האם ועד הבית אחראי על נפילה במדרגות בית משותף ?
באשר לשאלת האחריות נציגות הבית המשותף (ועד הבית) לתאונת נפילה במדרגות, ישנה חובת זהירות, המוטלת על נציגות הבית המשותף כלפי העושים שימוש ברכוש המשותף ובכלל זה אורחים של הדיירים הקבועים.
כלל ידוע הוא כי הבעלות ו/או החזקה במקרקעין, יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים הקיימים במקרקעין ומטילה חובת זהירות, כלפי המבקרים בהם, בין אם הנזק נגרם בשל מצבם הסטטי של המקרקעין ובין אם הנזק נגרם בשל התממשות סיכון מפעולה אקטיבית עליהם (ר' ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן; ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה ואח').
חובת הזהירות של ועד הבית לנפילה במדרגות בבית משותף, נגזרת בהקשר זה אף מהמעמד המשפטי המוקנה לה, מכח סעיף 69 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 .
היקף אחריות ועד הבית לנפילה במדרגות:
בבוא בית המשפט לבחון את השאלה האם הייתה מוטלת על ועד הבית חובת זהירות, למניעת הסיכון הטמון בקיומו של חלק חשוך במקטע מדרגות אין לדרוש מוועד הבית להציב "שומר" ליד כל נורה בכל רגע נתון בקומות הבניין, עם זאת על ועד הבית לצפות כי בשילוב שבין הערכת פרק הזמן שבו נורת הפלורסנט לא תקינה ובין הסתמכות ועד הבית על זליגת אור מהמבואה של כל קומה וקומה לחדר המדרגות (מתוך הנחה כי הדלתות המקשרות בין המבואה לחדר המדרגות יוותרו פתוחות כל הזמן) – יהיה כדי להגביר את הסיכון של מי שעולה/יורד במדרגות להחליק או ליפול בהן בשל תנאי ראות לקויים שמקורם בחשיכה במקטע המדרגות.
אמנם נכון הוא כי הסיכון של נפילה במדרגות, הינו סיכון טבעי ואינהרנטי לעצם פעולת העלייה/ירידה ובשעה שעסקינן בדריכה על מפלסים משתנים. ואולם, דומה כי כשמדובר בשימוש במדרגות שעה שיש בהם קטע חשוך, הסיכון של נפילה במהלך העלייה/ירידה בקטע ספציפי זה, להבדיל מנפילה שבה תנאי התאורה אינם מגבירים את הסיכון להחלקה/נפילה, הינו מעבר לסיכון סביר ומוטלת בגינו חובת זהירות המחייבת נקיטת אמצעי זהירות למניעתו.
להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות בבניין משותף - תביעה נגד ועד הבית:
התביעה שלפניי עניינה פיצוי בגין נזקי גוף ונזקים נלווים שנגרמו לתובע כתוצאה מהחלקה במדרגות בית המגורים ברמת אילן (להלן: "הבניין").
הצדדים:
התובע הינו דייר בבנין אשר החליק בחדר המדרגות והגיש את התביעה שלפניי לפיצוי על נזקים שנגרמו לו מהחלקה זו (להלן: "התובע").
הנתבע הוא ועד הבית של הבנין אשר אחראי לתחזוקת השטחים המשותפים בבנין (להלן: "ועד הבית").
הנתבעת 2 היא חברת הביטוח כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר בטחה את הנתבעת 1 (להלן: "חברת הביטוח" ו"כלל").
צד ג' - קפלן ואילה וזינובי הינם דיירים נוספים בבנין אשר הוגשה כנגדם הודעת צד ג' בטענה שהרטיבות שגרמה להחלקתו של התובע מקורה בנזילה מצינור מים בדירתם (להלן: "צד ג'").
מנורה חברה לביטוח שצורפה על ידי כצד ג' נוסף רק היום בדיון, הינה חברת הביטוח המבטחת את צד ג'. (להלן: "מנורה").
רקע עובדתי :
האירוע נשוא תביעה זו אירע בבית המגורים שברחוב האורנים 3 ברמת אילן, ליתר דיוק, בחדר המדרגות בבית המגורים. האירוע אירע לפנות בוקר בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר.
תחילתו של האירוע נשוא תיק זה בהצפה בחדר המדרגות שנגרמה כתוצאה מנזילה מאחד הצינורות שבבנין.
אין מחלוקת שבאירוע התחלק התובע בעת שניסה לרדת במדרגות המוצפות למצוא את "השיבר" ולסגור את המים.
סופו של האירוע היה כשהתובע פונה לבית חולים באמבולנס כשהוא סובל מחתך בפניו ומכאבים בכתפו, כאב שהתברר בסופו של דבר כ"פריקת כתף". כתוצאה מפציעה זו היה התובע מוגבל בתנועותיו למשך מספר חודשים. התובע פנה בבקשה לפיצוי בגין פציעה זו לוועד הבית, אשר פנה לחברת הביטוח. ר לאחר חקירת האירוע סירבה חברת הביטוח לפצות את התובע ולכן הוגשה התביעה שלפניי.
תמצית גרסת התובע:
לטענת התובע, לפנות בוקר של ה- 14.6.08 פנו אליו מועד הבית ובקשו שיעזור למצוא את "השיבר" לצורך סגירת זרם המים בבנין כולו.
התובע אשר איננו חבר בוועד הבית אך מוכן תמיד לתרום את עזרתו, יצא אל שכניו והתכוון לרדת במדרגות כדי לסגור את ה"שיבר" הנמצא בקומת הקרקע. אלא שבדרכו לעבר ה"שיבר" התחלק הוא ונפל במדרגות הרטובות וכך כשהגיע למטה לאחר שנפל , מספר פעמים, וכשהוא מחליק על ישבנו. התובע פונה באמבולנס שהוזמן ע"י ועד הבית לבית החולים. לטענת התובע, נפל הוא שלוש פעמים כשנפילה גוררת נפילה, ולטענתו את המכה העיקרית ספג כבר בנפילה הראשונה. לטענתו, לאחר שנפל ואף איבד את ההכרה באופן רגעי, ניסה להגיע למטה על מנת שניתן יהיה לפנותו לטיפול בבית חולים. התובע אכן פונה לבית חולים ובהתאם לסיכום המחלה שצירף היה צורך לקבע את כתפו ולבצע איחוי החתכים שנגרמו לו באמצעות ארבעה תפרים בידו השמאלית.
התובע היה למעשה מנוטרל מעיסוקיו במשך תקופה של 3 חודשים וזאת בהתאם להוראת הרופא כפי שבאה לידי ביטוי בנספח ב' לכתב התביעה. כמו כן נאלץ התובע לקבל טיפולי פיזיותרפיה רבים וטיפולים נוספים אחרים. התובע פנה לוועד הבית לפצותו בגין נזקיו, ועד הבית פנה לחברת הביטוח ממנה רכשו פוליסת ביטוח צד ג' . חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע ולכן הוא הגיש את התביעה שלפניי.
תמצית גרסת ועד הבית :
אין למעשה מחלוקת לגבי עצם האירוע בין נציגת ועד הבית לתובע. נציגת ועד הבית ציינה שאכן פנו הם לתובע לצורך סגירת ה"שיבר" הן מעצם היותו מותיקי הבניין והן לאור טבעו ההתנדבותי. נציגת הוועד ציינה כי בעת האירוע היתה הפסקת חשמל ולא היתה תאורת חירום בחדר המדרגות כך שהאור היחידי שהיה באותה עת הוא אור עלות החמה, שכן מדובר היה בשעות הבוקר המוקדמות.
נציגת הוועד השנייה שהעידה בפניי הוסיפה כי בסופו של דבר בעלה הוא זה שסגר את ה"שיבר" והיא אף הצביעה בתמונה על מקום הנזק בצנרת שלטענתה אמר לה בעלה שראה. המשיכה וטענה נציגת הועד השנייה, שבעת רכישת פוליסת הביטוח לא ניתן הסבר לגבי הסייגים החלים על הביטוח ומטרת הביטוח היתה להיות מכוסים מבחינה ביטוחית בין היתר, אם ייפול מן דהוא בחדר המדרגות.
נציג חברת הביטוח כלל:
לטענת כלל, המקרה הנדון נופל בסייגים להחלת פוליסת הביטוח והסייג הספציפי הוא זה המתייחס לנזקי צנרת הנובעים אך ורק מהצינורות המשרתים את כלל דיירי הבניין והעוברים ברכוש המשותף. לטענתה, נקודת החיבור של המנוף עם הצינור הראשי, היא הנקודה המכריעה לצורך הקביעה האם מדובר בנזק ברכוש המשותף המכוסה על ידי פוליס הביטוח, או נזק ברכוש הפרטי של דייר ז ה או אחר , נזק שאינו מכוסה על ידי הפוליסה.
נציגת הוועד ציינה כי בסופו של דבר לא נדרש הוועד לשלם עבור תיקון הצינור. היא גם הוסיפה שהוועד היה מעוניין להגיע לפשרה עם התובע , אך מחברת הביטוח עמדו על קיום הדיון.
לטענת נציג חברת הביטוח, המקרה הנדון הוא באחריותו הבלעדית של צד ג', אשר הצינור שבתחום שטחו הוא זה שגרם להצפה. חברת הביטוח לא רואה כל אחריות החלה עליה וזאת לאור הוראותיה הברורות של הפוליסה לטענתה. בנסיבות אלו בקשה כלל להימחק מהתביעה.
תמצית גרסת צד ג' וחברת מנורה:
צד ג' יוצג ע"י נציג חברת מנורה אשר טענה שהנזק נגרם באזור הרכוש המשותף ולכן האחריות חלה על מי שמבטח את הרכוש המשותף ובמקרה הנדון - כלל.
דיון:
השאלה הראשונה שעלי לבחון היא האם חלה הפוליסה אם לאו.
אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לעצם אירוע התאונה, אלא לגבי זהות האחראי לתשלום הפיצויים. שתי חברת הביטוח מטילות האחת על השנייה את החבות לתשלום הפיצוי בגין האירוע. חברת כלל המבטחת את הרכוש המשותף טענה שמאחר ומקור הנזק הוא בצינור אשר לטענתה שייך לצד ג', הרי שעל צד ג' לשאת בכל הנזק, בין אם הוא קרה בתחום השטח המשותף ובין במקום אחר.
נציג מנורה, המבטחת את צד ג', לעומתו טען, שהמקום הקובע לצורך החבות, הוא המקום בו ארעה התאונה, אשר אין מחלוקת כי הוא בשטח של הרכוש המשותף.
כלל הפנתה את בית המשפט לתמונה אשר לטענתה מעידה שהנזק שגרם להצפה הוא בצינור ששיך לצד ג' ואינו חלק מהרכוש המשותף. מנורה שייצגה את צד ג', טענה לעומתה שנציג כלל שבדק את הנושא איננו בעל מקצוע , שמאי או אנסטלטור, ולכן אין לקבל את עדותו בנדון כמו גם את הסימון שנעשה ע"י כלל בתמונה (ת/1)
דיירי הבניין מצאו עצמם נבוכים מול המחלוקת שנתגלתה בין חברות הביטוח, שכן מטרתם היתה לשמור על יחסי שכנות טובים ולהיות מבוטחים אם ייפגע כל מן דהוא בשטח המשותף. כעת מוצאים הם את עצמם קרחים מכאן ומכאן. חברת הביטוח שבטחה את הרכוש המשותף, וקבלה תמורה עבור פוליסת הביטוח, טוענת שהמקרה האמור לא נכלל בפוליסה, ואילו חברת הביטוח המבטחת את דירת הדייר שכפי הנראה ממנה יצאה נזילה, מסרבת אף היא לפצות את בעליה בטענה שהאחריות חלה על כלל, המבטחת את הרכוש המשותף.
ממכלול הראיות שהוצגו לפניי אני מגיעה למסקנה כדלקמן:
מבלי להיכנס למחלוקת בעניין הצנרת שבה אדון בהמשך, הרי שעל חברת הביטוח כלל שמבטחת את הרכוש המשותף, חלה אחריות לאור העובדה שלא היתה תאורת חירום בחדר המדרגות האמורה לפעול בדיוק במקרים כגון אלו כאשר יש הפסקת חשמל כללית. לו הייתה תאורת חרום פועלת קיים סיכוי סביר שתאונה זו לא הייתה מתרחשת . ועד הבית הוא זה שהיה צריך לדאוג לכך שתהיה תאורת חירום ומשלא הייתה כזו, ונגרם כתוצאה מכך נזק זכאי הנפגע לקבל פיצוי מחברת הביטוח המבטחת את הרכוש המשותף.
לעניין הצנרת-
אף אחד מהצדדים המתכתשים ביניהם, לא מצא לנכון להגיש חוות דעת שמאי אשר היתה נותנת מענה מקצועי למחלוקת זו. אף אחד מהצדדים לא מצא לנכון לזמן לעדות את מי שתיקן בסופו של דבר את הנזילה , אלא למעשה כל אחד סמך על "העדר הראיות" של הצד שכנגד.
נציגת ועד הבית ציינה שלא קבלה דרישת תשלום בגין התיקון. כמו כן אין מחלוקת שהצינור תוקן שכן הנזילה נפסקה. חיבור שתי עובדות אלו מביא למסקנה שהתיקון בוצע ע"י אחד הדיירים. לכן אני מניחה שהוא בוצע ע"י צד ג'.
בנסיבות אלו אני קובעת שגם לצד ג' קיימת אחריות לאירוע.