החלטה של ועדה רפואית לעררים אשר קבעה למבקש 39% נכות יציבה מיום 1.2.2012. העובדות וההליכים בבית הדין האזורי המבקש, יליד 1955, עבר ניתוח בכתף ימין לאחר שנפל בחצר ביתו, וסובל הוא מליקויים שונים. ביום 29.11.2011 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למבקש דרגת נכות משוקללת בשיעור 39%, בגין ליקויים אורתופדיים, הפרעה בהטלת שתן, והפרעת הסתגלות. ביום 26.2.2012 התכנסה ועדה רפואית לעררים. בפרוטוקול הוועדה תוארו תלונות המבקש, בזו הלשון: "סובל מסחרחורות, לא ישן טוב. סובל מבעיות בגב, כאבים, אחרי ניתוח בכתף ימין, סובל מכאבים. מטופל בפיזיותרפיה, עקב כאבים באגן". בפרק הממצאים והסיכום ציינה הוועדה, כי המבקש אינו מביע תלונות בעניין הנפשי, וכי מבחינה אורתופדית אין מקום לשנות מאחוזי הנכות שקבעה הוועדה מדרג ראשון. על כן נותרו אחוזי הנכות שנקבעו על כנם. המבקש הגיש ערעור לבית הדין האזורי, וטען בעיקרו של דבר טענות אלו: הוועדה לא בחנה את תלונות המבקש בעניין הסחרחורות ובתחום הנוירולוגי, ולא היה בהרכב הוועדה רופא מתחום זה; הוועדה טעתה כאשר לא ביקשה התייעצות עם רופא פסיכיאטר, לאור אמירת הפסיכיאטרית שישבה בוועדה כי היא תפסול את עצמה מאחר וטיפלה במבקש באותו יום; הוועדה לא התייחסה לתלונות המבקש בתחום האורולוגיה; הוועדה לא התייחס לממצאי בדיקת US מיום 8.10.2009, ולתלונות המבקש לגבי בקע מפשעתי. המשיב (להלן: המוסד) הסכים להחזרת עניינו של המשיב לוועדה על מנת שהיא תתייחס לטענת המבקש לעניין שליטה חלקית על סוגר השתן והפרעות במתן שתן. לגבי יתר טענות המבקש, טען המשיב שהוועדה פעלה כפי שנדרש על פי דין ואין פגם משפטי בהחלטתה. בית הדין האזורי דחה את רוב טענות המבקש, וקבע בין היתר כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה שלא להתייעץ עם מומחה בתחום הפסיכיאטריה, על אף שהמומחית הפסיכיאטרית פסלה עצמה לעניין זה, מכיוון שהמבקש לא העלה טענות בתחום הפסיכיאטרי בפני הוועדה; יתר טענות המבקש אינן נתמכות במסמכים רפואיים שהוצגו בפני הוועדה, ובתלונותיו בערר, לרבות בתחום הנוירולוגי, והבקע המפשעתי; הבדיקה האורתופדית של הוועדה מתיישבת עם מסקנותיה. על כן דחה בית הדין האזורי את טענות המבקש, וקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה רק בעניין עליו הוסכם, כדלקמן: "עניינו של המערער [כאן המבקש, ע.ר] יוחזר לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שהיא תתייחס לטענת המערער לעניין שליטה חלקית על סוגר השתן ו/או הפרעות במתן שתן, כאשר המערער יוכל להציג מסמכים רפואיים בעניין זה מלפני הוועדה". בקשת רשות הערעור המבקש חוזר על טענותיו בבית הדין האזורי. בנוסף טוען המבקש, כי החלטה הוועדה אינה מנומקת דיה ואינה ברורה למי שאינו רופא, כך שלא ניתן להבין מדוע נכותו שנקבעה בדרג ראשון נותרה ללא שינוי. בית דין זה הציע לצדדים כי "עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, על מנת שתבחן מחדש גם את תלונותיו של המבקש בתחום הנוירולוגי, ואת צילום אולטרה סאונד מיום 19.10.09 שגילה בקע מפשעתי דו צדדי תוך המלצה לניתוח. בעניינים אלה תתייעץ הוועדה עם רופא נוירולוג ועם רופא כירורג. הוועדה תנמק את החלטתה." כמו כן הוסבר כי "החזרת עניינו של המבקש להתייחסות כאמור, מוצעת בשים לב לכך שאין התייחסות בהחלטת הוועדה לעניין הנוירולוגי, ולעניין צילום האולטרסאונד לגבי הבקע המפשעתי". בתגובתו להצעת בית הדין, הסכים המוסד להחזרת עניינו של המבקש לעניין הבקע המפשעתי, תוך התייעצות עם רופא כירורג, אך לא לעניין התחום הנוירלוגי. המוסד טוען בתגובתו, כי המסמכים הרפואיים העדכניים ביותר, מצביעים על כך כי אין בקע מפשעתי, ובטח שאינו דורש טיפול. אך מאחר וממילא עניינו מוחזר לבחינתה של הוועדה, הסכים המוסד כי הוועדה תידרש גם לטענותיו של המבקש בתחום זה, ובכפוף לך שיובאו בפניה כל המסמכים הרפואיים לעניין זה, ובכלל זה ממצאי ה-U.S מיום 8.10.2010, סיכום ביקור מיום 19.10.2009, וכן סיכום ביקור רופא כירורג מיום 27.7.2010 (נספח א'). לעניין הנוירולוגי, סומך המוסד את ידיו על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין, וחוזר על טענותיו לפיהן, אין לתלונותיו של המבקש בתחום הנוירולוגי כל ביטוי במסמכים רפואיים שהוגשו לוועדה או שצורפו לערר. על כן טוען המוסד, כי אין טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר דחתה את הערר בתחום הנוירולוגי על סמך התשתית העובדתית שבפניה, כיוון שלא הונח כל בסיס רפואי בתחום הנוירולוגי שניתן היה לבחון. בתגובה להודעת המוסד, המבקש בין היתר, הודה על הסכמת המוסד, וחוזר על טענותיו בעניין הנוירולוגי. כמו כן טוען המבקש, כי הונח בפני הוועדה מסמך רפואי מפורט בתחום הנפשי, לפיכך היה צריך להפנותו לבדיקת מומחה פסיכיאטרי, וכן למומחה נוירולוגי. דיון והכרעה בהחלטת בית דין זה מיום 9.4.2013 התבקשה גם התייחסותם של הצדדים לאפשרות, לפיה בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. המבקש הסכים שבית דין זה ידון בבקשה על פי תקנה זו, ואילו המוסד לא התייחס במפורש בתגובתו לאפשרות זו. פסק דין זה ניתן על פי תקנה 82, משמצאנו כי אין בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של מי מהצדדים. לאחר שעיינו בבקשה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובתגובות הצדדים בהליך שלפנינו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה מהטעמים שיפורטו להלן: בעניין הבקע המפשעתי, בהתאם להסכמת הצדדים, עניינו של המבקש יוחזר לדיון בוועדה באופן הבא: הוועדה תידרש לטענותיו של המבקש בתחום הבקע המפשעתי, תוך התייעצות עם רופא כירורג, בכפוף לכך שיומצאו לוועדה כל המסמכים הרפואיים בעניין זה, ובכלל זה ממצאי ה-U.S מיום 8.10.2010, סיכום ביקור מיום 19.10.2009, וכן סיכום ביקור רופא כירורג מיום 27.7.2010. בעניין הנפשי, טוען המבקש כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה שעה שלא דנה ולא הפנתה אותו למומחה בתחום הנפשי, על אף שהונח מסמך מפורט בפני הוועדה לעניין תלונותיו בתחום הנפשי, ועל אף שחברת הוועדה בתחום הפסיכיאטריה פסלה את עצמה מלדון בעניינו בנושא הנפשי. מעיון בתגובת המוסד לבקשה עולה, כי אין התייחסות מפורשת לטענות המבקש בתחום הנפשי. אולם קיימת אמירה של המוסד בתגובה, לפיה "אין כל אינדיקציה רפואית כי ישנה בעיה נוירולוגית, וכי ככל הנראה מדובר בבעיה נפשית שלה ביטויים סומטיים. בעיה נפשית זו נבחנה על ידי הוועדה ובאה לידי ביטוי בקביעת שיעור הנכות בגינה". הנה כי כן, גם המוסד מציין, כי יתכן ולמבקש בעיה נפשית (שלה ביטויים סומטיים). אולם, בשונה מטענת המוסד, הוועדה לא דנה ולא בחנה עניין זה. להפך. בפרוטוקול הוועדה צוין מפורשות לאחר שהמומחית הפסיכיאטרית פסלה עצמה במידה ויערער המבקש מבחינה נפשית, כי המבקש "אינו מביע תלונות על העניין הנפשי", ולפיכך לא התקיים כל דיון בעניין בוועדה. בכך נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. באותו יום, לפני התכנסות הוועדה, פנה המבקש למחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "העמק", ובביקור זה צוין בין היתר, כי המבקש "פונה לבדיקה בשאלת דיכאון עם ביטוים סומטים: סחרחורת, לחץ ברש, רגעים של ניתוקים...". לטענת המבקש קיימים מסמכים נוספים המעידים על מצבו הנפשי, והמוסד לא חלק על קיומה של בעיה נפשית. בנסיבות אלה, הגענו למסקנה כי יש להשיב את עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתדון בעניינו גם בתחום הנפשי, תוך מתן אפשרות לשמיעת טענות המבקש בעניין, והמצאת כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. עם זאת, במקום המומחית הפסיכיאטרית שישבה כחברה בוועדה, יחליף אותה מומחה אחר בתחום הפסיכאטרי. נוכח טיפולה במבקש בבית החולים "העמק", בדין פסלה את עצמה מלדון בעניינו. בעניין הנוירולוגי, על אף האמור בהחלטת בית דין זה מיום 9.4.2013, ולאחר עיון נוסף בכלל החומר בתיק, הגענו למסקנה כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. צדק בית הדין האזורי בקביעתו, לפיה לא הצביע המבקש על שום מסמך התומך באותן תלונות, או התומך בכך שהוא מטופל על ידי רופא מומחה בתחום הנוירולוגי. כך גם במסגרת הבקשה שלפנינו העלה המבקש טענות כלליות בלבד בנושא הנוירולוגי מבלי לתמוך אותך במסמכים רפואיים כלשהם בעניינו. כמו כן, המסמך הרפואי היחיד המציין את תלונות המבקש לגבי הסחרחורות, נכתב בהקשר הפסיכיאטרי ולא הנוירולוגי. על כן דין טענות המבקש בתחום הנוירולוגי להידחות. בעניין האורתופדי לא מצאנו, כי נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. אכן הוועדה בדקה את המבקש בעניין האורתופדי, ונימקה את מסקנותיה. טענות המבקש בעניין זה הן בתחום הרפואי, בו אין לבית הדין את הכלים או את הסמכות להתערב בהחלטות הוועדה. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו. עניינו של המבקש מוחזר לדיון בוועדה כאמור בסעיף 14 ובסעיף 15 לעיל. אין צו להוצאות. רפואהנכותועדה רפואיתערר