כיום, בשל עירוב התחומים בין מכונאות וחשמלאות רכב בעידן המודרני, ישנו מצב מתמשך של העדר התאמה והגדרה של מקצועות הרכב השונים והפעולות הנכנסות לגדרם. על פי עדות המומחים בבית משפט קמא, בשל ערבוב התחומים, מן הראוי היה שמשרד התחבורה יפרסם הוראות מדויקות שיקבעו איזו פעולה תחשב כפעולה הנמצאת בתחום המכונאות רכב ואיזו כפעולה בתחום חשמלאות רכב.
הרשות לא השכילה להפנות משאבים ותשומת לב לכך במשך שנים בהתעלמה מההשלכות השליליות הרבות לכך, וביניהן, חוסר הידיעה של בעלי מוסכים לגבי השאלה אלו עבודות ביכולתם לעשות, לפי התחום בו הם עוסקים. כאשר קיים מצב של עמימות ואי בהירות, קיים סיכוי שהאזרח יעבור עבירה בעל כורחו וללא ידיעתו. בעיקר הדברים אמורים כשתיקון המצב תלוי ברשויות ולא בו.
על מנת להרשיע בדין, הוראות החוק והנחיות הרשות חייבות להיות די ברורות מבלי להותיר את האזרח מגשש באפילה או חי בספקות מה מותר ומה אסור לו לעשות. קיומה של הוראה ברורה הוא בבחינת אזהרה לאזרח שלא לסטות ממנה.
במקרה שלפנינו, לא היה חולק כי פירוק אלטרנאטור יכול להתבצע כחלק מביצוע עבודות מכונאות וגם כחלק מביצוע עבודות חשמל. מצב זה יוצר בלבול ומכשול בפני המוסכים כל עוד אין הוראות ברורות בעניין.
להלן פסק דין בנושא העדר רישיון חשמלאות רכב:
פסק דין
פתח דבר
1. זהו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבוים), מיום 19.2.06, בתח"ת 150/04 - במסגרתה הורשעו המערערים בעבירה של אי קיום חובת רישיון - עבירה לפי סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל - 1970 (להלן: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים) וכן סעיף 39(ב)(1א) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח - 1957 (להלן: החוק). בית המשפט השית על המערערים עונש של קנס בסך 3,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך 60,000 ₪.
פרטי האישום
2. אוטווויק מרכזי - שירותי רכב בע"מ (להלן: המערערת) הנה חברה פרטית בע"מ, הרשומה בישראל, בעלת רישיון למפעל לעבודות מכונאות, פחחות, צבעות ומיזוג אוויר לרכב מנועי. אין לחברה רישיון לעיסוק בחשמלאות רכב. המערער היה מנהלה הפעיל של המערערת. המערערים ניהלו מפעל לעבודות ברכב מנועי, בשם "מרכז שרות ומכירה מיצובישי יונדאי ירושלים" בתלפיות.
כעולה מעובדות כתב האישום, ביצעו המערערים במפעלם כאמור, עבודות של בדיקת טעינה, פירוק ציריה והרכבת אלטרנאטור לרכב מנועי, ברכבה של אנה מזרחי (להלן: מזרחי), בהיעדר רישיון כדין, לפי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים וכן לפי הוראות חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים כאמור.
הכרעת דינו של בית המשפט קמא
3. בית המשפט קמא הבהיר, כי כתב האישום הוגש בעקבות תלונתה של אנה מזרחי למשרד התחבורה, אודות שירות שקיבלה מן המערערת, אשר טיפלה בתקלה שארעה במכוניתה - תקלה הקשורה למערכת החשמל ברכב. לטענתה של מזרחי, המערערת אינה מבינה בסוג השירות אשר נתנה לה.
4. בית המשפט קמא מיקד את המחלוקת לשאלה ספציפית, והיא: האם העבודה אשר ביצעו המערערים - בדיקת טעינה והחלפת אלטרנאטור - הנה מסוג העבודות, אשר מוסך מכונאות רכב רשאי לבצע אם לאו. לטענת התביעה, החוק בעניין זה ברור ועל פיו הדבר אסור. המערערים טענו, כי מדובר בחוק ארכאי שאינו ניתן ליישום היות שקשה להפריד ברכבים הקיימים בתקופתנו בין עבודות חשמל לעבודות מכונאות- הדברים שזורים האחד בשני. כן טענו המערערים כי בכל מקרה ניתן להגדיר את העבודה המדוברת כעבודת מכונאות (במסגרת תיקונים שמוגדרים כמכונאות מסירים את האלטרנאטור ומחליפים אותו- אותן הפעולות בדיוק).
5. בית המשפט קמא הרשיע את המערערים כשהוא קובע שהתיקון שביצעו אינו מתאים לרישיון שבידיהם. בית המשפט הצביע על עדויות מומחי ההגנה שמורות על טשטוש בין תחומי המכונאות והחשמלאות, ועל כך שאבד הכלח על החלוקה בין התחומים. מולם טענו מומחי התביעה, כי העניין הנדון איננו כזה הנכלל באותם שטחים אפורים, וכי אין כל ספק שדובר בתיקון הקשור לחשמלאות. בהתייעצות שערכה הרשות עם וועדה בה חברים אנשי מקצוע הוסק, כי מדובר בעבודת חשמלאות. בית משפט קמא קבע, כי הגם שהרשות לא יצאה בהנחיה מפורשת שבדיקה וטעינה של אלטרנאטור הינה פעולת חשמל לכל דבר, די בעמדת הרשות כדי לקבוע שמדובר בעבודת חשמלאות, ובכל מקרה, בית המשפט פירט מדוע, גם להבנתו, מדובר בעבודת חשמלאות. בית המשפט שלל את טענת ההגנה כי יש בעובדה שלא נערכה במשרד התחבורה רשימה ברורה המסווגת אלו עבודות ייחשבו עבודות חשמל ואלו לא, כדי להגן עליה, כן ציין בית המשפט כי פתרון פשוט ואפשרי למצב היה לו היו המערערים ודומיהם, מתוך המודעות למורכבות המצב, מעסיקים מנהל מקצועי המוסמך גם לעבודות חשמל ובכך מוודאים שיעמדו בתנאי רישיונם.
6. בית המשפט קמא ביקר את המצב הקיים והדגיש את הבעייתיות בהעדרה המתמשך של התאמה והגדרה של מקצועות הרכב השונים והפעולות הנכנסות לגדרם. למצב זה השלכות שליליות רבות, ביניהן, חוסר הידיעה של בעלי מוסכים לגבי השאלה אלו עבודות ביכולתם לעשות.
באשר לעונש, היות שהמערערים פעלו בהתאם למקובל בשוק, קבע בית המשפט קמא כי אין מקום למצות את הדין עם המערערים.
נימוקי הערעור שלפנינו
7. המערערים חוזרים על דבריהם בבית המשפט קמא וטוענים לקיומה של אוזלת יד של הרשות; הגשת כתב האישום נגד המערערים נעשתה על רקע חלל חקיקתי בתחום הרשאות בעלי המקצוע השונים במוסכים במדינת ישראל, על רקע רשלנותה המתמשכת של הרשות בהסדרת תיחום ואיחוד המקצועות; הרשות לא קבעה את סיווג העבודות בתנאי הרישיון או בכל נורמה אחרת. עוד טוענים המערערים כי ביצעו את העבודות במסגרת הרישיונות שבידיהם, וכי "אין עונשין בטרם מזהירין". לדידם, שגה בית המשפט קמא כאשר הרשיע את המערערים באיסור אשר לא היה חקוק וידוע, והחיל עליהם רטרואקטיבית, נורמה חדשה. המערערים טוענים כי עומדת להם הגנה מן הצדק לנוכח העובדה, שמדובר בנורמה בלתי ידועה, שהוחלה למפרע, כשהמערערים פעלו ככל מוסך סביר, לא היה כל מקום לנקיטת הליך פלילי אגרסיבי שכזה, וכי ניהול ההליך כנגדם והרשעתם הנם צעדים בלתי מידתיים ובלתי סבירים באופן קיצוני.
דיון
8. כיום, בשל עירוב התחומים בין מכונאות וחשמלאות רכב בעידן המודרני, ישנו מצב מתמשך של העדר התאמה והגדרה של מקצועות הרכב השונים והפעולות הנכנסות לגדרם. על פי עדות המומחים בבית משפט קמא, בשל ערבוב התחומים, מן הראוי היה שמשרד התחבורה יפרסם הוראות מדויקות שיקבעו איזו פעולה תחשב כפעולה הנמצאת בתחום המכונאות רכב ואיזו כפעולה בתחום חשמלאות רכב. הרשות לא השכילה להפנות משאבים ותשומת לב לכך במשך שנים בהתעלמה מההשלכות השליליות הרבות לכך, וביניהן, חוסר הידיעה של בעלי מוסכים לגבי השאלה אלו עבודות ביכולתם לעשות, לפי התחום בו הם עוסקים. כאשר קיים מצב של עמימות ואי בהירות, קיים סיכוי שהאזרח יעבור עבירה בעל כורחו וללא ידיעתו. בעיקר הדברים אמורים כשתיקון המצב תלוי ברשויות ולא בו.
9. על מנת להרשיע בדין, הוראות החוק והנחיות הרשות חייבות להיות די ברורות מבלי להותיר את האזרח מגשש באפילה או חי בספקות מה מותר ומה אסור לו לעשות. קיומה של הוראה ברורה הוא בבחינת אזהרה לאזרח שלא לסטות ממנה. במקרה שלפנינו, לא היה חולק כי פירוק אלטרנאטור יכול להתבצע כחלק מביצוע עבודות מכונאות וגם כחלק מביצוע עבודות חשמל. מצב זה יוצר בלבול ומכשול בפני המוסכים כל עוד אין הוראות ברורות בעניין.
10. לאור מצב הדברים הבלתי ברור והנסיבות החריגות, אף שלא מצאתי לנכון להתערב בקביעות הכרעת הדין, לפיה המערערים ביצעו את העבירה המיוחסת להם בכתב האישום, החלטתי לבטל את הרשעתם של המערערים. כפועל יוצא מכך, מתבטל גזר הדין.