חיפוש מתקדם
קטגוריה

תחומים ראשיים

אחריות על תאונות בבית הספר | עו"ד רונן פרידמן

מהם כללי הפיקוח למניעת תאונות החלים על בית הספר ?

גישת בית המשפט היא כי על בית הספר חלה חובת זהירות מושגית כלפי תלמידיו. כך נקבע לא אחת בפסיקה.

כתנאי לפתיחת שנת הלימודים בכל מוסד לימודי, מוטלת על משרד החינוך החובה לבדוק ולפקח האם רמת הבטיחות בבית הספר היא נאותה.

בע"א 715/79 גדעון דניאלי נ' אורט ישראל, קובע כב' השופט שמגר את כללי הפיקוח החלים על בית הספר בכל הנוגע לשמירה ואחריות על התנהגות התלמידים הנמצאים במשמורתם:

(1) מידת הפיקוח הדרושה היא פועל יוצא של הנתונים, כגון: גיל הילדים, תנאי השטח, אופי העיסוק והסיכון, הנובע ממנו, וכיוצא באלה.

(2) בעת הפסקה, משחקים וכדומה, בהם נוטים ילדים להשתובבות ואף לפראות, מתחייב, בדרך כלל, פיקוח כללי, אך אם אין נסיבות מיוחדות לאור הנתונים מן הסוג המוזכר בסעיף-קטן (1), אינו מתחייב פיקוח צמוד דווקא, המכסה כל פינה, אלא מספיקה נוכחות בקרבת מקום, כי הידיעה בדבר נוכחות המורה, יש לה, בדרך כלל, השפעה מרסנת, אף אם המורה אינו נראה בכל רגע בכל אתר, אך נמצא, כאמור, בקרבת מקום. בית המשפט ציין בפסיקתו כי בבית ספר חבים חובת זהירות כלפי תלמידי בית הספר גם שעה שנמצאים הם בהפסקה בין השעורים בשטח בית הספר ומחוץ לכתות הלימוד, אחריות זאת מוטלת לפי הנסיבות. (ראו השופט חשין בע.א. 2061/90 פד"י מ"ז(1) עמ' 802).

(3) ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע או תגובה ספונטאנית, שאינה צפויה מראש. במשחקי ספורט, למשל, אין הפיקוח יכול למנוע, בדרך כלל, מעידה בעת ריצה או התנגשות בין מתחרים, הרצים זה בקרבת זה, אם אלו הם תולדה של אופי המשחק ולא של נסיבות או תנאים יוצאי דופן, אותם ניתן לצפות מראש, כדי למנוע את המשחק או את קיום הנסיבות והתנאים האמורים.

(4) כאשר נבחנה שאלת הפיקוח והשפעתה על אירועו של נזק, נבחן נושא זה בשני שלבים: ראשית, נשאלת השאלה, אם היה פיקוח נאות, וכאשר התשובה שלילית, אם יש ליחס את הנזק שנגרם להעדרו של הפיקוח".

חובת הזהירות של בית הספר כלפי התלמידים:

השאלות במסגרת תביעות בגין אחריות על תאונות בבית הספר הן: האם לבית הספר חובת זהירות קונקרטית כלפי תלמידו במקרה הספציפי הזה, האם הופרה חובה זו, והאם קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען.

סיכום ממצה לבחינת קיום תנאי הסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בכל הקשור לאחריות מחנך ו/או בית ספר כלפי תלמיד ניתן למצוא בת"א (מחוזי ב"ש) 3001-09 א' ח' ס' נ' מדינת ישראל משרד החינוך (03.05.2013).

חובת הזהירות של בית הספר כלפי תלמידו היא חובה מוגברת, ובתי המשפט השוו חובת ההשגחה של מורה או מוסד חינוכי כלפי תלמידו לחובת ההשגחה של הורים (ראו: ע"א 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל ואח').

בענייו מרצלי נדון כבר נושא הסיכון לפציעת תלמיד קטין בהפסקה, ונקבע שמדובר בסיכון מוגבר, שכן בהיות התלמידים בחבורה, באופן טבעי היציאה אל החופש משחררת לחצים (עניין מרצלי הנ"ל, עמ' 812). עוד נקבע כי ביציאה לחופש הילדים נוטים לשובבות ואף לפראות (ע"א 310/89 אליהו כהן נ' מאיר לנטוש), ובהימצא הילדים בחבורה, ככל שיגדל מספרם כך ניתן לצפות לסיכון גבוה יותר ( עניין מרצלי הנ"ל עמ' 812), ולפיכך חובת הזהירות של המורה או המוסד החינוכי גדולה יותר כאשר הילדים נמצאים בחצר בית הספר מאשר כאשר התלמידים נמצאים בכיתה ( עניין מרצלי, עמ' 813).

עם זאת, חובה מוגברת אינה אחריות מוחלטת, ויש לבחון מה נעשה בבית הספר על מנת למנוע סיכונים צפויים, והאם קיימת התרשלות שהוכחה.

יש לציין כי בית המשפט העליון קבע את החובה לפקח על תלמידים בהיותם בחצר בית הספר, ובפסיקתו נקבע כי מוטלת על מנהל בית הספר האחריות המנהלית לקבוע את סדרי הפיקוח (עניין אליהו הנ"ל, עמ' 405). עוד נקבע כי במהלך משחקים וכיוצא באלה אירועים בהם לא נוטים ילדים להשתובבות או לפראות, לא מתחייב פיקוח צמוד המכסה כל פינה, אלא מספיקה נוכחות בקרבת מקום, זאת מן הטעם הפשרה לפיו עצם הידיעה בדבר נוכחות המורה יש לה בדרך כלל השפעה מרסנת, אף אם המורה לא נראה בכל רגע בכל אתר, אך נמצא בקרבת מקום ( עניין אליהו הנ"ל, עמ' 403).

יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות או בנסיבות שאינן רגילות כגון כאשר מדובר בקטני קטנים, שסכנת היפגעותם גדולה במיוחד, או כאשר הפעילות בה עסוקים התלמידים כרוכה בסיכונים אופייניים מיוחדים, נדרש פיקוח צמוד ( דנ"א 2571/94 עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ. גולן חפצדי (12.06.1996). עוד נקבע כי גם אם הופרה חובת הפיקוח, על בית המשפט לבחון אם היה בקיום חובת הפיקוח כדי למנוע את התאונה. לפיכך נזקים הנגרמים במהלך תאונות המתרחשות כהרף עין והפיקוח לא יכול היה למנוע אותן, לא יחוב בגינם המורה או המוסד החינוכי בנזיקין ( ראו ע"א 635/70 יעקב מנדלסון נ' יעקב קפלן ואח').

האם למורים יש חסינות מפני תביעות ?

פקודת הנזיקין (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005, אינה יכולה "לסייע" למורה. בגדרו של תיקון 10 נתווסף סעיף 7א לפקודה המעניק חסינות לעובדי ציבור, לרבות לעובדי רשויות מקומיות: "לא תוגש תובענה נגד עובד הציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין". תפקיד שלטוני מוגדר בסעיף 7 כ"תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה". פעילותו של המורה בשיעור ספורט אינה בגדר מילוי תפקיד שלטוני, כך שלא חלה על המורה החסינות של עובד ציבור.

חובת הזהירות של המורים כלפי התלמידים:

הלכה פסוקה היא כי המורים ובתי הספר חבים בחובת זהירות מושגית כלפי תלמידיהם. בע"א 310/89 כהן נ' לנטוש ואח’, מתווה כב' השופט אור את הכלל הבסיסי לפיו :

"אין מחלוקת שמורים בבית ספר חבים חובת זהירות כלפי תלמידי בית הספר, וזאת גם שעה שהם נמצאים בהפסקה בין השיעורים, בשטח בית הספר מחוץ לכיתות הלימוד. אחריות זו מוטלת לפי הנסיבות לעיתים על המורה המחנך, לעיתים על המורה התורן בחצר, לעיתים על מורה אחר ולעיתים על מנהל בית הספר, אשר אחראי אחריות מנהלית לקביעת סדרי עבודה ופיקוח מצד המורים ביחס לתלמידים... ברור כי מהות חובת הפיקוח, הלכה למעשה, ממדיה והיקפה משתנים, בהתאם לנסיבות העניין ובהתאם לגילו ולתכונותיו של מי שנתון לפיקוח. ברור גם, כי אין דומה חובת הפיקוח הנדרש בתוככי חדר הכיתה לזו שאותה יש לקיים בחדר המשחקים. "

חובה זו מושתתת על חובת הזהירות של הורה כלפי ילדו. כדברי כב' השופט אור בע"א 2061/90 מרצלי נ' מ"י ואח’:

" חובתם של המורה ושל ההורה היא בהשגחה על הקטין הן מפני פגיעתו של גורם חיצוני - חי או דומם - הן מפני פגיעה של הקטין באחרים, והן מפני פגיעה של הקטין בעצמו. ביסודה של החובה עומדים שני אלה :

א. קטין באשר הוא קטין לא פיתח אותם מנגנוני הגנה, מנגנוני בקרה ומנגנוני שיקול דעת שבגיר מחזיק בהם, ובדרך הדברים הרגילה יינתן לצפות כי עלול הוא להיפגע בידי גורם חיצוני או להביא נזק על עצמו ועל זולתו, בין במעשה ביו במחדל. לכך נוסיף תמונות ילדות מוכרות: שובבות, סקרנות של ילד, היענות לפיתויים בלא להעריך סכנות וסיכויים וכו'...

ב. גופו של הקטין חלש, והדבר חושף אותו ביתר לפגעי העולם הסובב אותו."

אלא שחובה זו אינה מוחלטת, על כך עמד כב' בית המשפט בע"א 635/70 מנדלסון נ' קפלן, באומרו :

"כאמור חובת ההשגחה של המנהל נמדדת לפי התאמתה למידת ההשגחה של אב לבנו. חובה זו אינה מוחלטת. באופן תיאורטי ניתן אמנם לתאר גם שיטת השגחה שיש בה כדי למנוע כל אפשרות של תנועה מצד התלמיד שעשויה לגרום לסיכון, ולו הופעלה השגחה כזו אי אפשר היה לשחק במשחקים מסוכנים, אך גם משחקים רגילים היו למעשה בלתי אפשריים ובלתי מהנים. כבר נאמר שאין זה הפתרון וכי מידת ההשגחה הראויה היא עניין של פשרה בין אינטרסים מנוגדים. כזוהי גם מידת ההשגחה שמקיים אב סביר כלפי בנו. גם כאן לא מן הראוי להגזים."

תאונות בבית ספר במסגרת משחקי כדור:

בת.א (חי') 103/99 ג'ונס נ' בית ספר אזורי "עמק החולה", כב' השופט גינת ציין כי תאונות במהלך פעילויות ספורט הן, לצערנו, דבר צפוי שאינו נדיר. גם משחקי כדור פשוטים טומנים בחובם את הסיכון לפגיעה גופנית מסוגים שונים, ואפילו נוכחות של מספר מורים במקום לא תוכל למנוע נפילת תלמיד בעת שהוא מנסה להטביע כדור לסל. כך גם בענייננו. כל האמצעים הסבירים לשמירה על בטיחות התלמידים ננקטו, אך לא קיימת אפשרות למנוע סכנות כליל, בייחוד כאשר מדובר בקפיצה לא טובה, שסופה בנחיתה לא מוצלחת. קשה, במצב כזה, לחשוב על התנהגות שהייתה מונעת את פגיעתו של התובע.

תאונה בבית ספר במהלך פעילות קפיצה לרוחק:

בת.א 459/98 סננס נ' מדינת ישראל ואח' (22.8.2001) נפסק כי קפיצה לרוחק הינה פעילות ספורט פשוטה ובטוחה הכלולה בתכנית הלימוד של משרד החינוך מימים ימימה, מבצעים אותה אלפי תלמידים מדי שנה ללא פגע. אלא, שתרגיל ספורט זה, ככל תרגיל ספורט סטנדרטי אחר, טומן בחובו סיכון טבעי, האינהרנטי לפעילות אנוש מקובלת, שלא ניתן לסלקו, אלא ע"י הימנעות מפעילות בכלל. מסיבה זו לא ניתן לערוב לכך שתלמיד לא יתבלבל, כדרך הטבע, וינחת בצורה שגויה. חובתו של המורה להדריך את התלמידים כיצד לקפוץ וכיצד לנחות, אך מטבע הדברים, אין בכוחו להתערב בשלב ביצוע הקפיצה, ולתקן נחיתה שגויה של תלמיד תוך כדי ביצוע התרגיל.

בת"א (ים) 153/92 בנאי נ' עמל רשת מכללות ואח' (לא פורסם), נדונה תאונת קפיצה לרוחק וצוין כי "התאור המדויק וחלוקתו לשלבי שלבים של שלב הניתור מבחינת תנועתיות הרגל והגוף איננו רלוונטי לשאלה שבמחלוקת, שכן מדובר בביצוע קפיצות לרוחק ברמה נמוכה לחלוטין בלתי מקצועית ובפעולה פשוטה שאף ילדים בגיל צעיר יותר מתבקשים לבצע... נחיתתה הלא מוצלחת של התובעת בסיום הקפיצה לרוחק לא היוותה סיכון בלתי סביר הניתן לצפיה וכעולה מהאמור לעיל, לא הוכח גם שקדמה לו התנהגות בלתי סבירה... למרבה הצער, נפגעה התובעת באחת מאותן מאותן תאונות מצערות שאינן בנות פיצוי.. עולה איפוא, כי לא הונחה בפני תשתית עובדתית וראייתית מספקת לשם קביעת אחריותה של הנתבעת והתובע לא הרים את הנטל הנדרש במשפט אזרחי" (בפסקאות 36-37 לפסק הדין).

רשלנות בהתנהלות מנהלי בתי ספר:

בת.א (ת"א) 13202-05-10 פלוני ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בזמן הפסקה בבית הספר כתוצאה מאבן שנזרקה עליו מתחום בית ספר רמז שפגעה בפניו. כתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף בעיקר בעינו הימנית. בית המשפט פסק כי במבחן התוצאה הטרגית של תיק זה, היה בהתנהלות מנהלות שני בתי הספר, העירייה ומשרד החינוך משום כשל חינוכי מהדהד והתרשלות המחייבת לפצות את התובע בגין נזקיו.

אלימות בין תלמידים:

בפרשת עזבון ארגמן והדיון הנוסף שם (דנ"א 2571/94 עזבון ארגמן ז"ל ואח' נ' משרד החנוך ואח') דובר בטיול שנתי במהלכו הנחית אחד התלמידים מכת אגרוף פתאומית על חברו וגרם למותו - כ מובן בלי להתכוון לתוצאה הקטלנית.

משרד החנוך נתבע בטענת חוסר פקוח והשגחה מספיקים. נטען שלו נכחו המורים בקרבת התלמידים, סביר שהתאונה היתה נמנעת. בשעת המקרה ישבו המורים במרחק כמה עשרות מטר מהתלמידים. ביהמ"ש העליון קיבל שנוכחות צמודה של מורה - סביר שהיתה מרתיעה מפני המעשה - אלא ש "טענה כזו מניחה קיום צורך בפיקוח צמוד, והצורך בפיקוח כזה כלל לא נצפה ולא התעורר" - שעה שמדובר בילדים בני 13-14 ובפעילות שאינה מערבת ברגיל סיכון מיוחד. רא' סע' 7 של פסה"ד .

הובהר גם (סע' 5 לפסה"ד) לגבי סיכונים מסוג קטטה פתאומית בין ילדים, כי על מורים חלה החובה לנקוט אמצעי פקוח סבירים, אך השאלה המורכבת יותר היא אימתי ייחשב מורה כמי שהפר את החובה. שכן "מטבע הדברים אפשרויות ההשגחה של מורים ומחנכים - כאפשרויות ההשגחה של הורים באשר הם - אינן בלתי מוגבלות. מידת ההשגחה המצופה מהם הנה בהכרח תוצאה של איזון בין האינטרס של השגחה על ילדים ומניעת תאונות מצד אחד, והיכולת להקצות כוח אדם להשגחה על התלמידים מצד שני".

דחיפה במהלך משחק כדורגל בין תלמידים:

ע"א 715/79 דניאלי נ' אורט, עסק במקרה של חבלה עקב דחיפה במהלך משחק כדורגל בין תלמידים. התביעה נדחתה כאשר בערעור הודגש שראוי שמורה יהא במקום כדי למנוע אפשרות של קטטה , אך בפן הקשר הסבתי - גם נוכחות של מורה לא יכולה למנוע דחיפת פתאום בלהט המשחק. החשוב לעניננו: הודגש כי יסוד הקשר הסיבתי שבעוולת הרשלנות הנו יסוד מצטבר - אין די בהתקיימות יסוד ההתרשלות. אם לא ניתן היה למנוע בסבירות את התאונה גם לו קוימה החובה - הרי שאף אם הופרה לא תוטל אחריות. עוד הודגש שטיב הפקוח והיקפו אמורים להשתנות גם בהתייחס לגיל הנערים בו מדובר ולטיב הפעילות.

תאונה בבית הספר בסיום יום הלימודים:

בת"א 52060-11-10 פלוני נ' משרד החינוך והתרבות, בית המשפט פסק גי הנהלת בית הספר וצוות המורים הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע בעת שאפשרו לתלמידים להישאר בבית הספר ללא השגחה בתום שעות הלימודים, ובשל אי נקיטת האמצעים המתאימים שיבטיחו שחמור לא ייכנס למתחם בית הספר כאשר התלמידים מצויים בתוכו.



אולי יעניין אותך גם:

זכות הטיעון במסגרת יחסי העבודה

זכות הטיעון הינה זכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו. זכות טיעון מעוגנת במשפט הישראלי ולפיה הצדק האלמנטרי דורש שלפני שחורצים את גורלו של העובד תינתן לו הזדמנות להסביר את המצב כדי להסיר את החשד. לא מדובר בהליך פורמאלי גרידא, אלא בהליך שכל כולו נתון לשמיעת

חיפוש לפי נושא