חיפוש מתקדם
קטגוריה

תחומים ראשיים

התפטרות גבר לאחר לידה | דמי לידה לגבר

מה הדין בנושא התפטרות גבר לאחר לידה לצורך טיפול בילד ?

סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים הוא בעל תכלית סוציאלית, ונועד ליצור תנאים לעובד בהם יוכל העובד להקדיש את זמנו לטיפול בילד מבלי שיפסיד את פיצויי הפיטורים (עד"מ(ארצי) 300022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ).

שני תנאים מצטברים צריך שיתמלאו על-מנת שתקום זכאותו לפיצויי פיטורים מכוחו. האחד - לידה, והשני מטרת ההתפטרות - טיפול בילד. מקום בו עובד מתפטר ממקום עבודתו ומתחיל לעבוד במקום עבודה אחר, די שיוכיח כי תנאי העבודה במקום החדש היו נוחים יותר לטיפול בילד, לרבות שעות עבודה מצומצמות באופן משמעותי מאלה הנהוגות במקום העבודה הקודם, על מנת שתקום לו זכאות לפיצויי פיטורים. בנסיבות אלה נקבע כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה משמעותית עם הילד תוך טיפול בו (ראה לעניין זה פס"ד דינה חבה).

מועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, הוא מועד ההתפטרות. לא די בעצם ההתפטרות בסמוך ללידה כדי שזו תיראה כפיטורים, אלא צריך להראות שההתפטרות הנה למטרה מוגדרת של טיפול בילד.

נטל הראיה מוטל על העובד כי אכן התפטר על מנת לטפל בילד, אולם כאשר העובד מתפטר לאחר לידה, קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד) כי התפטרותו סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד (ראו לעניין זה עניין אורלי חזן; יצחק לובוצקי, "סיום יחסי עבודה" הוצאת ניצן מהדורת 2004 (פרק 11).

להלן תקציר פסק דין בנושא התפטרות גבר לאחר לידה:

לטענת התובע, לאחר בקשתו, בסוף אוגוסט 2011, לסיים את עבודתו אצל הנתבעים עקב הצורך לסייע בטיפול בילדיו התאומים אשר נולדו ביום 13.01.11. הצדדים הגיעו להסכמה משותפת כי התובע יסיים את העסקתו ביום 1.10.11 ויקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו, לרבות פיצויי פיטורים עקב "התפטרות הורה" כאמור בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

התובע פנה אל הנתבעים שוב ביום 4.12.11 באמצעות בא כוחו, בדרישה לתשלום מלוא זכויותיו. משלא קיבל מענה הגיש את תביעתו שבכותרת לקבלת הסעדים הבאים:

א.      פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין אין מתן הודעה בכתב לעובד על תנאי עבודתו, בניגוד לחוק הודעה לעובד.

ב.       פיצויי פיטורים בסך של 27,500 ₪, בהתאם לסעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ולתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד- 1964;

ג.        גמול בגין עבודה בשעות נוספות והפרשי שכר בסך 17,532 ₪. לטענתו, עבד התובע במשך 4 ימים בכל שבוע כשבימים שני-שלישי עבד לטענתו משעה 9:00 ועד השעה 17:00 ובימים רביעי וחמישי משעה 9:00 ועד 19:00;

עוד טען בהקשר זה כי לפני חגים (ראש השנה, סוכות, פורים ופסח), נהג לעבוד 5 ימים בשבוע ואף נאלץ לעבוד שעות נוספות רבות. בימים אלו, טען, עבד לפחות 7 שעות נוספות ביום באופן בו היה מתחיל את יום העבודה בשעה 8:00 עד לשעה 24:00, כאשר, הפסקה, ככל שניתנה הייתה לכל היותר למשך חצי שעה בכל היום. בגין רכיב זה דרש גמול בסך של 62,384 ₪.

התובע עתר בנוסף לתשלום שכר בגין היום החמישי בשבוע שעבד (בנוסף על 4 הימים שסוכמו) בסך של 9,984 ₪.

סה"כ בגין עבודה בשעות נוספות, העמיד התובע את תביעתו על סך של 89,900 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה

בית הדין לעבודה פסק כי העובד לא התפטר בסמוך ללידה, אלא בסמוך לסיום זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 לחוק פיצוי פיטורים, דהיינו בסמוך לסיום תקופת הזכאות בת ה- 9 החודשים. זאת ועוד, התובע החל מקום עבודה חדש תוך פחות מחודש ממועד סיום עבודתו אצל הנתבעים – ואף נמנע מלציין זאת בכתב תביעתו.

זאת ועוד, עיון במסכת העובדות מביאה אותנו למסקנה כי התובע לא באמת הפחית משמעותית את היקף המשרה במעבר לעבוד בסופר "אושר עד", כך שמשרתו החדשה אינה מהווה שינוי משמעותי ממשרתו בשירות הנתבעים. ודוק, בעוד שאצל הנתבעים, בשעות עבודה "רגילות" עבד בימים שני עד חמישי, 4 פעמים בשבוע, כ- 8 שעות ביום, הרי שגם בעבודתו החדשה עבד 8 שעות ביום. התובע לא ציין כמה ימים בשבוע עבד ב"אושר עד", ואף לא הציג דפי נוכחות להוכחת טענתו כי אכן עובד בהיקף משרה נמוך משמעותית ביחס למסגרת עבודתו אצל הנתבעים.

להלן פסק דין בנושא חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה:

לפני תביעה לתשלום דמי לידה לגבר, לפי סעיף 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי, לאחר שתביעת התובע לנתבע נדחתה בטענה כי אשתו, הגב' אהובה , לא שבה לעבודתה במהלך התקופה בגינה הוא תובע דמי לידה.

אלו העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

אשתו של התובע, הגב' אהובה , עובדת כגננת לחינוך מיוחד במשרד החינוך.

ביום 22.5.05 ילדה הגב' אהובה ויצאה לחופשת לידה.

ביום 27.6.05 הגישו התובע ואשתו תביעה לתשלום דמי לידה. התובע הגיש תביעתו לתשלום דמי לידה לגבר לתקופה 3.7.05 - 13.8.05 (נ/1) שהיא המחצית השניה של חופשת הלידה של אשתו.

תביעתו של התובע לתשלום דמי לידה נדחתה כאמור ולאשתו שולמו דמי לידה מלאים עבור 84 ימים.

לטענת התובע אשתו חזרה לעבודתה כבר ביום 3.7.05, שכן במהלך התקופה 3.7.05 - 31.8.05 עסקה בהכנת מערכי שיעור לקראת שנת הלימודים.

לטענת הנתבע אשתו של התובע לא שבה לעבודתה ביום 3.7.05 הואיל ובמועד זה החל "החופש הגדול" והיא שבה לעבודתה רק ביום 1.9.05.

מטעם התובע העיד הוא עצמו ואשתו, הגב' אהובה .

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני החלטתי כי אין מנוס מדחיית התביעה וזאת מהנימוקים כדלהלן:

בתצהירה טענה הגב' אהובה , כי החל מ - 3.7.05 עבדה בהכנת מערכי שיעור לקראת השנה הבאה, כמצופה מגננת בחינוך המיוחד וכך גם כתבה במכתבה לנתבע מיום 19.3.06 (ת/1).

עם זאת, בהודעתה לחוקר הנתבע, מיום 17.11.05 מסרה התובעת כך:

"ש. האם בגן בו את עובדת חזרת לעבודה ביום - 1/7/05?

לא חזרתי לעבוד. חזרתי רק ב - 1/9/05.

...

בגנים בחינוך מיוחד למעשה בחודש יולי יש פעילות למשך חודש ימים ויש בגן גננות. האם חזרת לעבודה בתחילת חודש יולי עד תחילת חודש 8/05?

לא חזרתי לעבודה. החלטתי להאריך את החופשה שלי החל מ - 1/7/05.

האם עבדת בשנים הקודמות בחודש 7/05?

בחלק מהמקרים כן תלוי בהחלטה שלי. בחודש יולי הגן פועל 5 ימים בשבוע במקום 6 ימים.

האם בשנה הקודמת עבדת בחודש יולי 2005?

אני חושבת שעבדתי בשעה שעברה בחודש יולי 2004 אבל עד כמה שאני זוכרת עבדתי פעמיים בשבוע.

...

מדוע לא חזרת לעבודה בחודש יולי 2005 (הפסקת את חופשת הלידה)?

אני רוצה לציין שכל תהליך הלידה הזה היה כזה הבן הקטן שנולד ב - 22/5/05 נולד על פי החלטה שלנו בעקבות אסון שקרה לנו. היתה לנו בת בגיל 17.5 שנפטרה לפני 3 שנים לערך. עקב כך החלטנו להביא ילד נוסף למרות גילי (אני בת 48). ניכנסתי להריון והלידה עברה בצורה קשה, עד כדי כך שהייתי חייבת לעבור ניתוח נוסף היות ובניתוח הלידה הראשון השאירו חלק משמעותי מהשיליה וזה גרם לי לבעיות רפואיות קשות. בנוסף מצבי הנפשי לא היה "טוב" מבחינה רגשית הכל היה בעוצמות מאד גבוהות. לכן הרגשתי שאני זקוקה לתמיכה בבית. לא חזרתי לעבודה וביקשתי מבעלי שיצא לחופשה וישאר יחד איתי בבית. בעלי נשאר איתי כל חופשת הלידה. לא עבד בכלל... אני לא תפקדתי נאלצתי להגיע לטיפולים ובדיקות רפואיות ובעלי שנשאר בחופשה כל כולו היה בטיפול בילד.

מתי חזרת לעבודה?

ת. ב - 1/9/05. למעשה עד היום בעלי מטפל בילד בשעות שאני עובדת והולך לעבודה רק כשאני מגיעה מהעבודה."

גם בהודעה שמסר התובע עצמו לחוקר הנתבע, נשאל "מדוע יצאת לחופשת לידה כאשר אשתך נשארה בבית" והשיב:

"עקב הנסיבות שבודאי שמעת מאהובה רציתי מאד להשאר בבית בחופשת לידה ולעזור כמה שיותר בטיפול בילד וגם להתקשר לתינוק החדש אחרי כל מה שקרה." (נ/2)

מההודעות שמסרו התובע ואשתו לחוקר הנתבע, כמפורט לעיל, עולה איפוא כי אשתו של התובע לא שבה לעבודתה במהלך החודשים 7/05 ו -8/05 אלא כי התובע היה מעוניין לתמוך באשתו, פיסית ונפשית ולעזור לה בטיפול בתינוק.

רק בחודש 3/06, לאחר שהנתבע הודיע לתובע על דחיית תביעתו לדמי לידה, העלתה הגב' אהובה לראשונה את הגרסה, כי בתקופה 3.7.05 - 31.8.05 עסקה בהכנת חומר לימודי ומערכי שיעור לקראת שנת הלימודים הבאה (ת/1 מיום 19.3.06).

זכאותו של גבר לדמי לידה נקבעה בסעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, הקובע:

"עובד שאשתו ילדה, יתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה:

(א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה;

(ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקה משנה (א)."

בעב"ל 1337/00 המוסד לביטוח לאומי נ' הורוביץ (מיום 10.10.02) קבע כב' השופט פליטמן, בין היתר:

"לאור תכליתה של חופשת הלידה כמבואר לעיל ומתוך ראיית טובת הילד והחשיבות שבימיו הראשונים יזכה לטיפולה של האם, מסורה זכות ראשונים לחופשת הלידה לאישה העובדת ואילו הסבתה של חופשת הלידה לבן-הזוג הינה ברירת המחדל שסויגה בסייגים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי.

...

מסקנת הדברים הינה שאם בת הזוג לא שבה לעבודה לאחר ששת השבועות מיום הלידה - אין בן זוגה רשאי לקבל במקומה חופשת לידה ואין היא רשאית לוותר על חופשת הלידה לטובתו, שכן העדיפות הברורה למתן חופשת הלידה ניתנת על-פי חוק עבודת נשים לאור תכליתו לאישה-האם, למען היא תהא זו אשר תטפל ברך הנולד בשלושת החודשים הראשונים לחייו."

מצב בו שני בני הזוג נשארים בבית ומתחלקים ביניהם בטיפול בתינוק, כשבגין אותה תקופה ישולמו לגבר דמי הלידה - עומד בניגוד לתכלית החוק ובכל מקרה ברור מלשון החוק כי עבודה בפועל של האם מהווה תנאי הכרחי לקבלת דמי הלידה לגבר.



חיפוש לפי נושא