לטענת המערער, שגתה הועדה בקביעתה כי התרופות הפסיכיאטריות שהוא נוטל אינן גורמות לתופעות לוואי. נטען עוד, שאין בקביעת הוועדה כל הסבר לחוסר היציבה ממנו המערער סובל. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לתלונתו בדבר הפרעות בפעילות הסוגרים. 5. בדיון הסכים המשיב להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, בעניין הנכות הנוירולוגית שנקבעה לו. בהתאם להסכמת המשיב, תנמק הוועדה החלטתה לאור טענות המערער לפיהן על פי עלוני היצרן של התרופות שהוא נוטל, התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי של סחרחורת, חוסר יציבה וחולשה. הוועדה תשקול האם יש באמור כדי לשנות החלטתה. (ב) טענות במישור הנפשי: 6. המערער טען כי הוועדה לא התייחסה באופן מעמיק ומפורט לחוות דעתו של ד"ר שולקין, הפסיכיאטר המטפל בו מזה שנים. נטען עוד כי הוועדה לא ייחסה משקל ראוי לתלונות המערער לגבי תופעות שהופיעו לאחר האירוע, כגון משקל יתר, סוכרת ויתר לחץ דם. המשיב טען מנגד, כי הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר שולקין, וביססה החלטתה על ממצאי בדיקתה ועל אבחון פסיכו דיאגנוסטי שעמד בפניה. 7. בפרוטוקול מיום 2/12/12 נערכה למערער בדיקה קלינית על ידי הרופא הפסיכיאטר שנמנה על חברי הוועדה. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר שולקין, וציינה כי לא מצאה עדות לביטויים של חרדה המלווים בתופעות נגטיביות המשפיעות על מצבו הגופני כגון הזעה והסמקה. לדעת הוועדה, קיימת הפרעה נוירוטית חרדתית, אולם חלק מההפרעה היא העצמה בלתי מותאמת של הסימפטומים אצל המערער. זאת במובחן ממסקנתו של ד"ר שולקין, אשר תיאר את מצבו של המערער כ"חרדה בולטת ודיכאון בקנה מידה חמור שפוגעים לא רק בתפקודו אלא גם מהווים סכנה של ממש לחייו, עקב השפעתם השלילית של מצבו הגופני". דין הוא שממצאים שונים מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. בענייננו הוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר שולקין, משנימקה נמק היטב מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה, הן לעניין קיומו של מצב חרדתי דיכאוני, והן לעניין חומרת הביטויים השליליים והשפעתם על מצבו הגופני והתפקודי של המערער. מדובר בקביעה רפואית-מקצועית, ומשכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 8. עיון בהחלטת הוועדה מעלה שהיא מבוססת על ממצאי בדיקתה הקלינית והתרשמותה מהמערער בעת בדיקתו. מסקנת הוועדה נתמכת בממצאי הבדיקה הפסיכו דיאגנוסטית שנערכה למערער על ידי הפסיכולוג ג'דעאן עאדל, ובתיעוד הרפואי שעמד בפניה. אין לקבל את טענת המערער כי תיאור הפסיכולוג באבחון הפסיכו דיאגנוסטי תואם נכות בשיעור גבוה משזה שקבעה הוועדה ופריט ליקוי אחר משזה שיישמה הוועדה. מדובר בטענה רפואית. בחינת ממצאים רפואיים ותרגומם לדרגת נכות הינה בסמכות ייחודית של הוועדה הרפואית לעררים, לה הידע הרפואי והכלים המקצועיים. בית הדין לא יתערב בשיקול דעתה, וקביעת הוועדה בדבר דרגת נכות ומועד תחולתה מחייבת את בית הדין 9. באשר לטענה שהוועדה התעלמה מתלונות המערער ותופעות מהן הוא סובל בעקבות האירוע (השמנת יתר, סוכרת מטופלת באינסולין ויתר לחץ דם): בפרוטוקול הדיון מיום 2/12/12 נרשם מפי המערער כי הוא מקבל טיפול תרופתי לסוכרת. בסעיף 21 לפרוטוקול ציינה הוועדה כי "קודם לאירוע היה אדם בריא חוץ ממחלת הסוכרת וגם יתר לחץ דם". ד"ר שולקין ציין בחוות דעתו כי מצבו הנפשי של המערער החמיר את מצבו הגופני, וכי מחלותיו של המערער (סוכרת ויתר לחץ דם) החמירו בעקבות מצבי לחץ, חרדה ודיכאון. לדעתי, דין הטענה להתקבל שכן עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה שהיא לא נתנה דעתה לשאלה האם בעקבות הפגיעה שהוכרה וכתולדה של המצב הנפשי, הוחמר מצבו הגופני של המערער, לרבות התלונות בגין סוכרת ויתר לחץ דם. 10. לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן הבא: עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתנמק החלטתה בתחום הנוירולוגי, ותיתן דעתה לטענות המערער לפיהן על פי עלוני היצרן של התרופות שהוא נוטל, התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי של סחרחורת, חוסר יציבה וחולשה. הוועדה תשקול האם יש באמור כדי לשנות החלטתה. בנוסף, הוועדה תיתן דעתה לשאלה האם בעקבות הפגיעה שהוכרה וכתולדה של המצב הנפשי, שהוועדה קבעה נכות בגינו, יש השפעה על מצבו הגופני של המערער בהתייחס לתלונות שנוגעות לסוכרת וליתר לחץדם. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו. 11. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 12. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. התחום הנפשירפואהועדה רפואית (ערעור)פסיכיאטריהערעורועדה רפואית