ביטול החלטה בהעדר התייצבות עקב טעות משרדית בפניי בקשה לביטול החלטה מיום 26.09.05, אשר ניתנה בהעדר הופעת המבקש. טענות המבקש המבקש מביע את התנצלותו על הטעות המשרדית, לפיה תאריך הדיון נרשם בטעות ביומן ביום 29.09.05 שעה 15:30. המבקש אשר הינו עו"ד פעיל במקצועו, יודע את משמעות קיומו של דיון זה ומעולם לא סטה מהחלטות בית המשפט. מקרה זה הינו מקרה נדיר ויחיד מסוגו. לפיכך, בנסיבות העניין ומבלי שהדבר יפגע בזכויות המשיבה, בית המשפט מתבקש לבטל את ההחלטה ולקבוע את תאריך הדיון מוקדם ככל הניתן. אי ביטולה של ההחלטה תגרום עיוות דין למבקש, שכן פעל ועשה ככל שניתן עד להגיע לקיומו של דיון זה, אלא שבשל תקלה משרדית, לא הופיע, כאמור. טענות המשיבה המשיבה מפרטת בתגובתה את טענות ההגנה שלה כלפי המבקש. לטענתה טענותיו של המבקש מופרכות ותוכננו על ידו בצורה לא הוגנת. דיון הלכה היא, כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה … רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור: "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו…. שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…". וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר". עיננו הרואות, כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121). הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984: 201. "ביטול החלטה על פי צד אחד": "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום". השיקולים שישקול בית המשפט בנוגע לביטול החלטה: מהי הסיבה למחדלו של בעל הדין,על המבקש ביטול החלטה שניתנה בהעדרו להסביר לבית המשפט מה גרם למחדלו, רע"א 442/89 עלאדין נ' מ"י, פד"י מג (3) 824. האם למבקש ביטול החלטה יש סיכוי לגופו של עניין. גם כאשר נגרמה התקלה באשמתו של בעל הדין, עשויה בקשתו להיענות בתנאי שיוכל להראות סיכוי להצלחת הגנתו וכי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט, ע"א 46/85 גמליאל נ' מנורה, פד"י מא (3) 746. מן הכלל אל הפרט עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר, אשר התקבלה בכפוף להפקדת 5,000 ₪ ע"י המשיבה בגזברות בית המשפט, בהתאם להחלטת כבוד הרשמת ד. ורד מיום 26.05.05. ביום 26.09.05 נתקיים דיון מקדמי אשר המבקש לא הופיע אליו. המשיבה הצהירה לפרוטוקול הדיון כי על פי רישומי מזכירות בית המשפט, נמסרה הזמנה לדיון כדין למבקש ביום 14.07.05 . המשיבה עתרה לדחיית התביעה וחיוב המבקש בהוצאות ובמקביל, החזרת פיקדון שהופקד בגזברות בית המשפט על פי החלטת כבוד הרשמת ד. ורד מיום 26.05.05. ביום 26.09.05 נקבע, כי בהעדר הופעת המבקש למרות אישור מסירה בתיק, תביעת המבקש נדחית. בנוסף נקבע, כי המזכירות תחזיר למשיבה את הסך שהופקד לה בסך של 5,000 ₪ בגזברות בית המשפט. המבקש טוען, כי לא התייצב עקב טעות משרדית, לפיה נרשם ביומנו תאריך שגוי של הדיון האמור לעיל. יחד עם זאת יש לציין, כי המבקש לא צירף תצהיר לאימות העובדות בבקשתו. כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, במקרה בו המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע, נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם תבוטל ההחלטה. המבקש לא הציג כל סיכויי הצלחה לגבי תביעתו ואין הכחשה, כי המבקש ידע על מועד הדיון אשר נקבע על ידי בית המשפט, אך מחמת טעות משרדית לא הופיע לדיון. עם זאת, ההתייחסות להליך ביטול החלטה שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. ההחלטה מיום 26.09.05 בדבר דחיית התביעה מבוטלת. ההחלטה בדבר ההוצאות שנקבעו לטובת המשיבה נשארת בעינה וכך גם ההחלטה לעניין החזרת הפיקדון. החלטה בהעדרטעות משרדיתאי התייצבות לדיון