הכרעה על סמך בדיקת פוליגרף בבית משפט 1. התובעת (להלן "מנורה") הנה חברת ביטוח שהגישה תביעה זו כתביעת שיבוב, בגין נזקי רכוש לרכב באירוע תאונתי בגינו פצתה מבוטחיה. הנתבע 1 הנו הנהג ברכב השני המעורב בתאונה, ויכונה להלן "הנהג". הנתבעת 3 (להלן "הכשרה") הנה המבטחת של אותו רכב שני, בביטוח אחריות כלפי צד שלישי. מטבע הדברים, כל מבטחת טוענת לאחריות הנהג ברכב אותו לא בטחה. 2. לטענת התובעת (הטיעונים פורטו בכתב התביעה) קם מעשה בית דין כלפי הנתבעים. זאת מן הטעמים הבאים: א. אביו של הנתבע 1 (בעל הרכב בו נהג האחרון) הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, בגין האירוע התאונתי נשוא תביעה זו, בה תבע נזקיו ממנורה והנהג ברכב שבטחה האחרונה. ב. בדיון מיום 7.5.06 הצהירו הצדדים על הסכמתם לבדיקת פוליגרף קונקלוסיבית , במסגרתה נבדק הנתבע 1 (הוא התובע באותו הליך). לאור ההסכמה ותוצאות הבדיקה - נדחתה התביעה. ג. טוענת התובעת שפסק דין זה שניתן (על ידי) בבית המשפט לתביעות קטנות, מקים מעשה בית - דין. 3. בכתב ההגנה באו טיעוני הנתבעים בסוגיה. הנתבעים כופרים בתחולתו של מעשה בית דין. התובעת השלימה טיעוניה במסגרת כתב תשובה שהגישה. 4. בישיבת קדם המשפט מיום 3.5.07 הסכימו הצדדים כי היה ולא יצליחו לסיים התיק, תינתן החלטה בסוגיה האם קם מעשה בית דין, ללא צורך בטיעונים נוספים, היינו על בסיס כתבי הטענות. עוד הוצהר כי אין מחלוקת שהיה וקם מעשה בית - דין, הוא תקף אף כלפי הכשרה, הבאה בנעלי מבוטחה. 5. משלא עלה בידי הצדדים לסיים התיק, כעולה מן ההודעה האחרונה שהוגשה, יש להכריע בסוגיה. 6. דווקא ביחס לסוגיה העקרונית (לה הוקדשו מרבית טענות הצדדים), האם יכול פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות להקים השתק פלוגתא, ניתן לקצר: בישיבת קדם המשפט הפניתי שימת לב הצדדים לפסק הדין שניתן בסוגיה זו ב רע"א 1958/06 שמעון סויסה נגד חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ. בקציר האומר - הוחלט שפסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות (ויצוין גם כי באותו מקרה ניתן פסק הדין בדיון על דרך הפשרה), כוחו עמו להקים השתק פלוגתא; וברגיל אף השתק עילה (בכפוף לחריגים שפורטו ביחס להשתק עילה). 7. אין טעם להאריך שכן השיקולים העיקריים לכאן ולכאן פורטו בפסק הדין, ואני מאמץ ההנמקה ואף התוצאה בפן העקרוני. אוסיף ואציין כי פסק הדין לא הציב תנאי לשם הקמת השתק עילה שיוזם התביעות בשני ההליכים יהא אחד (אף כי זו היתה הסיטואציה העובדתית באותו מקרה, ובנסיבות אלה התחזקה עוד המסקנה שכוחו של פסק הדין להקים אף השתק עילה); ולטעמי השקולים המנויים בפסק הדין יפים אף משעה שיוזם התביעה בהליך הראשון הוא הנתבע בהליך השני , כמו בענייננו. 8. מכל מקום טענת התובעת , כעולה מכתב התשובה שהגישה, נוגעת להשתק פלוגתא. בענין זה, אין ספק, כעולה מפסק הדין ברע"א 1958/06 הנ"ל, שכוחו של פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות עמו להקים השתק פלוגתא. 9. עם זאת יש לבחון את הדברים לא רק בפן העקרוני, אלא בנסיבות הספציפיות בהן הושתתה ההכרעה על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף. השאלה שנותר אפוא לבחון הנה האם פסק דין שניתן על סמך בדיקת פוליגרף קונקלוסיבית יכול להקים השתק פלוגתא. וזאת בין אם ניתן בתביעות קטנות, ובין בהליך אזרחי רגיל. 10. ביחס לתנאים להקמת מעשה בית - דין ראה: ע"א 1041/97 סררו אבי נ' נעלי תומרס פ"ד נד(1) 642 (להלן: ענין סררו) ע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2) 576 ע"א 247/66, 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 כעולה מפסקי הדין שלעיל, עסקינן בארבעה תנאים מצטברים לשם תחולתו של השתק פלוגתא: א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד נגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השניה (או לעתים לחליפו או למי שהאינטרס שלו זהה) היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה. ד. ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה. לעתים יש לבחון (ראה ענין סררו לעיל) האם הקביעה העובדתית בהליך הראשון נקבעה בהליך בעל דיני ראיות וסדרי דין שונים מאשר זה שבהליך האזרחי הרגיל בבית המשפט בו טוענים שקם השתק פלוגתא - שאז יתכן ולא יקום השתק פלוגתא. שקול אחרון זה, כפי שפורט ברע"א 1958/06, לא נוגע לסוגיית סדרי הדין ודיני הראיות הגמישים בבית המשפט לתביעות קטנות, שבסופו של דבר הנו בגדר ערכאה אזרחית ששופטיה הם שופטי בית משפט השלום, וסדרי הדין ודיני הראיות בו אמנם גמישים אך נתונים לשקול דעתו של היושב בדין, ולא לעולם שונים תכלית שנוי מאלו הנהוגים בדיון אזרחי רגיל: הדבר הנו בשקול דעתו של היושב בדין (בעניין סררו לעומת זאת, נדונה שאלת השתק פלוגתא בהליך אזרחי, כשההליך הראשון המועמד להקים ההשתק התקיים בבית הדין לעבודה). 11. השאלה האם ממצא בהליך הראשון שהושתת על סמך בדיקת פוליגרף קונקלוסיבי יכול להקים השתק פלוגתא נדונה בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת חיות) במסגרת הפ (ת"א) 474/01 כהן דוד נ' גולדברג איתן. כפי שהוחלט באותו מקרה, אף אני סבור כי הכרעה על סמך בדיקת פוליגרף אינה מקיימת התנאי השלישי מבין ארבעת התנאים המצטברים שאוזכרו לעיל, במובן זה שאין קביעת ממצא פוזיטיבי. משכך, איני רואה לנכון להביע דעה בסוגית תחולתם של יתר התנאים, שכן די באי התקיימותו של אחד מהם על מנת שלא תקום תחולה לכלל השתק הפלוגתא. לשם הבהרה: איני סבור כי כל קצור דרך מוסכם או התנאה מותרת על סדרי דין ודיני ראיות בהליך אזרחי, כוחם עמם לשלול תחולתו של השתק פלוגתא. אלא שיהיו מקרים בהם הסטייה המוסכמת והמותרת מדיני הפרוצדורה או הראיות בהליך הראשון, תוליך להכרעה בדרך שלא ניתן לומר עליה שיש בה משום קביעת ממצא פוזיטיבי. ככזו - אין היא מועמדת להקים השתק פלוגתא בהליך המאוחר יותר. הכרעה על סמך בדיקת פוליגרף קונקלוסיבית הנה מקרה שכזה. 12. ועוד: בהלכת ביאזי נקבע כידוע כי "הסכם ואמת - הסכם עדיף". אלא שכידוע אין הסכמה או קונסנזוס בשאלת מידת הדיוק או המהימנות של בדיקת הפוליגרף. מטעם זה, אין לבדיקה זו מעמד של ראיה מדעית במשפט (להבדיל למשל, מזיהוי כתב יד, שם כוחו של בית המשפט עמו למנות מומחה אף שלא בהסכמת הצדדים). מטעם זה נדרשת הסכמה של כל בעלי הדין להכרעה על סמך בדיקת הפוליגרף. בהינתן עובדה זו, ראוי אף משקולי מדיניות ומראית פני הצדק, שהכפפת שקול הדעת השיפוטי בקביעת עובדות לתוצאות בדיקת פוליגרף, תהיה תולדת הסכמה מוקדמת של כל בעלי הדין הנצים שבהליך האזרחי. משניתנה הסכמה של כל בעלי הדין - יש לכבדה. שיקול זה מושך אף הוא לאי הכרה בהשתק פלוגתא, כאשר פסק הדין המועמד להקים ההשתק הושתת על בדיקת פוליגרף קונקלוסיבית. להכשרה לא ניתן יומה בבית המשפט, מבחינת היכולת להביע עמדתה לפרוצדורה של הכרעה על סמך בדיקת פוליגרף כראיה בלעדית. קביעה שפסק הדין הראשון מהווה השתק פלוגתא תכפה עליה הר כגיגית בעניין זה. תוצאה זו אינה רצויה. 13. בשולי הדברים ייאמר כי שקלתי, לעת קדם המשפט הראשון, האם נכון שאטפל בתיק לאור העובדה שדנתי בתביעת הנתבע 1 בבית המשפט לתביעות קטנות. בסופו של דבר הגעתי לכלל מסקנה כי אין מניעה לכך: ראשית, כל שופט שהיה דן בתביעה ובבקשה זו היה נחשף לתוצאות הפוליגרף באותה מידה; שנית, כפי שבואר וכפי שאף הבהרתי לצדדים בתביעה הקטנה עובר לקבלת הסכמתם לבדיקה - אין אחידות דעים לגבי מידת הדיוק של בדיקת הפוליגרף. וההכרעה בתביעה הקטנה נעשתה על פי הלכת ביאזי נ' לוי הידועה (ע"א 61/84, פ"ד מב(1) 446), ללא הפעלת שקול דעת לגופן של טענות עובדתיות או העדפת גרסה זו על פני אחרת מתוך ניתוח לגופו של חומר ראיות או טענות, אלא לאור ההסכמה הדיונית שהושגה לפיה מדובר בבדיקת פוליגרף קונקלוסיבית. אם יכול שופט לדון בסעדים זמניים אמנם ללא שתנעל דעתו, אך תוך ניתוח הסיכויים הלכאוריים בתובענה ושקולים כגון מאזן הנוחות וניקיון כפיים ולאחר מכן יכול הוא לדון לגופה של תובענה, הרי מקל וחומר בענייננו, כשהתוצאה בתביעה הקטנה לא היתה פרי הפעלת שקול דעת לגופן של ראיות וטענות. לטעמי אין בנסיבות אלה אף מראית עין של חשש לדעה מוקדמת. 14. אני קובע אפוא כי אין השתק פלוגתא בנסיבות המקרה. לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות בנסיבות המקרה. 15. אני קובע התיק להוכחות קצרות וסיכומים בעל פה ליום 3.2.08 שעה 09:30. הצדדים יזמנו עדיהם ויודיעו להם כבר כעת המועד שנקבע. אין צורך לזמן השמאי אלא אם יודיע ב"כ הנתבעת בהודעה בכתב בתוך 30 יום שבכוונתו לחקרו, שאז יזומן על ידי ב"כ התובעת. פוליגרף (מכונת אמת)