להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר שיק ביטחון:
החלטה
1. בפני התנגדות לביצועו של שטר חוב מיום 08.01.01 ע"ס 43,800 ₪ שניתן כשטר בטחון לשכירות חנות.
2. מתצהירו של המבקש עולה כי תחילת הקשר בין הצדדים בהסכם שכירות מחסן ממר משה זדה לפני כ-20 שנה.
המבקש צירף הסכם שכירות מיום 03.01.94 וכן הסכמה להארכת מועד השכירות בהתאם לחוזה המקורי.
החוזה נשוא שטר הבטחון הוגש על ידי המשיב במסגרת חקירתו של המבקש וסומן במ/2. מחוזה זה עולה כי תקופת השכירות הינה מיום 03.01.01 ועד ליום 02.01.02 תמורת 100 דולר ארה"ב.
בנוסף נקבע בהסכם קנס של 30 $ ליום איחור בפינוי המושכר.
3. עוד טוען המבקש בתצהירו כי תקופת השכירות הוארכה בהסכמה כנגד תשלום של 100$. המבקש טוען כי עקב רטיבות מתקרת המחסן וחדירת מי ביוב, נגרם נזק לסחורה שאחסן שם וכי התקשר למשכיר לתיקון הליקויים.
4. לטענתו של המבקש, הודיע במהלך חודש אוגוסט 2004 כי נאלץ לבטל את הסכם השכירות ולעזוב את המחסן עקב הנזילות, ובפועל פינה את הנכס בינואר 2005.
לאחר הפינוי שלח המבקש למשיב מכתב דרישה מיום 15.03.05 בגין נזקים לסחורתו. בנוסף טוען המבקש כי שילם את מלוא דמי השכירות וכן כי השיב את המחסן במצב טוב יותר מאשר קיבלו.
5. המבקש נחקר ביום 01.05.06. בעדותו לא נסתרו טענותיו בנוגע לתשלום דמי השכירות ופינוי המושכר בחודש ינואר. כמו כן עמד המבקש על טענותיו בנוגע לנזקים שנגרמו לרכושו וכן כי השיב את המחסן במצב תקין.
חקירת המבקש בנוגע לקבלת או אי קבלת מכתבו של ב"כ המשיב מיום 28.08.05 (במ/4) אינה מעלה או מורידה בנוגע לטענות ההגנה כנגד השטר.
6. בשלב התנגדות לביצוע שטר נבחנת הבקשה בלבד ואין זה המקום להגשת מסמכים מטעם המשיב. יתרה מכך, שטר החוב הוגש לביצוע מבלי שתפורטנה בבקשה לביצוע השטר העובדות המשמשות עילה לבקשה.
לעניין זה קבע כב' הנשיא, מ' שמגר, בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מ"א (3) 746, 751:
"על פי האמור בתקנה 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה (ע"א 211/73 [8], בעמ' 515). כאן הגושה הבקשה על גבי טופס רשמי של לשכת ההוצאה לפועל, טופס הממלא אחר כל דרישות החוק אם אך ממלאים אותו כדבעי. כיוון שהדבר לא נעשה, אין כתב התביעה, שהוגש על ידי המשיבה, מגלה כל עילת תביעה, ולאחר שהמערער מיחה על כך, לא היה מנוס מתיקון כתב התביעה על פי האמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. לו היה מתבצע תיקון כזה, רשאי היה המערער מכוח תקנה 94 לתקן את תצהירו, ללא נטילת רשות, בתוך חמישה עשר ימים, ובנסיבות המיוחדות של המקרה, אפשר שהייתה לכך משמעות של ממש לגבי תוצאות המשפט. בין כך ובין כך לא היה מקום לדחות את בקשת הרשות להתגונן, כשאין בנמצא כתב תביעה, המגלה עילת תביעה".
7. הלכה היא כי בשלב בקשת רשות להתגונן, בוחן בית המשפט אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית כנגד התביעה. בשלב זה אין בוחנים את אמיתות טענות הנתבע ואיך יעלה בידי המבקש להוכיח אותן, אלא אם ברור שהחומר שהובא בפני בית המשפט, לצורך דיון בבקשה, מפריך על פניו את טענותיו.
יתרה מכך, בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193 אישר כב' הנשיא א' ברק את ההלכה שנקבעה בע"א 5939/96 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נא (5) 598 כי בין צדדים קרובים לשטר דינו של שטר כדין חוזה, ולפיכך, כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות לפי חוזה.
די בטענות המבקש כי שילם את דמי השכירות וכי החזיר את הנכס במצב תקין כדי להקים הגנה גם אם טענות הקיזוז שבפיו אינן מפורטות כנדרש בהלכה הפסוקה.
העובדה כי המשיב הגיש את השטר ללא פירוט מינימאלי אינה מחייבת את המבקש לגשש כסומא באפלה ולהתגונן כנגד כל טענה אפשרית.
אשר על כן, ההתנגדות מתקבלת.
הואיל ואין השטר מפרט כנדרש את העילה, רשאי המשיב לתקן את כתב התביעה תוך 30 ימים ולפרט את הסכום הנתבע נכון למועד הגשתו לבית המשפט, ואת העובדות המבססות את עילת התביעה. כמובן שלאחר תיקון כתב התביעה, רשאי המבקש להגיש תצהיר מתוקן בתמיכה להגנתו.
בהעדר תיקון כאמור תמחק התביעה מחמת העדר עילה.
הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, לפי תוצאות ההליך העיקרי.