תביעה לפיצוי משקיע בענף המסחר בשוק מטבע החוץ

תביעה לפיצוי משקיע בענף המסחר בשוק מטבע החוץ כנגד חברה שעיסוקה בניהול תיקי השקעות בתחום זה. רקע עובדתי 2. התובע השקיע מחסכונותיו בשוק המסחר במט"ח והתקשר עם הנתבעת, סוכנת להשקעות, בהסכם לפיו ישמש כ"ברוקר" מייצג שלה. 3. השקעה שערך ללקוחות אשר היו מטעמו כשלו ונגרם לאלה הפסד, בגינו דרש הוא פיצוי מן הנתבעת. 4. הנתבעת גורסת כי אין כל בסיס לתביעה, שכן התובע צבר הפסדים כספיים בחשבונו ובחשבון לקוחותיו, באשמתו שלו, ולנתבעת לא היה כל קשר לאירועים המיוחסים לה, שכן אלו אירעו במסחר העולמי בעת הרלבנטית. ראיות הצדדים ראיות התובע 5. התובע הצהיר בתצהירו ת/2 כי התקשר עם הנתבעת, העוסקת בייעוץ בהשקעות מט"ח, באמצעות פתיחת חשבון באתר האינטרנט שלה, בהסכם שהינו סטנדרטי ואחיד. 6. בהיותו ברוקר, פעל בשני חשבונות שפתח, עבור עצמו ועבור לקוחות אשר טיפל בהם. 7. חבריו - לקוחותיו הפקידו בחשבונם אצל הנתבעת סכומים שונים כמפורט להלן: שם לקוח הפקדות משיכות סה"כ תאריך תנועה גדי אבירם 4.1.10 100,000 דולר 181,800 דולר 18.1.10 11.000 דולר 31.1.10 92,000 דולר נדב גורן 4.1.10 99,604 דולר 80,054 דולר 19.1.10 10,270 דולר 31.1.10 9,280 דולר רוני שוב 31.1.10 39,893 דולר 99,893 דולר 1.2.10 30,000 דולר 2.2.10 30,000 דולר תמר למדן 3.2.10 49,886 דולר 49,886 דולר יאיר גלס 16.10.09 16,030 דולר 25,897 דולר 24.12.09 800 דולר 5.1.10 10,667 דולר יוסף ברנדס 8.10.09 5,000 דולר 7,600 דולר 17.12.09 1,200 דולר 29.12.09 1,400 דולר סה"כ 443,330 דולר 8. ביום 4.2.10 סיפקה הנתבעת תוכנה לפעולת השקעה באמצעותה השקיעה חשבונות לקוחותיו. בשעה 16:00, לערך, עדכן בתוכנה את כל החשבונות. 9. כשעה וחצי לאחר מכן הובהר לו כי מדובר בתוכנה שאינה מתפקדת כראוי ואינה מספקת השליטה בהשקעות שהנתבעת התיימרה לספק ובשל הכשלים הטכניים ב"מולטי טרמינל" ובפלטפורמות המסחר, נגרמו לחשבונותיו נזקים. 10. בסיום היום, בעקבות הודעה של נציב הבנק האירופאי לגבי החשש כי מדינות מסויימות עלולות להגיע לחדלות פירעון, החלו להצטבר הפסדים ב"פוזיציות" אשר היו נתונות באותה עת בחשבונות. 11. בשעה 18:00 כאשר הבחין כי החשבונות מתחילים לצבור הפסדים, החליט לסגור את הפוזיציות הפתוחות בכל החשבונות. 12. ניתנה הוראה על ידו באמצעות המולטי טרמינל לסגור את כל הפוזיציות של צמד המטבעות הניוזילנדי - יפני אך כל נסיונותיו עלו בתוהו, תכנת המולטי טרמינל לא תפקדה וקפאה, מבלי שיכול היה לראות האם הפוזיציות נסגרות אם לאו. 13. במטרה להקטין הנזקים החל לנסות ולסגור את הפוזיציה הגדולה ביותר באמצעות פלטפורמת המסחר הרגילה של הנתבעת, מתוך הנחה כי סגירתה תקל על סגירת יתר הפוזיציות. מדובר היה בפוזיציה בגודל של 30 לוט - 3 מיליון דולר, בחשבון גדי אבירם. 14. גם פלטפורמת מסחר זו לא סגרה את הפוזיציה אלא התקבלה הודעה כי הסגירה בתהליך, אך דבר לא התרחש בפועל. לאחר מספר ניסיונות, התקבלה הודעה כי השרת של הברוקר "עסוק". 15. תקלות טכניות אינן אמורות להתרחש כשמדובר בברוקר שהוא ECN , קרי, ברוקר הפועל מול מספר בנקים, כפי שהציגה עצמה הנתבעת, היות שהעסקאות מועברות במועד פתיחתם וסגירתם של מספר מקומות בנקאיים בינלאומיים שמולם מתקיימת תמיד נזילות בתנאי שוק. 16. בפניה לנציגות הנתבעת הציעה זו שהיא תסגור את הפוזיציה בחשבונות של גדי אבירם והפוזיציה אמורה היתה להסגר במחיר של "מארקט" - מחיר שוק. 17. לנציגת הנתבעת לא היתה סיסמה לכניסה לחשבונותיו ורק לאחר שקיבלה אותה ממנו הצליחה להיכנס לחשבונו, אך גם אז לא עלה בידה להיכנס לחשבונו של גדי אבירם ולסגור הפוזיציה. 18. לאחר כרבע שעה הודיעה כי המנכ"ל, מר ארז ונטורה, הצליח לסגור הפוזיציה אך עד לסגירתה נתקבל הפסד של כ - 19,000 דולר. 19. מסקנתו היתה כי הנתבעת לא היתה באמת ברוקר ECN בשל הקשיים בסגירת שאר הפוזיציות, להבדיל מ"עושה שוק" הממתין לאישור חדר המסחר. 20. לדידו, הפסדי כל הקבוצה נזקפים לחובת הנתבעת שכן אין המדובר בתקלה טכנית אלא בכשל שייתכן שמקורו בהעדר בטחונות אצל הנתבעת. 21. הפסדיו שנגרמו, לחישובו, הינם בסכומים אלה: גדי אבירם - 76,915 דולר. נדב גורן - 28,117 דולר. רוני שוב - 98,504 דולר. תמר לנדן - 48,117 דולר. יאיר גלר - 26,565 דולר. יוסף ברנדס - 9,103 דולר. סה"כ - 287.321 דולר. 22. לדידו, חבריו המחו זכיותיהם אליו ועל הנתבעות לפצותו על הפסד זה כולו. 23. כן הוגשה מטעם התובע חוות דעתו של המומחה מר יוסף פרנק, המוצג ת/1. 24. לאחר ניתוח האירוע שבבסיס התביעה, מגיע הוא לסיכום ולמסקנות כדלקמן: "לאחר שבחנתי את דרך התנהלותו של התובע מצד אחד ודרך התנהלותה של הנתבעת מהצד שכנגד אני מגיע למסקנה חד משמעית כי ברגע האמת לא עמדה הנתבעת בהבטחותיה כפי שהציגה את עצמה ונכשלה במחויבויותיה כלפיו, כפי שהוצגו על ידה וגרמו לו להשתכנע לפעול באמצעותה. הנתבעת מדגישה באתר שלה את יתרונה הגדול בעצם החיבור הישיר ל-CURRENEX והאפשרות לסחור מול כל הבנקים הגדולים בעולם, בה בשעה שבפועל החיבור הוא בסך הכל לברוקר נוסף (CMS FOREXׂׂ). המערכת היתה אמורה לתמוך בשיטת העבודה של התובע וברגע האמת כשלה. ביום 4.2.10 לא סביר שהיתה בעלת נזילות בשוק וממילא, בידי נציגי הנתבעת אמורים היו להיות כלים שיפתרו את התקלה בתוך שניות אולם משום מה ארכה פעולה אחת מתוך סדרת פעולות שנדרשו כרבע שעה, זמן בלתי סביר לחלוטין. מעבר לכך, כל הניסיונות להציג לפתע את התובע כמהמר, חובב סיכונים מופרזים, חובבן, רשלן ואף נוכל אינם רלבנטיים לגופו של עניין. שיטת העבודה שלו מוכרת והיתה ידועה לנתבעת. יתרה מכך, באתר הבית שלה, תחת הכותרת כלים ושירותים, מתעתדת הנתבעת להציג ללקוחותיה אקספרטים להורדה! כלומר, שהיא מעודדת בעצמה שימוש בכלים שעל פי דבריה בכתב ההגנה מעצימים את הסיכונים אותם נוטלים לקוחותיה. אני חייב לציין כי דרך התנהלותו של התובע לכל אורך האירוע היתה סבירה לחלוטין תחת כל קנה מידה. הלקוח היה מודע להשלכות אירוע כגון זה שהיה ועל כן ישב מול המסכים תוך שהוא מוכן לתגובה. בניגוד לאופי פעולתם של סוחרים רבים בהם נתקלתי במהלך שנותיי הרבות בשוק נהג התובע בתבונה רבה משהחליט לחתוך הפסד ולסגור את הפוזיציות הפתוחות עד יעבור זעם. מה שגרם להפסד היה כשל טכני של המערכת וחוסר ניסיון מקצועי של אנשי המקצוע שאמורים היו לסייע בעדו- לא אופי הפעילות של הלקוח, לא האקספרט בו השתמש ולא הדרך בה נאלץ לנקוט. ייתכן שהיה ניתן למזער במקצת את הנזק לו היה מפעיל את חדר המסחר על מנת שיסייע בידו לסגור גם את יתר העסקאות אולם בלחץ הזמן שנוצר ובהתחשב בנסיבות כישלונה של הנתבעת לסייע בסגירת העסקה הראשונה תוך פרק זמן סביר, על סמך ניסיוני בשוק ובהתאם למצופה מנותני שירות בשוק הפורקס, סביר כי לקוח שפנה לחדר המסחר ולא קיבל שירות סביר, לא יפנה אליו שוב." 25. לאור מסקנות אלו, סבור מר פרנק כי הכשל במסחר ביום דנן נעוץ באי יכולת של הנתבעת לפתור התקלה שנוצרה ולא באי מקצועיות של התובע או בכך שנקט סיכון בלתי סביר במהלכיו בהשקעה במט"ח. ראיות הנתבעת 25. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר ארז ונטורה בתצהירו נ/2 כי הנתבעת, אשר באמצעות פלטפורמת המסחר שלה ניהלה חשבונו של התובע וחשבון לקוחותיו, אינה אחראית להפסדים שנתבעו אלא שהאחריות להפסד מוטלת על כתפי התובע, שמנסה באמצעות התביעה, שלא כראוי, לגלגל האחריות לפתחה של הנתבעת. 26. הקשר המסחרי באמצעות הנתבעת נעשה בעיקרו בעזרת האינטרנט והדבר מאפשר גם לסוחרים, דוגמת התובע, לעשות שימוש בפלטפורמה לצורך ניהול תיקים של לקוחות פרטיים המגוייסים על ידיהם, והסוחרים פועלים כמנהלי תיקים. 27. מלבד הענקת הפלטפורמה, הנתבעת אינה מעורבת במסחר שבין סוחרים פרטיים או מנהלי תיקים, בכמות הנרכשת והנמכרת, בשלבי הקניה והמכירה ובסוגי המטבעות בהם בוצע המסחר. אלה מתקבלים ומבוצעים בלעדית על ידי הסוחרים או מנהלי התיקים מטעמם שהם אשר מבצעים את המסחר באופן עצמאי ממקום עבודתם. 28. הנתבעת אינה קונה, מוכרת או מייעצת באלו ואינה מעורבת במסחר וכל "תרומתה" מסתכמת בהענקת פלטפורמה המאפשרת לסוחרים פרטיים או באמצעות ברוקרים לנהל בעצמם מסחר עצמאי עם גופים פיננסיים ברחבי העולם. לאור אלה, הרי שכל האחריות ביחס לניהול המסחר ותוצאותיו מוטלת על כתפי הסוחר. 29. מאחר שהנתבעת אינה צד לעסקאות היא אינה מרוויחה או מפסידה מהשקעותיהם ומהכנסותיהם של הסוחרים והכנסותיה שלה הינן מעמלות ביצוע לכל עסקה המועברת במערכת. 30. שיטת המסחר במט"ח תוך שימוש בפלטפורמה הידועה גם בשם FOREX מגלמת בחובה רמת סיכון גבוהה שאינה מתאימה לכל אדם מהישוב והסוחרים המבקשים לעשות שימוש בפלטפורמה מודעים לכך ומוכנים ליטול את הסיכון על עצמם תוך שהם מבינים שזה הבסיס להתקשרות והסיכון הקיים בגינה נובע מזה שהיא מתבצעת על ידי הסוחר עצמו, שאמור להיות בעל ידע וכישורים מתאימים לביצועה, שכן המדובר במסחר ספקולטיבי ועתיר סיכונים. 31. הנתבעת מסבירה לסוחרים, כי האחריות לפעולות המבוצעות על ידם מוטלות על כתפיהם ואין לה כל אחריות בעניין זה. 32. בנוסף לכל הסיכון הטבוע ממילא בסחר במט"ח בחר התובע להעצים סיכון זה תוך ציפייה, כנראה, שיוכל ליהנות, אגב כך, מרווחים גבוהים יותר וזאת בכך שהשתמש באלגוריתם הקרוי "אקספרט" אותו רכש בעצמו, ולא באמצעות הנתבעת, ואף נקט באסטרטגיית מסחר מסוכנת ביותר, בעשותו כן. 33. ביום 4.2.10 אותו מציין התובע, הודיע נגיד הבנק האירופי כי מדינות מסוימות עלולות להגיע למצב של חדלות פירעון החל משעות אחר הצהריים של אותו היום ואילך, ובתוך פרק קצר מאוד, שוק ההון בכלל ושוקי המט"ח והסחורות בפרט, החלו לנוע בתנודות קיצוניות, דבר שהביא, כפי הנראה, להפסדיו, או לרווחים אצל סוחרים רבים אחרים ברחבי העולם. 34. התובע אף התרשל באופן בו עשה שימוש באקספרט, בין היתר, בכך שלא סקר את האקספרט כאשר התחילה התנודתיות הקיצונית באותו יום מסחר, וכפועל יוצא התנהגות התובע היא שהביאה להפסדים הנטענים על ידו. 35. באם אירע לתובע נזק הרי שמדובר בהתממשות של סיכון הטבוע, אינהרנטית, בהשקעות בשוק המט"ח וכן באשמתו הבלעדית של התובע לאירוע אשר נגרמה בשל רשלנותו או עקב חוסר מקצועיותו בהחלטות אשר קיבל. 36. תפקיד הנתבעת מתמצה בהענקת גישה לשימוש בתכנה המהווה פלטפורמה לזירת מסחר במט"ח הנעשית בין משתמש התוכנה ישירות מול תוכנה המפנה אל בנקים בינלאומיים. 37. הנתבעת אינה משמשת מנהלת תיקים או יועצת השקעות ואינה סוחרת עבור לקוחותיה, עובדה העומדת בבסיס התקשרותה עם כלל לקוחותיה. בבסיס הקשר קיימת הסכמה כי הנתבעת לא תישא באחריות כלשהי בקשר לנזק, אם ייגרם, בחשבון הלקוחות ואלה מוותרים על כל תביעה או טענה כלפי הנתבעת בקשר לנזק כאמור. 38. ביום 9.12.09 נחתם "הסכם ברוקר" בין התובע לנתבעת שבמסגרתו הסדירו הצדדים את תנאי ההתקשרות ביניהם ובו נקבע כי התובע ישמש כברוקר ויבצע עבור הלקוחות את המסחר באמצעות הפלטפורמה. 39. כן נחתמו "הסכמי אישורי לקוחות התובע" אשר נערכו בין התובע לבין כל אחד מלקוחותיו ומכוחו הוסמך התובע לעשות בשמם ועבורם כל הפעולות הדרושות למסחר. 40. עוד נחתמו "הסכמי לקוח" בין כל אחד מלקוחות התובע לבין הנתבעת בדבר זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות. 41. מהסכמים אלה עולה כי התובע והמשקיעים נתנו את הסכמתם לכך כי הנתבעת לא תשא באחריות כלשהי בקשר לנזק, הפסד, עלות והוצאות שייגרמו לאלה, וכן וויתרו הם על כל טענה או תביעה או זכות כלפי הנתבעת בקשר לכך וכי כל האחריות בגין אלה מוטלת על כתפי התובע ולקוחותיו. 42. כך, למשל, קובעים הסעיפים בעניין זה בחוזים השונים: הסכם הברוקר המייצג קובע הוראות, כדלקמן: "4.1. הברוקר המייצג מצהיר כי החברה מספקת לו שירותים בלבד וכי איננה אחראית כלל לביצועי החשבונות המנוהלים על ידו וכי הוא מוותר על כל טענה של הפסדים ללקוחותיו או לעצמו. 6. הברוקר המייצג מתחייב בזאת כי האחריות לטיב השירותים חלה עליו בלבד". באשורי לקוחות התובע נקבע, כדלקמן: "19.2. גופורקס לא תישא באחריות כלשהי, בקשר לנזק, הפסד, עלות, הוצאה וכיוצא בזה (להלן: "נזק") שנגרמו ללקוח או צד ג' עקב פעולות של המורשה (התובע בענייננו - הח"מ) והלקוח מוותר על כל תביעה או טענה או זכות כלפי גופורקס בקשר עם הנזק"... בהסכמי הלקוח נקבע, כדלהלן : "5.10. הנך מאשר כי אתה האחראי הבלעדי לכל המעשים וההוראות לביצוע בחשבונך, בין אם יבוצעו על ידך אישית או ע"י סוכן או מיופה כוח שלך או ע"י נציגי גופורקס הממלאים אחר הוראותיך. בנוסף הנך מסכים שגופורקס ו/או נציגיה ו/או כל מי מטעמה לא יחוב בדרך כלשהי כלפיך בגין תוצאות של מעשים ו/או הוראות... 10. כל העסקאות ייעשו מטעמך ובסיכונך. גופורקס לא תחוב בגין כל הפסד, נזק או חוב שתישא בהם כתוצאה ישירה או עקיפה מפעולות שיבוצעו על פי ההסכם הזה". 43. סוחרי המט"ח מנהלים מסחר מול חברות שהן למעשה "עושה שוק" שהינו בעל אינטרסים מנוגדים לאלה של הסוחר, ורווח של הסוחר הוא הפסד של החברה, ולהפך. 44. הנתבעת אינה "עושה שוק" ופעילותה מתמקדת בהעמדת הפלטפורמה לרשותם של סוחרי מט"ח שמבצעים את המסחר בעצמם, באמצעות הקורנקס, מול בנקים מובילים בעולם, לאמור, עסקאות המט"ח מבוצעות מול שוק המט"ח העולמי, באופן דומה למסחר במניות. 45. שערי המסחר הם השערים האינדוקטיביים בכל רגע נתון בשוק העולמי, כאשר בכל ציטוט של שערי מסחר מופיעים המחיר וכמות הכסף המוצעת בשוק באותו רגע נתון. 46. התובע ולקוחותיו פעלו בתוך סביבה מסוכנת, והעצימו סיכון זה באמצעות הגדלת המינופים עד פי 70 מגודל חלק מהחשבונות כשמתבצעת רכישה והפעלה עצמאית של תוכנת אקספרט שבוחנת בכל רגע את השוק ומבצעת בצורה עצמאית עסקאות גם כשמנהל התיקים לא נמצא ליד המחשב. 47. התקשרות הצדדים היתה לצורך מסחר וביצוע עסקאות פיננסיות במטבע זר והשקעה בנגזרות עם או בלי שימוש במינוף פיננסי גבוה. סוג זה של מסחר הינו ספקולטיבי, עתיר סיכון ועלול להביא להפסדים גבוהים בתוך זמן קצר כשם שיכול להניב באותו הזמן גם רווחים גבוהים. 48. יתר על כן, בשל העובדה שהמסחר מבוצע על ידי הסוחר באופן עצמאי, ללא התערבות גורם מקצועי כלשהו, הסיכון אליו חשוף המשקיע גדל יותר. 49. ביצוע מסחר שכזה מתאים רק לבעלי ניסיון וידע פיננסיים, כפי שמסבירה הנתבעת ללקוחותיה. 50. התובע פנה אליו ביום 4.2.10 והתברר כי הבנק המעורב דחה את ביצוע העסקה וזאת מפאת גודלה של זו. כאשר החלה התנודתיות בשוק הגביל הבנק את היקפי העסקאות עד לשלושה מיליון במטבע הרלוונטי ואולם העסקה המבוקשת עלתה על שלושה מיליון, קרי , 3,072,000 ₪, כשהמסחר נעשה בצמד המטבעות דולר ניוזילנדי וין יפני. 51. בעקבות פניית התובע ונוכח הקושי בסגירת העסקה אצל הלקוח סייע הוא לתובע באופן אישי והצליח לסגור, לבסוף, את העסקה, קודם אצל הלקוח, כדי שיפסיק להפסיד, ולאחר מכן במערכת הקורנקס. 52. מרגע שפנה התובע לנתבעת עשתה זו ככל שיכולה היתה, תוך נטילת סיכון, כדי לסייע לו. 53. התובע המשיך להפסיד כספים עבורו ועבור לקוחותיו בסך של למעלה מ-150,000 דולר כתוצאה מעסקאות שנפתחו לאחר ניסיון הסגירה של עסקת מר גדי אבירם, וזאת למרות שלא היתה כל מניעה לסגירה של עסקאות לאחר השעה 17:31, השעה בה נסגרה העסקה הספציפית של אבירם. 54. התובע לא ביצע צעדי מנע בתיקיו והתיקים היחידים בהם ביצע פעולות הכרחיות היו התיקים של גדי אברהם ושל נדב גורן בהם סגר התובע את האקספרטים ואת העסקאות המפסידות הגדולות ובהם נמנעו, בניגוד ליתר תיקי הלקוחות, הפסדים כבדים. 55. הנתבעים הגישו חוות הדעת מטעם המומחה מר XAVIER ALEANDE , המוצג נ/1, ואלה מסקנות המומחה: גו-פורקס גידרה את כל הפוזיציות של הלקוח בשוק, מעבר לסכומים קטנים שלא ניתן לגדר בשוק בין-בנקאי, והתנהגה בצורה מקצועית לחלוטין מבחינה זו. גו-פורקס לא היתה עושה שוק. גו-פורקס בחרה לגדר את כל העסקאות שלה באמצעות מרכזת CURRENEX. זו אחת הדרכים הטובות ביותר להתחבר לשוק הבין-בנקאי. בכך, זכתה גו-פורקס לנזילות מבנקים המייצגים למעלה מ-60% מנתח השוק העולמי. גו-פורקס מבצעת את הזמנות הלקוחות שלה בשוק בצורה מקצועית יותר מאשר מרבית הברוקרים בישראל ובחו"ל ומעניקה להם את היתרונות של הזמנות שוק. הדבר ברור במיוחד כיוון שהם נוקטים בביצוע סימטרי. ההכנסות היחידות ש"גו-פורקס" הפיקה היו מהמרווחים על העסקאות. בשום עת גו-פורקס לא היתה בניגוד אינטרסים עם הלקוח. הלקוח עשה שימוש באסטרטגיית מרטינגייל נאיבית שמעולם לא הצליחה והיתה צפויה לכישלון בשווקים תנודתיים. הלקוח החליט לסחור בצמד התנודתי ביותר ברגע תנודתי ביותר בעזרת האלוגוריתם הנ"ל. מדובר במתכון לאסון. לא היה ניתן לבצע את העסקאות של הלקוח עקב תנאי השוק והנזילות שלא היו תלויים בגו-פורקס. כל לקוח, אפילו מוסדי, היה מתקשה לבצע עסקאות בשווקים אלו. לסיכום, יש להאשים את הלקוח בבחירה האסטרטגית הגרועה שלו, שהיתה נכשלת גם עם ברוקר מסוגה של "גו-פורקס". 56. משמע, המומחה מר קסאבייר מטעם הנתבעת גורס כי זו לא היתה יכולה, מטבע פעולתה כמקבלת רווח כעמלה בלבד מן העסקה, להשפיע על טיב פעולת הלקוח, הפועל באופן עצמאי, וכיוון שזה נקט במסחר בצמד מטבעות תנודתיות ביותר במועד בו מדובר, הרי שהדבר היווה "מתכון לאסון". הכרעה 57. התובע והנתבעת התקשרו במערכת חוזים לשם הענקת שירותי מסחר לתובע בענף ההשקעות במט"ח באמצעות חיבור ישיר של לקוחותיו למוסדות בנקאיים שונים, במסגרת רשת אינטרנט שהופעלה ע"י הנתבעת. 58. התובע סיכם עם הנתבעת כי יבצע פעולות מסחר בחשבונותיו עבור עצמו ועבור חמישה מלקוחותיו וכי ישמש כברוקר מייצג שלה, משמע, יגייס לקוחות להשקעה באמצעות "פלטפורמת המסחר" של הנתבעת וזאת בתמורה לעמלות מן העסקאות. 59. התובע עשה שימוש בתוכנת "אקספרט", המצמצמת את הסיכון בפעולות המסחר, יחסית לפעולות המתבצעות באופן ידני, והפקיד בסך הכל סך של 484,060 דולר. 60. הצדדים חלוקים על נזק שאירע לסכומי ההשקעות כתוצאה מפעולות שנעשו ביום 04/02/10, יום בו התובע פעל באמצעות תכנה לניהול חשבונות בשם "מולטי טרמינל" שאיפשרה פתיחה וסגירה של עסקאות לכל החשבונות במקביל. 61. התובע גורס כי ביום זה התקין את התכנה בשעה 16:00, לערך, עדכן בה את כל החשבונות בהם סחר, ברם, לאחר כשעה וחצי מהתקנת התכנה התברר לו כי עקב כשלים בפלטפורמות המסחר של הנתבעת נמנעה ממנו האפשרות לפעול בחשבונות אלה באופן תקין ונגרמו להם נזקים כספיים כבדים. 62. כן יצאה באותו יום הודעה של נציב הבנק האירופאי לגבי חשש כי מדינות מסוימות עלולות להגיע לכדי חדלון פירעון והחלו להצטבר הפסדים בפוזיציות אשר היו נתונות באותה עת בחשבונות התובע. 63. בשעה 18:10, לערך, הבחין כי החשבונות שזכו לרווחים מתחילים לצבור הפסדים ואז החליט לסגור את הפוזיציות הפתוחות בחשבונות. 64. התובע נתן הוראה באמצעות המולטי טרמינל לסגור את כל הפוזיציות של צמד המטבעות הניוזילנדי - יפני, אך כל ניסיונותיו נכשלו ותכנת המולטי טרמינל לא תפקדה ולא ניתן היה לראות אם הפוזיציות נסגרו אם לאו. 65. אף שימוש בפלטפורמת המסחר "הרגילה" של הנתבעת לא סגרה הפוזיציה אלא התקבלה הודעה כי הסגירה בתהליך, וכי השרת של הברוקר "עסוק". 66. לאור הכשלון בפניה לחדר המסחר החליט התובע, לגרסתו, בלית ברירה, להיכנס לכל חשבון בנפרד, באופן ידני, אולם מצב החשבונות הדרדר ונוצרו בהם הפסדים. 67. התובע מסביר כי התקשר עם הנתבעת בעקבות מצגים שהציגה זו בפניו על פיהם הינה ברוקר מ ECN ומעבירה את העסקאות של לקוחותיה בקישור ישיר אל עשרות בנקים בינלאומיים. 68. הבטחת הנתבעת לקישור ישיר לבנקים מאיינת החשש שטיפול בלקוח יידחה עד שהדילר בחדר המסחר של החברה יבדוק כדאיות העסקה לחברת המט"ח או יפנה העסקה לכיסוי מול גוף אחר, כפי שנוהגות לעשות חברות מט"ח שהינן "עושה שוק". 69. טענתו כי לאחר שקיבל מסמכים מן הנתבעת ועיין במסמכים במסגרת התובענה, נתברר לו כי הנתבעת אינה מעבירה את עסקאות לקוחותיה ולו לבנק בינלאומי אחד, כפי שסבר. 70. לעניין זה גורס הוא כי הנתבעת מקושרת לגוף בשם CMS FOREX שלטענתה מקבל נזילות ממספר בנקים אך CMS אינה בנק. 71. עוד טוען הוא כי בהסכם ההתקשרות של הנתבעת עם CMS הסתבר שזו משמשת כצד הנגדי לעסקאות והיא אשר קובעת את מחיר העסקה ואינטרסיה עלולים לעמוד בניגוד לאלו של הלקוח המעביר לה עסקאות. 72. משום אלה, סבור הוא כי התנהגות התובעת עולה כדי עילת הטעיה בהתאם לסעיפים 12(א) ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וכן נגועה התנהגותה בעוולת תרמית בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין. (להלן: "חוק החוזים"). 73. באשר למוסכם בחוזים עם הנתבעת ועם הלקוחות כי הנתבעת פטורה מאחריות וחבות כלפי התובע בגין הפעילות הקשורה בחשבון, הרי שבהתייחס למחדלים המוזכרים בין מחמת רשלנות או כל סיבה אחרת, הרי שקביעה זו אינה חלה על יחסי הצדדים בהיותה תנאי מקפח בחוזים אחידים ומקנה יתרון לא הוגן כלפי התובע. 74. מנגד, גורסת הנתבעת בסיכומיה כי התיק נשען כל כולו על בסיס מומחיות מקצועית, על בסיס הבנת שוק, על בסיס מינוחים מקצועיים והסכמי התקשרות עם הלקוחות, עם הברוקרים ועם הבנקים. 75. אשר להסברים המקצועיים, חולקת הנתבעת על התובע על כך, כפי שמצויין בתצהיר מנהלה ובסיכומיו, כי בשעה 18:00, לערך, כאשר הבחין כי החשבונות מתחילים לצבור הפסדים, החליט לסגור את הפוזיציות הפתוחות בכל החשבונות. 76. התובע לא השכיל להראות איזה נזק הצטבר בטרם החליט לסגור את כל הפוזיציות הפתוחות בכל החשבונות ועליו היה להראות אלו הפסדים נגרמו לו ובדיוק באיזה לוח זמנים. 78. לעמדתה, התובע לא הצליח אפילו להצביע ובוודאי לא הוכיח שמרבית הנזק הנטען נגרם לאחר שהבחין, לראשונה, שהחשבונות מתחילים להפסיד. 79. התובע לא הצליח, לדידה, להראות כי מערכת המסחר של הנתבעת "קפאה", טענה שהופרכה בעדויות. הטענה כי לא הצליח לסגור פוזיציות - לא הוכחה וכן הטענה כי הנתבעת היא "עושה שוק" הופרכה גם היא. 80. הנתבעת מדגישה כי אינה קונה, אינה מוכרת, אינה מייעצת ואינה מעורבת במסחר וכל "תרומתה" לסחר מסתכמת בהענקת פלטפורמה המאפשרת לסוחרים, פרטיים, או באמצעות ברוקרים, לנהל בעצמם מסחר עצמאי עם גופים פיננסיים ברחבי העולם, וכיוון שהמסחר נוהל באופן עצמאי ע"י הסוחר, כל האחריות ביחס לניהול המסחר ותוצאותיו, לרבות ביחס לתפעולו הטכני של המסחר, מוטלת אך ורק על כתפי הסוחר בדיוק כשם שהייתה זו אחריותו אילו היה משקיע במניות בבורסה באופן עצמאי, ולא באמצעות מנהל תיקים, שכן הבורסה, כמו הפלטפורמה המוענקת ע"י הנתבעת, מהווה פלטפורמה למסחר בלבד. 81. התובע לקח על עצמו וכן עבור לקוחותיו "כמנהל תיקים" סיכונים קיצוניים אשר בוודאי שהנתבעת אינה אחראית להם. 82. לגישתי, המוסכם בחוזה ההתקשרות בין הצדדים מיום 9.12.09, לאמור, בין מר יוסף ברנדס, "הברוקר המייצג" לבין הנתבעת מהווה המסגרת המשפטית המחייבת בין הצדדים והמתווה אחריות הנתבעת באשר לטרוניות ולפגמים שהעלה התובע בטיעוניו דנן. 83. בסעיף 4 להסכם זה נקבע כדלקמן: "התחייבויות והצהרות הברוקר המייצג: הברוקר המייצג מצהיר כי החברה מספקת לו שירותים בלבד וכי איננה אחראית כלל לביצועי החשבונות המתנהלים על ידו וכי הוא מוותר על כל טענה של הפסדים ללקוחותיו או לו עצמו." כמו כן מצוין בסעיף 6 כדלקמן: "6. אחריות הברוקר המייצג מתחייב בזאת כי האחריות לטיב השרותים חלה עליו בלבד." 84. עולה מלשון סעיפי החוזה, כי כוונת הצדדים ואומד דעתם היתה כי הנתבעת מנהלת "חדר עסקאות למסחר בשערי חליפין במטבע חוץ", כהגדרתה בפתיח לחוזה, אך הברוקר, התובע, מצהיר כי החברה מספקת לו שרותים בלבד ואינה אחראית כלל לביצועי החשבונות המנוהלים על ידו וכי הוא מוותר, במפורש, על כל טענה של הפסדים במהלך ביצוע עסקותיו. 85. נראה הוא כי העמדת יחסים זו בהסכם מקצועית הינה, לאמור, הברוקר מפעיל מיומנותו בהתאם "לכל האישורים שבידו והרישיונות הנדרשים על פי הדין לביצוע השירותים עבור המזמין על פי הוראות הסכם זה", כמופיע בסעיף 3,4 להסכם, והנתבעת מעניקה הפלטפורמה לקבלת השירותים במטבע החוץ. 86. שאם לא כן, על אף סיוג אחריות הנתבעת בהסכם, נפרצת אחריותה, על פי גישת התובע, אף שלא זו היתה, כאמור, כוונת הצדדים בהתקשרם בהסכם, ואף שאין לשים הנתבעת, לעמדתי, כחברה שמספקת שירותי פלטפורמה לעסקאות במט"ח, כמעין חברת ביטוח הנושאת בהפסדים הנטענים, שכן לחלוטין אינה חברת ביטוח שכזו. 87. לעניין התחקות אחר אומד דעת הצדדים בעת התקשרותם בחוזה נקבע בסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"- 1973, כדלהלן: "25. פירושו של חוזה (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו." כן נקבע ברע"א 4797/08 ציון לוי קבלנים בע"מ נ' גיא ושות' עורכי דין, תק-על 2008(3), 3737 , 3739 (2008), כדלקמן: "משעה שלשון ההסכם ברורה ומורה באופן מפורש כי אומד דעת הצדדים היה כי רכיב שכר הטרחה בגין ההפחתה ייגזר מסכום החוב "המופיע בספרי הבנק", שומה היה על בית המשפט לקבוע כי הפרשנות היחידה והאפשרית של ההסכם הוא כי סכום החוב שנקבע בהסכם הגישור עם הבנק, אשר נחתם ע"י המשיבים, הוא סכום החוב "המופיע בספרי הבנק", ממנו יש לגזור את שכר הטרחה שיש לשלם למערערת. " ובהמשך נקבע: "מותר לסטות מלשונו של החוזה אם פרשנותו על לשונו תביא לתוצאה אבסורדית, הלוקה בחוסר עקביות או חוסר נוחות. הכוונה היא לפרשנות מילולית שאינה מגשימה את תכלית החוזה... מותר איפוא לשופט, במקרים מיוחדים, לשנות מלשון החוזה כדי להגשים את התכלית המונחת ביסוד החוזה. השימוש בסמכות זו ראוי לו שייעשה בזהירות מירבית ובמקרים קיצוניים, שכן בית המשפט אינו רשאי לכתוב חוזים בעבור הצדדים, ויש לכבד את דרישות הצורה ואת כללי הראיות בענין סתירת הכתב". כן ראה: ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, ביום 23.2.11, מפי כבוד השופט יורם דנציגר, כדלקמן: "סבור אני כי מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו." ובהמשך נקבע: "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף." כן ראה: ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט, תק- על 2008 (1) 840, בו נקבע כדלקמן: " מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט לפיו אין מקום לאפשר לרוכש להפסיק לשלם עבור מוצר שאותו רכש, רק משום שהרוכש בחר להפסיק להשתמש בו ולרכוש את אותו המוצר מספק אחר." 88. טענת התובע כי יש לראות בהתנהגות הנתבעת משום "הטעיה" או "תרמית" ובחוזה עימה הסכם המכיל "תנאי מקפח בחוזים אחידים" לאו טענות הן, שכן הנתבעת אינה מנהלת התיקים, אלא נותת, כאמור, הפלטפורמה לכך, ואם היה נגלה בפנינו מקרה של קיום זדון או הכשלה במתכוון של עסקות התובע, ניתן היה לשקול חיוב הנתבעת בפיצוי התובע ולקוחותיו, מה שאין כן בענייננו ואף לא נטען כך. 89. נהפוך הוא, במקרה שלפנינו, הרי שמקובל עלי ההסבר בפיה של הנתבעת על פיו ביום 04/02/10 יצאה הודעת נגיד הבנק האירופאי כי מדינות מסוימות עלולות להגיע למצב של חדלות פרעון החל משעות אחר הצהריים שביום זה, ובתוך פרק זמן קצר מאוד שוק ההון בכלל, ושוק המט"ח והסחורות בפרט, נעו בתנודות קיצוניות. 90. אף התובע אינו חלוק על כך ואינו מכחיש כי בעקבות הודעת הנגיד החלו להצטבר הפסדים בפוזיציות אשר היו אותה עת בחשבונות התובע, דבר שהעיד, כפי הנראה, על רמת התנודתיות שהיתה אותה עת בשוק. 91. אף מומחי הצדדים מר יוסף פרנק ומר קסבייר אלכסנדר קבעו, כאחד, כי חלה תנודתיות בשוק שהשפיעה על חשבונות התובע. מר פרנק קבע כדלקמן: "אחוז התנודתיות ביום 4.2.10 עמד על 2.5%." (ראה: פרטיכל בעמוד 15 שורות 5-12). 92. וכן מר קסבייר קבע לעניין זה כדלהלן: "צמד המטבעות ביום 4.2.10 עמד על 4.74%." (ראה: חוות דעת מר קסבייר בעמוד 10). 92. משמע, אין חולק כי חלה תנודתיות רבה בשוק, וארעה תנופתיות שמאפיינת FAST MATKET, שלא הנתבעת יזמה או חוללה, כמובן, והיה צורך לסגור הפוזיציות. ואכן, התובע, כברוקר בעל ניסיון, סגר את הפוזיציה בחשבונו ובחשבון הלקוח מר אבירם, אך לגבי חשבונות שאר הלקוחות לא עשה כן, מחישובים כלכליים השמורים עימו, אשר ייתכן שכללו שיקול להמתנה לשיפור המצב ולחזרה לרווחיות, שיקול שכשל באשמו. 93. תנודתיות זו שקדמה לה הודעת הנציב האירופאי לגבי חשש כי מדינות מסוימות עלולות היו להגיע לחדלות פרעון ולאחר מכן החלו להצטבר הפסדים בפוזיציות, יכול שהיו בגינה הפסדים, כפי שארע, בין אם הנתבעת היתה סוחר ECN העומד בקשר ישיר עם בנקים בינלאומיים ובין אם נתנה פלטפורמה לקיום אלה בין הברוקר לבנקים, ועובדה זו לבדה אינה עומדת מול התמונה השלמה שהיתוותה הנתבעת, ובצדק, שהכשל במסחר באותו יום אינו באשמה והנסיבות שנוצרו לא היו בשליטתה, לרבות עצירת הפעולות מיידית בפלטפורמה. 94. עוד, ייאמר, כי היה ועקב תנודתיות רבה בשוק המט"ח זוכה היה התובע ברווחים עתירים וגבוהים מן הרגיל, עבורו ועבור לקוחותיו, לא היתה הנתבעת נשמעת בטענה כי חלק מן הרווחים מגיעים לה, שכן רווחי עתק הגיעו לברוקר בניגוד לכל פעילות מקובלת וצפויה בשוק המט"ח, והתובע עצמו היה יוצא, מן הסתם, חוצץ נגד ניסיון שכזה של הנתבעת להיבנות מתנודתיות קיצונית הפוכה. 95. אף התובע בחקירתו הנגדית הודה כי רמות המינוף אליהן הגיע ביום 4.2.10 היו גבוהות ביותר והגיעו לרמה של עד פי 76 באחד מתיקי הלקוחות. 96. ואלה דבריו לעניין זה: "ש: אם אני אומר לך שבחשבון שלך הייתה רמת מינוף של פי 39 נשמע הגיוני? ת: המינוף שהותר לי זה היה 200, פי 200 ולא הגעתי לדעתי ל- 50 אחוז. ש: אוקי אבל 39 הגעת בחשבון שלך? ת: יש סיכוי. ש: ובחשבון של יאיר גלס רמת המינוף עמדה על פי 76 יכול להיות? זה עדיין לא חצי מ- 200 , זה יכול להיות? ת: יכול להיות. ש: אוקי. גבי אבירם רמת מינוף של 28 הגיוני? ת: יכול להיות. ש: רוני שוב 22 הגיוני? ת: כן. ש: תמר למדן 21 יכול להיות? ת: יכול להיות. עו"ד ברם: הם לא במחלוקת גברתי. עו"ד נוימן: בסדר שירשם שהם לא במחלוקת. עו"ד ברם: אבל אנחנו הודינו בהם כבר." (ראה: פרטיכל בעמוד 63 שורות 1-18). 97. למעשה, כעולה מן הראיות, נעו רמות המינוף בין פי 21 לפי 76. מבחינה מתמטית, המינוף הוא בין 1 ל-50 כשכל שינוי בשוק של 1% בצמד מטבעות מסוים מתבטא בשווי של 50% התיק הממונף. 98. התובע עצמו הודה בחקירתו הנגדית כי אם מלכתחילה לא היתה רמת מינוף גבוהה שכזו לא היו נמחקים תיקי לקוחות התובע. 99. להלן דבריו לנושא דנן: " ש: לא אבל אם מלכתחילה לא הייתה רמת מינוף שכזאת? אתה מסכים איתי שהם לא היו נמחקים? אם רמת המינוף הייתה 1.2, 2.2 לכל אחד מהתיקים? ת: כן." (ראה: פרטיכל בעמוד 66 שורות 3-6). 100. משמע, בפנינו הודאת בעל דין כי רמת המינוף בהן סחר מרצונו החופשי הן שהביאו להפסדים בתיקו ובתיקי לקוחותיו. ובהמשך דבריו העיד: " אם הפקודה שנתתי לסגירת העסקאות היתה מתבצעת כמו שצריך הן לא היו נמחקות". (ראה: פרטיכל בעמוד 66 שורות 1-2). 101. ואולם התובע לא סגר את העסקאות ולא נתן כל פקודה לסגירת כל העסקאות, אלא נהפוך הוא, כאמור, המשיך לסחור באותן רמות מינוף מסוכנות לאורך כל חצי השעה המסוכנת ביותר מבחינת התנודתיות בצמד המטבעות דנן. 102. לאור שורת ההסכמים בין התובע והנתבעת, לאור הסכמי הלקוחות עם התובע, הסכמים עליהם חתמו הצדדים מתוך הבנה ורצון טוב, וכן לאור הראיות דלעיל אשר הביאו בפני הצדדים, נשללת אחריות הנתבעת בהתייחס לכל טענה להפסדים או לנזקים שנגרמו בעטייה, כביכול, במהלך המסחר אותו ניהל התובע במט"ח. 103. אשר על כן, התביעה נדחית. 104. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. פיצוייםמטבעות