גישת בית המשפט היא כי מוסך המבצע עבודה רשלנית ופועל בדרך שאינה מקובלת תוך ניצול תמימות האזרח יחויב בפיצוי כספי.

המוסך אחראי לתקן כלי רכב במיומנות ובמקצועיות "סבירה", עם זאת, בחלק גדול מהמקרים, לאחר תיקון רכב במוסך, התקלה לא חולפת ואף נוצרות תקלות חדשות שלא היו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שישנם מוסכים בישראל שאין להם את ההכשרה או המקצועיות הנדרשת על מנת לבצע תיקונים מורכבים - בטרם פניה לעורך דין מומלץ לקרוא את המדריך המלא לתביעות רכב:

 

5 דברים שחשוב לדעת על תביעה נגד מוסך

##(1)## במסגרת תביעות נגד מוסכים, לרבות מוסך הסדר, התובע חייב להוכיח את הנזק שנגרם לו (ירידת ערך הרכב, הפסד ימי עבודה, עגמת נפש וכו') , במרבית המקרים הנזק מוכח באמצעות חוות דעת שמאי רכב. ##(2)## תביעה נגד מוסך בטענת רשלנות מקצועית מוגשת בדרך כלל גם כנגד חברת הביטוח של המוסך המבטחת את המוסך בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית. ##(3)## חלק גדול מהתביעות מוגשות במקרים של גניבת רכב ממוסך, בטענה לרשלנות של עובדי המוסך שלא דאגו לנעול את הרכב ולשים את המפתחות בכספת. ##(4)## בחלק מהמקרים הלקוח מסרב לשלם עבור התיקון והמוסך מחליט לעכב את הרכב אצלו עד להסדרת התשלום, במקרה כזה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין. ##(5)## תביעות נגד מוסכים ניתן להגיש בבית המשפט לתביעות קטנות או בבית משפט "רגיל", תלוי בגובה הנזק ובמורכבות המקרה.

 

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מוסך

1. א. התובע היה, במועד הרלוונטי, בעלים של מכונית מסוג "יונדאי טראק (להלן:"הרכב") וביום 15.8.10 עקב תקלה במנוע הכניס התובע את הרכב לטיפול במוסכו של הנתבע. מהמוסך נאמר לו שהלך ראש מנוע ולאחר 3 ימי טיפול, נאמר לתובע שהתקלה תוקנה ונעשה שיפוץ מנוע והתובע שילם בעד טיפול זה סך של 5,916 ₪. מכאן ואילך, מלין התובע על תקלות נוספות, אשר לדעתו אירעו לרכב כתוצאה מעבודה רשלנית של הנתבע ו/או חוסר טיפול נכון בתקלות ולכן מבקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו הסך של 11,872 ₪, הכולל: הסכום של 7,892 ₪ אשר שולם לנתבע עבור טיפולים שלא צלחו, סך של 2,480 ₪ עבור הפסד 4 ימי עבודה לפי 620 ₪ ליום, סך של 500 ₪ עבור עוגמת נפש וסך של 1,000 ₪ הוצאות משפט - כל זאת בשל הנימוקים הבאים : א) כעבור ימים ספורים, נשבר חלק המנוע ושוב הוכנס הרכב למוסך הנתבע והפעם נאמר לו שנשבר הציר המרכזי של "הפסנתר" בראש המנוע ולאחר מכן, נאמר לתובע שהרכב תוקן ושאין בעיה והפעם שילם התובע בעד הטיפול סכום של 1,512 ₪. ב) שבוע לאחר תיקון הנ"ל, שוב נשבר חלק מהמנוע ושוב הוכנס הרכב למוסך הנתבע והפעם נמסר לתובע, שבוצע חיזוק ראש מנוע ושמעתה הכל יהיה בסדר ועל תיקון זה שילם 464 ₪. שעות ספורות לאחר שהרכב תוקן והוצא מהמוסך, התחמם המנוע לדרגת חום גבוהה מהמותר ועל כך הודיע התובע לנתבע, אך הפעם החליט שלא להחזיר הרכב לתיקון נוסף באותו מוסך, משום שלטענתו איבד את האמון במוסך הנתבע ופנה למוסך מורשה של יונדאי. מוסך זה בדק את הרכב וקבע, שהלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי והיות ולא הייתה אפשרות לתקן תקלה זו, נאלץ התובע לתקן את המנוע ושילם עבור תיקון זה סך של 9,461 ₪. 2. הנתבע הגיש כתב הגנה בו מבוקש לדחות את תביעת התובע ולהצדקת בקשה זו, טוען הנתבע, בין היתר את הטענות הבאות: א. הנתבע מאשר, שלאחר בדיקת הרכב, התברר, שראש המנוע ניזוק עקב התחממות יתר ובהמשך לכך, פורק ראש המנוע ונשלח לבדיקה בבית מלאכה לשיפוץ ראשי מנוע על מנת לבדוק אפשרות ביצוע שיפוץ בראש המנוע ובעקבות כך אכן שופץ ראש המנוע. באותו מעמד הובהר לתובע, שהעבודה תימשך 3- 4 ימים ושקיימות ברכב מספר תקלות וחלקי בלאי המצריכות החלפה מיידית של אותם חלקים.. עוד הובהר והודגש בפני התובע, שיש לבדוק מים ושמן מנוע כל יום עד 500 ק"מ ולאחר מכן, לחזור למוסך לחיזוק ראש המנוע. הרכב נבדק לאחר סיום הטיפול ושוחרר במצב תקין וכשיר לנהיגה. ב. כעבור מספר ימים - ביום 23.8.10- שב התובע למוסך והתלונן על רעשים מוזרים והעדר סחיבה מספקת של הרכב. לאחר בדיקה התברר, שיש צורך בהחלפת חלקים בעקבות בלאי טבעי, אך תיקון והחלפת חלקים אלה אינם קשורים כלל להחלפת ראש המנוע, שכן מדובר בשני דברים שונים שאינם קשורים מכנית או קשר אחר לראש המנוע המשופץ. במהלך הטיפול גם תוקנו הברגות בחלק מסוים של הרכב בשל עייפות החומר. הנתבע חוזר וטוען, שחלקים אלה אינם משפיעים על פעילות ותפקוד המנוע וראש המנוע והדבר נעשה בשלבים על מנת למנוע עלויות גבוהות ומיידיות מהלקוח והכל נעשה לבקשת התובע. ג. א) ביום 31.8.10 שוב חזר התובע והלין על רעשים והסתבר שאין מנוס ויש גם להחליף את הבורג האחרון שנותר להחלפה באותו חלק בו תוקנו הברגות קודמות ובורג זה אכן הוחלף ללא תשלום נוסף מהתובע. באותו יום, לאחר שהתובע הוציא הרכב מהמוסך הודיע התובע טלפונית לנתבע, שהוא בדרכו לירושלים והמנוע התחמם לדרגת חום גבוהה מאד ומעבר למותר ובעקבות זאת הורה הנתבע לתובע חד משמעית, שעליו לגרור את הרכב למוסך הנתבע על מנת למנוע נזק לראש המנוע. בדיעבד התברר לנתבע, שחוסר הזהירות והרשלנות של התובע גרמו שוב לנזק בראש המנוע. ב) התובע פנה למוסך אחר בניגוד למוסכם ובמקום לפנות חזרה אל מוסך הנתבע ולממש את האחריות שניתנה לו. עוד נטען על ידי הנתבע, שחלק מהתיקונים - כפי שמופיעים בנספחים ג' ו-ה' אינם קשורים כלל לתיקון הראשוני שביצע הנתבע בראש המנוע ותיקונים אלה בוצעו כחודש לאחר החלפת ראש המנוע ואותם חלקים שהוחלפו עדיין נמצאים בשימוש התובע ומורכבים ברכבו. 3. א. עוד בטרם התקיים הדיון ביום שנקבע, העביר הנתבע בקשה לבית המשפט ובה ביקש להעביר העניין השנוי במחלוקת בתיק זה לבדיקה וקבלת חוות דעת מטעם איגוד המוסכים (להלן:"האיגוד"), אך התובע התנגד לבקשה זו בטענה, שאין מדובר בעניין של מומחיות אלא בעניין של התרשלות בוטה ובנוסף לכך, גם אין לתובע האמון והביטחון הנדרש באיגוד אלא בבית המשפט. בדיון עצמו, העלה שוב בית המשפט את בקשתו של הנתבע להעביר העניין לקבלת חוות דעת האיגוד, אך גם בבית המשפט חזר התובע ואמר, שאין מדובר בנושא שבמומחיות אלא בהתרשלות ולכן אין התובע רואה כל סיבה ללכת לאיגוד. ב. עם כל הכבוד לתובע, בהתנגדותו הנמרצת להעביר העניין לקבלת חוות דעת האיגוד נתפס הוא לכלל טעות. התובע, כנראה, יצא מתוך הנחה ברורה שהנתבע מודה, או כדבריו:" אני תובע אותו על רשלנות. הוא מודה בעובדות, מודה בהכל" ולכן אין צורך להעביר העניין לאיגוד (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 12). גם טענה זו לא נכונה, משני טעמים עיקריים: הטעם הראשון הוא, שגם אם התובע תובע את הנתבע בעניין רשלנות, אין זה אומר שדי בטענה בלבד על מנת לקבל את טענתו, שכן טענת רשלנות או התרשלות יש צורך עדיין להוכיח ולכן, עדיין תשאל השאלה האם הצליח התובע להוכיח במה התרשל הנתבע. הטעם השני הוא, שהנתבע בהחלט אינו מודה בהכל, כטענת התובע, שכן מעיון בכתב ההגנה עולה, שהנתבע לא רק שמכחיש את אחריותו לגרם הנזקים אלא שהוא אף מטיל את האחריות לגרם התקלות הנוספות על התובע. ג. מכל האמור לעיל, אני קובע, שטענותיו של התובע הן בהחלט עניין שבמומחיות והשאלה השנויה במחלוקת היא האם הוכיח התובע הקשר בין התקלות שאירעו לרכב לאחר תיקון הרכב על ידי הנתבע והאם הוכיח רשלנותו של הנתבע בביצוע העבודות שביצע ברכב או טיפול לא נכון בתקלה בכל אחת משלוש הפעמים בהם הרכב הוכנס למוסך הנתבע - כאמור בסעיף 5 לכתב התביעה. 4. א. אכן הוכח, שהתובע חזר פעמים מספר אל מוסך הנתבע על מנת לתקן תקלות שאירעו לאחר התיקון של ראש המנוע, אך - כפי שכבר ציינתי לעיל- השאלה היא האם תקלות נוספות אלו נבעו כתוצאה מעבודה רשלנית של הנתבע. לעניין הקשר בין טיב עבודתו של הנתבע ובין התקלות שאירעו לאחר תיקון ראש מנוע - לא הגיש התובע כל חוות דעת מקצועית או של מומחה, אלא שהתובע סמך רק על טענותיו ועל הטענה, שהמוסך האחר קבע לאחר בדיקה, שהלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי ושלא הייתה אפשרות לתקן את המנוע וכתוצאה מכך נאלץ הוא להתקין ראש מנוע חדש. הנתבע העיד בבית המשפט על היעדר הקשר בין התיקון ובין ההתחממות של מערכת הקירור שכלל לא תוקנה במוסכו (עמ' 2 לפ', ש' 17- 23 וראה גם דברי הנתבע בעמ' 3 לפ',ש' 2- 3). הנתבע גם מצביע על כך, שאין חוות דעת המצביעה על התרשלות בעבודתו (עמ' 3 לפ',ש' 9). זו בדיוק השאלה שבמומחיות, שהיה על התובע להוכיח בבית המשפט ולמעט הטענה הנ"ל שנטענה על ידו בסעיף 4 לכתב התביעה, לא הוכיח התובע את השאלה העיקרית השנויה במחלוקת: "שלאחר בדיקה קבע (המוסך האחר - ג.ב.) כי הלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי..." ב. בגוף החשבונית שצרף התובע לכתב התביעה - חשבונית מיום 2.9.10 שהוצאה על ידי מוסך "מרדכי אלימלך בע"מ - יונדאי רחובות" אכן נרשם: "פו"ה ראש מנוע לצורך שיפוץ עקב חזוק ראש מנוע לא נכון", ברם עם כל הכבוד לציון זה - אין בציון כזה כדי להוות חוות דעת כדין. האמור בפסקה זו גם סותר את המשך הרישומים, שכן לא מובן כיצד מחד גיסא מציין המוסך הנ"ל פירוק והרכבה " ראש מנוע לצורך שיפוץ" כאשר מאידך גיסא עולה מהמשך הדברים:" ראש מנוע חדש". אם שיפוץ נאמר, מדוע היה צורך להחליף לראש מנוע חדש? אגב, גם בפירוט החלפים המופיע באותה חשבונית צוין: "ערכת אטמים לשיפוץ מנוע". האם סבור התובע, שלא היה מקום שמישהו יבוא ויסביר את הרשום בחשבונית זו? התובע לא דאג להציג הסבר זה - לא באמצעות חוות דעת ולא באמצעות איש מקצוע ולפחות, את העובד במוסך אשר טיפל ברכבו של התובע. ג. נראה לי, עם כל הכבוד לתובע, כאשר תובע מבקש לתבוע בעילת רשלנות או טיפול לא נכון בתקלה - עליו נטל הראיה וכאשר עסקינן בעניין שבמומחיות, כמו העניין הנדון בתיק זה, היה על התובע להציג בפני בית המשפט חוות דעת מקצועית הקובעת את אותן טענות בדבר ריבוי התקלות עקב רשלנות מקצועית, אחרת מפורטים הטענות והממצאים, כך סתם, בכתב התביעה. 5. למרות הנימוקים שפורטו לעיל ולמרות היעדר חוות דעת, לא הייתי אומר, שתביעתו של התובע לא צריכה להתקבל בחלקה - וזאת מן הנימוקים הבאים: א. א) ביום 17.8.10 בוצע שיפוץ ראש מנוע בהתאם למפורט בחשבונית 8906 אשר צורפה לכתב התביעה ובגוף החשבונית נאמר לתובע, שיש לבדוק מים ושמן מנוע כל יום עד 500 ק"מ ואז לבוא לחיזוק ראש מנוע. ב) ביום 23.8.10 שוב הובא הרכב אל מוסך הנתבע והפעם בוצעו עבודות המפורטות בחשבונית 8925. חשבונית זו אשר צורפה על ידי התובע לכתב התביעה היא מטושטשת ולא ניתן ללמוד ממנה מה סוג העבודות שבוצעו ואם יש להן קשר כלשהו עם העבודות הקודמות שבוצעו ביום 17.8.10. ג) גם ביום 31.8.10 ביצע הנתבע עבודות ברכב התובע ועבורה שילם התובע סך של 464 ₪ ומהחשבאונית 8947 עולה, שאכן עבודות אלו היו קשורות או תוצאה של העבודות הקודמות מיום 23.8.10 ולכן, איני סבור שהתובע היה צריך לשלם עבור עבודות אלו, שהן קשורות לציר (שמופיע כבר בחשבונית מיום 23.8.10) והברגה - שהיא תוצאה והמשך עבודה קודמת. ב. א) מהאמור לעיל עולה, שעצם הביקורים הרבים שביקר התובע במוסכו של הנתבע ועצם העובדה שהבעיה לא נפתרה בביקור הראשון - עובדות אלו מצביעות על כך, שהנתבע לא מצא כבר עם הביקור הראשון את כל התקלות שיש לתקן ברכב ועוד ניתן לומר, שהיה על הנתבע - כאיש מקצוע- להעמיד את התובע על מכלול הבעיות שישנן ברכב וליתן לתובע הברירה אם לתקן את כל התקלות שנתגלו - אם לאו. עצם העובדה, שתוך זמן קצר מאז הוצאת הרכב מהמוסך עדיין התגלו תקלות ברכב - מצביע על כך, שהנתבע לא גילה במיידית את כל התקלות שאירעו בהמשך לרכב והתמקד בראש המנוע. אין בקביעה זו כדי לשפר את מצבו של התובע לגבי מכלול תביעתו, שכן עדיין יש לומר לתובע, שהוא לא הוכיח באמצעות חוות דעת מקצועית, שהיה קשר כלשהו בין תיקון ראש מנוע ובין התקלות שאירעו לרכב לאחר מכן - כפי שכבר נומק לעיל. ב) לקוח המכניס את רכבו למוסך, רשאי בהחלט לצפות שנותן השירות יתקן כך את הרכב, שלא יהיה צורך לשוב סמוך לאחר התיקון - מספר פעמים- לבזבז את זמנו בתיקונים חוזרים. חזרה זו למוסך, כאשר התקלות - לפחות בחלקת אלה בהן טיפל הנתבע- לא נפתרו יש בכך כדי להצדיק הענקת פיצוי לתובע. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל ומאחר ומחד גיסא לא הוכיח התובע במסמך מקצועי את הקשר בין עבודתו הראשונית של הנתבע עם התקלות שאירעו לאחר מכן, אך מאידך גיסא קבעתי, שעצם הכנסת הרכב מפעם בפעם בגין הליקויים הנטענים, יש בכל אלה כדי להצדיק הענקת פיצוי לתובע, שכן, אין להוציאו בחסרון כיס עבור שתי עבודות שבוצעו על ידי שני מוסכים שונים בהפרשי זמן לא ארוכים. בשל כל אלה ולאחר ששקלתי את הנסיבות הרלוונטיות ואת כל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שכסכום פיצוי סביר יש לקבוע לתובע סך של 2,000 ₪ (הכולל גם את החזרת הסכום אשר שילם התובע ביום 31.8.10 - כאמור לעיל). על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל - אין צו להוצאות ויתרת סכום התביעה נדחית, מאותם נימוקים שפורטו לעיל. בשולי פסק הדין, עלי להוסיף, שהנתבע ביקש מהנתבע להשיב לו את אותם חלקים הנמצאים אצלו, אך אין מקום במסגרת פסק דין זה להחליט על כך, יען כי אין לדעת מה הם אותם חלקים ואם סבור הנתבע שעל התובע להשיבם- עליו לשקול מה צעדים עליו לנקוט על מנת לקבל החלקים.מוסך