ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (לפי פקודת מס הכנסה) טענתו העיקרית של המערער היא שטעתה הועדה משקבעה, בצורה לא מנומקת, כי תחילת הנכות בשיעור של 95.12% הינה רק מיום 1/11/11, שכן עפ"י מסמכים רפואיים שהונחו לפני הוועדה, הליקויים שבגינם נקבעו אחוזי הנכות, אובחנו כבר בשנת 2005 או בשנת 2007, לכל המאוחר. 3. להלן, בתמצית, טענות ב"כ המשיבה: א. ערעור על החלטת הוועדה לפני בית הדין הינה בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, קרי "בשאלה משפטית בלבד". ב. קביעת דרגת הנכות הולמת את מצבו של המערער, כמו גם סיווגה ו/או מועד תחולתה הינן בבחינת סוגיה רפואית מובהקת, בה אין לביה"ד הסמכות להתערב. ג. במסגרת ערר שהגיש המערער כנגד החלטת הועדה מדרג ראשון, אשר קבעה לו 88.75% החל מיום 1/1/12, לא טען דבר וחצי דבר כנגד מועד התחולה, אלא רק טען כי דרגות הנכות שנקבעו לו נמוכות ו/או אינן משקפות את מצבו. ד. בעקבות החלטת הועדה התקבלה החלטת המשיבה המקנה למערער פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] החל מיום 1/11/11. ה. כפי שנקבע כבר בפסיקה, קביעת המועד בו הפך האדם לנכה היא שאלה רפואית מובהקת הנתונה לסמכותה של הועדה הרפואית ולא לבית הדין כאשר לפי תקנה 13 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) תש"ם - 1979. הכלל הוא שאחוז הנכות שקובעת הועדה הינו בתוקף ממועד הגשת הבקשה, אלא אם כן החליטה הועדה לקבוע אחוז נכות מתאריך מוקדם יותר. ו. המערער הגיש את בקשתו לקביעת דרגת נכות לצרכי מס הכנסה ביום 3/1/12 כאשר דרגת הנכות המעניקה לו פטור נקבעה ליום 1/1/11, קרי - כשנה קודם לכן, מכאן שלא רק החלטת הועדה לא קיפחה את המערער אלא אף הטיבה עימו ובוודאי שלא ניתן לומר שנפל פגם משפטי בהתנהלותה זו של הועדה. ז. הועדה אינה נדרשת להתפלמס עם כל מסמך המוגש לה ודי בכך שהחלטתה מנומקת ועניינית כדי שתמלא אחר חובת ההנמקה. ח. הועדה ערכה דיון מקיף, יסודי ומקצועי והחלטתה מנומקת וברורה ולא נפל כל פגם משפטי בהתנהלותה ולכן יש לדחות את הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות. 4. במסגרת תגובה שהגיש המערער לטיעוני המשיבה הוא טען כי: א. בניגוד לקביעה של ועדה רפואית מיום 22/6/04, אשר קבעה למערער 20% נכות צמיתה, בגין בעיית עיניים, לא קבעה לו הועדה כל נכות בגין רכיב זה. ב. בניגוד לטענת המשיבה, אין זה נכון שבתאריך 21/6/12 נערכה למערער חוו"ד בתחום העיניים במסגרת הועדה שכן מדובר בחוו"ד עיניים שנערכה למערער במסגרת ועדה מדרג ראשון. ג. הועדה טעתה עת לא בחנה האם ליקוי העיניים ממנו סובל המערער ואשר אובחן אצלו כבר בשנת 2004 הינם תוצאה של הסכרת. 5. החלטת הועדה - דיון והכרעה א. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הסמכות לדון בערעורים על החלטות של וועדות לעררים מכוח פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה (בג"צ 7078/08 הסה - משרד האוצר אגף מס הכנסה, 24.8.2008). בית המשפט העליון קבע כי בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מוסמך בית הדין לעבודה לדון בערעורים על החלטות הוועדות לעררים בשאלות משפטיות בלבד. עוד נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות ע"י הועדה, לרבות בעניינים הנוגעים להרכבה, אופן התנהלותה והשיקולים עליהם הסתמכה (בג"צ 570/09 אלכסנדר וינאפל נגד שר האוצר משרד האוצר, ניתן ביום 18.11.09). ב. עיון בפרוטוקול הועדה מיום 17/12/12 מראה כי היה לפני הערר שהגיש המערער, באמצעות בא כוחו. הועדה רשמה את תלונות המערער:"סובל מסכרת וסיבוכיה מ - 2005, ראה סיכום אישפוז שצורף ע"י העו"ד אלי מלול. סובל מסכרת כ - 15 שנה. מקבל כדורים. חדלתי לעבוד ב - 3/12, כאבים ברגלים ונפיחות, כאבים בעיניים, קר לי תמיד, כל היום יושב בשמש". ג. הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, תוך שציינה את ממצאיה, כדלקמן: "ללא דלדול בשרירי הגפיים העליונות והתחתונות. כח בכל קבוצות השרירים תקין. החזרים ירודים באכילס דו צדדיים. הפרעת תחושה..עד גובה 1/3 עליון של השוקיים דו-צדדי, עד גובה...תחושת מנח תקינה, הליכה ורומברג תקינים. מבחינה פנימית ומטבולית ידוע על סכרת מסוג 2 מזה שנים בטיפול של דיאטה ותרופות, לא טופל באינסולין, הסכרת אינה מאוזנת כרצוי..בבדיקות המעבדה האחרונות הפרעה בתפקוד הכלייתי עם עדות לחלבון בשתן, מתלונן על הליכה על "כריות אויר" וכאבים בכפות הרגליים. קראטיזין ....". הועדה סיכמה את דיונה כדלקמן: "הועדה מקבלת את הערר והיות וקיימת עדות על בדיקה נוירולוגית מיולי 2009 שהיתה בתחום הסביר (החזרי פיקה ואכילס שווים, כוח גס תקין ותחושה מלאה). הועדה קובעת את תכולת הנכות מ - 1/1/10. הנכות בגין סכרת וסיבוכיה 65% לפי סעיף 4(6)א'". ד. בסופו של דבר, קבעה הועדה את מועד התחולה מתאריך 1/1/11. ה. לענין טענתו העיקרית של המערער, כפי שציינה בצדק המשיבה, אכן הלכה פסוקה היא כי קביעת המועד בו הפך אדם לנכה היא שאלה רפואית מובהקת והיא נתונה לסמכותה של הועדה הרפואית ולא לבית הדין ומשכך הדבר, רשאית הועדה, על סמך ממצאיה הרפואיים, לקבוע דרגת נכות בתחולה כפי שקבעה (ההלכה אומנם ניתנה בהתייחס לערעורים כנגד הועדה הרפואיות הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי, אך הן תקפות גם לגבי הערעורים מושא דיון זה - לעניין זה ראה את שנפסק בדב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל נגד המוסד לביטוח לאומי; דב"ע נא/50-99 זהר כץ נגד המוסד ל ביטוח לאומי, פד"ע כב 507). בנוסף וכפי שטענה המשיבה, בצדק, גם בענין זה לפי תקנה 13 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"ם - 1979 נקבע כי "אחוז הנכות שנקבע בידי הוועדה הוא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הועדה לקבוע אחוז נכות מתאריך מוקדם מזה". לשון זו מקימה כלל לפיו אחוז הנכות שקובעת הועדה הינו בתוקף ממועד הגשת הבקשה, והחריג מקים שיקול דעת לועדה לקבוע מועד מוקדם יותר. במקרה שלפניי, הבקשה לקבלת פטור ממס הוגשה ביום 3/1/12 כאשר דרגת הנכות המעניקה לו פטור נקבעה ליום 1/1/11. הואיל ובערר שהונח לפני הועדה לא נטען דבר וחצי דבר כנגד התחולה, למרות שועדה מדרג ראשון קבעה למערער תחולה מאוחרת (1/1/12) לתחולה שקבעה הועדה והואיל וגם לפני הועדה לא טען המערער דבר ואף לא הפנה למסמכים רפואיים המבססים תחולה קודמת לתחולה שקבעה הועדה, הרי שלא נפל כל פגם משפטי בכך שהועדה קבעה את אשר קבעה בענין התחולה, קביעה אשר, כאמור לעיל, חורגת, לטובת המערער, מהכלל הקבוע בתקנה 13 לתקנות. ו. באשר לטענות שהועלו בתגובת המערער לטיעוני המשיב - מעבר לטענה בדבר התחולה, הרי שנספח 16 לטיעוני המשיבה סותר את טענת המערער לענין בדיקת העיניים, כאשר ממילא שאר הטענות הינן מתחום הרפואה ועל כן לא מוסמך ביה"ד לדון בהם. 6. לנוכח האמור לעיל, בשים לב לפרוטוקול הוועדה ולטיעוניה המפורטים של המשיבה וחרף טענותיו של המבקש, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק את קבלת הערעור ועל כן הרינו מורה על דחייתו. 7. אין צו להוצאות. 8. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה, בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו. מיסיםרפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורמס הכנסהחוקי מס הכנסהועדה רפואיתערר