בפני ערעור על החלטת המנהל המיוחד - עו"ד שרגיל, מיום 9/9/04, לפיה דחה את תביעת החוב של המערער כשהוא קובע כדלקמן: "לפיכך, לאור העובדה, כי חרף האיחור והארכה - טרם הומצאו הראיות להוכחת תביעת החוב - תביעת החוב נדחית, בנימוק שהיא לא הוכחה". טענות המערער לטענת המערער, החלטת המנהל המיוחד ניתנה שלא כדין, ללא סמכות ובשיקול דעת שגוי, תוך גילוי פורמליות יתר והעדפת הפרוצדורה על המהות - ותוך פגיעה חמורה וגרימת נזק רב למערער, שלא לצורך ולא בצדק. המערער הינו אחיה של אשת החייב. בתחילת שנת 1997, נטלו החייב ואישתו הלוואה על סך 250,000 ₪. כנגד פרעון ההלוואה ניתנו 16 שיקים, כל אחד על סך 10,000 ₪ לפרעון עתידי. השיקים לא כובדו ע"י הבנק עקב הגבלת החשבון. ביום 10/12/98 נפתח תיק הוצל"פ מס' 05-99-56629-01 כנגד החייב ואישתו, הגב' סוזי בוגנים (ביחד ולחוד), לגביית סדרת השיקים (16 שיקים), אשר בעת מתן הצו (ביום 2/11/99), עמד על סכום כולל של 316,880 ₪. החייב ואישתו לא הכחישו בשום שלב את חובם ואף לא התנגדו לביצוע השיקים בהוצל"פ ובעת מתן צו הכינוס, לטענת המערער, החוב היה חלוט. לטענת ב"כ המערער כאשר קיבל לראשונה פנייה מעו"ד שרגיל להמצאת מסמכים, דרש ממנו אישור למינויו כמנהל מיוחד בתיק, לפני משלוח המסמכים - דרישתו לא נענתה. במקום כן, מיהר המנהל המיוחד לתת החלטה לפיה דחה את התביעה על הסף. בעקבות הדחייה הנ"ל הגיש המערער ערעור לבימ"ש זה (כב' השופט גרשון) בתיק בש"א 3065/04, וביום 30/6/04 ניתנה החלטת כב' השופט גרשון שבה נקבע: "בנסיבות העניין נראה לי לקבל את הערעור במובן זה שאני מורה עתה על המנהל המיוחד לבדוק את תביעת החוב על פי כל המסמכים המצויים בפניו. אם המנהל המיוחד ימצא שחסר חומר נוסף, אני מצפה שהפעם בא כוח הנושה יתכבד וימציא לו אותו" בעקבות ההחלטה הנ"ל, ביום 8/7/04, שלח המנהל המיוחד דרישה נוספת לקבלת המסמכים עד ליום 31/7/04 (דהיינו, בזמן פגרת הקיץ) שאם לא כן, תנתן החלטה על פי החומר שבפניו. ב"כ המערער, שהוא נכה צה"ל, נוהג להעדר בתקופה זו מביתו וממשרדו, בעיקר לצורך טיפולים הקשורים לנכותו. כך היה גם בפגרה. ב"כ המערער התקשר ממקום נופשו למשרד המנהל המיוחד, לליבון העניין, אך הוא נענה כי גם המנהל המיוחד נעדר מהמשרד, בהיותו בחופשה לרגל פגרת הקיץ. לטענת ב"כ המערער המנהל המיוחד נהג בחוסר סבירות ובניגוד לחוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה בקבעו מועד בתקופת הפגרה ובלא שקצב 45 ימים להגשת החומר, מבלי שהפגרות יבואו במניין הזמנים. מכל מקום, ב"כ המערער החליט להגיש את המסמכים שנתבקש. אולם עקב תקלה במשרד ב"כ המערער, לא עלה בידו לאתר את השיקים המקוריים, כדרישת המנהל המיוחד ועל כן הוגשו צילומים של השיקים בצירוף תצהיר מטעם עו"ד יוסף רוזנבוים, אשר משרדו טיפל במקור בפתיחת תיק ההוצל"פ במסגרתו הוגשו השיקים המקוריים לגבייה. בנסיבות העניין יש לראות את התשובה כאילו נשלחה בתוך 16 ימים מהדרישה (מבלי להביא במניין את תקופת הפגרה). אשר הינו זמן סביר. ביום 9/9/04 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב. ההחלטה נשלחה למשרד ב"כ המערער, אולם עקב מצבו הבריאותי לא הגיע ב"כ המערער באותו יום למשרד, לא קיבל לידיו את ההחלטה, ולאחר מכן לא עלה בידיו למצו אותה. על ההחלטה נודע לב"כ המערער, רק לאחר שקיבל מן המנהל המיוחד מכתב שבו הוא מלין על משלוח המסמכים ביום בו נשלחה הודעת הדחייה. ב"כ המערער פנה פעמים מספר אל המנהל המיוחד וביקש ממנו לחזור בו מהחלטתו ולהכריע בערעור לגופו של עניין ועל סמך החומר שלפניו - אולם בקשתו לא נדונה. על כן, עותר ב"כ המערער לבטל את החלטת המנהל המיוחד ולהורות על קבלת תביעת החוב של המערער במלואה. תגובת המנהל המיוחד המנהל המיוחד סבור כי דין הערעור להדחות על הסף, היות והוגש באיחור. לעניין בקשת ב"כ המערער להארכת מועד, ההלכה היא כי אף איחור של יום איחור הוא, ומצריך טעמים מיוחדים לשם הארכת מועד. לטענתו המערער לא העלה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד ועל כן, דין הבקשה להדחות על הסף. לטענתו פנה מספר פעמים לב"כ המערער בבקשה להמצאת כל המסמכים - אך המסמכים טרם הומצאו עד למועד מתן ההחלטה נשוא ערעור זה. בסמכות המנהל המיוחד לבדוק את הבסיס העובדתי והמשפטי לתביעת החוב גם אם אין בפניו טענה בדבר קנוניה או עיוות דין. מאחר והמנהל המיוחד איננו בית המשפט הפועל על פי כללי משחק אדברסריים, אלא יותר כרשות הפועלת לפי כללי משחק אינקוויזיטורים, מוקנית לו הסמכות להעלות טענות ביוזמתו. עוד הוסיף וציין המנהל המיוחד כי לעובדה שהחייב הודה בקיום החוב בעת הגשת בקשתו להכרזתו פושט רגל, אין שום רלבנטיות. תגובת הנאמן לטענת הנאמן מן הראוי שנושה, אשר נדרש ע"י נאמן ו/או מנהל מיוחד, להשלים מסמכים ומידע, יתכבד ויעשה כן במועדים שנדרש להם. מאידך גיסא, בקציבת מועדים, ראוי שנושא-משרה-ממונה ינהג באורך רוח ולא יכביד שלא לצורך. גם אם יש זכות וסמכות לדרוש ביצוע בעת הפגרה - אין להשתמש בזכות זו כלאחר יד ובאופן שרירותי. בענייננו, משקצב המנהל המיוחד מועד, אפילו היה בתקופת הפגרה - מחייב מועד זה את הצדדים. די בכך לענייננו, אילו נתן המנהל המיוחד החלטה לאחר המועד שקצב, לגופו של עניין, לפי המסמכים שהיו באותה עת לפניו. מאחר והמנהל המיוחד התעלם מהמסמכים שהיו לפניו ודחה על הסף ובאופן גורף את התביעה, לדידו של הנאמן, עצם האיחור בהגשת המסמכים איננה עילה מספקת לדחייה גורפת על הסף - וכי צריך היה לשקול את הנשוא לגופם של דברים. את החלטת המנהל המיוחד יש לבחון במועד נתינתה ועל סמך החומר שהיה לפניו. המנהל המיוחד צירף לתגובתו הודעה של ב"כ החייב ותצהיר של החייב עצמו בעניין שבנדון והוא מודה, שנתקבלו אצלו אחרי מתן ההחלטה נשוא הערעור. מסמכים חדשים אלו יכולים (וצריכים) להוות שיקול בבדיקה חוזרת של תביעת החוב - אבל אין לתת להם משקל בבדיקת ההחלטה נשוא הערעור שלפנינו - הן משום כללי הצדק הטבעי והעדר תגובת המערער, והן משום שלא נכללו כלל בשיקולי ונימוקי דחיית תביעת החוב, נשוא הערעור. אין מחלוקת והמנהל המיוחד גם לא טען אחרת - כי תביעת החוב מסתמכת על פס"ד שהיה חלוט במועד מתן ההחלטה לכינוס נכסים וכי אין להתעלם או לבטל פס"ד חלוט כלאחר יד וללא ראיות סותרות. לדעת הנאמן, ככלל, חלה על כל גוף שיפוטי או מעין שיפוטי החובה להפעיל שיקול דעת נכון, בטרם מתן החלטה, שמן הראוי שתהיה מנומקת כדבעי. החלטת המנהל המיוחד לא ניתנה על סמך החומר שבפניו, ונימוקי ההחלטה לא התייחסו כלל לחומר זה, לשיטתו. לטענת הנאמן, היה בפני המנהל המיוחד מספיק חומר להחלטה כלשהי לגופו של עניין ולא היה מקום לדחייה גורפת ועל הסף. על נאמן או מנהל מיוחד חלה חובה להפעלת שיקול דעת שיפוטי. בין אם הוא רואה את עצמו במסגרת מערכת משפט אדברסרית ובין במערכת משפט אינקויזיטיבית - עליו להפעיל שיקול דעת סביר ונכון - ובין השאר, לאזן בין האינטרסים השונים, בתוך מתחם הסבירות, לפעול בצורה צודקת, לא בשרירות לב ולא במשוא פנים, באובייקטיביות ובהגינות, כשהוא מבסס החלטתו על החומר שבפניו. לטענת הנאמן קיים חשש של ממש, שדחיית התביעה על הסף, הייתה כמעין "סנקציה", בלי לשקול את תביעת החוב לגופה כלל, תוצאה שעלולה לגרום לעוול למערער. בנסיבות אלה סבור הנאמן כי מן הראוי לקצוב למערער זמן תגובה לטענות החדשות שמועלות בתצהיר החייב ולהשלמת חומר. לחייב את המערער להגיש את השיקים המקוריים למנהל המיוחד. להורות למנהל המיוחד למסור שיקים אלו לגרפולוג שימונה מטעם ביהמ"ש, על מנת שיחווה דעתו לגבי החתימות על גבי שיקים מס' 3178 ו- 3191. להורות למנהל המיוחד לתת החלטה בתביעה זו לגופו של עניין, על סמך החומר שיהיה בפניו, בלי לגרוע מסמכותו לדרוש ולקבל חומר נוסף, במידת הצורך. על כן ולאור כל האמור לעיל סבור הנאמן כי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק למנהל המיוחד להשלמת בדיקתו. דיון והכרעה בע"א 189/66 (עזיז ששון נגד קדמה בע"מ) פד"י כרך כ', חלק שלישי, עמוד 477, אמר כב' השופט ברנזון (שם בעמוד 479, ליד אות השוליים ה') את הדברים הבאים: "איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך להפוך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר דין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה... העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף העניינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם". "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין, כדי להכניסו, כנכה או בר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך, גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט, הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני מתכוון לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי נוחות נוהלית." (ע"א (באר-שבע) 1028/99 - מונטיפיורי דוד נ' מנשקו אהרון. תק-מח 99(4), 9648 ,עמ' 9652). על כן, ובהתחשב בנסיבות, ועל יסוד ההלכה הנ"ל, אני מקבל את הערעור ומבטל החלטת הנאמן ומורה על החזרת בדיקת תביעת החוב בפניו, לגופה. המערער ימציא את הוכחותיו ביחס לתביעת החוב תוך 10 ימים. על אף שהערעור נתקבל; המערער ישלם הן לנאמן והן לכונ"ר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪, נכון להיום. פגרהתביעת חובערעורחוב