רקע 2. העותרת, אזרחית אוקראינה ילידת 1985, נישאה בשנת 2000 לאזרח ישראלי - מר רדישבסקי קיריל - בעודה קטינה, ובשל גילה לא ניתן היה להסדיר מעמדה. בחודש דצמבר 2000 נכנסה לישראל באשרת ב'2 אשר חודשה מעת לעת עד ליום 6.11.2002. בהמשך, לאחר שלא הצליחה להאריך תוקף דרכונה, לא הוארכה אשרתה עוד, והיא שהתה בארץ ללא רשיון שהייה בתוקף במהלך כחמש שנים - מיולי 2003 ועד למועד גירושה ביום 18.11.08. 3. ביום 14.5.09 הגיש מר רדישבסקי בקשה לאשרת כניסה עבור העותרת, וזו אושרה. עם כניסת העותרת לישראל, ובשל העובדה שבין התשאולים של בני-הזוג נמצאו סתירות, אושר לה רשיון ב'1 מיום 6.7.09 ועד ליום 6.1.10, ובהמשך - מיום 17.10.10 ועד ליום 17.1.11. 4. רק ביום 10.2.11 קיבלה העותרת אשרת א'5 למשך שנה ולמעשה, מאותו המועד החלה את ההליך המדורג. 5. בעקבות הודעתו של מר רדישבסקי (נספח 5 לכתב התגובה), כי הם אינם מתגוררים יחדיו החל מחודש נובמבר 2012, ולאחר שהעותרת אישרה את האמור בראיון שנערך לה אצל המשיב ביום 8.7.13 (נספח 6 לכתב התגובה), הופסק ההליך המודרג שהחלו השניים וזאת לאחר שנה ו - 9 חודשים. 6. ביום 11.8.13 פנתה העותרת בבקשה לקבל מעמד מכוח נוהל אלימות בן-זוג שמספרו 5.2.0019 (להלן: הנוהל), תוך שהיא טוענת כי עתה יש לה בן זוג חדש. ביום 15.8.13 ניתנה החלטת המשיב בבקשה זו, בה סורבה בקשת העותרת לקבלת מעמד מכוח הנוהל, מאחר ולא עמדה בקריטריון סף של חלוף חצי מתקופת ההליך המדורג. 7. ביום 16.9.13 עוכבה העותרת על בסיס מידע מודיעיני, וביום 17.9.13 הוצאו כנגדה צווי הרחקה ומשמורת. 8. ביום 18.9.13 הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית-משפט זה (עת"מ 37410-09-13), כאשר שלל טענות לעניין פגמים בהתנהלות המשיב הועלו בפני כב' השופטת בוסתן. ביום 8.10.13 דחתה כב' השופטת בוסתן את העתירה על הסף, היות והעותרת הגישה את עתירתה בטרם מיצתה ההליכים בעניינה. נקבע, כי העותרת תיוותר במשמורת, אולם הרחקתה עוכבה על-מנת לאפשר לה להגיש ערר על החלטת הסירוב. 9. ערר אכן הוגש, אך ב"כ העותרת לא המתין לקבלת ההחלטה בערר, והגיש את העתירה שלפניי. תוך כדי ניהול ההליך הנוכחי, וביום 10.12.13 ניתנה החלטה מפורטת בערר, הדוחה את בקשת העותרת מאותם טעמים. מאחר שבסיפא ההחלטה נפלה טעות בנוגע לאופן ההשגה על ההחלטה, הרי שביום 22.12.13 ניתנה החלטה נוספת בעניינה - אשר זהה בגופה להחלטה מיום 10.12.13. בהסכמת ב"כ המשיב, הוגשה עתירה מתוקנת, התוקפת את ההחלטה מיום 22.12.13. טענות הצדדים 10. בעתירה המתוקנת נתבקשו סעדים זהים לאלו המופיעים בעתירה המקורית. לטענתו של ב"כ העותרת, המועד הקובע לחישוב תחילת ההליך המדורג הינו יום 3.6.2009 - בעת שהעותרת נכנסה ארצה בנוהל בן-זוג, אז הוענקה לה אשרה כדין. מאז ועד להפסקת ההליך המדורג חלפו שלוש שנים, ולכן לטענתו חצתה את מחצית התקופה. עוד טען, כי המשיב אינו מתייחס לטראומה שעברה העותרת בחייה ולנסיבותיה האישיות המחייבות את שחרורה המיידי. לטענתו, מדובר בעותרת אשר אין לה עוד כל זיקה לארץ מולדתה, וקיומם של שיקולים הומניטריים לצד פגמים שחלו בהתנהלות המשיב מחייבים קבלת העתירה, ולו לפנים משורת הדין. 11. לטענת ב"כ המשיב, המועד הקובע שבו החל ההליך המדורג הוא המועד שבו ניתנה לה אשרת א'5 - דהיינו בחודש פברואר 2011, ועל כן צדק המשיב בציינו בהחלטותיו כי לא חלפה מחצית מתקופת ההליך המדורג. ציינה עוד, כי לא קיימת כל עילה לשחרר את העותרת ממשמורת, באשר הרחקתה תתבצע בהקדם האפשרי - ובמיוחד כשעסקינן בעותרת אשר שהתה במשך חמש שנים שלא כדין בארץ. דיון והכרעה 12. הלכה פסוקה היא, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח ישראלי (ראו, למשל: בג"צ 4156/01 דימיטריוב נגד משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002)). תנאי לאישור בקשה להתאזרחות מכוח נישואין הוא כי מדובר בקשר נישואין תקף וכן, כאשר בחינת כנות קשר הנישואין היא מהותית ולא פורמאלית. לכן נקבע בחוק האזרחות ההסדר המדורג, במהלכו ניתן לבן-הזוג הזר מעמד זמני בישראל והעילה למתן אזרחות (שהינה הזוגיות עם בן הזוג הישראלי) נבחנת על ציר הזמן. 20. במסגרת מדיניות ההסדר המדורג (אשר מופעל בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי מספר 5.2.2008) בוחן המשיב בשלב הראשוני האם מתקיימים התנאים לכניסה להליך המדורג: קשר נישואין כן, מרכז חיים בישראל והעדר מניעה פלילית או בטחונית. מקום בו פוקע קשר הנישואין, פוקע ממילא תוקפו של האינטרס בשמירה על התא המשפחתי העומד בבסיסו של ההסדר - ועל-פי רוב נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ. יחד עם זאת, במסגרת שיקול-דעתו של שר הפנים, נקבעו חריגים לכלל זה במקרים בהם פוקע קשר הנישואין. אחד מהם הינו הנוהל נשוא עתירה זו, המסדיר מקרים בהם פקע הקשר בשל אלימות כלפי בן-הזוג הזר. 21. ייאמר, כי השיקול העומד ביסודו של הנוהל הינו עידוד נשים שנפלו קורבן לאלימות מצד בעליהן להתלונן על מעשיהם ולצאת ממערכת היחסים האלימה, ועניינו באינטרס ציבורי רחב יותר של מיגור והוקעת מעשי אלימות במשפחה (ראו: עע"מ 8611/08 זוולדי נגד שר הפנים ואח', מיום 27.2.11 - בסעיף 14 לפסק-דינה של כב' השופטת ארבל). בענייננו, לעתירה המקורית צירף ב"כ העותרת תלונה שהגישה למשטרת ישראל בגין אלימות פיסית ומילולית, חומר רפואי, ופרוטוקול בעניין צו הגנה שניתן ביום 6.6.13 (אם כי ב"כ המשיב ציינה, בצדק, כי בפני גורמי המשיב ובית-הדין לא הרחיבה באשר לאלימות שננקטה כלפיה אלא טענה לרצונה לקבל מעמד בישראל מכוח זוגיות חדשה). 22. עם זאת, בהוראות הנוהל נקבעו תנאי סף, שבהתקיימם יועבר המקרה לדיון בפני הוועדה לעניינים הומניטאריים. תנאי הסף הרלבנטי לענייננו הוא, כי בן-הזוג הזר אשר סבל מאלימות מצד בן-זוגו הישראלי בטרם פקיעת הקשר הזוגי (כאשר אין ילדים משותפים), יכול לפעול להסדרת מעמדו באם בן-הזוג עבר יותר ממחצית תקופת ההליך המדורג (ראו סעיף ג.6.2. לנוהל, ובמיוחד סעיף ג.6.2.3.). למען הסר ספק, נקבע במפורש המועד הקובע בסעיף ג.7, ולפיו: "לעניין חישוב מחצית תקופת ההליך המדורג בנוהל זה, ייחשב מועד השדרוג לרשיון מסוג א'5 לתחילת התקופה הנמנית". 23. על רקע ההסדר המפורש בנוהל, ברי כי החלטת המשיב היא סבירה. ב"כ העותרת טען כי הנוהל אינו מיושם באופן עקבי - וכי נוכח סבלותיה של העותרת לצד הפגמים בהתנהלות המשיב, יש להתחשב במלוא התקופה בה שהתה בישראל. אין לטענה זו כל בסיס, כאשר שר הפנים, במסגרת שיקול-דעתו, רשאי לקבוע מועד קובע כתנאי סף במסגרת הנוהל המיוחד, אשר מבטיח שוויון ווודאות ביישומו. 24. אשר על כן, מאחר ולא חלפה מחצית מן התקופה הקבועה בנוהל, ומבלי שיהא בכך בכדי למזער מהפגיעה אותה ספגה העותרת, החלטת המשיב סבירה - ואין מקום להתערב בה. כפועל יוצא, העתירה נדחית על כל חלקיה, ויש לפעול להרחקתה של העותרת בהקדם על-מנת שלא תיוותר במשמורת מעבר לנדרש. 25. איני עושה צו להוצאות. המזכירות תמציא בדחיפות את פסק-הדין לב"כ הצדדים. הסדרת מעמדמשרד הפניםהליך מדורג (משרד הפנים)שחרור עובדים זרים ממעצרעתירה מנהלית