מה הדין בסוגיית תאונות עבודה נפילה מגובה ? מה הדין בסוגיית תאונות עבודה נפילה מסולם ? באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים על תאונת עבודה עקב נפילה מסולם ? מי אחראי על תאונות נפילה מסולם בעבודה ?

(1) תאונת עבודה נפילה מגובה מסולם - הקדמה

העבודה על סולם היא מסוכנת, אולם הנפילה ממנו אינה מטילה אחריות אוטומטית על המעביד. הסיכון הכרוך בשימוש בסולם הוא חלק מסיכוני החיים היומיומיים ואין להטיל אחריות אוטומטית על כל נפילה מסולם (משה ויסמן חבות מעבידים 21 (מהדורה ראשונה, 2004) 192). חובת הזהירות המושגית כלפי עובד משתרעת אף על עובד המטפס על סולם במהלך עבודתו וכחלק ממנה. על העובד להראות כי המעביד הפר את חובת הזהירות הרחבה מאוד שלו הכוללת, בין השאר, יצירת סביבת עבודה בטוחה למניעת תאונות נפילה מסולם, אספקת כלי עבודה תקינים ואמצעי הגנה, הדרכות ואכ יפת כללי הזהירות. בנוסף יש להראות קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנפילה מהסולם. "ביצוע העבודה תוך עמידת העובד על סולם, היא הביצוע הרגיל והסביר ... אין אחריותו של מעביד, אחריות מוחלטת ועל התובע להוכיח את רשלנותו ... ולא ניתן להסיק מעצם העובדה שהעובד נפל מהסולם, רשלנות מצד מעבידו" (ע"א 8071/97 בן יאיר נ' לשכת עורכי הדין (23/ 4/98); ע"א 7895/08 קלינה נ' סולמות חגית (31/8/11). מעביד חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובד שעובד בגובה. במובן זה, עליו ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות עבודת בטוחות בעבודה בגובה, וכן לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים. חובה נוספת המוטלת עליו היא החובה לפקח באופן יעיל ורציף אחר נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים בעבודה בגובה על ידי העובדים, להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני סיכונים הכרוכים בביצוע העבודה בגובה. הכל במטרה לאכוף את נהלי הבטיחות.

 

(2) תאונות עבודה עם סולם - מה אומר החוק ?

בתביעות פיצויים נגד המעביד בטענת רשלנות עולות בד"כ שתי טענות מרכזיות - הוראה מצד המעביד לעבוד על סולם לא תקין או בעבודה שאינה מתאימה לכך והעדר פיקוח והדרכה מתאימה. טענות אלו עולות עם הדין ועם ההלכות המשפטיות בנוגע לחובותיו של המעביד ועם הוראות תקנות עבודה בגובה ש מתייחסות לעבודה על סולם ואוסרות, בין השאר, ביצוע עבודות ממושכות או מאומצות או שמחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל (תקנה 24) ומחייבות חבישת כובע מגן ונעילת נעליים עם סוליות נגד החלקה (תקנה 23).

 

(3) תאונת עבודה נפילה מסולם - חובת המעביד לבדוק את תקינות הסולמות

ת"א 25201-08-13, התובע עלה על סולם כדי לבדוק נזילת אוויר. כשעדיין עמד על הסולם נקרעו הרצועות המחזיקות את שני צידי הסולם. הסולם נפתח והוא נפל. בית המשפט ציין כי במקרה זה חובת זהירות קונקרטית מתקיימת שכן מעביד סביר יכול היה לחזות מראש כי שימוש בסולם פגום יכול לגרום לנפילה ולנזק כפי שאירע וצריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות נזק זה. חובתה של המעבידה, כמי שמחזיקה את הרפת ומפעילה אותה, לספק לעובדיה ציוד עבודה תקין. המעביד הפר חובה זו. לא הוכח כי במועד התאונה פעל המעביד על פי נוהל מסודר לבדיקה שיטתית של תקינות ציוד העבודה. אמנם, ניתנה עדות כי במועד הרלבנטי לתאונה נערכה בדיקה תקופתית של כלי העבודה ללא נוהל כתוב, אלא שהמעביד לא פירט באיזה אופן ובאיזו תדירות היא או מי מטעמו בדקו את תקינות הציוד ודאגו לתחזוקתו, אם בכלל, ולא הביאה כל ראיה בעניין. עוד עולה, כי המעביד לא בדק את הסולם ממועד רכישתו – ועד למועד התאונה. המעביד לא בדק את הסולם אף לאחר קרות התאונה, אלא זרק אותו כשבוע-שבועיים לאחר התאונה. בסופו של דבר בית המשפט פסק כי המעביד לא הראה כי הוא נקט באמצעי זהירות והגנה ששימוש בהם יכול היה למנוע או להפחית את הסיכוי להתרחשות הנזק, שהוא בבחינת סיכון בלתי סביר, שהרי בשורה התחתונה – התובע נפל מסולם פגום בעת עבודתו אצלו, על כן, אחראי המעביד לנזקיו של התובע.

 

(4) הסיכון העבודה עם סולמות

הדין מכיר בסיכון המובנה בעבודה עם סולמות, והמחוקק אף דאג לקבוע הוראות בטיחות מגוונות לשימוש בטוח בסולמות במקומות עבודה. כך למשל, כשעובד במוסך טיפס על סולם לגלריה המשמשת כמחסן ובעת שהחל לרדת החליק הסולם והוא נפל, קבע בית-המשפט המחוזי כי: "טיפוס על סולם בגובה של שלושה מטרים, המשמש גישה קבועה למחסן במקום העבודה, שדרכו העובדים נדרשים להגיע אל המחסן ולרדת ממנו, אין דינו כדין פעולה יום-יומית שגרתית. בטיפוס לגובה של שלושה מטרים קיים סיכון אינהרנטי, מעצם העובדה שהעובד מצוי בגובה רב" (ע"א (י-ם) 2522/01 שלם נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 7.4.2002, מפי השופטים גל, דרורי ומזרחי).

 

(5) נפילה מסולם לא יציב

בקרה אחר, שבו אירעה תאונת עבודה כתוצאה מנפילה מסולם שנבנה בצורה מאולתרת ושנתגלה כלא יציב, נפסק: "איני מקבל את טענת המערערת כי בכלי עבודה פשוט ומוכר עסקינן וכל עובד, קל וחומר עובד מנוסה כמשיב 1, צריך היה לדעת כיצד להשתמש בו בביטחה, ומשום כך לא היה צורך בתדרוך. נהפוך הוא. דווקא העובדה כי מדובר בעבודה שגרתית ושימוש בכלי שכיח יכולה להקהות את חושיו של עובד לרבות המנוסה ביותר, ולגרום לכך שלא ישים לב לסכנה הטמונה בכלי (הסולם המאולתר, במקרה דנן)" (ע"א 320/90 מפעלי לוקי לבניה בע"מ נ' מחמוד, ניתן ביום 18.11.1992, מפי השופט ד' לוין).

 

(6) תאונת עבודה נפילה מסולם שנדחתה

בת"א 28048-04-10 הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה כשנפל מסולם. התובע בפירוק תעלות מיזוג בבניין משרדים. במהלך עבודה זו נפל מסולם ונפגע. כתוצאה מהנפילה נחבל בראשו. המחלוקת היתה על העובדות – שכן לתאונה לא היו עדים והתובע טוען שאינו זוכר אותה. התובע טען בחקירתו שאינו זוכר את התאונה. טענה זו לא הופיעה בכתב התביעה, וגם בתצהיר לא נכתב במפורש שאינו זוכר את התאונה והדבר הופיע ברמז בלבד. בחקירתו טען שאינו זוכר את רגע התאונה עצמו אך הוא זוכר את הרגעים שלפי התאונה. בית המשפט ציין כי ידוע לנו שהתובע נפל מסולם אך איננו יודעים מדוע נפל. התובע אמנם אינו זוכר את הנפילה, ואני ער לקשיים שעומדים בפני התובע להוכיח תביעתו, אך הייתה אפשרות להציג גרסה מלאה וקוהרנטית.בנוגע לכל הנסיבות הסובבות אותה, כולל הדרכות, ציוד בטיחות וכיוצא בכך חובות מעביד. חרף זאת מיקד התובע טענותיו בטענה שרגלי הסולם נפתחו ב-180 מעלות. אלא שמדובר בהשערה שאין לה כל אחיזה בראיות, ומשנדחתה נדחתה עמה גם התביעה כולה.

 

(7) תאונת עבודה נפילה מסולם - חובת המעביד להדריך עובדים על סולם

במסגרת חובתו של מעביד לנקוט באמצעי הזהירות באתרי בניה על המעביד לדאוג, בין היתר, לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, להדריך את עובדיו, לספק להם ציוד נאות ולפקח על עבודתם: קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים... מהותם ומידתם של אותם אמצעי זהירות משתנות לאור טיבן, שכיחותו וחומרתו של הסיכון, שהמעביד מודע לו או חייב להיות מודע לו. כך, אם מדובר בסיכונים גלויים לעין, שאינם יוצאי דופן במיוחד, הרי ייתכן שמספיק להזהיר את העובד מפניהם ולהדריך אותו לגבי אופן מניעתם. אם הסיכון חמור יותר או נסתר או בלתי רגיל, הרי במקביל גוברים מידתם, גיוונם ותחכומם של אמצעי הזהירות שמעביד סביר חייב לנקוט. לשון אחר: אמצעי הזהירות הסבירים הינם פונקציה של אופיו יוצא הדופן של הסיכון, של מידת הסיכון ושל מידת הסכנה לשלומו ולבריאותו של העובד, הנובעת מאותו סיכון, אם אכן יתממש. עוד נפסק כי על קבלנים חלה אחריות כלפי סביבת העבודה וכי עליהם לנקוט באמצעי זהירות למניעת פגיעה הן בעובדים והן בכל מי שיימצא בסביבת אתר העבודה. כמו כן, החובה להבטיח שלומם וביטחונם של העובדים חלה הן כלפי עובד שכיר והן כלפי קבלן עצמאי כאחד [ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003), בעמ' 18 ב'; וכן ע"א 1062/15 והבי והבי נ' חאלד כמאל נזאל (10.05.2016), פסקה 10] . אם כן, קבלנים חבים בחובת זהירות מושגית כלפי הסביבה העלולה להיות בסיכון במהלך ביצוע עבודות הבנייה [ראו: רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון (01.09.2009), פסקה 9].

 

(8) תאונת עבודה נפילה מסולם - הגדרת "עבודה מסוכנת"

בענין ע"א (ת"א) 2822/00 רזון נ' חרות בע"מ, התקבל ערעורו של עובד שנפל עם סולם שגובהו כ-1.5 מ', בהיעדר מאחז קרוב. מפסק הדין עולה כי בית המשפט המחוזי מוצא שעבודה המתנהלת כשהעובד מעל לגובה של מטר נתפסת על ידי מחוקק המשנה כמסוכנת: "הדרישה המופיעה בתקנת משנה (א) אקוויוולנטית לדרישה כי תהיה נגישות של הידיים לסולם עצמו, לצורך אחיזה. תקנת משנה (ב) היא תחליף לדרישה זו. יאמר כי התקנה מתייחסת לסולמות בגובה העולה על 2 מטרים, בלבד. אין להשתמש בסולמות אלה באופן שהחלק העליון של הסולם, ממקום הדריכה עד הקצה, יהיו באורך של פחות ממטר. לכן, מקום שגובה הסולם הוא 2 מטרים וסנטימטר אחד, אין לעלות עליו מעבר לגובה של מטר אחד וסנטימטר אחד, בכפוף לתקנת משנה (ב). המסקנה העולה מן האמור היא כי לנגד עיניו של מחוקק המשנה עמדה ההנחה, כי נפילה מגובה של יותר ממטר מסוכנת, ואילו נפילה מגובה של פחות ממטר אינה מסוכנת. בהתאם לכך הוגבלה תחולת התקנה". מלשון התקנות בתחום הבנייה , עולה כי האמצעים שאמור המעסיק לספק לעובד על מנת לאפשר לעובד גישה לעבוד בגובה כלשהו צריכים להיות מתאימים למטרה לה נועדו או לה הם משמשים. כך, בתקנות שצוטטו לעיל, וכך בלשון תקנה 72 לתקנות עבודות בניה היא : "מבצע בניה יספק לאתר סולמות ללא פגם, מחומר מתאים למטרה שלה הוא נועד או לה הוא משמש, בכמות הדרושה". תקנה זו פורשה על ידי בתי המשפט בהרחבה, כך שלא די בכך שהסולם הוא "תקני" או עשוי מחומר מתאים, אלא שגובהו צריך להתאים לביצוע העבודה המבוצעת באמצעותו [ראה להשוואה: ת"א (הקריות) 53274-01-13 לוי נ' עוגן נדל"ן מניב בע"מ ואח' (פורסם; 8.3.15); וכן – ת"א (ראשל"צ) 29250-12-13 מ' י' נ' אלדד מזרחי (פורסם; 11.1.18)].

 

(9) תאונת עבודה נפילה מסולם ללא עדים

בת"א 11381-02-14, בעת שעבד בשירות המעביד בעבודות בנייה, עלה התובע על סולם לצורך פירוק טפסנות בגובה, הסולם זז ממקומו, החליק ונפל וכתוצאה מכך, נפל התובע ונחבל בגופו. התובע טען כי הסולם שסופק לו על ידי מעבידו, היה סולם עץ מאולתר, בגובה 4 מ', רעוע וללא גומיות. בכתב התביעה נטען כי הסולם היה לא תקין ולא בטיחותי ובשל כך ביצוע העבודה עמו היתה בניגוד להוראות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה. לטענתו מחדלי המעביד באי אספקת מקום עבודה בטוח וכלי עבודה בטוחים, הם שגרמו לתאונה. בית המשפט מצא חיזוק לגרסת התובע בעובדה שעובדת נפילתו מסולם במהלך עבודתו באתר העבודה במירון פורטה בטופס בל-250 אשר נחתם על ידי המעביד כאשר ניתן להבחין בטופס כי תיאור התאונה נרשם גם בכתב ידו של המעביד מבלי שהלה סייג כי הדברים נרשמו "על פי דברי התובע" בלבד. לבסוף בית המשפט פסק כי למרות שעדות התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, די בה בכדי להוכיח שהתאונה ארעה כנטען על ידו, עת עשה שימוש בסולם מאולתר הבנוי מקרשים, לצורך הורדת טפסנות בגובה, וכי בעת ביצוע העבודה הסולם זז ממקומו, נפל, והתובע נפל עימו. כמו כן בית המשפט הוסיף כי, אמנם נכון כי התובע לא נפל מהסולם בשל קיום מדרך לא תקין אלא שהסולם עצמו, החליק וגרם לנפילת התובע עימו, אולם למרות זאת בית המשפט מצא בעצם השימוש בסולם מאולתר מעין זה, ללא קיבועו אל הקיר או חיזוקו בדרך כלשהי בעת העמדתו אל הקיר או מתן הוראה להיעזר בפועל נוסף לצורך ביצוע עבודה בגובה , כדי להצביע על התרשלות מצד המעביד.

 

(10) נפילה מסולם של עובד לא מנוסה עקב שיטת עבודה לא בטוחה

התובע, שרברב במקצועו, נדרש ע"י מנהל העבודה לחתוך צינור בקוטר 4 צול בתקרת מבנה, שגובהה היה בין 3 וחצי ל-4 מטרים. לצורך כך סופק לו סולם כפול נפתח, שגובהו 1.8 מ', ללא משטח דריכה בראשו. כאשר סיים לחתוך את הצינור, עזב העובד השני את הסולם על מנת לנתק את המסור מזרם החשמל, ואז רעדו רגלי הסולם, התובע איבד את שיווי משקלו, נפל ונחבל. התובע טען כי באמצע הסולם, הותקן חבל, שמנע פתיחת שתי הכנפיים של הסולם, ובתחתיתו גומיות שנשחקו לגמרי. התובע טען כי בהמנעותה ממתן הוראות בטיחות רלוונטיות, הפרה הנתבעת את החובה החקוקה הקבועה בתקנות הבטיחות בעבודה. הדבר מהווה גם התרשלות שלה כלפי התובע, אשר לא היה מנוסה בביצוע עבודות אינסטלציה בגובה, תוך שימוש בסולם. עוד נפסק כי הנתבעת לא סיפקה לתובע כאמור נעלי עבודה בטיחותיות, אשר ייתכן שהיו מונעות את התרחשות הנזק, או מצמצמות את הפגיעה ברגלו של התובע. בית המשפט פסק כי שיטת העבודה לפיה הונחו התובע והעובד הנוסף לפעול, ביום אירוע התאונה, לא היתה שיטה בטוחה, שכן מצד אחד, הועמד כאמור לרשות התובע סולם שאיננו יציב, ועל כן, גם נדרש העובד הנוסף להחזיק את הסולם, כאשר התובע ניצב עליו, ומצד שני, היות שהמסור לא היה תקין, נדרש כאמור העובד הנוסף לעזוב את הסולם, טרם תחילת עבודת הניסור, ולאחר סיומה. עוד נפסק כי הנתבעת התרשלה, בכך שהעמידה לרשות התובע סולם פגום, כאשר לענין זה קמה לנתבעת חובה "...לנקוט באמצעים לאיתור פגמים, גלויים או נסתרים בסולם, כפי שסביר בנסיבות הענין" (ע"א 7895,8364/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע עבודות חשמל בע"מ ואח' נ' מוחמד יאסין ואח'. הנתבעת הפרה חובה זו. לסיכום נפסק כי התובע לא הודרך כראוי, ולא הונהגה שיטת עבודה בטוחה. המדובר בתובע שהיה עובד זוטר בחברה, ואשר לא היה מנוסה בביצוע עבודות אינסטלציה בגובה, באמצעות סולם. התובע אמנם הבחין כדבריו, שהגומיות בתחתית הסולם היו שחוקות, ואולם, לא היה עליו לצפות, את הנסיבות המיוחדות בהן התרחש הנזק, מה עוד שהעובד הנוסף הונחה להחזיק ברגלי הסולם, כאמצעי בטיחות. בנסיבות האמורות, בית המשפט פסק כי כי אין לייחס לתובע אשם תורם בהתרחשות התאונה.

 

(11) אחריות בעל המקרקעין על תאונת עבודה נפילה מסולם

בת"א 30807-07 בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא כי הבעלות או החזקה במקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים לטובת המבקרים בהם. אין ספק כי הנפגע שנפל מסולם תוך כדי עבודתו היה מבקר במקרקעין. עוד צוין כי חובתו של המחזיק במקרקעין לדאוג לתקינות הסולם נובעת מכך שהמחזיק הוא על-פי רוב בעל היכולת הטובה ביותר לחזות ולמנוע סיכונים הטמונים במקרקעין, וכן לפעול להקטנת סיכונים הנובעים מפעילות המתבצעת במקרקעין. בע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי נפסק כי קיום חובת זהירות מושגית הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומה של אחריות בעוולת הרשלנות. צריכה להתקיים אף חובת זהירות קונקרטית, שקיומה נקבע על-פי מבחן הצפיות. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון האם בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון אדם סביר יכול ו צריך היה לצפות את התרחשות הנזק למי שניזוק בפועל.

 

(12) אחריות "מבצע" בעבודה עם סולמות

"מבצע" מוגדרת בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 כאחד מאלה לפי הענין: (1) קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם; (2) תופש המפעל כמשמעותו בפקודה, המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים; (3) מבצע בניה כהגדרתו בתקנות עבודות בניה, אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים; פרק ה' לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 מסדיר את העבודה בגובה על סולמות: סעיף 20 קובע כי מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא עומד בדרישות התקן הישראלי, ת"י 1847, ומתאים לאופי העבודה המבוצעת; (2) הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום עצמאי, כהגדרתם בתקנות עבודות בניה, ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1139; (3) הוא סולם ניצב תלת-רגלי המיועד לביצוע עבודות חקלאיות על עצים, שגובהו אינו עולה על 3 מטרים, ובלבד שיש לו מבנה טוב, מחוזק מספיק, בלא פגם גלוי, והמרחק בין השלבים בו אינו פחות מ-25 ס"מ ואינו עולה על 30 ס"מ; (4) הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה: (א) אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים; (ב) זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים; סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף; (ג) שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב; (ד) לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים. סעיף 21 קובע כי מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות פרק זה בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה. כו כן, מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם, לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו. מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם; הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן; סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו. סעיף 22 עוסק בגובה הסולם וקובע כי מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון. סעיף 23 שעוסק בשימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם, קובע כי מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: (1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו; (2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת; (3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב; (4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.

 

(13) אופן העמדת סולמות

סעיף 25 הקובע את אופן העמדת סולמות, קובע (א) העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם. (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ-30 ס"מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקו (ג) סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם. (ד) לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון. (ה) לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי. (ו) סולם נסמך, יועמד בשיפועים שבין 1 אפקי ל-4 אנכי, ובין 1 אופקי ל-2 אנכי, (בזוית שבין 65 ל-76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו. (ז) סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המיפתח שלו ייפתח במלואו; לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המיפתח שלו אינו תקין. (ח) בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס"מ לפחות מעל הפתח. (ט) לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח, אלא אם כן ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת. (י) לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו חיונית, ובכל מקרה יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה. (יא) לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם; על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד; העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק"ג. (יב) לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי.

 

(14) הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות

סעיף 26 הקובע הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות, קובע כי מבצע יוודא כי – (1) הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם; (2) הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב של הטיפוס; ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה בהתקיים אחד מאלה: (א) העובד מצויד ברתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו; (ב) העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העליה עליו; צד העליה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה; (3) לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו; (4) לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עליה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו; (5) לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו; (6) בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני מפלסים או שתי דיוטות של משטחי עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, בלי לסכן את המטפס, וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו; (7) לא ייעשה שימוש בסולם שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ-2 קומות, 2 מפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה; (8) עבודת חשמל, לרבות עבודה בקרבת קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור בתקנה 16 תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה; (9) לא תבוצע עבודה בלא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם.

 

(15) חובת המעביד למנוע נפילות מסולם בעבודה

בת"א 55954-05-11 הוגשה תביעה לפי פקודת הנזיקין לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת עבודה. התובע עמד על סולם שירות נמוך ונפל. בית המשפט פסק כי הסיכון של נפילה מסולם, הינו סיכון טבעי ואינהרנטי לעצם פעולת הטיפוס על סולם. על המעביד מוטל הנטל למנוע סיכונים נוספים מעבר לסיכון הטבעי וליצור סביבת עבודה בטוחה.

 

(16) תאונות עבודה נפילה מגובה - מה אומר החוק ?

בתקנות הבניה ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) תשס"ז – 2007 מטילות חובה על מנהל העבודה/מבצע לפקח כי העובד אכן ממלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו כאשר תקנות עבודה בגובה גם קובעות תנאים לביצוע עבודה בגובה והשימוש בציוד הגנה בעת ביצוע עבודה מעין זו. תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) קובעות את התנאים להעסקת עובד בגובה, הדרכה ואימון, אחריות לאספקת ציוד, חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה ושימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה. כמו כן התקנות קובעות הוראות מיוחדות לעבודות ייחודיות בגובה כגון עבודה על גגות, עבודה בקרבת קווי חשמל ועבודה בגובה באמצעות מיתקן הרמה

 

(17) תאונת עבודה נפילה מגובה של עובד חדש שלא עבר הדרכה

בת"א 47890-07-12 הוגשה לבית המשפט תביעה לחייב את הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב נפילה מגובה במהלך עבודתו. התובע טוען, כי עת עלה לגג זרק את המטאטא שהחזיק אל עבר הגג, משך בשתי ידיו את גופו מעלה ולאחור, בפועלו כאמור, ישבנו נחת על אריח זכוכית במשטח המלבני המוזכר, ואולם זה נשבר והתובע נפל מטה חמש קומות. בית המשפט ציין כי אמנם תיאור התובע לעניין אופן נפילתו הוא עדות יחידה של בעל דין, לעניין אחריות המעביד ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק עלה כי יום התרחשות התאונה, היה היום השני לעבודת התובע אצל הנתבעים. אין מחלוקת גם כי התובע לא עבר הדרכה מקצועית-חיצונית כלשהי לפני שהחל לעבוד אצל הנתבעים, הן ביחס לעבודות האיטום בכלל, ובפרט, עבודה במקומות גבוהים או על גגות.

 

(18) אשם תורם בתאונות נפילה מגובה

בע"א 7/65 המוסד לביטוח לאומי נ' שירותי נמל מאוחדים בע"מ, נפסק כי עובד העושה עבודה מסוכנת כגון עבודה בגובה למען מעבידו אינו נותן את דעתו תמיד רק על בטחונו האישי שלו. אין זו ממידת הסבירות לדרוש ממנו שינהג כן, ולבוא אליו בטענה שאילו עשה הכל כדי להישמר לנפשו היתה הסכנה חדלה להיות סכנה. בודאי עליו להיזהר בעבודתו. אבל יש להכיר בכך שדווקא אצל העובד הטוב קיים רצון לעשות את מלאכתו היטב, ולשם כך הוא מוכן אפילו לקבל על עצמו סיכוני גוף. ועוד הכירו בתי המשפט בכך שכרגיל העובד אינו עושה את עבודתו בתנאים המאפשרים לו לשקול בישוב הדעת את הסיכונים לעומת הצורך לעשות את המלאכה, כדרך שאנו עושים לאחר מעשה באווירה השקטה של אולם המשפטים.

 

(19) הגדרת "סולם" בתקנות

הגדרת "סולם" לפי תקנות העבודה בגובה היא: "התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה.". והוראת סעיף 22 לתקנות העבודה בגובה המחייבת "מבצע" עבודות מסוג זה, היא: "22. (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון. (ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.".

 

(20) נפילה מסולם "מתנדנד"

סולם מיטלטל נחשב ככלי עבודה מסוכן, גם כשהסולם עצמו תקין. גם בתי המשפט הדגישו בפסיקתם סכנה זו, המתמקדת בעיקר בכך שהעובד נדרש לבצע עבודה בגובה, כשהוא עומד על גבי סולם, ואין לו נקודת אחיזה כלשהי (ראה ע"א 3843/90 אוחיון נ' מדינת ישראל, שבעקבותיו הלך בית המשפט המחוזי בת"א בע"א 2822/00 רזון נ' חירות בע"מ. בעניין רזון הנ"ל, נדון מקרה בו נפל העובד מן הסולם כאשר תיקן מזגן בגובה של כ- 3 מ' מעל הרצפה, ובית המשפט אמר: "הסיכון לנפילה מסולם הינו פונקציה של מידת יציבותו בלבד. השטח המצומצם של כל שלב בסולם, מונע מהעומד עליו אפשרות לנוע לצדדיו. לכן, יכולתו לשמור על שווי משקל, מותנית באפשרות שידיו תהיינה נגישות לדבר מה יציב שניתן לאחוז בו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהוא מבצע עבודה בגובה, מהסוג שביצע המערער".

 

(21) פסיקה בושא נפילה מסולם בעבודה

על חובת זהירות של מעביד כלפי עובד המטפס על סולם ראו: 1. ע"א 320/90 מפעלי לוקי לבניה נ' גוברין 2. ע"א 8071/95 בן-יאיר נ' לשכת עורכי הדין 3. ע"א 3600/90 ביטון נ' פי-גלילית מסופי נפט וצינורות בע"מ

 

(22) נפילה מסולם בעבודה - אחריות מעביד כלפי עובד המטפס על סולם

בעניין ע"א (מחוזי י-ם) 2522/01 שלם נ' הדר חברה לביטוח בע"מ נקבעו מספר 'כללי אצבע' לגבי אחריות מעביד כלפי עובדו המטפס על סולם: המעביד אינו יוצא ידי חובתו באספקת סולם תקין ורצפה ישרה. בדרך כלל אין צורך להרבות ללמד ולהדריך אדם כיצד להשתמש בסולם, אם כי על המעביד לשנן מפעם לפעם הוראות בטיחות לעובד. לעיתים יש צורך בהדרכה מסוימת גם כאשר הסולם מקובע ומצוי בו מסעד יד, כמו, למשל, למנוע מעובד לרדת עם גבו אל הסולם. יש להביא בחשבון את סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, המחייב התקנת הגנות מיוחדות המיועדות לשמור על העובדים מפני נפילה העולה על שני מטרים. ככל שעל העובד להימצא בגובה רב יותר במהלך העבודה, כך על המעסיק לאחוז ביתר אמצעים מגינים, לשמור עליו מפני נזק אפשרי. נפסק כי טיפוס על סולם בגובה של שלושה מטרים, המשמש גישה קבועה למחסן במקום העבודה, שדרכו העובדים נדרשים להגיע אל המחסן ולרדת ממנו, אין דינו כדין פעולה יומיומית שגרתית וכי בטיפוס כזה קיים סיכון אינהרנטי, מעצם העובדה שהעובד מצוי בגובה רב. על המעביד לדאוג לקיבוע הסולם כראוי, וליתן הוראות להשתמש בסולם רק כאשר שתי רגליו פתוחות ולשימוש רגיל ומקובל.

 

(23) אחריות בעל המקרקעין על נפילה מגובה

בפסיקה נקבע כי זכות זו יוצרת זיקה בין המחזיק במקרקעין לבין הסיכונים שנוצרו במקרקעין, ולאור מבחן הצפיות מטילה עליו חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים במקרקעין. (ראו: ע"א 1068/05 עירית ירושלים נ' מימוני, פסקה 12 לפסק דינו של הנשיא ברק (14.12.2006); ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה, פסקה 8 לפסק דינו של השופט ד' חשין, והאסמכתאות הנזכרות שם (18.2.2007). 29. דוגמא להחלת חובת זהירות מושגית על מי שהינו בעל המוסך בו נפל פחח מסולם השייך אף הוא לבעל המוסך מצויה בענין סידי. באותה פרשה, בה לא דובר תאונת עבודה, נקבעה חובת זהירות מושגית מכוח הבעלות או החזקה במקרקעין, אולם בנסיבות המיוחדות של אותו מקרה נשלל קיומה של חובת זהירות קונקרטית.

 

סיכום

מעביד נדרש לספק סביבת עבודה בטוחה וחובה עליו לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על עובדיו מפני הסיכונים בעבודה עם סולם. בכלל זה עליו לוודא כי הסולם תקין, לספק אמצעי הגנה מתאימים, להנהיג נהלי עבודה בטוחים על סולמות ולתת לעובדיו הנחיות והדרכות בנוגע לסיכונים הכרוכים בעבודה עם סולמות ולדרכים להימנע מהן. עם זאת חובתו של מעביד לשלום עובדים שמשתמשים בסולם במהלך העבודה אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונת נפילות מסולם שאירעו לעובדיו במהלך עבודתם. על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו לפיצויים בגין תאונת עבודה עקב נפילה מגובה. תאונות נפילהנפילה בעבודהנפילהתאונת עבודהנפילה מגובה / מסולם