הגדרת שותפות

'שותפות' מוגדרת בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה - 1975 (להלן - הפקודה) כ"חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות". 'קשרי שותפות' מוגדרים בפקודה כקשר "שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים". דהיינו, על מנת לקבוע האם התובע שותף של הנתבע יש להגיע למסקנה כי מטרתם המשותפת של התובעים ושל הנתבע הייתה לשם ניהול עסק לשם הפקת רווחים. קשרי שותפות אינם נושאים בחובם רק את היתרון של חלוקת הרווחים, אלא הם מעניקים לשותף האחד את הכוח לחייב את 'השותפות' ומכאן גם את 'השותף האחר'. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגדרת שותפות עסקית: 1. האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבע, או יחסי שותפות, היא השאלה העומדת לפתחנו בתיק זה. רקע 2. התובע והנתבע הינם קרובי משפחה, סיכמו ביניהם על שיתוף פעולה עסקי, בעסק העוסק בתשתיות ופיתוח (להלן:"רון תשתיות ופיתוח"). הצדדים חלוקים האם מדובר ביחסי עבודה או שותפות. רון תשתיות ופיתוח הוציא לתובע תלושי שכר חלקיים. החל מחודש 2/09 התובע חדל מלהיות בהליכי פשיטת רגל ובתחילת חודש 7/09 פתח עוסק מורשה והחל להוציא חשבוניות מטעמו (ר' עמ' 7 שורות 29-30 לפרוטוקול הדיון מיום 11.7.12). בין בעלי הדין ישנם תביעות נוספות שמתנהלות בבתי משפט אחרים. התביעה כנגד הנתבעת - חברת רון תשתיות ופיתוח נמחקה, כמפורט בהחלטת בית הדין מיום 3.3.11. הצדדים הסמיכו את בית הדין לדון כדן יחיד. הראיות העיקריות שהוגשו בתיק זה 3. התובע הגיש תצהיר עדות מטעמו וכן הגיש תצהיר של מר ערן יהב ושל מר יקים בן מלך. התובע ומר ערן יהב נחקרו על תצהיריהם. הנתבע הגיש תצהיר מטעמו וכן מטעם מר אחמד אבו שולדום, שניהם נחקרו על תצהיריהם. דיון והכרעה 4. השאלה המקדמית - היורדת לשורש סמכותו העניינית של בית דין זה היא האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבע, או יחסי שותפות. התובע שותף או עובד? המסגרת המשפטית כבר נקבע כי: "היות אדם 'עובד' הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על ידי הצדדים, או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין, כהוויתן. הקובע הוא אפוא מהות היחסים שנוצרו למעשה, ולאו דווקא רצונם של הצדדים, מאחר ש'אין זה מעבר למציאות המשפטית ששניים יתכוונו מראש לתוצאה משפטית מסוימת, אך למעשה לא ישיגוה'". ראה: דב"ע (ארצי) נד/77 - 3, פנינה רוטברג - תדיראן בע"מ, פד"ע כז 454, 462 (1994). 6. בפסיקה נמנו מבחנים רבים לזיהוי 'עובד'. אולם במקרה הנוכחי המבחן המרכזי לזיהוי יחסי הצדדים היא שאלת המטרה העיקרית של ההתקשרות בין בעלי הדין, רלוונטי לעניינו את שנפסק בענין עזבון בלה ורי: ראה: דב"ע (ארצי) לד/3-60, עיזבון בלה ורי המנוח - "לאורווי" בע"מ, פד"ע ו' 10 (1974): "ביסודם של יחסי עובד-מעביד מונחת התקשרות חוזית, עת המטרה העיקרית של ההתקשרות היא ביצוע עבודה. ביצוע העבודה צריך שיהא מטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נלווית להשגת מטרה אחרת ( צ' בר-ניב, דיני עבודה, ב"סדרי שלטון ומשפט", ע' 494). כך למשל, אין התקשרות בין שניים לשם הקמת שותפות שמפעלה תהיה נגריה, מביאה, כשלעצמה, ליחסי עובד-מעביד בין השותפות לבין כל אחד מהשותפים, אף אם כל אחד מהשניים יעבוד בנגריה; המטרה העיקרית של ההתקשרות היא ניהול 'מפעל' משותף, והעבודה רק נלווית לאותה מטרה. כך אין עצם עבודתו של כל אחד מעשרה נגרים, המהווים אגודה שיתופית, בנגריה של האגודה, מביאה ליחסי עובד-מעביד בין האגודה לבין כל אחד מהעשרה; העיקר הוא חברות באגודה שיתופית, והעבודה היא פועל יוצא מחברות באגודה שיתופית-יצרנית, וגמר החברות מביא מאליו לניתוק הקשר עם מקום העבודה..." ראה גם: דב"ע (ארצי) נז/3-29, משה שחר נ' משה כץ, (עבודה ארצי) (1997). 7. 'שותפות' מוגדרת בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה - 1975 (להלן - הפקודה) כ"חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות". 'קשרי שותפות' מוגדרים בפקודה כקשר "שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים". דהיינו, על מנת לקבוע האם התובע שותף של הנתבע יש להגיע למסקנה כי מטרתם המשותפת של התובעים ושל הנתבע הייתה לשם ניהול עסק לשם הפקת רווחים. קשרי שותפות אינם נושאים בחובם רק את היתרון של חלוקת הרווחים, אלא הם מעניקים לשותף האחד את הכוח לחייב את 'השותפות' ומכאן גם את 'השותף האחר'. לפיכך, יש להבחין הבחן היטב בין 'קשרי שותפות' לבין 'צורות שיתוף' שאינן עולות כדי קשרי שותפות. לעניין זה נקבע בסעיף 2 לפקודה כי: "לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, יש ליתן את הדעת על כללים אלה: (1) שיתוף מכל צורה או הגדר בנכס או בכל זכות בו - אין בכך בלבד כדי ליצור קשרי שותפות בין בעלי הנכס או הזכות, ואפילו הם נוטלים חלק ברווחים המגיעים מן השימוש בהם; (2) נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם;....... (4) חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו;......... (8) חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים." 8. לעניין מאפייני השותפות נקבע כי: "חלוקת רווחים נטו והשתתפות בהפסדים המסכנים את ההשקעה הן מסימני ההיכר של השותפות" (ראה ע"א 532/83, בעמ' 324). לצורך הכרעה בדבר קיום שותפות, המבחן החשוב הוא זה של חלוקת הפסדים..." ראה:ע"א 682/87, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק אקרמן, פ"ד מ"ג (2) 825. כן ראה: 532/83, יהודה סיני השקעות בע"מ ואח' נ' ישראל פישל ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מ (4) 319. 9. הנה כי כן, ככל שהמטרה העיקרית של ההתקשרות הנדונה היא העמדת כוח העבודה של התובע כנגד תמורה כי אז מדובר ביחסי עובד ומעביד. וככל שהמטרה העיקרית היא 'שותפות' כי אז אין בין התובע לבין שותפיו יחסי עובד ומעביד, בין אם השותפות רשומה ובין אם לאו. לפיכך, על מנת להכריע בקשר למעמדו של התובע עלינו להתחקות אחר המטרה העיקרית האמיתית של ההתקשרות בין התובע לנתבע. ראה: ע"ע (ארצי) שן/2-17, לביא נס - יוסף שאול, פד"ע כג' 77 (1991). 10. הלכה פסוקה היא כי יחסי שותפות אינם יחסי עובד ומעביד. ראה: דב"י לו/2-25, רון עובד נ' אמנון ים ( לא פורסם). 11. יפים לעניינו דברי בית הדין בע"ע (ארצי) שן/2-17, לביא נס - יוסף שאול, פד"ע כג' 77 (1991): "לדעתינו, שותף בשותפות, בין רשומה ובין שאינה רשומה, אינו יכול להיחשב כעובד שלה, וזאת בן מכוח הוראותיו של פקודת השותפויות והן מכוח דיני העבודה. סעיף 18 לפקודת השותפויות קובע:" כל שותף אחראי במאוחד עם שאר השותפים וגם במיוחד לכל החובות וההתחייבות שהתחייבה בהם הפירמה בהיותו שותף בה... לו שותף יכול היה להיות עובד של השותפות, הרי שהיה צריך, למימוש זכויותיו, לתבוע בין היתר את עצמו, ולכשיימנע מהשותפות לממש את התחיבויותיה, לא יוכל לקבל את המגיע לו ממנה. גם מבחינתם של דיני העבודה לא ינתן לראות שותף בשותפות כעובד... למותר לציין כי אדם אינו יכול לכרות חוזה עם עצמו. תנאי נוסף לקיומם של יחסי עובד ומעביד הוא כפיפותו (SUBORDINATION) של העובד.. וכיצד אדם יכול להיות כפוף לעצמו?.." האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים או יחסי שותפות? 12. לטענת התובע התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבע החל מיום 30.5.08 ועד ליום 30.6.09, מועד בו פוטר לטענתו מעבודתו בעסק. לטענת התובע עבד הוא בעסק של הנתבע שהוקם ביום 1.1.07, שעסק בעיקר במתן שירותים בתשתיות ופיתוח. לנתבע לא היה ניסיון ולא היו לו לקוחות בתחום ובוודאי שלא בסדר גודל של לקוחות שהכירו את התובע והיו מעוניינים לנהל עימו עסקים וזאת מאחר והוא בעל ניסיון של 20 שנה לערך בתחום החשמל והתקשורת. משכך לפני שהנתבע הקים את העסק, הוא פנה אל התובע וביקש ממנו לעבוד אצלו בעסק, בתפקיד של מנהל הפרויקטים וזאת מאחר והנתבע היה מודע ליכולותיו העסקיות הן בשל הקירבה המשפחתית והן עקב המוניטין שלו בתחום. התובע נעתר להצעה זו והנתבע התחייב לשלם לתובע משכורת חודשית בסך של 15,000 ₪ נטו ועמלה של 10%, הפרשה לקופת ביטוח פנסיוני לאחר חודשיים ורכב צמוד מהעסק ותחזוקתו השוטפת והמלאה על הנתבע, לרבות הוצאות דלק, ביטוח חובה ומקיף לרכב. לטענת התובע הנתבע פיטר אותו שלא כדין, ממניעים אישיים ופסולים בחוסר תום לב, תוך שלילת פיצויי פיטורים, ומבלי ששולמו לו זכויות סוציאליות, בין היתר חופשה, הבראה ושעות נוספות ומכאן תביעתו. 13. לטענת הנתבע, התובע היה שותף עימו, בשותפות בלתי רשומה. לטענת התובע השותפות בינו לבין הנתבע החלה ב- 1.1.08 ומבחינתו טרם הסתיימה. לטענת הנתבע התובע פעל בעורמה כלפיו באופן בו הסתיימה תקופת היות התובע פושט רגל והתאפשר לו להדפיס חשבוניות, מאחורי גבו, ניהל מגעים עם חברות עימם היה בקשר ובמצגי שווא הצליח להערים עליהם בכדי להעביר לו את כספי התקבולים על פרויקטים שביצעה השותפות. לטענת הנתבע, התובע השאיר אותו עם חובות השותפות תוך לקיחת כספים שלא כדין, שגרמו לו לקחת הלוואות ולמכור את ביתו הפרטי ולעיקולים בבנק. 14. אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את כלל התשתית הראייתית שהוצגה בפני, בכל הנוגע למערכת היחסים שבין בעלי הדין ולאחר ששמעתי את כלל העדויות בתיק, לא שוכנעתי כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבע. שוכנעתי כי עסקינן ביחסי שותפות בין התובע לנתבע, השוללים קיומם של יחסי עובד ומעביד. להלן נימוקיי. מה היתה המטרה העיקרית האמיתית של ההתקשרות בין הצדדים 15. עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הוא מודה כי הכניס כספים רבים לשותפות, מייד עם תחילת ההתקשרות בינו לבין הנתבע, כמצוטט: " ת: סוכם בעל פה, כאשר הוא קיבל ממני כסף. אני לא זוכר מתי הוא קיבל ממני כסף, אבל יש כספים שמסרתי לו. שהחזיר כהלוואה. ש: מפנה לנספח א' לכתב ההגנה- זה הכספים שמסרת לטענתך, קרי, סך של 113,190 ₪? ת: כן ש:טענת שהיו עוד כספים? ת: יש עוד 60,000 ₪. ש: הכוונה גם לנספח ב' לכתב ההגנה, שזה כספים שנתת לטענתך? ת: כן. ש: גם הכוונה לנספח ג'- 2 שיקים ע"ס 14,000 ₪? ת: כן. ש: לפני שהעסק הוקם- רון תשתיות ופיתוח, העברת לעסק כ- 170,000 ₪? ת: יותר מ170,000 ₪. ש: העברת ת זה לעסק של הנתבע- רון תשתיות? ת: נכון, זה עסק שהינו עוסק מורשה. 70,000 ₪ מתוך הסכום שאת מדברת, הופנה לקניית רכב. יש 113,000 ₪ שהעברתי פעם אחת ואחר כך עוד 14.000 ₪ וחוץ מזה יש עוד 70,000 ₪ שניתן לנתבע יותר מאוחר, לטובת קניית רכב. עשינו הסכם שאני קונה ממנו את הרכבים. ש: הכספים שהעברת, העברת לרון תשתיות ופיתוח, לפני שנכנסת לעסק? ת: כן. העברתי זאת לרון בוצצו בסמוך להקמת העסק- רון תשתיות ופיתוח." ר' עמ' 8 שורות 9-29. 16. אופן התנהלות זו של התובע, והודייתו בדבר הכנסת כספים לנתבע בסכומים לא מבוטלים, אינה משקפת מערכת של יחסי עובד ומעביד אלא דווקא מערכת של יחסי שותפות. כאמור, קשרי שותפות אינם נושאים בחובם רק את היתרון של חלוקת הרווחים, אלא הם מעניקים לשותף האחד את הכוח לחייב את 'השותפות' ומכאן גם את 'השותף האחר', ועצם הכנסת כספים על ידי התובע בתחילת הדרך מחזקת מסקנה זו. 17. יתרה מזאת התובע, במסגרת חקירתו הנגדית הודה בעצמו כי הקים עסק ביחד עם הנתבע: "ש: של מי הרעיון להקים את העסק? ת: רוני בא אליי עם רעיון להקים עסק. אמרתי אין בעיה. המצב של רוני היה קשה. ר' עמ' 17 שורות 15-16 לפרטיכל הדיון מיום 11.7.12. 18. מעבר לאמור, עיון בהסכם מיום 5.10.09 שצורף לכתב ההגנה (נספח י"א וי"א 1) מעלה כי התובע הסכים לקחת על עצמו תשלום חובות לתקופה של השותפות. עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי אינו מכחיש קיומו של הסכם זה, כמצוטט: " ש: היה גם צד שני ניסיון להשלים? ת: היה ניסיון להשלים הגענו ב- 5.10.09 להבנות. לשאלת בית הדין: ש: איזה הבנות? ת: ב-5.10.09 חמישה חודשים לאחר שהועזבתי ע"י הנתבע, רון, הוסכם שאני ב-5.10 לוקח את כל החובות- יש הסכם כתוב מה- 5.10.09 שצרפתי לתצהירי. בו הייתי צריך לקחת את כל החובות ובמקביל לקבל את כל הזכויות כדי לשלם לספקים לכולם". כמובן שהתחייבות שכזו אינה עומדת בקורלציה עם קיום יחסי עובד ומעביד ומעידה על יחסי שותפות, שמהותה, שיתוף בחובות ובזכויות. 19. יתרה מזאת, עיון בתצהיר התובע מעלה כי הצהיר הוא כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבע עד ליום 30.6.09. (סעיף 1 לתצהיר התובע). עוד הצהיר התובע כי סוכם בינו לבין הנתבע תשלום שכר של 15,000 ₪ (סעיף 6 לתצהיר התובע). מאידך, עיון בנספח נ/1 מעלה כי מדובר על חשבונית שהוציא התובע לנתבע ביום 30.7.09 עבור עבודת חשמל ופיקוח לחודש 6/09, ע"ס 190,000 ₪ מועד בו עדיין שררו יחסי עובד ומעביד, לטענת התובע. 20. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אין אני מקבלת את עדותו של התובע לפיה התאריך הנקוב על החשבונית הוא טעות (עמ' 9 שורות 26-27) , התובע הוא זה שהוציא חשבונית זו והוא כתב מפורשות כי מדובר בחשבונית עבור עבודה שבוצעה ביוני 2009. גם האמור מחזק את הקביעה כי לא מדובר על יחסי עובד ומעביד בין הצדדים אלא על שותפות עסקית לכל דבר ועניין. 21. גם עיון בתמלולי השיחות שהוצגו כראיה בתיק זה מעלה כי התובע הודה בהם כי היה שותף של הנתבע, דבר העולה בקנה אחד גם עם הודאותיו במשטרה שצורפו לתצהיר הנתבע. ערה אני לטענות התובע בנדון לעניין נסיבות חתימה הודאות אלו, אולם בתימלול לא היה כל גורם של כפיה בשיחות אלו ועדין התובע דיבר וסיפר על כך שהיה שותף של הנתבע ואף הציע לו לעזור לו לסגור את החובות שלו, כמצוטט: "שמואל:... אני עשיתי עם אשתך עסק?... שמואל: אבל אני עשיתי איתך עסק. אתה פתוח במשהו?..." 22. מעבר לאמור, עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הצהיר הוא כי גרסתו במשטרה ניתנה "לאור היותי חושש ומאויים כי אני ומשפחתי חלילה עתידים להיפגע על ידו, פניתי כבקשת הנתבע למשטרת ישראל והודעתי כבקשת הנתבע, על רצוני למחוק את התיק בטענה שהוא שותף שלי" ( סעיף 30 לתצהיר התובע). מנגד עיון בחקירתו הנגדית בנדון מעלה כי גרסתו השתנתה בנדון: "ש: מסרת עדות במשטרה- שם אתה אומר שהיית שותף בעסק כיצד זה מסתדר עם טענתך שאתה עובד? ת: מ-5.10.09 יצא הסכם משם חשבתי שאנו שותפים, ב1.11 הלכתי למשטרה לבטל את התלונה ושם חשבתי שאני שותף שלו מה- 5.10 לפי החוזה שעשינו- הסכם פשרה שאני לוקח את הכל- מפנה לנספח יא' לכתב ההגנה". נוכח סתירות אלו וגרסאות שונות של התובע בנדון, אני מוצאת לנכון לתת משקל מסוים גם להודאות התובע במשטרה מהם עולה כי טען מפורשות שהינו שותף של התובע, ללא כל התייחסות למועדים כלשהם. 23. גם עיון בתמלול השיחה בין אשתו של הנתבע לבן מר ערן להב שהעיד מטעם הנתבע מעלה, כמצוטט: " חנה: רוני, אהה קשה לו, תשמע, שמואל עשה לו, שמואל בוצ'צ'ו עשה לו עוקץ גדול. ערו: נו מה חשבת? נו מה את ישנה? אם את לא, תראי כל עוד זה על מי מנוחות אני אומר לך באמת, זה כמו שכאילו, תדעי לך הבעיה שזה שותפות..." 24. אין אני מקבלת את עדותו של ערן להב כי דיבר בהקשר זה על שותפות בין הנתבע לאשתו. הדבר אינו עולה עם השכל הישר ועם ההקשר הברור והחד משמעי של השיחה שמדברת בהקשר של שאלה על התובע, ואין בגרסה זו של מר להב כל הגיון, במיוחד נוכח כלל הראיות שהוגשו בתיק זה ומשכך איני מקבלת את גרסתו המאוחרת של מר להב בנדון . 25. כמו כן, עיון בסעיפים 2-3 לתצהירו של מר אחמד אבו שולדום מעלה כמצוטט: " שמואל ביצ'צו הציג את עצמו בפני בשנת 2008 כשותף בעסק הנקרא "רון תשתיות ופיתוח" ביחד עם רון ביצ'צו... אני נתתי לשמואל ביצ'צו סך של 30,000 ₪ במזומן כערבון לביצוע העבודות. כאשר שמואל הבטיח לי שיחזיר לי את הכסף לאחר כשנה. הוא לא החזיר לי סכום זה". תצהירו של עד זה לא נסתרה בחקירתו הנגדית ואף התחדדה בסוגייה זו, הנני מקבלת את עדותו בנדון, המחזקת את המסקנה כי מדובר ביחסי שותפות: " מי שהביא אותי לעבודה זה רוני ושמואל. בסוף התברר לי שרוני כל העסק על השם שלו... אך בתכלס בשטח זה היה רוני ושמואל שותפים. מי שהביא אותי לעבודה היה שמואל, אחרי שהביא אותי בחודש, בשיק הראשון שהיו צריכים לתת לי אז פתאום אני הכרתי את רוני שהוא אמר שהוא הבן דוד שלו והשותף שלו... השיקים הראשונים כובדו עד שבסוף היה סכסוך בין שמואל לרוני ובא אלי שמואל ואמר לי שהוא עושה הכל לבד כי הוא סיים את כל הבעיות מול ההוצל"פ ואמר לי לבוא לעבוד איתו. זה היה בשנת 2009, אני לא זוכר תאריכים במדוייק." ר' עמ' 20 שורות 6-19 . ובהמשך: "ש: ולפני כן מה חשבת? ת: שהוא (ששמואל) בעל הבית של החברה. גם יש לי הוכחות שקיבלתי משמואל 80,000 ₪ בשיקים חוזרים. אם הוא היה מנהל עבודה איך הוא נותן לי שיקים ב80,000 ₪? העד מחזיק בידיו 2 שיקים של מר ביביש יורם לפקודת א.אבו שולדום והשני של חברת "מסר תקשור וייעוץ טכני בע"מ" לשאלת בית הדין ש: תסביר את נסיבת השיקים ולמה הם של מר יורם? ת: אבקש לציין כי א.אבו שולדום זה חברה שלי, הנסיבות של השיקים זה שאני בצעתי עבודה לשמואל ורוני ואני קיבלתי זאת מיד של שמואל על החשבון של הכספים שמגיעים לי. שאלתי אותו מה זה? הוא אמר שזה שיקים של חבר שלו. לא יכול להיות שמנהל עבודה ייתן שיקים" ר' עמ' 25 שורות 16-27 .זה המקום לציין כי אותו מר ביביש יורם נתן לתובע שיק לרכישת הרכב ( ר' ת/1). 26. מעבר לאמור, עיון במכתבים של צדדים שלישיים מעלה כי בזמן האמת התובע והנתבע הציגו את עצמם כשותפים. עיון במכתב מיום 29.7.08 מחברת מ. דרורי מעלה כמצוטט:" בהמשך לשיחתינו הטלפונית מאתמול, בה הודעת לי שבכוונתך להפסיק לאלתר את העבודות באתרים וזאת בליווי צעקות, גידופים ולאחר שיחת טלפון שקיבלתי משותפך שמואל, בה איים על חיי ובשל כך הוגשה תלונה במשטרה. הנני להודיעך.... " ר' נספח 5 לתצהיר הנתבע. כמו כן גם עיון בכתבי הטענות של חברת ארדן מערכות גילוי וכיבוי אש יו.אל (2002) בע"מ, שהוגשו במסגרת הליך אחר הקשור לעסקים בין בעלי הדין לאחר 6/09 מעלה כי הם טענו בכתבי הענות שהוגשו על ידם לבית המשפט השלום בהרצליה כי: "המשיב ואדם בשם שמואל בצ'יצ'ו ( להלן: "שמואל"), שהינו בן משפחתו של המשיב היו שותפים בשותפות לא רשומה העוסקת בתחום התשתיות..." ר' נספח 7 לתצהיר הנתבע. 27. יצויין כי גם האופן בו תיאר התובע בתצהירו את מערכת היחסים בינו לבין הנתבע, אינו עולה בקנה אחד עם יחסי עובד ומעביד , אלא דווקא עם יחסי שותפות ( ר' סעיפים 4.6.8 ו9 לתצהיר התובע). 28. כמו כן, עיון בראיות שהוצגו בתיק מעלה כי התובע במהלך תקופת העסקתו רכש מוצרי חשמל בסכומים מאד גבוהים, ששולמו בשיקים של הנתבע ( ר' נספח 8 א' לתצהיר הנתבע). עיון בנספח 8 לתצהיר הנתבע מעלה כי יש תביעה משפטית בין הנתבע לבין חברת ש.י.א מוצרי חשמל ביתיים בע"מ בה צויין כי "התובע ושותפו לעסקים בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה- שמואל ( שמי) בוצ'צו רכשו מהנתבעת מכשירי חשמל בסכום העולה על 250,000 ₪". גם עיון בנספחים 8 א' מעלה כי הנתבע משך שיק ע"ס 26,00 ₪ ביום 27.3.2009 שזמן הפירעון הוא 30.9.09, הקבלה על רכישה זו הייתה ממוענת לתובע. 29. כמו כן עיון בראיות שהוצגו בתיק מעלה כי הנתבע גם העביר ב-8.2.09 לתובע מחשבון השותפות סך של 18,594 ₪ עבור עו"ד צ'ציק. ראה נספח 8 ב'. יש לציין כי בחשבונית שנכתבה לטובת הנתבע נרשם כי מדובר בתשלום בהתאם לפס"ד עבור התובע. כך גם שילם הנתבע לתובע עבור נסיעות לחו"ל וכן הנתבע העביר תשלום לגרושתו של התובע. יובהר כי התובע הודה בכך במהלך חקירתו הנגדית, כמצוטט: " ש: מפנה לנספח טו'- אתה זוכר את זה מכיר זאת? ת: מכיר. רון שילם לגרושתי מזומן. באופן חד פעמי. ש: מפנה לנספח ט"ז 2- שיק ע"ס 18,594 ₪ לפקודת עו"ד צ'ציק ת: מאשר. רון שילם חוב שלי עבור עו"ד צציק על סך של 18,594 ₪. ש: מפנה לנספח יח', מכיר? ת: מכיר ואני חתום עליו. ר' עמ' 16 שורות 28-32. כמו כן התובע הודה במסגרת חקירתו הנגדית שקיבל מהנתבע כספים לא מבוטלים כששהה בתאילנד: "ש: כשהיית בתאילנד בחודש 6/09 העבירה לך אשת הנתבע סך של 21,000 ₪ לשימושך האישי לחופשה בתאילנד? מפנה לנספח יג' 6 לכתב ההגנה. אבקש לציין שי"ג 6 הוא אישור על העברה לתובע ליום 30.6.לתאילנד. ת: כן"... ש: הוא שילם לך את כרטיס הטיסה? ת: אני חושב שכן. ר' עמ' 16 שורות 10-21 . אופן התנהלות זה של התובע והנתבע מחזק את המסקנה כי מדובר ביחסי שותפות ולא ביחסי עובד ומעביד. 30. לאחר ששמעתי את העדויות העדים, הנני מבכרת לקבל את עדותו של הנתבע על פני עדותו של התובע בכל הנוגע למערכת היחסים בין בעלי הדין ועל כך שמדובר ביחסי שותפות. הנני מקבלת את עדותו של הנתבע שלא נסתרה ועולה בקנה אחד עם מארג הראיות שהוצגו בפניי, כמצוטט: "שמואל היה איש שטח, יש לו תואר חשמלאי, הוא עבד בחברת "אר אופק" לפני שנכנסנו לשותפות הוא עבד שם כשכיר, הוא אמר לי באזכרה של אבי לפני שפתחתי את השותפות איתו, שיש לו הרבה עבודות וגם כספים בקנה בכל מיני מקומות" ר' עמ' 27 שורות 5-10. ובהמשך: " ש: אתה טוען שהמרצדס נרכש מאיזה כסף? ת: מכסף שיצא מרון תשתיות ופיתוח. אני פתחתי בתחילת השותפות חשבון בשביל העסק שקראתי לו: "רון תשתיות ופיתוח" ומר שמואל בוצ'צ'ו היה לו את הקוד הסודי וידע כל פעולה שמתנהלת בחשבון. כרטיס האשראי היה אצלו רוב הזמן. הוא היה זקוק לדלק ולעוד דברים ולמסעדות" ר' עמ' 28 שורות 1-5 לפרוטוקול הדיון מיום 17.10.12. ובהמשך: " לשמואל היה את הקוד של החשבון, כל משיכה שאני עושה הוא יודע עליה, אם הייתי חורג במאה-מאתים שקל הוא היה מתקשר לברר.... ר' עמ' 30 שורות13-18. 31. ערה אני לעובדה שהנתבע העיד כי התובע היה עובד שלו במסגרת הליכים שנוהלו לצורך קבלת הרכב, עם זאת הנני מקבלת את הסברו של הנתבע בנדון כי הדבר נעשה לאור ייעוץ משפטי שקיבל וזאת כדי לקבל את הרכבים בחזרה. ( ר' עמ' 29 שורות 11-26). 32. למעלה מהדרוש יוצויין כי גם המבחנים הרגילים של קיום יחסי עובד ומעביד אינם מתקיימים , נוכח המפורט לעיל. 33. אדם "עובד" הוא מעמד הקרוב לסטטוס, ועל כן אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים או אחד מהם, אלא על פי נסיבות המקרה כהווייתן. משכך סיווגם של יחסים בין צדדים כיחסי עובד- מעביד נעשית על פי מכלול העובדות שביסוד ההתקשרות בין הצדדים, ולעניין זה להסכמת הצדדים משמעות מוגבלת. ראה: ע"ע 283/99, , ברק נ' כל הקריות בע"מ, פד"ע לה תש"ס-2000, 642, שם בעמוד 652). כן ראה: דב"ע 3-77/נד, פנינה רוטברג - תדיראן בע"מ, פד"ע כז 454, ראה גם ע"ע (ארצי) 110/10, , רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ (טרם פורסם). 34. המבחן המעורב שהמרכיב הדומיננטי בו הנו מבחן ההשתלבות הוא המבחן המועדף על פיו נבחנים יחסי עובד- מעביד. מבחן זה כולל את מבחן ההשתלבות, המחולק לשני מבחנים - הפן החיובי והפן השלילי, ומבחני משנה נוספים כגון: מבחן הקשר האישי; כפיפות או פיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן העבודה; צורת התשלום ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים למס ערך מוסף ולביטוח לאומי; התמשכות הקשר; בלעדיות במהלך שעות העבודה; ביצוע העבודה באופן אישי וכן הלאה. ההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד מעביד, תעשה על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים על פי שיקולי מדיניות. ראה: דב"ע נב/158-3, יאיר נ' גליברמן, פד"ע כה 31). וכן ראה: בג"צ 5168/93, שמואל מור נ' בית הדין הארצי ואח' פ"ד נ (4) עמ' 628. 35. אין חולק כי התובע והנתבע השקיעו כספים בחברה. כמו כן מהעדויות עולה כי התובע היה עצמאי לחלוטין במעשיו, לא היה פיקוח על עבודתו והוא התנהל ישירות אל מול הלקוחות, גבה כספים שילם להם באמצעות שיקים אישיים של חבריו, והוא היה חלק מהשותפות לצורך מיקסום פעולותיה, כפי שפורט בהרחבה לעיל. העובדה שהוצאו לתובע תלושי שכר אינה מפחיתה ממסקנה זו, ראשית השותפות הוציאה תלושי שכר לתובע וזאת לא באופן סדיר ולא בהתאמה לסכומים ששולמו בפועל והנתבע הודה כי גם הוא משך כספים מהשותפות. ר' עמ' 30 שורות 15-17) 36. מכל המפורט לעיל עולה כי מטרתם המשותפת של הצדדים היתה ניהול עסק משותף לשם הפקת רווחים, תוך שיתוף בחובות וזכויות. משכך הנני קובעת כי בין התובע לנתבע התקיימו יחסי שותפות ולא יחסי עובד ומעביד. די בכך בכדי לדחות את התביעה בשל העדר סמכות עניינית של בית הדין. סוף דבר 37. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית שהוצגה בפניי בכל הנוגע למערכת היחסים שבין התובע לנתבע, לרבות יישום כלל המבחנים הרלוונטיים, שוכנעתי כי התובע פעל במהלך כל תקופת ההתקשרות, כשותף וכי לא התקיימו בין התובע לנתבע, יחסי עובד ומעביד. לפיכך, דין התביעה להידחות על הסף, בשל העדר סמכות עניינית. 38. למותר לציין, כי לא התייחסתי בהליך זה לזכויות התובע והנתבע כשותפים, ואינני מביעה כל עמדה בשאלה אם בתקופה הרלוונטית לתביעה, בעלי הדין היה זכאים לקבל כספים מהחברה כשותפים ו/או האם עליהם לחלוק בחובות, הואיל והדבר אינו חוסה תחת סמכותו של בית הדין לעבודה. 39. נוכח דחיית התביעה, התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪. אם הסכום לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לתובע פסק הדין, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל. 40. זכות ערעור לצדדים, לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.