חיוב בהיטל השבחה בגין הקלה לבניית בריכה בחצר

העוררים טענו כי לא היה מקום להתנות את מתן ההיתר בדרישת הקלה כיוון שכיום, נוכח החלטות ועדות הערר במחוזות השונים, בניית בריכת שחייה הינה חלק אינטגרלי ממגורים צמודי קרקע. העוררים מסתמכים בין היתר על ערר (ת"א) 5107/08 זייגריך נילי ושלמה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן, ערר (מרכז) 30/00 עופר שמואלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שוהם. כן הסתמכו על הניתוח בערר זייגריך של עת"מ 1048/2000 נוירמק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, עליו הסתמכה המשיבה בטיעוניה, כי מדובר בפסק דין אשר ניתן מלפני למעלה מעשור וכי מאז היה שינוי בדין ובפסיקה, הכל כמפורט שם בהרחבה. העוררים טוענים כי בשומה מכרעת של השמאית המכריעה שושי שרביט שפירא, גוש 7652, חלקה 2/128 נקבע כי תכנית רע/מק/1/400 איננה משביחה. טענה נוספת שנטענה היא לגבי סיווג מקרקעי העוררים: המשיבה טוענת כי המקרקעין מצויים באזור מגורים ב', ולכן יש צורך בהקלה לבניית בריכה. העוררים טוענים כי המקרקעין מסווגים כאזור מגורים ב' דמוי א' ולכן לא נדרשת הקלה, ולא היה מקום לדרוש מהם היטל השבחה. העוררים מסתמכים על פרסום הודעה בילקוט הפרסומים מס' 3813, מיום 8.11.90, לפיה גוש 6587 כלול בתכנית רע/2000, אשר על פיה מסווגים המקרקעין כאזור מגורים ב' דמוי א'. העוררים טוענים כי המשיבה מסתמכת על נספח מאוחר יותר, אשר לא פורסם בילקוט הפרסומים לפיו תכנית רע/212/1 עדיפה, ולפיה המקרקעין נכללים באזור מגורים ב'. המשיבה טוענת כי דרישת היטל ההשבחה נשלחה כדין בגין הקלה שביקשו העוררים לבניית בריכת שחייה, באשר המקרקעין נמצאים באזור מגורים ב'. גם בשומה מכרעת מיום 6.6.12 אשר נערכה לגבי המקרקעין בעת המכר, נקבע על ידי השמאית המכריעה דאז, גבע בלטר, כי תכנית רע/מק/1/400 איננה חלה על המקרקעין והיא איננה מקנה זכויות לבריכת שחייה בחלקה הנדונה. לפיכך גם לא גבתה הועדה המקומית היטל השבחה בגין התכנית בעת המכר. היה ברור לצדדים, לרבות לקונים - הם העוררים בערר זה, כי התכנית איננה חלה על מקרקעיהם היות והם מסווגים כאזור מגורים ב', ולכן הם גם ביקשו הקלה מלכתחילה. המשיבה טוענת כי העוררים מושתקים מלבוא ולטעון היום כי לא היה צריך לבקש הקלה וכי המקרקעין מסווגים בסיווג אחר. את כל הטענות הללו היה מקום לטעון גם לעת המכר או למיצער בעת הגשת הבקשה להיתר בניה. המשיבה נסמכת בין היתר על פסק דין נוימרק וכן על החלטות ועדת הערר, ערר 92/07 יעקב הוץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה וערר 21/13 יהודה ורווית גיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, בהם נקבע בין היתר כי יש צורך בהקלה באזור מגורים ב'. טענה נוספת שנטענה בסוף כתב הערר היא, כי על המשיבה להשיב לעורר תשלומים ששילם בגין אגרות והיטלים ששילם עבור שטח חלל כפול של 22 מ"ר שחושב כשטח עיקרי. העורר טוען כי ביום 31.12.13 קיבל דרישות תשלום מוטעות בגין החלל הכפול בסכומים מצטברים של 8,039.46 ש"ח בגין אגרת בניה, היטל סלילת כביש, היטל סלילת מדרכה, היטל תיעול, אגרת מים ואגרת ביוב. העורר טוען כי לוועדת הערר סמכות לדון בעניין חיובים אלו מכח סמכות שביעילות הדיון, או מכח סמכות נגררת לסמכות לדון בהיטלי השבחה, על פי רע"א 3993/05 ש.א.ב חברה להשקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע. המשיבה טוענת בענין אחרון זה כי מדובר בטענות כנגד אגרות והיטלים שאינם רלבנטים להיטל השבחה והדיון בהם איננה בסמכותה של ועדת הערר. לאחר שעיינו בכתבי הטענות ושמענו את הצדדים, אנו מחליטים כלהלן: לגופה של הסוגיה לעניין תכנית רע/מק/1/400 ולעניין טענותיה של המשיבה, אכן סבורים אנו, כאמור בהחלטות הרבות של ועדות הערר במחוזות השונים, כי השאלה של האפשרות להקים בריכות שחייה פרטיות עלתה על סדר יומן של ועדות הערר המחוזיות מאז עת"מ 1408/2000 נוימרק נ' הוועדה המקומית רעננה אשר ניתן לפני למעלה מעשור, ומאז חל שינוי הן בדין והן בפסיקה באשר בשנים האחרונות בריכות השחייה הפרטיות הפכו לחלק אינטגרלי מהשימוש למגורים צמודי קרקע. בערר שבפנינו גם אין מדובר במקרה של תכנית האוסרת הקמת בריכת שחייה פרטית בשטח המיועד למגורים או שקיימת הוראה אחרת בתכנית הקובעת מגבלות בענין. לא זה המקרה שבפנינו וגם לא נטען כך. הסוגיה בערר שלפנינו עניינה שונה לחלוטין. המחלוקת בין הצדדים כפי שהועלה בדיון בפנינו נוגעת לסיווג המקרקעין, ולא לעניינה של תכנית רע/מק/1/400. השאלה במחלוקת בין הצדדים היא האם המקרקעין מסווגים כאזור מגורים ב' דמוי א', או כאזור מגורים ב'. מאחר ועניין זה טעון בדיקה אצל המשיבה נוכח טענות העוררים בדבר העדר פרסום ברשומות של הנספח עליו מסתמכת המשיבה לעניין סיווג המקרקעין, על המשיבה לערוך בדיקה ולהגיש תגובתה בעניין זה תוך 14 יום. כמו כן מאחר ובמהלך הדיון נודע למשיבה גם על השומה המכרעת של השמאית המכריעה שושי שרביט שפירא, תוכל המשיבה להגיש תגובתה גם בעניין זה ככל שתרצה בכך, תוך פרק זמן זה. העוררים יוכלו להגיש תגובה, אם ירצו בכך, תוך 14 יום נוספים. בהתאם לתגובות שיוגשו יוחלט על המשך הטיפול בערר. כבר כאן יודגש כי שאלת סיווג המקרקעין מהותית היא לבחינת קיומה של השבחה במקרקעין בשל בניית הבריכה. כמו כן, ככל שבירור המשיבה יעלה כי ייתכן וחלה טעות בסיווג המקרקעין או ככל ששאלת סיווג המקרקעין תיוותר במחלוקת בין הצדדים, יתכן ויהיו לכך השלכות גם לגבי השומה המכרעת אשר ניתנה בזמנו, ואשר על כן בהתאם לתגובות הצדדים ישקל על ידנו עשיית שימוש בסמכותנו על פי תקנה 13 לתקנות סדרי הדין לצירוף המוכרים כצד לערר אשר יוכלו גם הם להגיש תגובתם. מכל מקום החלטה בעניין תינתן לאחר קבלת תגובות הצדדים. כמו כן לשאלת סיווג המקרקעין השלכות גם במישור השמאי, ואשר על כן החלטה בעניין הגשת שומה אחרת על ידי העוררים, תינתן גם היא לאחר הגשת תגובות הצדדים. טענה נוספת שנטענה ע"י העוררים היתה השבת סכומים ששילמו בגין אגרות נוספות והיטלים אשר חוייבו בהם לטענתם, שלא כדין. עיון בדרישות החיוב ובתשלומים הנוספים אשר שילמו העוררים מעלה כי אין מדובר כלל בחיובים הקשורים או נגררים לחיוב בהיטל ההשבחה נשוא הערר. תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע"א - 2010, קובעות בין היתר, בתקנה 3(א) כי כתב ערר יכלול את שומת הועדה המקומית והמסמכים הנלווים לה (ס"ק 7). בהתאם לכך צורפו לערר נספח 2: דרישת היטל ההשבחה בגין הקלות ושומת הוועדה. בדרישת תשלום היטל ההשבחה (נספח 2 לערר) לא מופיעה כלל דרישת תשלום נוספת בגין היטל אחר או בגין אגרה נוספת. לפיכך אין מדובר כלל בתשלומים נלווים לדרישת היטל ההשבחה כנטען. כך שגם עובדתית מלכתחילה אין מדובר כלל במקרה של סמכות אגב אורחא או סמכות נגררת כנטען. העורר צירף לערר קבלות שונות אשר אין להן כל קשר לתשלום היטל השבחה. העורר מבקש כי ועדת הערר גם תדון באגרות ובהיטלים אשר אינם כלל בסמכותה על סמך קבלות שצורפו לערר אשר אין להן כל קשר לדרישת תשלום היטל ההשבחה. רק קבלה אחת, שמספרה 57096638 מיום 31.12.13, הינה קבלה עבור תשלום היטל השבחה. בקבלה זו לא מופיע תשלום נוסף כלשהו. העורר צירף תשלומים נוספים אשר שילם לעיריית רעננה כנספחים נפרדים, אשר אין כל קשר בינם לבין היטל השבחה וגם אין כל קשר בינם לבין דרישת היטל ההשבחה ותשלומו. הם לא נכרכו ביחד, וגם לא שולמו ביחד. מדובר בתשלומים שונים ונפרדים ששולמו למשיבה או לעיריית רעננה ולא ברור מדוע נכרכו מלכתחילה בערר זה. צורפו קבלות שונות, קבלה אחת עבור היטל ביוב והיטל מים, קבלה אחת עבור היטל תיעול, היטל סלילה ואגרת רישיון. כן צורף מסמך דרישת תשלום היטל ביוב. בכל אלו אין כדי להקים סמכות לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה לדון בעניינים אלו אשר אינם כלל בסמכותה, אגב אורחא אין מדובר בתשלומים שנכרכו בדרך זו או אחרת בדרישת תשלום היטל ההשבחה ואגב אורחא עם שומת היטל ההשבחה. כאשר גם מלכתחילה לא ברור כיצד קמה כלל סמכות לועדת הערר לדון בעניינים אלו שאינם כלל בסמכותה. אשר על כן הטענה נדחית על הסף ולגופה. כאמור לעיל, לאחר קבלת התגובות כמפורט לעיל יוחלט על המשך הטיפול בערר. חצרבניההיטל השבחההקלה (תכנון ובניה)בריכת שחיה / בריכת מים