פסק דין 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 9/1/13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבה של ה מערערת (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערערת: 2.1 החלטת הוועדה לפיה נדחה עררה של המערערת להכיר בהחמרה במצבה של המערערת, לא נומקה על ידה, ועל כן לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה באשר לדחיית הערר. 2.2 הוועדה אינה מתעמתת עם המסמכים הרפואיים שבתיק ובפרט מסמך רפואי מיום 22/10/12 מטעם ד"ר סלטי שנשלל על ידי הוועדה. 2.3 מן הראוי היה כי הוועדה תתייחס לפרוטוקול הוועדה משנת 1973 המתייחס לתאונה משנת 1971 בעטיה הוכר קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה. 2.4 בפני הוועדה עמד דוח ניתוב/ ו/או ב.ל. 224 שהנחה את הוועדה כיצד להתייחס לקשר הסיבתי, ובכך נפל פגם בהחלטת הוועדה. 3. טענות המשיב: 3.1 בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). הוועדה במקרה דנא מציינת כי אצל המערערת קיימים שינויים שחיקתיים ניווניים הנובעים מהגיל כאשר קביעה זו הינה רפואית ולאורה אין מקום להשוואה בין פרוטוקול הוועדה נשוא הערעור לפרוטוקול הוועדה משנת 1973. 3.2 הוועדה אינה מקבלת כל הנחייה לעניין קשר סיבתי או אי קביעתו במקרה של המערערת או בכל מקרה אחר. דיון והכרעה: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה. 8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 9.1.13 שמעה הוועדה את תלונות המערערת ובא כוחה (סעיף 19-20 לפרוטוקול), אשר ציינו כי הוגש מכתב מיום 8.11.12 ואשור ד"ר סלטי. באחרונה סבלה המערערת משברים ב- 2 הרגליים וכתוצאה מכך נפלה. כמו כן ציינה המערערת, כי היא סובלת מכאבים וחוסר יציבות, נוטלת אקטונל לחיזוק העצמות ובחורף סובלת מכאבים חזקים ונאלצת לחמם את הרגל. 9. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה: "צלקת נתוחית בצד הלטרלי של ירך שמאל - באורך 20 ס"מ ומקבילה אליה צלקת באורך 22 ס"מ. מימין - צלקת ניתוחית באורך 11 ס"מ ומקבילה אליה 18 ס"מ. צילומים - 22/10/2011 - בע"ש מותני שינויים ספינדילוטריטים ... המרווחים בין 1-2-3L - L5 - 4L. שינויים ניוונים בפרקי ירכיים, ברכיים. מ/א שברים ישנים על ידי ....של עצמות הירך. מתהלכת ללא צליעה וללא עזרה של אביזרים אורטופדים. מתפשטת ללא עזרה עולה על מיטת הבדיקה ללא עזרה. מסוגלת לעמוד על קצות אצבעות ועקבים. תנועות סיבוביות והטיה לצדדים של ע"ש מותני מלאות. יושבת על מיטת הבדיקה עם רגליים ישרות כשכפות ידיה מונחות על השליש הדיסטלי של השוקיים. SLR שלילי דוצד' כיפוף ירך שמאל °80 ימין °60 . כיפוף מימין °70 סיבוב חיצוני °20 סיבוב פנימי °10 דוצד'. ברכיים - בולגוס הישיר מלא חריקות כיפוף משמאל °110 מימין °90. כיפוף פלנטרי של ... שמאל .... כיפוף גבי °10. היקף שרירי הירכיים 44 ס"מ דוצד' בשוקיים 31 ס"מ דוצד'. צוואר מגיעה עם סנטר לחזה תנועות סיבוביות מגיעה מ- °60 - °0 דוצד'". (ההדגשות הוספו א.ק). 10. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: "מתלוננת על סחרחורת בזמן הבדיקה. לציין כי בבדיקת הצוואר נראה הגבלה בתנועות. בדימות נראה שינויים ניווניים מפושטים בכל הפרקים. שינויים שחיקתיים של הגיל. בבדיקה נראה כי הולכת יציב. לא משתמשת באביזרים אורטופדיים כלשהם. לא נראה בבדיקה דלדול שרירים (כח גס תקין) לא הובחן בבדיקה כל חסר נוירולוגי. לדעת הוועדה, התאונה משנת 2007 אינה קשורה לחבלה הנידונה. לאור הנ"ל אין החמרה. הוועדה דוחה את הערר. ולכן אין מקום לדון במכתבו של ד"ר סלטי". (ההדגשות הוספו א.ק). 11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 12. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 13. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). 14. בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת החלטת הוועדה אינה לוקה בהעדר הנמקה והחלטתה הינה נהירה ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה. הוועדה מציינת לאחר שעיינה בבדיקת הדימות כי המערערת סובלת משברים ניווניים שחיקתיים של הגיל ומכאן קובעת הוועדה אין לקשור בין החבלה נשוא הערר לבין התאונה משנת 1971 שהוכרה. קביעה זו של הוועדה הינה קביעה רפואית ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה ועל כן בהיותה קביעה רפואית הנסמכת על בדיקת דימון ביה"ד לא יתערב בה. משקבעה הוועדה לאורם של שברים ניווניים שחיקתיים לא היה מקום לערוך השוואה לפרוטוקול הוועדה נשוא התאונה שהוכרה. 15. באשר לטענת המערערת, לפיה הועדה לא התייחסה למסמך הרפואי מאת ד"ר סלטי שהונח בפניה - אזי על פי ההלכה הפסוקה אין הועדה מחויבת להתייחס אלא למסמכים מהותיים. לציין, כי עיון במסמכו של ד"ר סלטי מעלה כי אין כל דיון רפואי במסגרת המסמך באשר לקשר הסיבתי בין החבלה שהוכרה משנת 1971 למצבה של המערערת. ד"ר סלטי מציין שהמערערת סובלת מחוסר יציבות מאז התאונה שהוכרה - אך אינו מבהיר קביעתו זו. ד"ר סלטי, אינו דן בגורם לחוסר היציבות אלא יוצא מנקודת הנחה כי חוסר היציבות אותה מצא קשורה לתאונה מבלי לערוך דיון רפואי בנושא התומך בקביעותיו. הוועדה בניגוד לאמור, מעבר לעובדה שערכה למערערת בדיקה מקיפה ולא מצאה את אותה חוסר יציבות נטענת ומציינת כי "...בבדיקה נראה כי הולכת יציב. לא משתמשת באביזרים אורטופדיים כלשהם. לא נראה בבדיקה דלדול שרירים (כח גס תקין) לא הובחן בבדיקה כל חסר נוירולוגי..", מבהירה קביעתה לעניין העדרו של קשר סיבתי בין מצבה של המערערת לתאונה שהוכרה. הוועדה מבהירה לאור ממצאי בדיקתה הקלינית ולאור הממצאים שנמצאו על ידה בבדיקת הדימות כי לא מתקיים קשר סיבתי בין הממצאים שנמצאו לתאונה שהוכרה שכן הממצאים מצביעים על ממצאי שברים ניווניים שחיקתיים הנובעים מגיל ולפיכך, מבהירה כי אין מקום לדון במכתבו של ד"ר סלטי אשר יוצא מנקודת הנחה כי מתקיים קשר סיבתי. 16. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח הצילומים שהיו בפני הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לצילומים אלה- מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 17. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות. 18. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. החמרת מצב