כתב אישום לפיו בעת שהרכב היה בתנועה השתמש הנהג בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא עשה שימוש בטלפון נייד. באירוע נכחו שני שוטרים, השוטר רס"ר לוי ניסן, ושוטרת שח"מ מעיין ארגמן. השוטר לוי, ערך את הדוח לנאשם וציין כי הנאשם נהג ברכב מכיוון צומת האצטדיון לכיוון כללי צומת הצריף אח"י אילת. הוא הגיע בניידת מכיוון צומת הצריף בכיכר הגדוד העברי אח"י אילת, כאשר הוא בנסיעה איטית, בכניסה לכיכר הבחין בנאשם נכנס לכיכר מכיוון האצטדיון, כשהוא נוהג ברכב, אוחז בידו השמאלית טלפון נייד צמוד לאוזן שמאל, ובדיוק כשהבחין בניידת המשטרה שמט את הטלפון. השוטר ביצע פנית פרסה בכיכר תוך שהוא שומר על קשר עין רצוף עם רכבו של הנאשם, מסמן לו לעצור בצד הדרך, עצר אותו ורשם לו את הדוח. לכשנעצר, הכחיש הנאשם שדיבר בטלפון הנייד, ובמהלך רישום הדוח פנה לשוטרים, ואמר להם שהוא "רגיל לשטויות שלהם", יש לו מצלמות ברכב והוא יפנה עם העניין לתוכנית 'צינור לילה'. עוד מציין השוטר כי הנאשם צילם את הניידת, כשהיא עומדת בסמוך לרכבו של הנאשם בקפה גולדה. יחד עם השוטר לוי, היתה השוטרת ארגמן אשר ציינה במזכר שערכה כי במהלך סיור שגרתי, כאשר עבדה עם השוטר לוי, והם סיירו ברח' אח"י אילת, הבחינה ברכבו של הנאשם כשהוא מגיע לכיוון אח"י אילת, לכיכר, ונהג הרכב אוחז בטלפון נייד ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל ונוסע לכיוון צומת הצריף. גם היא ציינה כי כאשר נהג הרכב הבחין בהם, מיד שמט את הטלפון והמשיך בנסיעה. שותפה, השוטר לוי שנהג ברכב, ביצע פנית פרסה בכיכר ודלק אחר רכבו של הנאשם. כאשר עצר אותו וביקש ממנו רשיונות מציינת השוטרת ארגמן כי עמדה לצידו של השוטר לוי, ושמעה את נהג הרכב, הנאשם, אומר לו: "אני רגיל לשטויות שלכם, ניפגש בצינור לילה, יש לי מצלמות באוטו והכל מצולם". גם השוטרת ארגמן מציינת כי במהלך רישום הדוח לנאשם הוא יצא מרכבו והחל לצלם את הניידת שעמדה בסמוך לקפה גולדה. הנאשם טען שכלל לא אחז בטלפון נייד, מימלא לא היה צריך לזרוק שום טלפון. הוא הציג טלפון מסוג סמסונג NOTE , וטען כי זהו הטלפון שהיה ברשותו באותה עת. הטלפון מתחבר אוטו' למערכת הבלוטוס המותקנת ברכבו. הוא נסע לתומו, כאשר עבר את הכיכר, כחצי ק"מ לאחר מכן, הופתע מכך שהשוטר מורה לו לעצור בצד הדרך. הנאשם מאשר שאמר לשוטר שהוא אכן מצלם את כל האירוע, לדבריו, היתה מותקנת מצלמה קטנה בחזית שמשת הרכב הקדמית. עוד הציג הנאשם סרטון שהוא טוען שצילם בתאריך 15/1/12, כלומר, כשבוע לאחר האירוע, בשעה 16:22, על מנת להמחיש לביהמ"ש את גודש התנועה הקיימת בצומת ולשכנע כי לא ניתן ליתן אמון בגרסת השוטרים הטוענים שנשמר קשר עין רצוף עימו. עוד טוען הנאשם, כי ביקש מהשוטר לוי לרשום את מס' הטלפון שלו וגם ביקש ממנו להיכנס לרכב ויראה את מערכת הבלוטוס. בחנתי את העדויות שנשמעו בפניי, דוחות השוטרים, את הסרטון שהציג הנאשם והראיות שהגיש, ונחה דעתי שהמאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום. השוטר לוי, העיד כי הבחין ברכבו של הנאשם כאשר הגיע לכיכר ורכבו של הנאשם היה כבר בתוך הכיכר, הוא הביט והבחין בנאשם אוחז בידו השמאלית טלפון נייד צמוד לאוזנו השמאלית. השוטר הדגים בביהמ"ש באמצעות מכוניות צעצוע, כיצד בדיוק נכנס לניידת עם הכיכר ובאיזה שלב ומקום הבחין ברכבו של הנאשם. הסבריו של השוטר, מקובלים על ביהמ"ש מתיישבים עם הדוחות שהוא והשוטרת ארגמן, ערכו, ומהם נקל להבין כי כאשר השוטר הגיע אל הכיכר והפנה את מבטו שמאלה לעבר רכב הנאשם, יכל להבחין בברור בנאשם שאחז בטלפון נייד צמוד לאוזנו. יצוין כי הסרטון שהגיש הנאשם, אף הוא תומך ביכולת האבחנה של השוטר לראות בברור את רכבו של הנאשם ואת הנאשם בתוכו, כשהוא מבצע את העבירה המיוחסת לו. המרחק בין השניים היה קטן מאוד, והראות, ראות טובה הואיל ומדובר באור יום. עוד הסביר השוטר לוי, כי הוא דלק אחרי רכבו של הנאשם ועצר אותו בסמוך לקפה גולדה. השוטר הסביר כי לא עצר אותו מיד לאחר הצומת, הואיל והיו עבודות בכביש, ולכן עצר את רכבו של הנאשם במקום בו לא תהיה הפרעה לתנועה, וכך מצופה משוטר תנועה שלא יבצע אכיפה של עבירה תוך ביצוע הפרעה וסיכון ליתר משתמשי הדרך. באשר לרישום מס' הטלפון, הכחיש השוטר שהנאשם ביקש ממנו לרשום את מס' הטלפון, ודבר זה אף הוא מתקבל על הדעת שעה שהנאשם טען שהוא כלל לא אחז בטלפון נייד וממילא לא ביצע לדבריו כל שיחת טלפון. לכן, מקובל עלי הסברו של השוטר שלא ידוע לו על בקשה כזו מצד הנאשם. השוטר גם דחה את טענת הסנגורית כי סונוור על ידי השמש, ולכן אין שום סיכוי שראה את הנאשם מדבר בטלפון. כאשר התבקש לומר לביהמ"ש איזה מרחק הבחין בנאשם, הסביר כי היה במרחק של כ- 2 מ' ממנו כשהוא אוחז בטלפון הנייד צמוד לאוזן שמאל, דרך שמשת הרכב שהיתה שקופה. כפי שצוין, הסרטון שהגיש הנאשם, בו נראית הכיכר, מלמד כי יש עיגון של ממש לדברי השוטר, שעה שבוחנים רכב המגיע ומשתלב מכיוון בו השתלב השוטר אל מול רכב היוצא מהצומת בדיוק באותה נקודת זמן כפי שארעה במקרה דנן. השוטרת ארגמן, אף היא העידה באופן מרשים בכנותו. התרשמתי כי היא מתארת את הדברים כהוויתם. היא ציינה בהגינותה כי איננה זוכרת את האירוע, אך על סמך מה שתיעדה במזכר שערכה, ציינה כי ישבה ליד השוטר לוי והבחינה בנאשם מגיע מכיוון מערב, ואילו היא יחד עם השוטר לוי הגיעו מכיוון מזרח, נפגשו בכיכר תוך שהיא מבחינה בנאשם מחזיק בטלפון הנייד ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל. השוטרת הדגישה בעדותה: "הנהג החזיק טלפון ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל, ראיתי את זה בעיניים שלי. בטוח." (עמ' 4 שורה 21). היא סיפרה כיצד השוטר לוי הורה לנאשם לעצור בצד הדרך, הדגימה על מכוניות צעצוע בביהמ"ש היכן הבחינה ברכב בכיכר, היא ראתה שהנאשם הוריד מיד את היד ושמט את הטלפון כשהבחין בשוטרים. היא ציינה שנסעו אחריו והשוטר לוי כרז לו לעצור בצד הדרך, והנאשם פנה לשוטר לוי "ואיים" עליו כי יפנה לתוכנית צינור לילה וכי יש מצלמות באוטו והכל מצולם. דבריה משתלבים היטב עם עדותו של שוטר לוי ועם הדוח שערכה. וככל שהעידה ונחקרה, התרשמתי מכנות גרסתה. מאידך, עדותו של הנאשם בלטה במגמתיות שלה. הנאשם טען תחילה שהשוטרים הגיעו מולו כפי שהעידו בביהמ"ש וכך אמר: "הם באו ממולי כפי שהעידו כאן בביהמ"ש" (עמ' 5 שורה 18), בחקירתו הנגדית, כאשר הבין שמשמעות הדבר שהשוטר היה קרוב אליו ויכל להבחין בו בנקל, שינה את גרסתו ואמר: "אני לא ראיתי את השוטרים שבאו מולי, הוא לא הפעיל סירנה ולא עצר אותי. ידעתי על קיומו רק כשהוא בא אחרי ועצר אותי בגולדה, שם אמר לי שדיברתי בטלפון, לא זרקתי שום מכשיר טלפון" (עמ' 6 שורות 3-5). זאת ועוד, הנאשם טרח ואמר לשוטר שכל הארוע מצולם, אך כאשר התבקש בביהמ"ש להציג את הצילום, אשר מן הסתם יכול לשפוך אור על האירוע ולהוכיח את צדקתו של הנאשם, טען כי לא בוצע צילום בעת האירוע עצמו. כלומר, יוצא שהנאשם לא אמר אמת לשוטר וניכר היה כי הוא ניסה להלך עליו אימים באומרו שהאירוע מצולם וכי הוא יפנה לתכנית טלויזיה. רק בשלב מאוחר יותר, כשבוע לאחר האירוע, עשה שימוש במצלמה והפנה לסרטון שהוגש לביהמ"ש. עוד הפנה הנאשם לסרטון וביקש מביהמ"ש להתרשם ממה שנראה בעיני הנאשם כחוסר יכולת לשמור על קשר עין רצוף נוכח התנועה הזורמת בכיכר, אלא שביהמ"ש צפה בסרטון ולא ראה עין בעין עם הנאשם את הדברים. מעיון בסרטון עולה בברור כי השוטר הגיע מהצד השני של הכיכר יכל, ללא שום בעיה, להבחין בנאשם אוחז בטלפון נייד. חלונות רכבו של הנאשם היו שקופים כפי שהעיד השוטר, המרחק ביניהם בנקודת הזמן בה השתלבה ניידת בכיכר והנאשם יצא מהכיכר היה קצר ותואם את גרסתו של השוטר לוי. גם יכולתו של השוטר לבצע סיבוב בכיכר ולדלוק מיד אחרי רכבו של הנאשם מתיישבת עם ההגיון והשכר הישר. הנאשם הרי טוען כי כלל לא הבחין בשוטר והופתע מכך שהשוטר עומד אחריו וכורז לו לעצור, ולכן אם השוטר מיהר ודלק אחריו, הוא יכל לשמור על קשר עין רצוף עימו. אדגיש כי מדובר באור יום. העובדה שהנאשם לא נעצר מיד לאחר הצומת, לא שומטת את הקרקע מתחת לעדותם של שני השוטרים כפי שצוין לעיל, גם כאשר שוטר מבחין בביצוע העבירה וצריך לעצור את הנהג החשוד בביצוע, עליו לעוצרו במקום שלא יסכן את הנהג החשוד, השוטרים ואת יתר המשתמשים בדרך, ועל כן, העובדה שהנאשם נעצר בקפה גולדה היכן שנעצר, וכפי שתועד על ידי הנאשם בצילום אחד שבחר להגיש, אין בה כדי לשלול את העובדה שהנאשם נצפה עושה שימוש בטלפון נייד בכיכר. הנאשם גם לא טען שנעצר על ידי השוטרים שאין לו טלפון נייד, שהשוטר שגה בזיהוי שלו, אלא טען בפשטות שאינו דיבר בטלפון הנייד. ויודגש בהקשר זה כי הנאשם אישר שאכן היה ברשותו טלפון נייד כשהוא נעצר על ידי השוטרים. עוד אציין, כי פלט השיחות שהגיש הנאשם לא שולל שימוש בטל' הנייד, ואדגיש בהקשר זה כי שימוש אינו חייב להיות שיחת טלפון, וכמו כן ידוע כי ניתן לבצע היום שיחות באמצעות אפליקציות שונות שאין להן תיעוד אצל החב' הסלולארית. אשר על כן מכל הנימוקים דלעיל אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. #3# ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"ד, 27/11/2013 במעמד הנוכחים. שלמה בנג'ו, שופט #4# גזר דין הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של שימוש בטלפון נייד במהלך הנהיגה. הנאשם יליד 1978, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1998. צבר לחובתו 40 הרשעות קודמות. בעברו התעבורתי עבירות מגוונות של אי ציות לתמרורים, נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירות מהירות, נהיגה בחוסר זהירות ועבירה זהה. בשנת 2010 הורשע בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות והיה מעורב בתאונת דרכים בשתי הזדמנויות שונות. עבירה של שימוש בטל' נייד במהלך נהיגה משקפת סיכון משמעותי לנוהג הרכב ויתר המשתמשים בדרך, ולא אחת עמדו מחקרים רבים על הקשר בין תאונות דרכים לשימוש בטלפון נייד. בנסיבות אלה, ועל יסוד הנימוקים דלעיל אני גוזר על הנאשם קנס בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 60 יום. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. משפט פלילימשפט תעבורהדיבור בטלפון בזמן נהיגהטלפון