מחלת ה CTS כפגיעה בעבודה - מחלת מקצוע

התובעת הגישה תביעה להכרה כפגיעת עבודה בגין פגיעה בידיה אשר גרמה למחלת ה CTS: פקיד התביעות דחה את התביעה ביום 7.12.11 מהטעם שלא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך ועקב עבודתה של התובעת אשר הביאו ל-CTS, כמו כן מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלת המקצוע לבין תנאי עבודתה של הנתבעת ומחלת התובעת התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתה. בהודעת התובעת לחוקר מטעם הנתבע מיום 7.11.11 (נ/4) מסרה כי היא עובדת במכון אולטרסאונד כמזכירה, במשרה חלקית לפי הפירוט הבא: יום ראשון, אחת לשבועיים מהשעה 8:00 עד לשעה 11:00 או 13:00, יום שני משעה 14:00 עד 23:00, ביום שלישי משעה 15:00 עד לשעה 23:00, ביום משעה 15:00 עד לשעה 23:00. התובעת עובדת במכון כ-7 שנים. בהודעה מסרה שתפקידה כולל: הקלדה על מחשב, מענה לטלפונים, קביעת תורים. התובעת עבדה במהלך 5 השנים הראשונות לעבודתה ב3/4 משרה, כלומר בין 130 שעות ל-140 שעות בחודש ובשנתיים האחרונות 1/2 משרה, כלומר 100 שעות חודשיות. עבודתה כרוכה בשימוש בידיים ובאמצעות "עכבר" לסימון. בתצהיר שהגישה התובעת ביום 3.9.13 הצהירה כי עבודתה כמזכירה במכון האולטרסאונד כרוכה בשימוש במחשב, תוך שימוש רציף בעכבר המחשב והקלדה במשך 20-25 דקות לכל בדיקה, כל יום מתבצעות בממוצע כ- 15 סקירות, כלומר כ-5 שעות מידי יום. כן הצהירה, כי מדי יום השימוש בעכבר הצריך שימוש ביד ימין, כאשר היד מונחת בכיפוף על משענת כסא גלגלים כך שהיד מונחת תוך תזוזות קלות. התובעת הצהירה כי פרט לעבודה במחשב, היא מזמינה תורים, מוציאה קבלות על ידי הקלדתם, כלומר: מדובר בעבודת הקלדה נוספת כשעה נוספת ביום. כן הצהירה התובעת כי עד לחודש יוני 2012 הוצאת הקבלות הייתה ידנית. בפנינו העידו, התובעת ומנהל המרפאה בו היא עובדת ד"ר שנהב סימון. התובעת העידה כי עבודתה כוללת: ליווי הרופא בזמן שהוא מבצע את הסקירה בהקלדת נתונים מספריים ולעיתים הקלדה של מילים או משפטים שהרופא מכתיב, קביעת תורים, גביית כספים הוצאת קבלות (ר' פרוטוקול מיום 31.12.13, עמוד 6, שורות 2, 6). מצאנו לנכון להציג את תשובת התובעת לגבי מספר המילים והנתונים שהיא מקלידה בכל בדיקה:- "ש. בעצם יש לרופא במכשיר אולטרסאונד שבה הוא צריך למלא פרמטרים מסוימים על היקף ראש, בטן וכו' ואת במקומות המיועדים לכך מכניסה את הנתונים המספריים, נכון? ת. כן. ש. אז תסכימי איתי שמדובר בנתונים מספריים לכל היותר 2 ספרות, למשל 20 וכו'? ת. כן. ש. לפי מה שאת מתארת העבודה היא בעצם עבודה יותר עם העכבר, מקליקה עם העכבר כותבת 2 ספרות ועוברת הלאה? ת. זה נכון אבל יש פעמים שהרופא מבקש ממני להקליד דבר מסוים. ש. למשל? ת. כל מיני. יש כל מיני. ש. פעם ב.. זה קורה? ת. זה קורה. ש. זה מילה בודדת או שניים? ת. כן, זה משפט שניים או אפילו שלושה." (עמ' 5 שורה 21 לפרוטוקול עד עמ' 6 שורה 2 מיום 31.12.13). הסקירה מתבצעת על ידי הרופא במשך 20-25 דקות, ועליה היה להקליד את הנתונים המספריים למחשב, ארבעה נתונים מספריים לכל בדיקה ולפעמים היה צריך להקליד מילים בודדות או שניים שלושה משפטים. מספר הסקירות היה משתנה לפי מספר שעותעבודתה של התובעת. התובעת העידה כי הסקירות לא היו מבוצעות ברצף אלא בין לבין, התובעת גבתה כספים, ענתה לטלפונים, פעולות משרדיות שונות (ר' פרוטוקול מיום 31.12.13, עמוד 6, שורות 24-27). עבודת ההקלדה בסקירות מבוצעת על כיסא גלגלים כאשר יד אחת באופן קבוע על עכבר ויד אחת מונחת על הכיסא (ר' פרוטוקול מיום 31.12.13, עמוד 7, שורות 16-17). ד"ר שנהב העיד כי תפקידה של התובעת כלל: מזכירות, טלפונים, צילומים, גביית תשלום ועבודה במחשב בסקירות, על התובעת היה להקליק תקין או לא תקין, אם הממצא לא תקין הוא היה מקריא לה מה לכתוב, התובעת הקלידה נתונים מספריים (ר' פרוטוקול מיום 31.12.13, עמוד 9, שורות 17-18). מספר הסקירות ביום נע בין 16 ל-18 בדיקות, כל בדיקה ארכה בין 20-25 דקות. עבודתה לוותה עבודה באמצעות עכבר. התובעת ביצעה עבודות שונות (ר' פרוטוקול מיום 31.12.13, עמוד 9, שורה 22, שורה 26). ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה שיש לדחות את התביעה כי מחומר הראיות והעדויות עולה שעבודתה של התובעת כמזכירה אינה מקימה תשתית לצורך בחינת פגיעתה על דרך של מיקרוטראומה. עבודתה של התובעת כללה ביצוע פעולות: הקלדה, שימוש בעכבר, מענה לטלפונים, רישומים ידניים, רישומים ביומן, הוצאת קבלות, טיפול בלקוחות. כל הפעולות בוצעו בסדר משתנה ובדחיפות משתנה ולא ניתן לאתר רצף של פעולות זהות או דומות על פני פרק זמן מתמשך. ב"כ התובעת, טען בסיכומיו כי עבודתה של התובעת כרוכה בעבודה עם מחשב, כאשר יד ימין על עכבר המחשב, אשר מבצעת א רוב העבודה, יד שמאל מונחת על השולחן או על הכיסא הגלגלים שעליו יושבת התובעת. עבודתה בסקירות מול מחשב ועכבר המהווה עבודה משמעותית במהלך עבודתה, כלומר: התובעת מלווה את הרופא במהלך בדיקה שעורכת בין 20-25 דקות, מספר הבדיקות ליום הוא בין 16-18 בדיקות ביום, לטענתו הצטברות כל הבדיקות במהלך כל היום ובמהלך כל שנות עבודתה מקימה תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי. ב"כ התובע הפנה בסיכומיו להחלטה בתיק ב"ל (ת"א) 10623-10-11 ראובן כהן - המוסד לביטוח לאומי, ניתנה ביום 19.2.12 ע"י השופטת אגסי, שם דובר על תובע שעבד במכון ויצמן כגזבר ובמסגרת עבודתו עבד במשך 5 ימים לאורך תקופה של 23 שנה, 50% על מחשב ו-50% בכתיבה ביד ימין, חמש שנים אחרונות לעבודתו עבד בהקלדה על מחשב כשש שעות. יד ימין דומיננטית עם שימוש קבוע בעכבר. שם הייתה הסכמה בין הצדדים למינוי מומחה רפואי. מבלי להיכנס לשאלה האם הסכמה של הנתבע בתיק אחד מחייבת את הנתבע בתיקים אחרים, הרי בעניין "כהן" מהעובדות המוסכמות ניתן ללמוד שהנתונים שונים, שם דובר על עובד שבמשך חמש שנים עבד בהקלדה כשש שעות ביום, מה שלא מתקיים בעניינה של התובעת. המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע (ארצי) נ/0-90 אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (דב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538, 540 (1988)). התובעת לא הוכיחה שברוב שעות היום עשתה פעולות חוזרות ונשנות. התובעת ביצעה במהלך הסקירות פעולות של הקלדה והקלקה מעת לעת, בהתאם להוראות הרופא הקלידה ו"הקליקה" נתונים מספריים על פורמט קיים, מילים בודדות או משפטים קצרים בתכיפות משתנה ובהתאם לצורך ולנסיבות. התובעת במהלכן של הבדיקות עסקה בפעולות נוספות: עבודות משרדיות, הוצאת קבלות, גביית כספים, מענה טלפוני, קביעת תורים, צילומים. התרשמנו שפעולות ההקלקה לא מהוות חלק מרכזי ברוב שעות היום בעבודת התובעת. כאמור-הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה. התובעת העידה שהיו מגוון רחב של פעולות רבות לאורך היום, לא ניתן למצוא סדר קבוע ותנועות קבועות בעבודת התובעת. לא השתכנענו כי עבודת התובעת במקרה זה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך רוב יום עבודתה. לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות, כאמור התובעת אמנם השתמשה בעכבר המחשב ביד ימין אולם כאמור לא מדובר בשימוש של מספר שעות במשך היום, אלא בכל בדיקה על פי הוראת הרופא, הקלקה של נתונים בודדים בלבד. (ר' עמוד 6 שורה 2 לפרוטוקול מיום 31.12.13) על כן יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. אין צו להוצאות. פסק הדין ניתן בהרכב של שניים לאור ההחלטה מיום 31.12.13. זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. מחלת מקצוערפואההכרה בתאונת עבודהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)