באילו מקרים ניתן להגיש בקשת מקלט מדיני בישראל ? מהו ניהל הטיפול בבקשות למקלט מדיני בישראל ? האם ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בבקשה למקלט מדיני ? האם ניתן לקבל מקלט מדיני בישראל בשל "רדיפה פוליטית" ?
(1) בקשה למקלט מדיני בישראל - הקדמה:
המדיניות בעניין בקשות למקלט מדיני בישראל והסדרת מעמדם של פליטים לפי האמנה, הותוותה עד לאחרונה בנוהל הסדרת הטיפול במבקשי מקלט בישראל (להלן – הנוהל הישן), שגיבש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2002 בתיאום עם נציבות האו"ם לפליטים בג'נבה.
על-פי הנוהל הישן, היו הבקשות למקלט מדיני בישראל מוגשות לידי נציבות האו"ם, אשר הייתה מעבירה את חוות-דעתה לידי הוועדה המייעצת לשר הפנים לעניין החלטה בבקשה למקלט מדיני (להלן – הוועדה המייעצת), והאחרונה הייתה מגישה את המלצותיה בבקשה הנדונה לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו לקבל את ההחלטה הסופית.
הוחלט במשרד הפנים כי גם הליך הבדיקה הראשוני ייעשה בידי רשויות המדינה. לאור זאת, החל מיום 1.7.09 פועלות שתי יחידות מטעם רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן – רשות האוכלוסין), המבצעות את הפעילות שנעשתה עד לאותה העת על-ידי נציבות האו"ם: יחידת רישום ותשאול מסתננים – שתפקידה לברר את זהותו ונתינותו של המבקש; ויחידת טיפול – RSD (Refugee Status Determination, להלן – יחידת RSD), אשר תפקידה הוא טיפול ובחינה בבקשות למקלט מדיני בישראל, תוך גיבוש המלצות לוועדה המייעצת.
(2) ראיון למבקשי מקלט מדיני:
ביום 2.1.11 נכנס לתוקפו נוהל חדש – נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן – הנוהל או נוהל מבקשי מקלט), אשר מסדיר את סמכויותיהן של יחידת הרישום והתשאול ויחידת ה-RSD, וכן מתווה את הליכי הטיפול בבקשות בצורה סדורה ומפורטת. נקבע, כי בשלב הראשון ייערך למבקש הליך רישום וזיהוי. אם בתום שלב הזיהוי נמצא כי הנתונים שמסר המבקש לא הופרכו – ייערך למבקש ריאיון בסיסי (להלן גם – ריאיון מקדמי).
ככל שמצא המראיין, כי הבקשה אינה מבססת את אחד היסודות הקבועים באמנת הפליטים, עליו להעביר את החומר בעניינו של המבקש לראש צוות, אשר עבר הכשרת RSD, לאישור דחיית הבקשה על הסף. אולם, בסמכותו של המראיין להחליט, בתום הריאיון הבסיסי, כי יש להפנות את המבקש לעריכת ריאיון מקיף (להלן גם – ריאיון עומק), ובמקרה כזה יינתן למבקש רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
אם בתום הראיון המקיף נמצא, כי המבקש אינו אמין, כי העלה טענות חסרות, או כי הפחד שהציג מפני רדיפה אינו מבוסס היטב, יועבר עניינו של המבקש ליו"ר הוועדה המייעצת, לשם בחינת הבקשה ב"סדר דין מקוצר". את המלצתו בעניין זה יעביר יו"ר הוועדה למנכ"ל רשות האוכלוסין, והלה יחליט האם יש לדחות את הבקשה (שאז ניתן יהיה להרחיק את המבקש מישראל), או אם יש להעביר את הדיון בבקשה לדיון במליאת הוועדה המייעצת. ככל שהוחלט על החלופה השנייה, תדון הוועדה בעניין ותעביר את המלצתה לשר הפנים, אשר יחליט האם להיעתר לבקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל, או לדחותה.
עוד קובע הנוהל, בין-היתר, כי מי שנדחתה בקשתו למקלט מדיני על-ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין או שר הפנים, רשאי להגיש בקשה לעיון מחדש, אם חל שינוי בנסיבות הרלבנטיות להחלטה, לרבות גילוי מסמכים וממצאים חדשים; ואם לא חלו התנאים האמורים – תדחה הבקשה על הסף. ככל שנתגלו נסיבות חדשות, תועבר הבקשה לידי עובד שעבר הכשרת RSD, ואשר לא דן בבקשתו הראשונה של המבקש; והלה יעביר המלצתו ליו"ר הוועדה המייעצת. הוועדה תעביר המלצתה בעניין הנדון לגורם אשר דחה את בקשתו הראשונה של המערער (מנכ"ל רשות האוכלוסין או שר הפנים), אשר יכריע בבקשה לעיון חוזר.
(3) בקשה למקלט מדיני בשל "רדיפה פוליטית":
למונח ' רדיפה פוליטית' טרם ניתנה הגדרה ממצה בפסיקת בית המשפט העליון. במסגרת פסק הדין בעע"מ 1440/13 צ'ימה נ' משרד הפנים, 7.8.13, נקבע ( בדעת יחיד) כי: "ככלל, על מנת שבקשה למקלט מדיני תגלה עילה לקיומו של חשש מבוסס היטב לרדיפה על רקע השקפה מדינית, או דעה פוליטית... – על מבקש המקלט להניח תשתית עובדתית נאותה לקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד – שהוא מחזיק, או שרודפיו מייחסים לו החזקה ב"דעה פוליטית"; והשני – שהוא נרדף ( כמשמעות מונח זה באמנה), או שישנו חשש מבוסס היטב כי הוא עלול לסבול מרדיפה עתידית בגלל, או על רקע הדעה הפוליטית, שבה הוא אוחז, שהובעה על-ידו, או המיוחסת לו על-ידי רודפיו... על מבקש המקלט להציג ראיות לכך שהרשויות הרודפות אותו מודעות לדעותיו וכי הן רודפות אותו על רקע אותן דעות... לכן כדי לקבוע אם איומים על חייו או על חירותו של אדם, או פגיעה ממשית אחרת בזכויותיו המוגנות עולים כדי רדיפה על רקע דעה פוליטית, יש לבחון, בין היתר, את: הבסיס לאיום ואת מקורו, לרבות המוטיבציה של שני הצדדים ( ה"רודף" וה"נרדף"), וכן את השקפותיהם הפוליטיות, או המדיניות, את מעשיהם, ואת טיב היחסים ביניהם".
בהתאם ל "מדריך וקווים מנחים להליכים וקריטריונים לקביעת מעמד של פליט" של נציבות האו"ם לפליטים (המשמש כמקור פרשני מנחה, גם אם לא מחייב, בפרשנות מונחים באמנת הפליטים. ר' עע"מ 8870/11 גונזלס נ' משרד הפנים, 25.4.13) :
"80. החזקה בהשקפות מדיניות ( political opinions"", מונח שפירושו גם " דיעות פוליטיות") השונות מאלה של הממשלה אינה כשלעצמה בסיס לבקשת מעמד של פליט, ומגיש הבקשה צריך להוכיח כי יש לו פחד מפני רדיפה בגין ההחזקה בהשקפות כאלה. טענה כזו מניחה מראש כי המבקש מחזיק בהשקפות שהרשויות אינן מוכנות לסבול, השקפות המבקרות את מדיניותן או שיטותיהן. טענה כזו גם מניחה מראש כי השקפות כאלה הגיעו לידיעת הרשויות או שהן מייחסות אותן למגיש הבקשה... 81. בעוד ההגדרה מתייחסת לרדיפה " מטעמי השקפה מדינית" ייתכן שלא תמיד ניתן יהיה לבסס קשר סיבתי בין ההשקפה שבוטאה לבין הצעדים הקשורים בכך שמהם סבל המבקש או שמהם הוא חושש. רק לעתים נדירות יתבססו צעדים כאלה במפורש על " השקפה". בדרך כלל, צעדים כאלה לובשים צורה של אמצעי ענישה על מעשים פליליים כביכול נגד השלטון. לפיכך, יהיה זה הכרחי להוכיח מהי השקפתו המדינית של המבקש, העומדת ביסוד התנהגותו, ולהראות שהיא הובילה או עלולה להוביל לרדיפה שממנה הוא מפחד לטענתו".
(4) בקשת מקלט מדיני מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים:
מטרתה של האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 הִנה להבטיח מקלט למי שמוגדר "פליט" על-פי הקריטריונים שנקבעו בה, דהיינו – אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף על-רקע אחד מחמישה טעמים – גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת; ואשר איננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך מחמת הפחד האמור. לפיכך, המדינות החתומות על האמנה התחייבו שלא לגרש או להחזיר פליט אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה, בשל אחד מחמשת האדנים האמורים (עת"מ (י-ם) 31600-03-11 צ'יקה קווין אוקפור נ' משרד הפנים (19.9.11)).
כבר נפסק, לאור עקרונות האמנה והאמור בה, כי לשם הוכחת זכאות למקלט מדיני, אין די בהצגת חשש סובייקטיבי לרדיפה מהטעמים האמורים, המבוסס על הערכה עצמית גרידא של המבקש מקלט, וכי על-מנת להכיר במבקש כפליט, יש להיסמך על נתונים אובייקטיביים (עת"מ 31600-03-11 בעניין צי'קה קווין, לעיל; עת"מ (ת"א) 2028/05 זנבק באלכה נ' משרד הפנים, 8.2.06).
עם-זאת, האמנה אינה מסדירה את מדיניות בדיקת זכאותו של אדם למעמד של פליט באופן סדור, כך שבפועל מנגנון זה מיושם באופן שונה במדינות שונות בעולם.
(5) נוהל הטיפול בבקשה למקלט מדיני:
נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, קובע בסעיף ההגדרות שלו כדלקמן:
"'הועדה'- ועדה מייעצת לענייני פליטים לשר הפנים או למי שהוסמך על ידו, שהרכבה:
שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי, שאינו עובד מדינה, ואשר ימונה ע"י שר הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים – יו"ר;
נציג משרד המשפטים – חבר;
נציג משרד החוץ – חבר;
נציג רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים – חבר."
עולה, אפוא, מהגדרה זו, כי הרכב הוועדה המייעצת כולל יושב ראש, שאיננו עובד מדינה, ושלושה חברים נוספים, שהם עובדי מדינה. אשר לתפקיד יו"ר הוועדה, מציב הנוהל שתי דרישות סף – עליו להיות שופט בדימוס, או מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי; והוא איננו עובד מדינה. כן מורה הנוהל, לגבי אופן המינוי, כי זה ייעשה על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים.
אשר למסגרת המשפטית החולשת על מינויו של יו"ר הוועדה המייעצת, ראוי לציין, כי משאין מדובר במינוי של אדם שהוא "עובד מדינה", הרי שמינוי זה אינו כפוף לחוק שירות המדינה (מינויים), על ההשלכות הנובעות מכך בהקשר לחובת המכרזים.
יחד עם זאת, כפוף מינויו של יו"ר הוועדה המייעצת להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1502 מיום 13.1.2003, שעניינה "מינוי והרכב ועדות ציבוריות מייעצות ודרכי פעולתן". לפי הנחיה זו, "במסגרת סמכותו של שר המופקד על תחומי פעולה, נדרש הוא לעתים להתייעץ עם מומחים ועם נציגים מן הציבור.
לשם כך נוהגים שרים להקים ועדות ציבוריות, הכוללות מומחים, על מנת שיבחנו סוגיות ובעיות שונות ויגישו המלצותיהן". לאור אופיין המיוחד של הוועדות הציבוריות האמורות, מתווה ההנחיה את הדרך למינוי חברים בוועדה, ובין היתר מורה כי "בדיקת המינויים לוועדה המייעצת תעשה על פי כללי המשפט הציבורי, כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה". באופן זה, מתייחסת ההנחיה לצורך בבחינת קיומן של זיקות פוליטיות וניגודי עניינים, בקרב המועמדים לחברות בוועדה, ואשר לקביעת הרכב הוועדה, יש לבחור בהרכב ש"יאפשר לשקול ולאזן בין כלל השיקולים הכרוכים בהפעלת הסמכות בקביעת המדיניות בתחום מסוים".
כמו כן, כפוף מינויים של חברי וועדה ציבורית כאמור, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1500 מיום 23.6.1999, שכותרתה "בדיקת מינויים על ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה" (להלן: הנחיה 1.1500). בבסיס הנחיה זו עומדת הגישה, לפיה "על כל מינוי שאינו מתבצע בהליך תחרותי (מכרז או מעין מכרז) לעבור תהליך של בדיקה מקדמית, כאשר הגורם המבצע את הבדיקה משתנה לפי סוג המינוי". הצורך בבדיקה המקדמית האמורה, כמו גם נושאי הבדיקה, פורטו בסעיף א.3. להנחיה 1.1500, אשר מורה כדלקמן:
"הבדיקה המקדמית נועדה לייעץ לגורם הממנה, הממשלה או השר, בדבר התאמתו לתפקיד של המועמד, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת טוהר המידות. על היועץ המשפטי של המשרד לבחון את התאמתו של המועמד לצרכיו המיוחדים של הגוף אליו הוא אמור להתמנות, מבחינת השכלתו, ניסיונו המקצועי, ובהתחשב ביכולתו של המועמד להקדיש את הזמן הראוי לתפקיד לו הוא מיועד, וכן לוודא כי המינוי ראוי מבחינת טוהר המידות. בהקשר זה על היועץ המשפטי לבחון, בין השאר, אם המועמד לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין למנותו למשרה הנדונה, וכן לבחון אם המינוי המוצע עלול להעמיד את המועמד בניגוד עניינים עם עיסוקיו האחרים.
בנוסף, על היועץ המשפטי של המשרד לבחון אם למועמד יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר המעורב במינוי או לחבר אחר בממשלה. אין להמליץ על מינוי כאמור, זולת אם נמצא כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתו של הגוף אליו הוא מיועד להתמנות, או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת, בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לאותה כהונה".
ההנחיה האמורה אף קובעת, בסעיפים 5 ו-6 שבה, כי "מועמד לכהונה או לתפקיד, ימלא שאלון הדומה לשאלון האישי למועמד לוועדת איתור בנציבות שירות המדינה, והדברים יאומתו בתצהיר". לאחר מילויו, יימסר השאלון ליועץ המשפטי של המשרד הממנה או של המשרד המציע את המינוי, "והיועץ יחווה את דעתו, על בסיס הנתונים העובדתיים המפורטים בשאלון, ועל רקע המטרות המפורטות לעיל. חוות דעת היועץ המשפטי תימסר לשר". בהמשך, מסדיר סעיף 8 להנחיה את הליך אישור המינוי "במקרה בו מדובר במינוי על-ידי הממשלה או באישורה". במקרה מעין זה, "יגיש השר את המינוי המוצע למזכירות הממשלה, בצירוף השאלון אותו מילא המועמד, ובצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי של המשרד בנוגע למינוי המוצע, המאשרת, בין היתר, שהוכן ונחתם הסדר ניגוד עניינים ביחס למועמד".
(6) בקשה לעיון מחדש בבקשה למקלט מדיני:
עפ"י סעיף 9ב' לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל על הבקשה לעיון מחדש להיות מוגשת במועד וכן לפרט שינוי הנסיבות הרלוונטיות , שאם לא כן הבקשה תימחק על הסף.
סעיף 9ב' לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל הקובע כך:
"בקשה לעיון מחדש, אשר לא תוגש במועד או אשר לא תכלול פירוט של שינוי הנסיבות רלוונטיות להחלטה, תימחק על הסף והחלטה על כך, אשר תהא חתומה על ידי ראש צוות באגף המסתננים ומבקשי מקלט תימסר לידי המבקש במקום הגשת הבקשה וניתן יהיה להרחיקו מישראל".
(7) להלן פסק דין בנושא דחיית בקשה למקלט מדיני:
זוהי עתירה מנהלית בה מבקש העותר להכיר בו כפליט ולהעניק לו רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 בישראל.
העובדות:
1. העותר, אזרח טוגו, יליד 1979, הסתנן לישראל ביום 31.12.07, דרך גבול מצרים.
2. העותר הגיש בקשה למקלט מדיני וביום 23.7.08 נערך לו ראיון על ידי נציבות האו"ם לפליטים.
3. ביום 27.10.08 נעצר העותר ונערך לו שימוע בפני ממונה על ביקורת הגבולות.
בשימוע טען העותר כי הגיש בקשה למקלט מדיני לנציבות האו"ם בשל בעיות פוליטיות בארצו.
באותו יום הוצא נגדו צו הרחקה והוא שוחרר בתנאים.
4. ביום 17.5.09 נדחתה בקשתו של העותר למקלט מדיני וביום 18.5.09 הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת המשיב.
5. ביום 12.8.10 נדחתה על הסף בקשתו של העותר לעיון מחדש.
לטענת המשיב, כתוצאה מטעות, הודע לעותר על דחיית בקשתו רק ביום 21.3.11 והוא התבקש לעזוב את הארץ תוך 7 ימים.
6. ביום 8.8.11 הגיש העותר למשיב בקשה נוספת לעיון מחדש (להלן: "הבקשה הנוספת") וביום 14.8.11 נכתב לו מכתב המציין כי בקשתו הקודמת לעיון נוסף (מיום 18.5.09) נבחנה ביחידת ה-R.S.D ונדחתה על הסף ביום 12.8.10. עוד צויין באותו מכתב כי בהתאם לנוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, מבקש מקלט אשר בקשתו לעיון מחדש לא תכלול פירוט של שינוי הנסיבות הרלוואנטיות להחלטה, עניינו יידחה על הסף.
7. לאור האמור לעיל הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה.
טענות העותר:
8. העותר טוען כי הוא ובני משפחתו היו חברים ופעילים בתנועה אופוזיציונית לשלטון המכהן בטוגו.
במהלך תקופת ההתקוממות מול השלטון במאבק לדמוקרטיה לקחו העותר ובני משפחתו חלק פעיל בהפגנות לרבות גיוס קולות והדרכת בוחרים כיצד להצביע, תליית כרזות ופרסומים מטעם המפלגה, אירוח חוגי בית למען המפלגה, הכל כמפורט בעתירה.
9. העותר טוען כי בעקבות פעולות אביו כנגד מפלגת השלטון פרצו שני חמושים המזוהים עם מפלגת ה- RPT לבית המשפחה, אביו של העותר נורה בראשו והעותר, שהיה עד לרצח, הצליח להימלט מידי החמושים לאחר שהוכה על ידם קשות.
לטענתו, כוחות מזוינים שרפו את בית משפחתו.
10. העותר טוען כי בעקבות האירועים חשש לחייו וברח מטוגו מפני המליציות המבקשות להרגו.
עוד טען כי ברח לבנין ולאחר מכן ללוב, ומשום שחשש כי ייעצר ויגורש לטוגו הגיע לישראל כדי לבקש בה מקלט.
11. העותר טוען כי על אף החזות הדמוקרטית עדיין קיימות בטוגו פרקטיקות של דיכוי כוחות אופוזיציה ומתנגדים פוליטיים על ידי הרג בלתי חוקי, עינויים, אלימות והתעללות קשה.
12. העותר חושש כי אם יחזור לטוגו ייעצר בגין פעילותו הפוליטית, מבלי שניתן יהיה להבטיח כי יעמוד למשפט הוגן ותנאי כליאה נאותים, וקיים חשש לחייו בשל היותו פעיל באופוזיציה בזמן ההתקוממות האזרחית בתקופת הבחירות בשנת 2005, ובשל היותו עד ראייה לאלימות והרג בזמן המהומות.
13. העותר מוסיף כי במסמכים שצורפו לבקשתו הנוספת לעיון מחדש צויין כי מאחר והשלטון לו התנגד העותר עדיין מכהן, הוא מצוי בסכנת חיים.
ממכתב של דודו עולה כי גם היום מנסים כוחות הביטחון לדלות פרטים אודות מקום הימצאו של העותר.
14. העותר מדגיש כי בהתאם לאמנת הפליטים אין לגרשו למקום בו נשקפת סכנה לחייו, הוא עומד בתנאים הקבועים באמנת הפליטים לצורך ההכרה כפליט משום שהרדיפה היא על רקע השתייכותו הפוליטית והתנגדותו לשלטון.
לטענת העותר הוא הצליח להוכיח ברמה הנדרשת פחד מבוסס היטב מרדיפה.
15. העותר מוסיף כי נפלו פגמים בהתנהלות המשיב כדלקמן:
א. השימוע שנערך לו התקיים בהיעדר ייצוג מטעמו.
ב. דחיית בקשתו למקלט על רקע אי דיוקים היא בלתי סבירה משום שיש לבחון אותה על רקע הנסיבות הקשות של האירועים והשפעתם על מצבו הנפשי של העותר.
ג. העותר לא מימש את זכות העיון המוקנית לו לפי חוק חופש המידע מאחר ולא התאפשרה לו גישה לכל החומר עליו התבססה ההחלטה הדוחה את בקשתו למקלט.
בכך נפגמה גם אפשרותו להשיג על ההחלטה.
ד. החלטת המשיב אינה מקיימת את דרישת הסבירות, היא שרירותית ודינה להתבטל.
16. העותר טוען כי על בית המשפט להתערב בהחלטת המשיב, במיוחד בשל העובדה כי מדובר בעניין שהשלכתו היא הרת גורל על חייו.
טענות המשיב:
17. המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי.
החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר למקלט מדיני נמסרה לעותר עוד במרץ 2011 והעתירה הוגשה רק ביום 13.9.11, חצי שנה לאחר מכן.
18. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות גם משום שהעותר אינו נקי כפיים.
העותר שינה את גרסתו פעמים רבות, ליטש את סיפורו ויצר גרסה חדשה בעתירה.
העותר נמנע מלציין בעתירה כי לא ביקש מקלט במדינות בהן ביקר בדרכו לישראל, ונמנע מלציין כי אחיו נותר בבנין.
העותר מצרף לעתירה העתק מכתב הנחזה להיות מארגון CACIT כאשר סמל הארגון הרשמי אינו תואם את הסמל על גבי המכתב שצירף.
העתק צו המעצר התלוי ועומד, לכאורה, כנגד העותר תמוה משום שהוצא לאחר 4 שנים ממועד היעלמותו של העותר, וכן משום שצווי המעצר אינם מפורסמים לציבור.
19. עוד טוען המשיב כי בני משפחתו של העותר ממשיכים להתגורר בטוגו מבלי שאירע להם דבר.
20. המשיב טוען כי העותר אינו עונה על הקריטריונים שנקבעו באמנת הפליטים.
טענותיו של העותר נטענו ללא כל בסיס ממשי ובראיון שנערך לו אין כל אזכור למעורבותו בפעולות המפלגה.
מדבריו של העותר עולה כי הסיבה לחשש לחייו איננה השתתפות במהומות או השתייכות פוליטית אלא בשל העובדה כי רוצחי אביו ידעו כי העותר ינקום את דמו של אביו.
21. המשיב מוסיף כי בקשתו של העותר נבחנה לעומק 3 פעמים וההחלטות לדחות את בקשתו הן סבירות.
22. המסמכים שצירף העותר אינם מקוריים ולא ניתן לבדוק את אמינותם.
אי לכך אין במסמכים אלה כדי לסייע לעותר לפתוח את תיקו מחדש או לתמוך בגרסתו.
המשיב מדגיש כי גרסת העותר מלאת סתירות והוא לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש כדי לזכות במקלט מדיני בישראל.
23. המשיב מוסיף כי הראיון נערך לעותר ע"י נציבות האו"ם לפליטים ובהתאם לנהלים לא קיימת חובת ייצוג למבקש מקלט.
24. המשיב טוען כי הפעיל את שיקול דעתו באופן סביר וראוי, מכלול העובדות והנתונים נשקלו לעומק וההחלטה שהתקבלה היא ראויה ומתבקשת בנסיבות העניין.
בית משפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות ואינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות אשר בידה הסמכות, המומחיות והניסיון.
דיון:
25. המשיב העלה טענת שיהוי כנגד הגשת העתירה.
עניינה של העתירה הוא בקשה לקבלת מקלט מדיני בטענה של סכנת חיים הנשקפת לעותר אם יחזור לארצו.
על אף שמדובר בשיהוי של מספר חודשים, לא מצאתי בטענת השיהוי כדי לבסס דחייה על הסף של העתירה, בנסיבות שבפנינו.
26. העותר ברח מטוגו, עבר דרך בנין ושהה שנתיים בלוב עובר להגעתו לישראל אולם לא ביקש מקלט ממדינות אלה ואף לא הוכיח, ולו לכאורה, מה היה מצבן הפוליטי או המדיני, ומדוע לא יכול היה לבקש שם מקלט מדיני.
העותר גם לא פנה לשלטונות במדינתו כדי לבקש הגנה.
העותר טוען כי ביום הרצח, כאשר נאלץ לברוח מטוגו, לקח עימו את אחיו הקטן. העותר הותיר את אחיו הצעיר בבנין ובחר לעזוב את המקום ולהסתנן לישראל.
משפחתו של העותר ממשיכה להתגורר בטוגו, המקום ממנו ברח, בלא שאירע להם דבר ומבלי שהעותר טוען כי נשקפת סכנה לחייהם.
לטענתו נותק כל קשר עם משפחתו והוא אינו יודע מה עלה בגורלם של אחיו הנוספים ואחותו.
עובדות אלה תומכות בעמדת המשיב.
27. בקשתו הראשונה של העותר למקלט נדחתה ביום 17.5.09.
העותר הגיש ביום 18.5.09 בקשה לעיון מחדש.
מטיעוני המשיב, הנתמכים גם בטופס הערכת ערעור, עולה כי הבקשה לעיון מחדש הוגשה על ידי העותר על גבי עמוד אחד, בכתב יד בשפה הצרפתית, כשלבקשה זו לא צורפו כל נספחים.
טיעון זה של המשיב לא נסתר ומשום כך ניתן לקבוע כי הבקשה לעיון מחדש הוגשה בכתב יד ללא כל נספחים.
28. ביום 21.3.11 נדחתה בקשתו של העותר לעיון מחדש משום שהעותר לא הציג כל מידע חדש רלוואנטי שיוכל לבסס את בקשתו.
29. ביום 8.8.11 הגיש העותר, כאמור, בקשה נוספת לעיון מחדש, היא הבקשה הנוספת.
בתשובה לבקשה זו השיב המשיב לעותר כי הוגשה על ידו קודם לכן בקשה לעיון נוסף, אשר נדחתה משום שבהתאם לנוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני תידחה בקשה לעיון נוסף על הסף, אם איננה מכילה פירוט של שינוי נסיבות.
30. העותר טוען לפגמים בהתנהלות המשיב משום שלא התאפשר לו ייצוג ע"י עו"ד ומשום שבקשתו הנוספת לעיון מחדש בבקשתו הראשונה למקלט לא נבחנה כנדרש.
31. לא מצאתי לקבל את טענתו של העותר בעניין ייצוג במהלך הראיון.
בהתאם לנוהל לא קיימת חובת ייצוג למבקשי מקלט ולעותר נערך ראיון עומק מלא, המדבר בעד עצמו.
32. גם החלטת המשיב בעניין הבקשה הראשונה לעיון מחדש בדין יסודה.
העותר לא צירף כל מסמכים או נתונים רלוואנטים חדשים ומשום כך לא מצאתי פגם בהחלטת המשיב מיום 21.3.11 לפיו נדחתה בקשתו לעיון מחדש.
33. העותר ביקש מהמשיב מקלט מדיני ולטענתו הוא עומד בתנאי אמנת הפליטים בהיותו פליט בשל השתייכות פוליטית.
המשיב דוחה טענות אלה של העותר וטוען כי הוא אינו עומד בתנאים הנדרשים להכרה בו כפליט.
לאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום לדון, במסגרת עתירה זו, במחלוקת מהותית זו של הצדדים.
34. העותר הגיש, כאמור, בקשה נוספת לעיון מחדש ביום 8.8.11.
לבקשה זו צירף העותר מסמכים חדשים כדלקמן:
א. מסמך אשר, על פי הנטען, הוא צו מעצר התלוי ועומד כנגד העותר
(נספח 4 לעתירה).
ב. העתק מכתב אשר, על פי טענת העותר, הוא מעמותה בשם CACIT
הקובע כי לעותר נשקפת סכנה בטוגו וממליץ כי הוא יוכר כפליט עד אשר ייפסק החשש לחייו (נספח 5 לעתירה).
ג. מכתבים, תצהיר וכתבה, כמפורט בנספחים 6,7,8 לעתירה.
35. אני ערה לטענת המשיב לפיה הגיש העותר בקשה לעיון מחדש ובקשתו נדחתה
ומשום כך אין עוד מקום לדון בבקשה נוספת לעיון מחדש.
יחד עם זה אני סבורה כי מסמכים אלה, לפחות בחלקם, מצדיקים בדיקה מעמיקה והחלטה נוספת מטעם המשיב בענינם ובענין השלכתם על בקשת העותר למעמד של פליט.
המשיב אמנם התייחס למסמכים אלה בתגובתו לעתירה אולם אין לקבל טיעונים אליה בתגובה לעתירה מבלי שהם נבדקו, נדונו וניתנה לגביהם החלטה ע"י המשיב.
36. אשר על כן אני מורה למשיב לדון עניינית ולגופו של עניין בבקשת העותר לעיון מחדש אשר הוגשה ביום 8.8.11.
נראה כי עלול להתעורר לעותר קושי בהוכחת טענותיו אם לא יציג למשיב מסמכים מקוריים.
אי לכך אני מורה למשיב שלא לדון בבקשתו של העותר לעיון מחדש עד תום התקופה של 60 ימים מהיום, כדי לאפשר לעותר להשיג ולהמציא למשיב את המסמכים המקוריים.