לטענתם, הם השקיעו את הכספים לאחר שהובטח כי יהיה ערב לכספים וכי הם יוכלו לקבל את השקעתם חזרה בעל עת שיבקשו. החברה לא הצליחה והתובעים הפסידו את כספם. לטענת התובעים, בדיעבד התברר כי הנתבע 3 הונה שיקר ורימה אותם, תוך שימוש ציני במראהו הדתי ובהבטחות לנהוג ביושר והגינות על מנת לשלשל לכיסו מאות אלפי שקלים על גבם ועל בסיס האמון שנתנו בו. לטענת הנתבעים, מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים היא חוזה השקעה (רכישת מניות) ולא הסכם הלוואה. לטענתם, כל אחד מהתובעים חתם על הסכם ובו הוזהר כי מדובר בהשקעה עם סיכון גבוה. התובעים נתנו עדות. התובעים הגישו תצהיר של X אשר עבד יחד עם הנתבע 3 אולם ויתרו על עדותו. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע 3. הנתבעים הגישו תצהיר של משה אבידן אשר עבד כמנהל פרויקט בחברה הנתבעת 1 אולם ויתרו על עדותו. התובע 1 (להלן: "טנג'י") הצהיר כי: "אדם - אדם פרסם מודעה בעתון תחת הכותרת "השקעות" שתוכנה כדלקמן: "נותרה הזדמנות להשקעה כדאית+בטחונות+רווחים גבוהים"" (סעיף 3 לתצהיר). המודעה הוגשה וסומנה ת/1. "אני התקשרתי למספר הטלפון שפורסם במודעה ושוחחתי עם אדם בשם X X אשר תיאם לי פגישה עם אדם" (סעיף 4 לתצהיר). "אני ואדם נפגשנו במלון רנסאנס, שם הציג את עצמו אדם כממציא מכשיר בתחום המחשבים אשר עומד לחולל מהפכה בתחום המחשוב" (סעיף 5 לתצהיר). "אדם ביקש כי אני אשקיע בחברה ובתמורה תוך שנה אכפיל או אשלש את הסכום שאשקיע" (סעיף 6 לתצהיר). "אני ביקשתי מאדם ערבות עבור הכספים ואדם התחייב באופן אישי כי הוא ערב לכספים ואדם הלבוש כחרדי טען כי הוא מפחד "מבורא עולם" והולך בדרכיו וכי אין ממה לחשוש" (סעיף 7 לתצהיר). "לא רק זאת, אדם התחייב בפגישה הנ"ל בפניי כי במידה ואזדקק לכספים בחזרה הכספים שינתנו לאדם יושבו לי בכל זמן נתון שאבקש את הכסף בחזרה" (סעיף 8 לתצהיר). טנג'י הוא שסיפר לתובע 2 (להלן: "פרגי") על העסקה שעשה והציע לפרגי להתקשר אף הוא לאדם. פרגי הצהיר כי: "אני הסברתי לאדם כי הכספים שאני עומד להשקיע הם כספים המיועדים לצורך בניית דירה וכי אני אמור תוך מספר חודשים להתחיל בבניה" (פרגי, סעיף 7 לתצהיר). "אדם התחייב כי הוא יעביר את הכספים שיושקעו בתוספת הרווחים לפי דרישתי. אדם התחייב באופן אישי כי הוא יעביר מכספו האישי תוך 7 ימים את הכספים שיושקעו בתוספת הרווחים במידה ואני אבקש את הכספים לצורך בניה" (פרגי, סעיף 8 לתצהיר). "לא רק זאת, אדם התחייב בפגישה הנ"ל בפניי כי במידה ואזדקק לכספים בחזרה הכספים שינתנו לאדם יושבו לי, בכל זמן נתון שאבקש את הכסף בחזרה. אני ביקשתי כי אדם יתן בטחונות וביקשתי ערבות בנקאית. אדם אמר כי ערבות בנקאית עולה לו כסף וביקש במקום זאת להמציא מכתב מעו"ד על פיו הוא ערב באופן אישי להשיב את הכספים שיושקעו אצלו" (פרגי, סעיף 9 לתצהיר). טנג'י הצהיר כי: "לאור התחייבות אדם כי הוא ערב באופן אישי לכספים וכי הוא ישיב את הכספים מיד לאחר דרישתי, העברתי לנתבע ביום 23.1.03 סך של 204,834 ₪ ולאחר מכן ביום 1.12.03 סך של 32,000 ₪ לחשבון בנק על פי הנחיות אדם סכום שעמד על סך של כ- 50,000$" (סעיף 9 לתצהיר). "אדם החתים אותי על מסמך המעיד כי הנתבעת 2 קיבלה סך של 50,000$ בתמורה ל 0.5% מהחברה" (סעיף 10 לתצהיר). "אדם חזר והתחייב ואף חתם באופן אישי על כל המסמכים וטען כי הוא הבעלים של החברה וכי אני יקבל (כך במקור, ע.כ.) תוך שנה לכל הפחות "להכפיל או לשלש את הכספים שהשקעת"" (סעיף 11 לתצהיר). פרגי הצהיר כי: "לאור התחייבות אדם כי הוא ערב באופן אישי לכספים וכי הוא ישיב את הכספים תוך 7 ימים לאחר דרישתי וכן ימציא מכתב מעו"ד המאשר את התחייבותו הנ"ל, העברתי לאדם שיק דחוי ע"ס 230,000 ₪ זמן פרעון ליום 28.5.04" (פרגי, סעיף 10 לתצהיר). התובעים הצהירו כי בתקופה שלאחר מכן היה הנתבע 3 מתקשר אליהם ומתאר כי הוא מצליח לפתח את המכשיר, כי מדובר בהצלחה עולמית באירופה ובארה"ב, כי יש רוכשים רבים וההשקעה מניבה פירות, והוא ביקש מהם להכין מזוודות, שכן הם עומדים לקבל הון עתק (סעיף 14 לתצהירים) התובעים הצהירו כי לאחר כשנה החלו לדרוש את כספם חזרה, פרגי לצורך בניית ביתו וטנג'י לצורך רכישת שטח (סעיף 15 לתצהירים). לפי התצהירים: "אדם החל בלשונו החלקלקה להבטיח לנו כי אנו עומדים לקבל את כספנו וכן רווחים גבוהים וכל פעם התחייב כי תוך חודש חודשיים הוא משיב לנו את הכספים בתוספת הרווחים" (סעיף 16 לתצהירים). "לא רק זאת, אדם החל להמציא לנו ניירת בנוגע לחברות ואף טען כי הנתבעות עומדות לבצע מיזוג עם חברות אחרות, וכי לאחר המיזוג אנו נקבל את כספנו בתוספת רווחים" (סעיף 17 לתצהירים). עוד לפי התצהירים: "למצער, אדם המשיך בלשונו החלקה להבטיח לנו כי הוא משיב את כספנו אך לא עשה כן עד היום" (סעיף 19 לתצהירים). בהמשך התצהירים מתייחסים התובעים להרמת מסך. בחלק זה של התצהירים נכתב בין היתר כי הנתבעים הונו ורימו את התובעים תוך שאדם מבריח את רווחי ונכסי החברה ומשלשל את הכספים לכיסו; אדם השתמש באישיות הנפרדת של החברה להונות ו/או לקפח את התובעים; אדם נהג בענייני החברה הנתבעת באופן כזה שהוא הפך להיות בעניין קבלת כספים מהתובעים ואי פירעון החבות לנושים כשותף; הנתבעים התקשרו עם התובעים ביודעם שלא יהיה ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה; אדם דאג להוציא כספים נכבדים לעצמו מקופותיה של הנתבעת;החברה הנתבעת ו/או אדם קיבלו שירות או טובת הנאה מהתובעים ללא תשלום בגינו ובכך התעשרו על חשבון התובעים שלא כדין ולא במשפט; על אדם חלה החובה לנהוג במילוי תפקידו ביושר, בהגינות, בדרך מקובלת ובתום לב ולדאוג לכך שהחברה הנתבעת תשלם את חובותיה לתובעים; אדם כאורגן הפועל בשם החברה הנתבעת חב כלפי התובעים מתוקף עקרון חובת תום הלב; אדם הפר את חובת הזהירות ואת חובת האמונים כלפי החברה הנתבעת וכלפי התובעים ולא פעל למען טובת החברה ונושיה; אדם כמנהל/דירקטור/בעל שליטה נטל סיכונים בלתי סבירים על חשבון החברה שגרמו ליצירת חובות אסטרונומים; אדם ביצע הלכה למעשה העדפת נושים כאשר בחר מאילו נושים להיפרע, כך שאת התובעים בחר להשאיר מחוץ למעגל הנושים שחובותיהם יפרעו כדין; אדם עשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות המצדיק הרמת מסך. הנתבע 3 הצהיר כי הוא דוחה מכל וכל את הטענות חסרות השחר של התובעים (סעיף 2 לתצהיר). לפי תצהירו, בין הצדדים ישנו הסכם מפורש שהוסתר מעיני בית המשפט ובניגוד לטענות התובעים כי רימו אותם, הכל היה גלוי בפניהם ומפורש (סעיף 3 לתצהיר). הנתבע 3 מכחיש כי הבטיח לתובעים שישיב להם את כספי ההשקעה בנתבעת ברגע שהם ידרשו זאת. לטענתו טענה זו היא פרי דמיונם של התובעים. עוד לטענתו: "לא היה ולא נברא! וכמובן שאין שום אסמכתא לכך" (סעיף 6 לתצהיר). הנתבע 3 הצהיר כי: "התובעים ביצעו מרצונם החופשי השקעה כספית בנתבעת ובתמורה, ובהתאם להסכם הם קיבלו את חלקם היחסי בנתבעת. ככל הנראה מסיבות השמורות עימם, התובעים התחרטו על ביצוע ההשקעה וכעת הם תולים בי את יהבם ומעבירים אותי מסכת של ייסורים" (סעיף 7 לתצהיר). עוד הצהיר הנתבע 3: "גם אם התובעים צודקים כי בדיעבד ההשקעה שביצעו לא היתה כדאית, וודאי שאין זה מצדיק פניה לבית המשפט ודרישות כלשהם ממני. כמו כל עסקה בעולם העסקים לכל השקעה קיימת רמה מסוימת של סיכון ולא תמיד ניתן להיות בטוחים כי היא תניב רווחים גדולים" (סעיף 8 לתצהיר). הנתבע 3 הצהיר עוד כי: "לא זו בלבד שלא קיימת השקעה שבה הרווח הנו מובטח, אלא שאני - דירקטור בנתבעת ופועל מטעמה, מעולם לא הבטחתי זאת וכל פעולה שלי נעשתה כבעל תפקיד בנתבעת ושום דבר לא היה למטרותיי האישיות" (סעיף 9 לתצהיר). הנתבע 3 מדגיש בתצהירו כי: "מובהר כי לא היתה שום הבטחה שלא קוימה, התובעים השקיעו כספים בנתבעת ובתמורה הם קיבלו חלקים מהנתבעת שבעתיד יתורגמו למניות בנתבעת" (סעיף 10 לתצהיר). הנתבע 3 מודה כי פעל כשלוח מטעם הנתבעת ואף חתם על ההסכם מטעמה אך מוסיף כי עשה זאת בתור נציג מטעמה וכאחד מבעלי מניותיה (סעיף 13 לתצהיר). הנתבע 3 הצהיר כי כל כספי ההשקעה הועברו לנתבעת והוא עצמו לא קיבל מכספים אלו ולו שקל אחד (סעיף 14 לתצהיר). הנתבע 3 התייחס בתצהירו למודעה בעיתון ולמעורבות של X X והצהיר: "מר X X שככל הנראה גילה הזדמנות עסקית להרוויח סכום כספי כמתווך, קישר בין התובע 1 לביני" (סעיף 19 לתצהיר). הנתבע 3 מודה כי התובעים התקשרו אליו בכדי לברר מה מצבה של הנתבעת והוא מוסיף כי: "...אכן מסרתי להם שאני צופה כי בסופו של תהליך הנתבעת תצליח להרוויח כספים מפיתוח המוצר שלה. ברם מעולם לא התחייבתי כי בוודאות הנתבעת תשיא רווחים גדולים וכי בוודאות התובעים יקבלו לידיהם שלל רב. אין שום איש עסקים שיכול להבטיח כי השקעה כלשהי תניב רווחים באופן מוחלט" (סעיף 27 לתצהיר). הנתבע 3 משיב בתצהירו לטענות התובעים בעניין הרמת מסך. לפי תצהירו, הוא פעל כשלוח מטעם הנתבעת ולא לקח לעצמו אף לא שקל אחד לכיסו; הוא פעל ביושר והציג לפני התובעים את כל המידע שהיה לו בנוגע לנתבעת; הנתבעים לא התעשרו על חשבון התובעים אלא קיבלו כספים לצורך השקעה ובתמורה העבירו לתובעים חלקים יחסיים בנתבעת; כל המהלכים שעשה היו לטובת הנתבעת; כל הפעולות נעשו לפי שיקולים כלכליים טהורים. לתצהיר המשלים שהגיש צירף התובע חוות דעת מיום 14.4.06 המתייחסת למוצר של הנתבעת 1. בתצהיר המשלים הצהיר הנתבע 3 כי: "כל שאמרתי אי פעם לתובעים היא כי כולי תקווה שהחברה תניב רווחים כלכליים וכך כולם ירוויחו ויהיו שמחים ומרוצים" (סעיף 16 לתצהיר). לתצהירו צירף הנתבע 3 את ההסכמים שנחתמו בין כל אחד מהתובעים ובין הנתבעת 2. חוזים אלה לא צורפו לכתב התביעה וגם לא לתצהירי התובעים. הם צורפו על ידי הנתבעים לכתב הגנתם. סעיף 3 להסכם עליו חתמו התובעים קובע כי: "Investor acknowledges that he has been advised that this is a highly speculative investment and that there is a high likelihood that investor will lose most or all of investor's investment in company" כאשר נשאל טנג'י על סעיף זה בהסכם השיב: "אני אנגלית לא מבין מילה אחת לא מבין, תמיד ביקשתי ממנו שאתה מוסר חומר באנגלית תתרגם לעברית אמר אין לי אפשרות אני לא יכול לתרגם, זה חומר טכני, זה לא כל כך חשוב לכם מה ששמה, ואני מצהיר במלוא האחריות: לעולם לא נאמר לי שההשקעה שלי נושאת סיכון..." (עמוד 11 לפרוטוקול). כאשר נשאל מדוע לא לקח את ההסכם למישהו שיתרגם לו את האמור בו וייעץ לו, השיב טנג'י: "אני בתמימות ובטיפשות שלי האמנתי לו, אחרי שהוא אמר לי אני מפחד מהשם" (עמוד 11 לפרוטוקול). במהלך החקירה הנגדית הציגו התובעים מסמכים שהיו ברשותם ואשר אותם הם קיבלו כאשר העבירו את הכספים (המסמכים סומנו נ/1 ו- נ/2). במסמכים אלה, עליהם חתום הנתבע 3, נכתב: "הנדון: Virtual IT Administrator, LLC ... מטרת מכתב זה לאשר את תנאי ההבנות בינינו באשר לחברה המוגבלת הנדונה. בעלות. בתמורה ל- 50,000$ אשר סיפקת כהשקעה, תחזיק בסך-כל האחוזים הבאים בחברה: Virtual IT Administrator, LLC (להלן"VITA") 1/2% (חצי אחוז) הסכמים נוספים. אינך מחויב לספק הון או שירותים נוספים מכל סוג שהוא ל- VITA. בקשר לתאגיד, אתה תחתום על הסכם תפעול לפיו אני או ממונה אחר שאבחר יהיה המנהל היחיד של החברה וישלוט בניהול החברה. אתה מכיר בכך שיהיו חברים אחרים בחברה אשר יהיו הבעלים של אחוזים שונים בה. אם הנאמר לעיל תואם את התנאים של ההבנות בינינו, אנא חתום בתחתית עמוד זה במקום המיועד לחתימתך." הנתבע 3 חתום על מכתב זה והתובע 1 חתום בתחתית המסמך. מסמך דומה נמסר לתובע 2 (נ/2), אלא שהוא לא חתם על מסמך זה ובמקום בו הוא אמור היה לחתום, מופיע שמו של הנתבע 3. בחקירה הנגדית עמד טנג'י על גרסתו לפיה הנתבע 3 חזר ואמר שהוא ערב לו (עמוד 8 לפרוטוקול). מאידך הוא השיב כי: "אני השקעתי אצל אדם, שהוא החברה, ברווחים העתידיים לו. בשנה הראשונה אני עתיד להכפיל או לשלש את הרווחים" (עמוד 9 לפרוטוקול). טנג'י הכחיש כי הוא רכש מניה. הוא השיב כי המסמך נ/1 מהווה קבלה על רכישת חצי אחוז. לשאלת בית המשפט חצי אחוז של מה, השיב: "של הרווחים של אותו מכשיר שאדם מפתח שעתיד לתת רווחים, ועוד פעם אני חוזר על זה, פי שניים ופי שלוש בשנה הראשונה, לכן הלכתי על זה בתמימות ובטיפשות הלכתי על זה" (עמוד 12 לפרוטוקול). לשאלה האם נתן הלוואה או השקיע בחברה השיב טנג'י: "עשיתי השקעה שבטוח נושאת רווחים לפי הדברים של אדם. לא נאמר לי במשך 7 שנים פעם אחת שכספי נושא סיכון. אם היה חשוב לו המשפט הזה, שיתרגם ויתן לנו". ובהמשך: "השקעתי כספי אצל אדם שהבטיח לי במאה אחוז שאשלש ואכפיל כספי בתוך שנה, ובתום שנה ראשונה אני יכול לצאת, ובעוונותינו הרבים נסחבנו למשך 7 שנים, מתוך המשך הבטחותיו והאמון שהמשכנו לתת בו" (עמוד 17 לפרוטוקול). כאשר נאמר לטנג'י במהלך חקירתו כי הנתבע 3 האמין במוצר שלו, הוא השיב: "למה בשנים הראשונות שהחברה הייתה תוססת וביקשנו את הכסף שלנו והיה אפשר להחזיר לנו אותו והוא לא החזיר והיה משכנע ואומר לא כדאי לכם, אל תצאו עם מזוודה קטנה תצאו עם מזוודה גדולה ותהיו עשירים" (עמוד 18 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט האם ידוע לו שהחברה הייתה תוססת בתחילת דרכה, השיב טנג'י: "כן, היינו מבקרים אותו במשרדים, בהר חוצבים, היה מסתובב איתנו מראה לנו המכשיר מתקדם, דורשים מאיתנו 12,000 דולר והוא לא רוצה 12,000 דולר אלא 18,000 דולר ו-20,000 דולר הוא רוצה. למה הוא שכנע אותי? ביקשתי לצאת בזמן והוא לא נתן לי בהבטחה שאין לך מה לדאוג, תהיה עשיר. אנו לא משקרים" (עמודים 18-19 לפרוטוקול). התובעים ביקרו במשרדי החברה כעשר פעמים (טנג'י, עמוד 19 לפרוטוקול). מחקירתו הנגדית של טנג'י עולה כי התובעים התפתו והאמינו לדבריו של הנתבע 3, וויתרו על הדרישה לקבל את הכסף באותו שלב. אם המצב לא היה כזה, הם היו מגישים את תביעתם כבר באותו שלב. פרגי העיד כי הוא שלח אל הנתבע 3 מכתבים לגבי מימוש הזכויות (עמוד 21 לפרוטוקול). המכתבים לא צורפו לתצהירים וב"כ הנתבעים התנגד להגשתם ולכן הם לא הוגשו. מתשובתו של פרגי עולה כי הנתבע 3 ענה לו שהחברה עומדת על 100 מיליון דולר ופרגי ביקש אישור על כך בכתב (עמוד 21 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית העיד הנתבע 3 כי העברית שלו איננה רהוטה (עמוד 22 לפרוטוקול). הוא העיד כי הוא נתן לתובעים את מסמך ההשקעה בחברה מראש, כדי שיוכלו לקרוא אותו ורק לאחר מכן אורגנה פגישה נוספת לצורך החתימה (עמוד 23 לפרוטוקול). הוא העיד כי דיבר עם טנג'י עברית מהולה באנגלית (עמוד 28 לפרוטוקול). טנג'י העיד, כאמור, כי אינו יודע אנגלית. לשאלה מה אמר לטנג'י על תנאי העסקה ביניהם, השיב הנתבע 3: "הסברתי לו על המוצר ועל הפוטנציאל שלו" (עמוד 28 לפרוטוקול). לאחר מספר שאלות בנוגע לדברים שאמר השיב הנתבע 3: "זה היה זמן מוצלח בהייטק בישראל והתפיסה של כולם הייתה שאנחנו הולכים לקראת הצלחה גדולה בישראל, אני אישית לא אמרתי יותר מאשר מה הפוטנציאל כי אני הממציא" (עמוד 29 לפרוטוקול). הנתבע 3 הוסיף: "אחד מהתובעים אמר שיש לו בן משפחה שמבין אנגלית שהסתכל באתר וראה את החומר" (עמוד 29 לפרוטוקול). מעדותו של הנתבע 3 עולה כי הנתבעת ניהלה חשבון בנק בישראל. למרות טענות התובעים כי לא הפקיד את הכספים בחשבון החברה, לא הציג הנתבע 3 מסמכים על הפקדתם. כאשר נשאל על כך השיב כי המסמכים לא ברשותו והוא אינו יודע אם אפשר לקבלם מהבנק (עמוד 26 לפרוטוקול). דיון לא הוכח כי הנתבע 3 הטעה את התובעים וכי לא האמין בסיכויי הצלחתה של החברה. לא די בכך שכספו של התובע 2 נמסר לנתבע 3 במזומן על מנת לקבוע כי הוא שלשל את הכספים לכיסו, למרות שהנתבעים לא הציגו אסמכתא להפקדת הסכומים בחשבון החברה. לא די בטענות שהעלו התובעים בתצהיר בתמיכה לטענתם בנוגע להרמת מסך, אשר לא נתמכו במסמכים וראיות על מנת לבסס טענות אלה. עם ביצוע התשלום קיבלו התובעים את המסמכים נ/1 ו- נ/2 בהם מפורטות ההבנות בינם ובין הנתבע 3. במסמכים אלה צוין כי כל אחד מהתובעים רוכש בעלות ב- 1/2% מהחברה ואין זכר לערבות של הנתבע 3 או כל התחייבות אחרת שלו. התובעים אף חתמו על ההסכם עם החברה, בו ישנה אזהרה מפורשת אודות הסיכון הגבוה שבהשקעה. כפי שנפסק: "הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא"..." (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (2000)). בחומר הראיות יש אכן תימוכין לגרסת התובעים לפיה הנתבע 3 הבטיח להם כי יהיה ערב לכספם וכי יוכלו לקבל את כספם חזרה אולם אקדים ואציין כי לא די בכך על מנת לקבל את התביעה. במהלך החקירה הנגדית נשאל הנתבע 3 סדרת שאלות בנוגע לבקשת התובעים לקבל את כספם חזרה. תשובותיו של הנתבע 3 היו מתחמקות. לשאלה האם נכון כי אחרי שנה ביקשו התובעים את כספם חזרה, השיב הנתבע 3: "אני לא זוכר שהייתה בקשה ספציפית ממני אישית, הם שאלו איך החברה מתקדמת." בהמשך נשאל והשיב: "ש. הם לא ביקשו ממך כסף ורק שאלו איך החברה מתקדמת? ת. לא אמרתי, הם שאלו איך ההתקדמות במכירות כי זה היה מאפשר לחברה להרוויח ולחלק דיבידנדים. ש. הם ביקשו ממך או לא ביקשו ממך את הכסף, מה כל כך קשה, כן או לא? ת. האם הכוונה ממני אישית? ש.כ.ה. האם ביקשו את הכסף בחזרה? ת. אני מאמין, אם אני זוכר נכון, שהם שאלו האם הם יכולים למכור את היחידות שלהם, אני לא אמרתי להם לא, ועניתי שאנו עובדים קשה כדי שנוכל לתת דיבידנד, כי זו הדרך היחידה לכל אחד מאיתנו לקבל פירות על העבודה. ש. האם הם ביקשו ממך את הכסף חזרה? ... ת. הם ביקשו מאיתנו מה מצב החברה ועדכנו אותם. ש.כ.ה השאלה היא האם הם ביקשו את הכסף שלהם בחזרה. ת. כן, הם ביקשו למכור את המניות שלהם. ש.כ.ה למה הם לא מכרו את המניות? ת. אני לא יכול לענות למה הם לא מצאו מישהו שיקנה את היחידות." (עמוד 33 לפרוטוקול). התובעים העידו כי הנתבע 3 הבטיח שיחזיר לכל אחד מהם 100,000 ₪ והוא אף הגיע לבית שאן למטרה זו, למרות שבסופו של דבר התברר כי הוא לא הביא עמו את הכסף. לפי תצהיריהם: "אדם הגדיל לעשות כאשר באחת מהפעמים אף הבטיח וקבע איתנו להשיב על החשבון סך של 100,000 ₪ לכל אחד מאיתנו וקבענו להיפגש בבית שאן. אדם ביקש לראות בעין כי פרגי אכן מבצע עבודות בניה על מנת לבדוק כי הוא זכאי לקבל את כספו חזרה. אנחנו ואדם יחד עם עובד של אדם סיירנו באתר הבניה של התובע 2 וראינו כי הבית היה במצב של בניה ואדם ביקש ללכת לטבול במעיין בטרם ייתן לנו את כספנו. אנחנו והתובע (צ"ל הנתבע, ע.כ.) הלכנו לטבול במעיין ולאחר שטבלנו במעיין אדם אמר כי אין בידו את הכספים אך התחייב להביא את הכספים תוך 3 חודשים בטענה כי הוא נוסע לארה"ב ויביא את הכספים באופן אישי" (סעיף 18 לתצהירים). הנתבע 3 התייחס לפגישה בבית שאן בתצהירו והצהיר כי: "טענה שקרית נוספת שטענו התובעים היה סביב המפגש בבית שאן, ואציין כי הוזמנתי בעבר על ידם לבוא ולבקרם בביתם בבית שאן ואכן נעניתי לבקשתם, יתר הדברים שטענו התובעים לא היו ולא נבראו" (סעיף 29 לתצהיר). הנתבע 3 לא נחקר על הביקור בבית שאן במהלך חקירתו הנגדית. בין התובעים לנתבע 3 לא הייתה היכרות מוקדמת ולא הייתה סיבה עסקית לביקור והביקור תומך בגרסתם. תמיכה נוספת לעדות התובעים ניתן למצוא באמור במודעה אשר דרכה הגיעו התובעים אל הנתבעים, שם נכתב כי מדובר ב"השקעה כדאית+בטחונות+רווחים גבוהים". עם זאת, אין מדובר במודעה שפרסמו הנתבעים, אלא שפרסם המתווך, X X. כאמור, לא די בראיות התומכות בגרסת התובעים על מנת לחייב את הנתבע 3, במיוחד לאור המסמכים שקיבלו התובעים עם ביצוע התשלום (נ/1 ו- נ/2) והחוזים שעליהם חתמו. העובדה שהתובעים לא גילו את המסמכים נ/1 ו- נ/2 ולא הציגו את ההסכמים שנחתמו בינם ובין החברה פועלת לחובתם. התובעים לא הזמינו את X X להעיד. X X היה נוכח בפגישה עם הנתבע 3 ויכול היה להעיד על תוכן הפגישה. התובעים לא נתנו הסבר מדוע לא הזמינו את X למתן עדות ואי הזמנתו פועלת אף היא לחובתם. אני דוחה, אפוא, את התביעה. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. החזרת כספים