון סדור בנושא, ובית המשפט העליון אף הזכיר טענה זו בפסק דינו (סעיף 8 לפסק הדין). משהוחזר הדיון לבית משפט זה לבירור טענות המשיבה 3 נגד הצעת העותרת, יש אפוא להיזקק לנדון. 30. לגוף העניין: מוכן אני להניח כי יש לראות בשירות בתי הסוהר והמתקנים המופעלים בו, כ"מוסד רפואי". בהצעת העותרת צויין כי הרוקח מטעמה היה "רוקח ארצי" בשנים אלה. אלא שהמדובר בניסיון של שנתיים ובמכרז נדרש ניסיון של שלוש שנים. לרוקח שהוצע היה ניסיון רב שנים - אולם כרוקח בבית מרקחת פרטי. ניסיון זה נקבע במכרז במפורש כלא מספק. גם בדו"ח היעוץ של "הלוי דוויק" מיום 30.11.2009 שבחן את הצעת העותרת, נרשם כי הניסיון שהוצג בבית מרקחת פרטי הוא בניגוד לתנאי המכרז (נספח 1-מש/2 ל"תגובה מטעם המשיבה 2 לתשובת העותרת" בעת"מ 11765-06-10) . העותרת טוענת בהמשך לכך, כי יש לזקוף לטובת הרוקח מקור ניסיון נוסף ב"מוסד רפואי" - המשלים את החסר שלעיל - וזאת בשל שירות מילואים ממושך כקצין רוקחות (בין השנים 1985-1999). אלא שלא ניתן לקבוע כי בכך יש די. העותרת לא הבהירה ולא הוכיחה מה היה טיב התפקיד כ"קצין רוקחות בגדוד רפואה" כאמור בקורות החיים של הרוקח. לא ברור מתי התחיל שירות זה במסגרת המילואים (בשונה ממועד קורס קציני חר"פ, שעל-פי אישור שצורף מקצין העיר הסתיים בפברואר 1985) והאם הוא עולה כדי שנת ניסיון (במצטבר). במצב דברים זה, ומשהנטל בנדון על העותרת, יש לקבוע כי גם בעניין זה של עמידת הרוקח המוצע בתנאי הניסיון (והכשירות) נפל פגם בהצעתה של העותרת המוביל לפסילתה. סיכום ביניים 31.       העולה מן המקובץ עד כה הוא אפוא, כדלהלן: (א) ככל שהדברים אמורים בתנאי הסף שנקבעו במפורש במכרז ועניינם הוותק הניהולי של הרופא, כמו גם ההצהרה בעניין קיום זכויות העובדים, הרי שלא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים (המפורשת או המשתמעת), כי העותרת עמדה בתנאי סף אלה וכי אין מקום לפסילת הצעתה; (ב) ככל שהדברים אמורים בטענות לעניין האחות האפידמיולוגית והרוקח, הרי שיש לדידי לראות בתנאי הכשירות של נושאי תפקידים אלה במטה הניהולי, כתנאי סף, או כתנאים מהותיים שלא ניתן היה בנסיבות המקרה ונוכח המכרז ופרשנותו, לראות בהם תנאים שחרף אי עמידה בהם יכולה הצעת העותרת להיחשב כהצעה כשרה; (ג) על רקע זה, מסקנתי היא, שהאחות האפידמיולוגית שהוצעה - לא עמדה בתנאי הכשירות הקשורים להכשרה ייעודית בתחום האפידמיולוגיה, וודאי שלא במועד הרלבנטי - הוא מועד הגשת ההצעות למכרז, והיא אף לא עמדה בניסיון הנדרש בתחום האפידמיולוגיה. כמו-כן, גם הרוקח שהוצע לא עמד בתנאי הניסיון שנדרשו. כפועל יוצא מכך, ומן הטעמים הללו, יש לקבל את טענות משיבה 3 בנדון (אליהן הצטרפה גם משיבה 2) ולקבוע כי דין הצעתה של העותרת להיפסל, ומכאן שאין מקום להכריז עליה כזוכה במכרז. טענות נוספות של האגודה כנגד הצעתה של מתן 32. אכן, נוכח מסקנתי דלעיל, אין אני נדרש כעקרון להכריע בשאלות הנוספות הקשורות באי עמידת העותרת בסף האיכות שנקבע במכרז. יחד עם זאת, ועל מנת להכריע בכל המחלוקות שבהליך זה (בגלגולו השני, על כל המשתמע מכך), ובשים לב לספק הנטען באשר למסגרת הדיונית הנובעת מפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, אתייחס גם לטענות הנוספות נגד מתן.  שאלת עמידת מתן ב"סף האיכות" 33.        בסעיף 23 למכרז נקבע, שבחינת ההצעות תיעשה בחלוקה בין מרכיבי האיכות לבין מרכיבי המחיר. שלב א' למכרז, עניינו בדיקת עמידה בתנאי הסף. נקבע בהקשר זה, כי הצעה שאינה עומדת בתנאים אלה, תיפסל ולא תידון כלל (סעיף 23.2). הסעיף ממשיך וקובע, כי שלב ב' של בדיקת ההצעה יהיה שלב בדיקת האיכות. במסגרת זו נקבע, כי "מציע יוכל לעבור לשלב בדיקת המחיר רק במידה וקיבל ציון של 75 ומעלה (מתוך 100) בבדיקת האיכות (להלן: 'סף האיכות'). למרות האמור לעיל, במקרה שאף הצעה לא עברה את סף האיכות, רשאי המזמין לפי שיקול דעתו להימנע מלפסול הצעות שציון האיכות שלהן נמוך מ-75 אך לא נמוך מ-70" (סעיף 23.3.1). עמדת משיב 1, כפי שהובאה גם בהחלטת ועדת המכרזים וגם בדיון שנערך לפני, הייתה כי יש לראות סעיף זה כתנאי סף וכי אין מקום על רקע זה לאפשר בחינה לגופה של הצעה שציונה פחת מסף האיכות של 75. לעמדה זו הצטרפו משיבות 2 ו-3. העותרת סברה, מאידך, כי תנאי הסף הוגדרו במפורש במכרז וכי לא ניתן לראות בסעיף 23.3.1 תנאי סף. נטען, כי הסעיף מקנה לוועדת המכרזים שיקול דעת לדון בהצעה (יחידה) כל עוד ציונה עולה על 70, וכך צריך לפעול במקרה דנן, בייחוד שעה שבבחינה הקודמת של ניקוד העותרת נמצא כי הצעתה זכתה בניגוד של 78.1 ולא היה כלל מקום לפתוח עניין זה לבדיקה מחודשת. 34. בבחינת הטענות לגופן עולה כי אכן העותרת "נפלה" אל מתחת "סף האיכות" שנקבע בסעיף 23.3.1 ולא ניתן לראות בהצעתה כעוברת את שלב בדיקת האיכות אל שלב בדיקת המחיר. כאמור, ועדת המכרזים, בהחלטתה החדשה מיום 11.4.2011, מצאה לנכון לגרוע מן הניקוד שניתן לעותרת ב"גלגול הקודם". הגריעה באה בשני עניינים עיקריים: ראשית, הפחתה של 1.5 נקודות מן הציון הכולל, בגין שינוי המסקנה בכל הקשור בוותק הניהולי הנוסף (מעבר לחמש השנים המינימליות) של הרופא המוצע. בהקשר זה, כאמור לעיל, בחנה ועדת המכרזים מחדש את שנות הניסיון הניהולי עליהן הצביעה העותרת ביחס לרופא המוצע. הועדה מצאה, לאחר בירור שעשתה, כי לא היה מקום להכיר בניסיון הניהולי, בכל הקשור למשרד הרווחה ולתפקידים בבית החולים סורוקה. לעותרת היו אמנם טענות בעניין זה, אולם לא מצאתי מקום לקבלן, כאמור. הצבת נתון זה בנוסחת הניקוד שנקבעה לענין זה (עמוד 6 למסמך אופן בדיקת ההצעות למכרז), הביאה להפחתה של 50 נקודות מציון הוותק שהיווה 3% מן הציון הכולל - ומכאן להפחתה של נקודה וחצי מן הציון הכולל (מכאן שלא היה מקום להפחית 1.8 נק' כפי שטענה משיבה 3). אין בעובדה כי בדיקה אחרת שנעשתה בשעתו והובילה למסקנה אחרת, כדי לשנות ממסקנתי. גם בהקשר זה עומדת על כנה ההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין בערעור לעניין שיקול הדעת הרחב העומד לוועדת המכרזים בכל הקשור בניקוד הצעות. שנית, ועדת המכרזים מצאה גם לנכון לגרוע 2.9 נקודות מן הציון שניתן לאחות האפידמיולוגית. ועדת המכרזים עשתה כן, משעה שמצאה כי האחות האפידמיולוגית שהוצעה - אינה עומדת כלל בכללי הכשירות. כאמור לעיל, מסקנה זו מבוססת ומעוגנת בחומר שעמד לפני ועדת המכרזים. ויודגש, כי בדין הורד הניקוד במלואו ולא רק ברכיב הוותק (בו קיבלה העותרת מלכתחילה רק נקודה אחת). משעה שהמדובר באחות אפידמיולוגיות שלא עמדה מלכתחילה בתנאי הכשירות, הרי שהיה מקום להוריד גם את הניקוד שניתן בגין ניסיון וידע (1.9 נקודות), ובסך הכל הפחתה של 2.9 נקודות מן הציון בגין פריט זה. אין אפוא עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים להפחית את הניקוד שניתן לעותרת, מ-78.1 ל- 73.7. אכן, ככל שיש לקרוא את פסק דינו של בית המשפט העליון כמורה לבחון טענות אלה לגופן, ובכפוף לכך, הרי שנוכח הפחתת הניקוד לעותרת - ועדת המכרזים הייתה רשאית לפסול את הצעתה מטעמים אלה. 35. יצוין עוד, כי בפי המשיבה 3 היו טענות נוספות ומגוונות לעניין הניקוד שניתן לעותרת. ועדת המכרזים בהחלטתה המפורטת מיום 11.4.2011, נתנה דעתה על מרבית הטענות בעניין זה, כפי שנטענו בערעור משיבה 3 בבית המשפט העליון. כפי שיפורט להלן, נימוקיה של ועדת המכרזים, בכל הקשור להיעדר מקום לשינוי הניקוד בגין פריטים אלה, אינם מקימים לדידי עילה להתערבות בית-משפט זה בהחלטת ועדת המכרזים (וככל שיש מלכתחילה לבחון טענות אלה של המשיבה 3 נגד העותרת, בהליך זה). אפרט: 36. לענין הניקוד שניתן בקשר לתשקיף של מתן בפרמטרים של ניתוח העלויות ותמחור השירותים - נטען כי המחירים היו גבוהים בצורה בלתי סבירה מהאומדן; כי בהצעה הסופית של מתן לא פורטו סעיפי התמחור השונים; וכי שיטת התמחור של מתן אינה מדויקת. עוד נטען כי בדיון הועדה מיום 25.4.2010 נאמר כי בהצעה המשופרת של מתן לא היה פירוט של העלויות של סעיפים שונים ולכן נעשתה השוואה להצעה המקורית ועל כן יש לקבל הסבר במהלך המו"מ מנציגי מתן, אלא שלא נמצא תיעוד להסבר כזה שניתן. בנוסף נטען כי אין קורלציה בין הניקוד שניתן למתן עבור תוכנית העבודה לבין הניקוד שניתן בגין התמחור - הקשורים זה בזה. כאמור, ועדת המכרזים בדקה טענות אלה בהחלטתה מיום 11.4.2011, ומצאה שאין מקום לשנות מן הניקוד שניתן בענין זה מלכתחילה. נקבע, כי הפער בין האומדן להצעה אינו נתון שמשפיע על הניקוד בחלק של האיכות, והוא בא לידי ביטוי בדרכים אחרות; כי אין מקום להשליך מהציון בתכנית העבודה לציון התמחור; וכי אופן התמחור נבדק ונמצא ראוי. כאמור, לא מצאתי שנפל פגם מהותי בקביעות הועדה לענין הניקוד, המצוי ב"גרעין הקשה" של שיקול דעתה המקצועי. גם לא מצאתי מקום ליתן משקל כלשהו לטענה כי תשקיף מתן לא הגיע לידי האגודה חרף בקשתה. מדובר בבקשה מיוני 2010; והאגודה לא הגישה בקשה בענין זה לבית המשפט במסגרת הליך זה ולא הראתה כי פנתה בפניה נוספת למתן או למשיב 1 בענין זה לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט העליון. 37. לענין ניקוד מחזור הכספים - נטען כי מהמסמכים שהוצגו על-ידי מתן לשנת 2006 לא ברור אם המחזור הכספי שלה עומד על סך של 51 מליון ₪, 54 מליון ₪ או 57 מליון ₪. על-פי הטענה, ככל שהמחזור הכספי הוא 51 או 54 מליון ולא 57 מליון - הוא הנתון שנלקח בחשבון על-ידי הועדה - יש להוריד למתן חצי נקודה בהתאם לטבלת הניקוד לענין זה. בהחלטתה מיום 11.4.2011, התייחסה ועדת המכרזים לטענה זו. הועדה אישררה כי המחזור הכספי של מתן לשנת 2006 עומד על כ-57 מליון ₪, וציינה כי מדובר בטענה מוטעית הנובעת מכך שהאגודה התייחסה לדוחות הלא מאוחדים. עמדה זו של הועדה עולה בקנה אחד עם אישור רו"ח מבקר של מתן אשר צורף להצעתה (נספח 21 להשלמת הטיעון), שאישר כי מחזורה הכספי בשנת 2006 היה כ-57 מליון ₪. מכאן, שאין מקום להתערב בניקוד שניתן למתן בגין מחזור הכספים. 38. לעניין ניקוד ניסיון המציע - נטען כי נלקחו בחשבון המלצותיהם של מציעים בפרויקטים, שלא עמדו בתנאים שנקבעו במכרז - פרויקטים שבהם לפחות 50 עובדים ושארכו לפחות שנה (סעיף 23.4 למכרז). כך הדבר לענין המלצתו של פרופ' שרשבסקי, שכן מדובר בפרויקט של 3 עובדים בלבד, שאף החל רק בשנת 2009; וכך הדבר לענין המלצתו של מר אייזיק, שכן מדובר בפרויקט של 30 עובדים בלבד. נטען עוד, שהממליצים האחרים שהועדה התייעצה עמם כלל לא הופיעו ברשימת הממליצים של מתן. נטען גם כי מפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים מיום 31.1.2010 עולה כי המלצתו של מר אייזיק הביא להעלאת הציון של מתן ב-1.54 נק' (מסקנה שהעותרת לא הסבירה כיצד הגיע אליה). בהחלטת ועדת המכרזים מיום 11.4.2011 נכתב, שייתכן שהמלצתו של מר אייזיק לא נלקחה בחשבון בעת הניקוד, שייתכן שניתן על יסוד ממליצים אחרים; וכי לא ניתן להוכיח את טענת האגודה. מתן טענה לעניין זה, כי הניקוד בפרמטר זה יכול להינתן על סמך פרויקט אחד (סעיף 23.4 למכרז); וכי הוועדה אף הייתה רשאית לנקד את הניסיון על בסיס החומר הכתוב בלבד מבלי לפנות לממליצים (סעיף 23.4 לפרק 1 למכרז). עוד טענה כי משרד הבריאות בחר לבחון מספר פרויקטים ולפנות למספר ממליצים ואין פסול בכך. 39. לאחר שבחנתי את טענות בעלי הדין בסוגיה זו מסקנתי היא כי אין מקום להתערב בניקוד שניתן על-ידי ועדת המכרזים. אשר להשפעת ההמלצה של פרופ' שרשבסקי ושל שני הממליצים שלא הופיעו ברשימת הממליצים - לא הובאה תשתית ראייתית לתמיכה בטענה זו, כל שכן לכך שהדבר הביא לשיפור הניקוד של מתן, ודי בכך כדי לדחותה. שונים הם פני הדברים לכאורה בכל הנוגע להמלצתו של מר אייזיק. עיון בפרוטוקול הועדה מיום 31.1.2011 מעלה כי יש ממש בטענת האגודה לפיה חוות דעתו של מר אייזיק נלקחה בחשבון לצורך הניקוד בניגוד לתנאי המכרז, וזאת על אף שלא היה מקום לקחת אותה בחשבון נוכח התנאים הנ"ל שנקבעו בסעיף 23.4 למכרז. מדובר אפוא בשיקול לא ענייני - על-פי תנאי המכרז עצמם - אשר נלקח בחשבון בשקלול הניקוד. עם זאת, בנסיבות הענין, לא מצאתי להתערב בניקוד של מתן בענין זה. הטעם לכך הוא שעיון בתמליל הדיון של הועדה (בעמ' 37-40) מעלה כי בפרמטרים מסוימים המלצתו של מר אייזיק הביאה להפחתת הניקוד של מתן, בפרמטרים אחרים היטיבה עמה, ובאחרים לא הייתה לה השפעה (בנוגע לפרמטרים שמר אייזיק לא התייחס אליהם בהמלצתו). בשקלול כולל דומה כי השפעותיה המיטיבות והמזיקות התקזזו, ואולי אף גרמה להפחתה מזערית בניקוד של מתן (ראו עמ' 37-40 לתמליל בהשוואה לניקוד הסופי שמצא ביטוי במסמך המכונה "פירוט הציונים בשלב האיכות" מיום 7.2.2010). דומה כי בפרמטר "עמידה במטרות ויעדים" הביאה המלצתו של מר אייזיק שהייתה 9, להעלאת הניקוד מ-7 ל-7.5; ובפרמטר "איכות ניהול העבודה" הביאה המלצתו שהייתה 8, להעלאת הניקוד מ-7 ל-8. ומנגד - בפרמטר "איכות השירות" הביאה המלצתו שהייתה 5, להפחתת הניקוד מ-8 ל-7; ובפרמטר "הדרכה פיתוח צוות" הביאה המלצתו שהייתה 2, להפחתת הניקוד מ-9 ל-8. לגבי שאר הפרמטרים לא ניתנה המלצה על-ידי מר אייזיק או שדומה כי ההמלצה לא השפיעה על הניקוד. אין אפוא עילה להתערב בעניין זה. התוצאה 40. העולה מן המקובץ הוא אפוא, כי דין טענות משיבה 3 ביחס להצעתה של העותרת, להתקבל, במובן זה, שלו בשל אי הכשירות והניסיון של האחות האפידמיולוגית שהציעה העותרת, כמו גם ברוקח שהוצע, יש לקבוע כי הצעתה פסולה וכי בהתאם לכך, אין מקום להכריז עליה כזוכה במכרז. מעבר לכך, וככל שעל-פי המסגרת הדיונית שהותוותה בפסק הדין של בית המשפט העליון היה מקום לדון ב"סף האיכות" במכרז (סעיף 23.3.1), הרי שיש לקבוע כי גם מטעם זה פסולה הצעת העותרת, שכן אין עילה להתערבות במסקנת ועדת המכרזים, לפיה יש להפחית את הניקוד שניתן לעותרת מתחת לסף האיכות של 75; ומשוועדת המכרזים לא מצאה מקום לקבל את ההצעה בניקוד נמוך יותר (מן הטעמים האחרים שפירטה בהחלטתה), יש לקבוע כי הצעת העותרת פסולה ואין מקום, גם מטעם זה, להכריז עליה כזוכה במכרז. העולה מן המקובץ הוא על כן כי עתירתה של מתן להכריז עליה כזוכה במכרז, נדחית. הוצאות המשפט 41. טרם סיום, יש לציין, כי מכוח פסק הדין בבית המשפט העליון, שהשיב את הדיון לבית משפט זה, נקבע, כי יש במסגרת הדיון המחודש לקבוע את עניין ההוצאות "כנגזר מתמונת ההליך הכוללת" (פיסקה 46 לפסק הדין). בהמשך לכך, ונוכח האמור לעיל ומשמעותו לעניין קבלה ודחייה בדיונים השונים בהליך זה של טענות כל בעלי הדין - זה בכה וזה בכה - יישא כל צד בהוצאותיו, ואין אפוא צו להוצאות. דיני חינוךרפואהמכרז