עבירת קשירת הקשר לביצוע פשע להלן ההלכה בענין מהות עבירת הקשר והראיות הדרושות להוכחתה של העבירה כפי שסוכמה בספרו של כב' השופט קדמי "על הדין בפלילים", חלק ראשון, הדין בראי הפסיקה, מהדורה מעודכנת - 1994 - בע' 175: "קשר פלילי, הוא התחברות בין שני בני אדם... לשם השגת מטרה בלתי כשרה, ועבירת הקשר נשלמת ברגע בו נוצרה 'ההסכמה ההדדית' (הדגש במקור - ר.ג') לבצע את המטרה הבלתי כשרה אף על פי שטרם נעשה דבר שיש בו כדי לקדם את הגשמתה של אותה מטרה...". בהמשך בעמ' 176 נקבע: "עובדת קיומו של הקשר ניתנת להוכחה הן בראיות ישירות והן בראיות נסיבתיות, לרבות על דרך של הסקת מסקנות מהתרחשויות 'מאוחרות' (הדגש במקור - ר.ג'), שהתרחשו לאחר הווצרותו של הקשר ואף מביצועה של העבירה נשוא הקשר..... על קיומה של הסכמה... ניתן ללמוד אף במקום שאין בנמצא ראיות ישירות... שכן אין מניעה לכך שבית המשפט יסיק את דבר היווצרותו של הקשר ממערכת נתונים נסיבתית, לרבות ממעשים שאירעו אחרי קשירת הקשר". בעמ' 129 מתייחס כב' השופט קדמי למשמעות המושג "קשר פלילי", "כהתחברות בין שניים או יותר אנשים לשם הגשמתה של מטרה בלתי כשרה". "ההתחברות היא 'כריתת ברית' ההופכת כל אחד מהשותפים לה ל'בן ברית' של האחר או האחרים להשגת המטרה המשותפת. בע' 131 נאמר: "ההתקשרות המדובר בה מצריכה קיום אותם אלמנטים שהיו מספיקים ליצור הסכם אזרחי, אך כנראה, אין צורך בהוכחה של הסכמה במובנה של התקשרות חוזית במובנה האזרחי... וגם הסכמה לעניין פרטי הביצוע אינו דרושה... אולם יש לפחות להוכיח רצון משותף לבצע בצוותא עבירה מסוג מסויים, אם כי לאו דווקא עבירה קונקרטית במועד מוגדר". ראה גם בעמ' 132 בקשר לראיות הדרושות להוכחת הקשר. משפט פליליקשירת קשר לביצוע פשע / עווןפשע