##(1) הקדמה:## תביעה פוססורית עיקר תכליתה הוא שמירת המצב הקיים (הסטטוס קוו), עד הכרעה בזכויות הצדדים בנכס, ככל שהדבר יתבקש תביעה להשבת המצב לקדמותו (תביעה פוזסורית), ובהוראת סעיף 19 בחוק המקרקעין, הקובע כך: "מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם". תביעה פוזסורית במהותה נועדה רק להשיב את המצב לקדמותו בהליך מהיר, מבלי להידרש לבירור שאלת הזכויות בנכס. אולם כאמור, התובעים בחרו גם לטעון בעניין זכויותיהם בנכס ובנסיבות אלו, נדרש בית המשפט להכריע בשאלת זהותו של בעל הזכויות בנכס. חלקו השני של סעיף 19 בחוק המקרקעין, המאפשר לבית המשפט לדון בזכויות המהותיות של שני הצדדים בקרקע, מבלי להורות על השבת המצב לקדמותו עד בירור זכויות הצדדים לגופן. ##(2) דוגמא לתביעה פוססורית## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' אילה כהן, ת.ז. _________, המתגוררת ב_________, ירושלים. 2. הנתבעת: חברת "נכסי ירושלים בע"מ", ח.פ. _________, חברה הרשומה בישראל, שכתובתה הרשומה היא _________, תל אביב. ## ב. הסעד המבוקש ## כבוד בית המשפט מתבקש להורות כדלקמן: 3. ליתן צו עשה קבוע המורה לנתבעת, עובדיה, שלוחיה וכל מי מטעמה, לסלק ידם לאלתר מהנכס המצוי ברחוב _________ 2-4, מזרח ירושלים (להלן: "הנכס"), ולהשיב את החזקה הבלעדית והמלאה בנכס לידי התובעת. 4. ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת, עובדיה, שלוחיה וכל מי מטעמה, להיכנס לנכס, להחזיק בו, לעשות בו כל שימוש או לבצע בו כל פעולה, לרבות השכרה או העברה לצד שלישי, ללא הסכמת התובעת מראש ובכתב. 5. לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובעת בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפלישה וההחזקה שלא כדין בנכס, לרבות דמי שימוש ראויים, עוגמת נפש והוצאות משפטיות, בסכום שייקבע על ידי כבוד בית המשפט. 6. לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. התובעת החזיקה בנכס באופן רציף ובלעדי החל מחודש אוקטובר 2018, וזאת מכוח זכויותיה הלכאוריות בנכס כיורשת של מר ג'ודת אל חלאבי המנוח, אשר היה רשום כבעלים של חלק מהנכס בפנקס השטרות. 8. ביום 5.3.2019, פלשה הנתבעת לנכס שלא כדין, תוך שהיא מנשלת את התובעת מחזקתה בנכס, וזאת בניגוד להוראות סעיף 19 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). 9. עילת התביעה נולדה ביום 5.3.2019, עם פלישת הנתבעת לנכס ונישול התובעת מחזקתה, ועל כן מוגשת תביעה פוססורית זו להשבת המצב לקדמותו ולהגנת החזקה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. הנכס נשוא התביעה מצוי ברחוב _________ 2-4, מזרח ירושלים, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט נכבד זה. 11. עניינה של התביעה הוא במקרקעין, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## החזקה בפועל בנכס על ידי התובעת ## 12. התובעת תטען כי החזיקה בנכס בפועל ובאופן רציף החל מחודש אוקטובר 2018, וזאת באמצעות קבלת מפתחות מהשוכרים הקודמים וביצוע פעולות המעידות על שליטה אפקטיבית בנכס, לרבות העברת חשבונות על שמה. 13. התובעת תציג ראיות לכך שפעלה להעברת חשבונות כגון טלפון, ארנונה וחשמל על שמה בחודשים נובמבר-דצמבר 2018, פעולות המעידות על כוונתה להחזיק בנכס ולשלוט בו באופן בלעדי ורציף. 14. התובעת תטען כי אף אם לא התגוררה בנכס באופן קבוע, הרי שהחזקה אינה מחייבת מגורים פיזיים, ודי בשליטה אפקטיבית ורציפה בנכס, כפי שהוכח על ידה באמצעות פעולותיה והמסמכים שהוצגו. 15. התובעת תדגיש כי טענתה בדבר כניסתה לנכס באוקטובר 2018 נתמכת במסמכים שהוגשו לעירייה על ידי השוכרים הקודמים, המעידים על העברת הנכס לחזקתה באותה עת, וכי יש ליתן משקל ראוי למסמכים אלו. 16. התובעת תטען כי העובדה ששילמה חשבון חשמל ביום 7.2.19, כפי שעולה ממסמכי חברת החשמל, מחזקת את טענתה בדבר החזקה בפועל בנכס עוד לפני מועד הפלישה הנטען על ידי הנתבעת. ## פלישת הנתבעת לנכס שלא כדין ## 17. התובעת תטען כי הנתבעת פלשה לנכס ביום 5.3.2019, תוך נישול התובעת מחזקתה, וזאת ללא כל זכות שבדין וללא קבלת רשות מהתובעת, שהייתה המחזיקה בפועל בנכס באותה עת. 18. התובעת תדגיש כי פלישת הנתבעת בוצעה שלא כדין, שכן הנתבעת לא הייתה המחזיקה בנכס עובר לפלישה, ועל כן לא עמדה לה הזכות לעשות דין עצמי לפי סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין. 19. התובעת תטען כי הנתבעת לא הוכיחה כי הפלישה הנטענת על ידה מצד התובעת הייתה "טרייה" בטווח של 30 ימים, ועל כן פעולת הנתבעת ביום 5.3.2019 מהווה פלישה אסורה המצדיקה סעד פוססורי. 20. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה מהימנה וחד משמעית לכך שהתובעת נכנסה לנכס רק בין התאריכים 7.2.19 ל-11.2.19, וכי טענותיה בעניין זה נותרו בגדר השערות בלבד. 21. התובעת תטען כי פעולת הנתבעת ביום 5.3.2019, בה שבה ותפסה את החזקה בנכס, מהווה הפרה בוטה של זכות החזקה של התובעת ומצדיקה את השבת המצב לקדמותו באמצעות צו פוססורי. ## אי עמידת הנתבעת בתנאי סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין ## 22. התובעת תטען כי הנתבעת לא עמדה בתנאים המצטברים הנדרשים להפעלת סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, שכן לא הייתה "המחזיק כדין" בנכס עובר לפלישה הנטענת על ידה, וכן לא הוכיחה "פלישה טרייה" מצד התובעת. 23. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא הוכיחה כי החזיקה בנכס באופן אפקטיבי ורציף מאוגוסט 2018, וכי טענותיה בדבר פיקוח באמצעות מצלמות אבטחה אינן מספקות כדי לבסס חזקה בפועל לצורך סעיף 18(ב). 24. התובעת תטען כי גם אם הייתה לנתבעת חזקה כלשהי בנכס, הרי שהיא לא הוכיחה כי התובעת פלשה לנכס בטווח של 30 ימים לפני פעולת הנתבעת ב-5.3.2019, ועל כן לא עמדה לה זכות עשיית הדין העצמי. 25. התובעת תדגיש כי עדותו של מר מרדכי זרביב מטעם הנתבעת, בדבר מועד כניסת התובעת לנכס, הייתה עדות יחידה שלא נתמכה בדבר, וכי משקלה נמוך מכדי לבסס את טענת הנתבעת בדבר פלישה טרייה. 26. התובעת תטען כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית וחד משמעית, כגון צילומי אבטחה מתועדים ומתוארכים, אשר יתמכו בטענתה בדבר מועד כניסת התובעת לנכס, ועל כן טענתה בעניין זה דינה להידחות. ## זכויות לכאוריות של התובעת בנכס ## 27. התובעת תטען כי הוכיחה זכויות לכאוריות בנכס, וזאת מכוח היותה יורשת של אמה, שהייתה בתו ויורשתו של מר ג'ודת אל חלאבי המנוח, הרשום כבעלים של חלק מהנכס בפנקס השטרות. 28. התובעת תדגיש כי אף אם צו הירושה לא תורגם במלואו, הרי שבהתאם לעדותה, יש להניח כי היא אכן יורשת של בתו של מר ג'ודת המנוח, וכי מכוח ירושה זו היא בעלת זכויות בנכס, למצער לצורך הליך זה. 29. התובעת תטען כי חוות הדעת שהוגשה מטעמה, התומכת בטענתה בעניין הזכויות בנכס, מחזקת את מעמדה כבעלת זכויות לכאוריות, וכי יש ליתן לה משקל ראוי בשלב זה של הדיון. 30. התובעת תדגיש כי טענת הנתבעת בדבר אי-זיקה בין הרישום בפנקס השטרות לנכס שבמחלוקת אינה מקובלת, שכן הרישום כולל זכויות בעלות בחלק מהנכס על שם ג'ודת אל חלאבי, ממנו ירשה התובעת. 31. התובעת תטען כי העובדה שהיא עצמה קושרת את הנכס לאותו נכס בגינו התנהלו הליכי פינוי על ידי משפחת אלעלמי, ואשר ישנם פסקי דין הקובעים את זכויותיה של משפחה זו, אינה גורעת מזכויותיה הלכאוריות. ## אי הוכחת חזקה אפקטיבית על ידי הנתבעת ## 32. התובעת תטען כי הנתבעת לא הוכיחה חזקה אפקטיבית בנכס עובר לכניסת התובעת, וכי טענותיה בדבר קבלת מפתחות ופיקוח באמצעות מצלמות אבטחה אינן מספקות כדי לבסס חזקה של ממש. 33. התובעת תדגיש כי העובדה שהנתבעת לא שיכנה אנשים מטעמה בנכס ולא עשתה בו שימוש בפועל עד מרץ 2019, מעידה על היעדר חזקה אפקטיבית ורציפה מצידה. 34. התובעת תטען כי קבלת מפתחות לנכס אינה שוות ערך להחזקה בפועל, במיוחד כאשר לא נעשה שימוש בנכס ולא הוכח פיקוח רציף ואפקטיבי המונע כניסת אחרים. 35. התובעת תדגיש כי טענת הנתבעת בדבר פיקוח באמצעות מצלמות אבטחה לא נתמכה בראיות מספקות, כגון צילומי אבטחה מתועדים ומתוארכים, ועל כן אין ליתן לה משקל רב. 36. התובעת תטען כי גם אם הנתבעת קיבלה מפתחות לנכס, הרי שהיעדר שימוש בפועל בנכס במשך תקופה ארוכה, עד מרץ 2019, מעיד על נטישת החזקה או על חזקה שאינה מספקת לצורך הגנה פוססורית. ## חוסר תום לב של הנתבעת ## 37. התובעת תטען כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק כאשר פלשה לנכס ביום 5.3.2019, תוך ניצול העובדה שהתובעת החזיקה בו, וזאת מבלי לברר את זכויותיה של התובעת או לפנות לבית המשפט. 38. התובעת תדגיש כי הנתבעת, אשר טוענת לזכויות בנכס, הייתה צריכה לפעול בדרכים חוקיות להשגת החזקה, ולא באמצעות עשיית דין עצמי אסורה, במיוחד כאשר לא עמדה לה זכות זו. 39. התובעת תטען כי התנהלות הנתבעת, אשר כללה כניסה לנכס ונישול התובעת מחזקתה, מהווה הפרה של עקרון תום הלב החל על צדדים למקרקעין, ומצדיקה את השבת החזקה לתובעת. 40. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא הציגה כל הסבר סביר או לגיטימי לפעולתה ביום 5.3.2019, וכי פעולה זו נעשתה מתוך כוונה לנשל את התובעת מחזקתה ולשנות את הסטטוס קוו בנכס. 41. התובעת תטען כי הנתבעת, אשר טוענת לזכויות בנכס, הייתה צריכה לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד פטיטורי, ולא לנקוט בפעולות חד צדדיות המפרות את הסדר הציבורי ואת זכות החזקה של התובעת. ## מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת ## 42. התובעת תטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה, שכן היא הייתה המחזיקה בפועל בנכס עובר לפלישת הנתבעת, וכי השבת החזקה אליה תחזיר את המצב לקדמותו ותשמור על הסטטוס קוו. 43. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא שיכנה אנשים מטעמה בנכס עד מרץ 2019, וכי מרכז חייה של התובעת, אף אם לא בנכס עצמו, קשור לירושלים ולצורך בכתובת בעיר, ועל כן הנזק שיגרם לה מאי השבת החזקה גדול יותר. 44. התובעת תטען כי אי השבת החזקה אליה תגרום לה נזק בלתי הפיך, שכן היא תישאר מנושלת מחזקתה בנכס, וזאת בניגוד לדין, בעוד שהנתבעת לא תסבול מנזק דומה אם תושב החזקה לתובעת. 45. התובעת תדגיש כי מטרת התביעה הפוססורית היא להגן על החזקה ולמנוע עשיית דין עצמי, וכי במקרה זה, השבת החזקה לתובעת היא הדרך היחידה להשיג מטרה זו ולשמור על הסדר הציבורי. 46. התובעת תטען כי אין מקום להקפאת המצב הקיים כאשר מדובר בפלישה אסורה, וכי יש להורות על השבת החזקה למחזיק המקורי, קרי התובעת, עד להכרעה בזכויות הצדדים בהליך העיקרי. ## חשיבות ההגנה על החזקה ## 47. התובעת תטען כי הגנה על החזקה היא עקרון יסוד בדיני המקרקעין, וכי יש חשיבות רבה לשמירה על הסטטוס קוו ומניעת עשיית דין עצמי, גם כאשר קיימת מחלוקת על הזכויות בנכס. 48. התובעת תדגיש כי סעיף 19 לחוק המקרקעין נועד להגן על המחזיק מפני נישול שלא כדין, וכי תכליתו היא להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר בירור זכויות מסודר בבית המשפט. 49. התובעת תטען כי אי מתן סעד פוססורי במקרה זה יהווה מתן לגיטימציה לפעולות של עשיית דין עצמי אסורה, ויפגע בעקרון שלטון החוק ובסדר הציבורי. 50. התובעת תדגיש כי הפסיקה קבעה כי הפעלת סעיף 19 אינה מוגבלת לפלישה טרייה בטווח של 30 יום, וכי די בכך שהפלישה הייתה זמן קצר טרם הגשת התובענה הפוססורית, כפי שאירע במקרה זה. 51. התובעת תטען כי יש להעדיף את הגנת החזקה על פני בירור זכויות מורכב בשלב זה, וכי השבת החזקה אליה תאפשר בירור ענייני ומסודר של המחלוקת העיקרית. ## היעדר שימוש באלימות או אמצעים בלתי חוקיים על ידי התובעת ## 52. התובעת תטען כי כניסתה לנכס באוקטובר 2018 נעשתה ללא שימוש באלימות או באמצעים בלתי חוקיים, וכי היא קיבלה את החזקה מהשוכרים הקודמים באופן לגיטימי. 53. התובעת תדגיש כי בניגוד לטענות הנתבעת, היא לא פלשה לנכס, אלא קיבלה את החזקה בו באופן מסודר, וכי פעולותיה היו שקופות ומתועדות. 54. התובעת תטען כי העובדה שלא נעשה שימוש באלימות בכניסתה לנכס מהווה שיקול נוסף התומך בהשבת החזקה אליה, שכן היא לא פעלה בניגוד לחוק. 55. התובעת תדגיש כי טענות הנתבעת בדבר "תחבולות" או "אנשי קש" מצד התובעת הן טענות כלליות ובלתי מבוססות, וכי אין בהן כדי לגרוע מזכותה לחזקה. 56. התובעת תטען כי היא פעלה בתום לב ובאופן לגיטימי כאשר קיבלה את החזקה בנכס, וכי אין כל בסיס לטענות הנתבעת בדבר חוסר תום לב מצידה. ## סתירות בעדות הנתבעת ## 57. התובעת תטען כי בעדותו של מר מרדכי זרביב מטעם הנתבעת התגלו סתירות וחוסר עקביות, אשר פוגעים במהימנות עדותו וביכולת להסתמך עליה. 58. התובעת תדגיש כי טענתו של זרביב בדבר אי-מעקב על הנכס בימי שבת, אשר הובילה לגילוי מאוחר של כניסת התובעת, היא טענה תמוהה ובלתי סבירה, וכי אין בה כדי להצדיק את פעולת הנתבעת. 59. התובעת תטען כי הנתבעת לא הציגה כל תיעוד אובייקטיבי למעקבים הנטענים על ידה, וכי היעדר תיעוד כזה מחליש את טענותיה בדבר מועד כניסת התובעת לנכס. 60. התובעת תדגיש כי הנתבעת הגישה צילומים לראשונה רק בסיכומיה, וכי הגשה מאוחרת זו פוגעת ביכולת התובעת להתמודד עמם ומעידה על חוסר תום לב דיוני. 61. התובעת תטען כי הסתירות והחוסר בראיות מצד הנתבעת מחזקים את טענות התובעת בדבר החזקה בפועל בנכס עוד לפני מועד הפלישה הנטען על ידי הנתבעת. ## אי התייחסות הנתבעת למסגרת הדיונית המתאימה ## 62. התובעת תטען כי הנתבעת לא התייחסה מפורשות למסגרת הדיונית המתאימה לעניין, וכי טענותיה התמקדו בעיקר בזכויות קנייניות, ולא בהגנת החזקה, כנדרש בתביעה פוססורית. 63. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא הציגה כל טיעון משפטי מבוסס מדוע אין להשיב את החזקה לתובעת מכוח סעיף 19 לחוק המקרקעין, וכי טענותיה התמקדו בניסיון להצדיק את פעולת עשיית הדין העצמי. 64. התובעת תטען כי הנתבעת לא הוכיחה כי היא זכאית לסעד פטיטורי, וכי אין מקום לברר את הזכויות לגופן במסגרת הליך זה, אלא רק את שאלת החזקה בפועל. 65. התובעת תדגיש כי הנתבעת לא הגישה תביעה פטיטורית מטעמה, וכי ניסיונה להפוך את הדיון לדיון בזכויות קנייניות הוא ניסיון להסיט את הדיון מהסוגיה המרכזית של הגנת החזקה. 66. התובעת תטען כי יש לדחות את טענות הנתבעת בדבר זכויותיה הקנייניות בשלב זה, ולהתמקד בשאלת החזקה בפועל ובפלישה שלא כדין, כנדרש בתביעה פוססורית. ## דחיית טענות הנתבעת בדבר חוסר תום לב של התובעת ## 67. התובעת תטען כי טענות הנתבעת בדבר חוסר תום לב מצד התובעת בכניסתה לנכס הן טענות שווא, וכי היא פעלה בתום לב מלא ובהתאם לזכויותיה הלכאוריות. 68. התובעת תדגיש כי העובדה שידעה על הליכים משפטיים קודמים אינה הופכת את כניסתה לנכס לחסרת תום לב, במיוחד כאשר היא טוענת לזכויות ירושה בנכס. 69. התובעת תטען כי היא לא ניסתה לחזור בה מטענותיה בתצהיר, אלא הבהירה את הדברים בחקירתה, וכי אין לראות בכך חוסר תום לב. 70. התובעת תדגיש כי הנתבעת עצמה פעלה בחוסר תום לב כאשר פלשה לנכס, וכי אין לה להלין על חוסר תום לב מצד התובעת כאשר היא עצמה מפרה את הדין. 71. התובעת תטען כי יש לדחות את טענות הנתבעת בדבר חוסר תום לב של התובעת, וכי יש להכיר בזכותה של התובעת לחזקה בנכס ולהשיב לה את החזקה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##(3) דוגמא לתביעה פטיטורית## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' סמירה חלאבי, ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, עין סינייה. התובעת הינה יורשת של חלק מזכויות הבעלות בנכס נשוא התביעה, מכוח ירושת אמה, שהייתה בתו ויורשתו של מר ג'ודת אל-חלאבי המנוח, אשר רשום כבעלים של חלק מהנכס בפנקס השטרות. 2. הנתבעת: חברת "נכסי ירושלים בע"מ", ח.פ. _________, חברה הרשומה בישראל, אשר כתובתה הרשומה היא ברחוב _________, ירושלים. הנתבעת טוענת לזכויות בנכס מכוח רכישה ממר עיסאם עקל, אשר קיבל ייפוי כוח בלתי חוזר מיורשי עיזבון אל-עלמי. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על סילוק ידה של הנתבעת ו/או מי מטעמה ו/או כל אדם אחר המחזיק מטעמה, מן הנכס המצוי ברחוב _________ 2-4, מזרח ירושלים, הידוע גם כגוש _________ חלקה _________ (להלן: "הנכס"). 4. כבוד בית המשפט מתבקש להצהיר כי התובעת הינה בעלת זכויות חזקה ושימוש בלעדיות בנכס, מכוח זכויותיה הקנייניות והחזקה בפועל שהייתה לה בנכס. 5. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת להשיב לתובעת את החזקה המלאה והבלעדית בנכס, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייכים לנתבעת או למי מטעמה. 6. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה החזיקה בנכס שלא כדין, החל מיום 5.3.2019 ועד למועד פינויה בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 8. התובעת הינה בעלת זכויות קנייניות בנכס, מכוח ירושה של אמה, שהייתה בתו ויורשתו של מר ג'ודת אל-חלאבי המנוח, הרשום כבעלים של חלק מהנכס בפנקס השטרות. זכויות אלו מקנות לה את הזכות להחזיק בנכס ולעשות בו שימוש. 9. התובעת נכנסה להחזיק בנכס בפועל בחודש אוקטובר 2018, וזאת לאחר שקיבלה את החזקה משוכרים קודמים שהיו בנכס. התובעת החזיקה בנכס באופן רציף וגלוי, ופעלה להעברת חשבונות שונים על שמה, לרבות חשבונות ארנונה, טלפון וחשמל, החל מחודש נובמבר 2018. 10. ביום 5.3.2019, פלשה הנתבעת לנכס שלא כדין, תוך שהיא מנשלת את התובעת מחזקתה הלגיטימית. פלישה זו נעשתה ללא כל זכות שבדין, וללא קבלת רשות מהתובעת, ובכך הפרה הנתבעת את זכויותיה הקנייניות והחזקתיות של התובעת בנכס. 11. עילת התביעה נולדה ביום 5.3.2019, עם פלישתה של הנתבעת לנכס ונישול התובעת מחזקתה, וזאת בהתאם לסעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המקנה לבעל מקרקעין או למי שזכאי להחזיק בהם את הזכות לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 12. הנכס נשוא התביעה ממוקם ברחוב _________ 2-4, מזרח ירושלים, בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה. 13. התביעה עניינה במקרקעין, ובהתאם לסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הסמכות העניינית לדון בתביעות אלו נתונה לבית משפט השלום. 14. שווי הסעד המבוקש, הכולל סילוק יד ודמי שימוש ראויים, אינו עולה על סכום הסמכות של בית משפט השלום. ## ה. פירוט הטענות ## ## זכויות התובעת בנכס ## 15. התובעת הינה בעלת זכויות קנייניות בנכס, מכוח ירושת אמה, שהייתה בתו ויורשתו של מר ג'ודת אל-חלאבי המנוח, אשר רשום כבעלים של חלק מהנכס בפנקס השטרות, וזאת בהתאם לצו ירושה תקף שהוגש לבית המשפט. 16. רישום זכויותיו של מר ג'ודת אל-חלאבי המנוח בפנקס השטרות מהווה ראיה לכאורה לבעלותו, ומכאן גם לזכויותיה של התובעת כיורשתו, וזאת בהתאם לעקרונות דיני הקניין והירושה בישראל. 17. טענת הנתבעת כי לרישום בפנקס השטרות אין זיקה לנכס שבמחלוקת נדחתה כבר בשלב הלכאורי, ואין בה כדי לגרוע מזכויותיה של התובעת, אשר קושרת את הנכס באופן מובהק לרישום זה. 18. התובעת קיבלה את החזקה בנכס משוכרים קודמים, אשר אישרו את מסירת החזקה לידיה, ובכך ביססה את מעמדה כמחזיקה כדין בנכס, עוד בטרם פלישת הנתבעת. 19. זכויותיה הלכאוריות של התובעת בנכס הוכרו כבר בהחלטה קודמת של בית המשפט, אשר קבע כי שני הצדדים הוכיחו זכויות לכאורה, וכי עניין זה צריך להתברר לעומק בהליך העיקרי. ## החזקה בפועל של התובעת בנכס ## 20. התובעת נכנסה להחזיק בנכס בפועל בחודש אוקטובר 2018, וזאת לאחר שקיבלה את מפתחות הנכס משוכרים קודמים, ובכך ביססה את חזקתה הפיזית והאפקטיבית בנכס. 21. התובעת פעלה להעברת חשבונות שונים, כגון ארנונה, טלפון וחשמל, על שמה בחודשים נובמבר-דצמבר 2018, מה שמעיד על כוונתה להחזיק בנכס באופן קבוע ועל ביסוס חזקתה בפועל. 22. העובדה כי חשבון חשמל שולם על ידי התובעת ביום 7.2.2019, גם אם מדובר בתשלום ראשון, מחזקת את טענתה כי החזיקה בנכס לפני מועד הפלישה הנטען על ידי הנתבעת. 23. טענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה החזקה בפועל לפני פברואר 2019 אינה עומדת במבחן הראיות, שכן העברת חשבונות על שם התובעת בחודשים קודמים מהווה אינדיקציה ברורה לחזקה. 24. גם אם מרכז חייה של התובעת היה בעין סינייה, אין בכך כדי לשלול את חזקתה בנכס בירושלים, שכן אדם יכול להחזיק במספר נכסים במקביל, ואין חובה להתגורר בנכס באופן קבוע כדי להיחשב כמחזיק. ## פלישת הנתבעת לנכס ## 25. הנתבעת פלשה לנכס ביום 5.3.2019, תוך שהיא מנשלת את התובעת מחזקתה הלגיטימית, וזאת ללא כל זכות שבדין וללא קבלת רשות מהתובעת, ובכך ביצעה עוולה של הסגת גבול. 26. פלישת הנתבעת לנכס נעשתה לאחר שהתובעת כבר החזיקה בו בפועל החל מחודש אוקטובר 2018, ולפיכך לא עמדה לנתבעת כל זכות לעשות דין עצמי לפי סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין. 27. טענת הנתבעת כי התובעת נכנסה לנכס רק לאחר ה-7.2.2019 לא הוכחה, ונטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הנתבעת הטוענת לפלישה טרייה המצדיקה עשיית דין עצמי. 28. עדותו של עובד הנתבעת, מר מרדכי זרביב, בדבר מעקב רציף על הנכס, אינה מספקת כדי להוכיח את מועד כניסתה של התובעת, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בעדות יחידה שלא נתמכה בדבר. 29. העובדה כי הנתבעת לא שיכנה אנשים מטעמה בנכס עד מרץ 2019, אלא רק פיקחה עליו, מחזקת את טענת התובעת כי היא זו שהחזיקה בנכס בפועל לפני פלישת הנתבעת. ## היעדר זכות לעשיית דין עצמי לנתבעת ## 30. הנתבעת לא הייתה רשאית לעשות דין עצמי ולפנות את התובעת מהנכס, שכן התובעת החזיקה בנכס החל מחודש אוקטובר 2018, ולפיכך לא מדובר בפלישה טרייה כהגדרתה בסעיף 18(ב) לחוק המקרקעין. 31. סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין מתיר עשיית דין עצמי רק במקרה של פלישה טרייה, המוגבלת לטווח של 30 ימים מיום התפיסה, תנאי שלא התקיים במקרה דנן. 32. הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי התובעת פלשה לנכס בטווח של 30 ימים לפני עשיית הדין העצמי, ולפיכך פעולתה הייתה בלתי חוקית. 33. גם אם הנתבעת טענה לזכויות בנכס, אין בכך כדי להצדיק עשיית דין עצמי כאשר הפלישה אינה טרייה, ועליה היה לפנות לבית המשפט בבקשה לסילוק יד. 34. הפסיקה קבעה כי הזכות לעשיית דין עצמי היא חריג לכלל האוסר על נטילת החוק לידיים, ויש לפרשה בצמצום, ועל כן אין להרחיב את תחולתה למקרים שאינם עונים באופן מובהק על תנאיה. ## חוסר תום לב של הנתבעת ## 35. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק כאשר פלשה לנכס ונישלה את התובעת מחזקתה, וזאת ביודעה כי התובעת מחזיקה בנכס בפועל וכי יש לה זכויות לכאורה בו. 36. טענת הנתבעת כי התובעת נכנסה לנכס בחוסר תום לב, שכן ידעה על הליכי פינוי קודמים, אינה רלוונטית לעניין חוסר תום הלב של הנתבעת עצמה בפלישתה. 37. הנתבעת, אשר טוענת לזכויות בנכס, הייתה צריכה לפעול בדרכים חוקיות באמצעות בית המשפט, ולא לנקוט בעשיית דין עצמי בלתי חוקית, המהווה חוסר תום לב דיוני. 38. התנהלות הנתבעת, אשר כללה מעקבים וניסיון להוכיח פלישה טרייה שלא התקיימה, מעידה על כוונתה להשתלט על הנכס בכל דרך, גם אם אינה חוקית. 39. חוסר תום הלב של הנתבעת מתבטא גם בסירובה להשיב את החזקה לתובעת, למרות שהוכח כי התובעת החזיקה בנכס לפני פלישתה, ובכך היא ממשיכה להחזיק בנכס שלא כדין. ## זכויות הנתבעת בנכס אינן גוברות ## 40. אף אם לנתבעת קיימות זכויות לכאורה בנכס, כפי שנקבע בשלב הלכאורי, אין בכך כדי להצדיק את פלישתה לנכס ונישול התובעת מחזקתה, שכן זכויות אלו טעונות בירור מעמיק בהליך העיקרי. 41. טענת הנתבעת כי רכשה את הנכס באמצעות מר עיסאם עקל מיורשי עיזבון אל-עלמי, וכי נרשמה הערת אזהרה לטובתה, אינה מקנה לה זכות לפלוש לנכס בכוח. 42. העובדה כי הוצגו פסקי דין המורים על פינוי מחזיקים שלא כדין בנכס על ידי יורשות עיזבון אל-עלמי, אינה מעניקה לנתבעת זכות לפעול באופן עצמאי כנגד התובעת. 43. ייפוי הכוח הבלתי חוזר שהוצג, המעביר זכויות בעלות וחזקה מבני משפחת אל-עלמי לידי עיסאם עקל, אינו מהווה היתר לנתבעת לפלוש לנכס כאשר הוא כבר בחזקת אחר. 44. זכויותיה הלכאוריות של הנתבעת אינן גוברות על זכותה של התובעת להחזקה בנכס, במיוחד כאשר הנתבעת פעלה בניגוד לדין ובאופן חד צדדי. ## מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת ## 45. מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת התובעת, שכן היא זו שנאלצה לעזוב את הנכס בו החזיקה בפועל, בעוד שהנתבעת לא שיכנה אנשים מטעמה בנכס עד מרץ 2019. 46. טענת הנתבעת כי האינטרסים העומדים מאחורי הצדדים הם אינטרסים לאומיים אינה רלוונטית לבחינת מאזן הנוחות האישי של הצדדים, ואין בה כדי להצדיק את נישול התובעת מחזקתה. 47. התובעת נזקקה לכתובת בירושלים לצורך קבלת תושבות ישראלית ודמי ביטוח לאומי, ופלישת הנתבעת פגעה ביכולתה לממש צרכים חיוניים אלו. 48. הנתבעת לא הוכיחה כל נזק ממשי שייגרם לה אם תושב החזקה לתובעת, שכן היא לא התגוררה בנכס ולא עשתה בו שימוש אישי, אלא רק השכירה אותו לאחרים החל ממרץ 2019. 49. הותרת המצב הקיים על כנו, כפי שנקבע בהחלטה קודמת, פוגעת בזכויותיה של התובעת ומשמרת מצב בלתי חוקי שנוצר כתוצאה מפעולת הנתבעת. ## דמי שימוש ראויים ## 50. הנתבעת מחזיקה בנכס שלא כדין החל מיום 5.3.2019, ולפיכך עליה לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים עבור כל תקופת החזקתה הבלתי חוקית. 51. דמי השימוש הראויים ייקבעו בהתאם לשווי השוק של השכרת נכס דומה באזור, וזאת על מנת לפצות את התובעת על אובדן ההנאה והשימוש בנכסה. 52. הנתבעת, אשר השכירה את הנכס לאחרים החל ממרץ 2019, הפיקה רווחים מהחזקתה הבלתי חוקית, ועל כן עליה להשיב רווחים אלו לתובעת. 53. חיוב הנתבעת בדמי שימוש ראויים ימנע התעשרות שלא כדין מצדה, ויבטיח כי התובעת תקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מנישולה מהנכס. 54. כבוד בית המשפט מתבקש למנות שמאי מקרקעין לצורך הערכת דמי השימוש הראויים, או לחילופין, להורות על הגשת חוות דעת שמאיות מטעם הצדדים. ## חובת תום הלב הדיוני ## 55. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב דיוני בכך שניסתה להציג מצג שווא כאילו התובעת פלשה לנכס פלישה טרייה, וזאת על מנת להצדיק את פעולת עשיית הדין העצמי שלה. 56. הנתבעת לא הציגה ראיות מספקות לטענותיה בדבר מועד כניסתה של התובעת לנכס, ובכך ניסתה להטעות את בית המשפט ולשבש את הליכי הדיון. 57. הגשת צילומים לראשונה רק בסיכומי הנתבעת, ולא בשלב הגשת הראיות, מהווה התנהלות דיונית בלתי תקינה ופוגעת ביכולת התובעת להתגונן כראוי. 58. הנתבעת ניסתה להסתמך על עדות יחידה של עובד מטעמה, שלא נתמכה בראיות נוספות, ובכך ניסתה להטות את הכף לטובתה באופן בלתי הוגן. 59. התנהלות הנתבעת, אשר כללה ניסיון להציג את התובעת כפולשת חסרת זכויות, למרות שהוכח כי לתובעת זכויות לכאורה וחזקה בפועל, מהווה חוסר תום לב דיוני מובהק. ## סילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין ## 60. התובעת, כבעלת זכויות קנייניות בנכס וכמי שהחזיקה בו בפועל, זכאית לדרוש את סילוק ידה של הנתבעת מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין, הקובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". 61. הנתבעת מחזיקה בנכס שלא כדין, שכן פלשה אליו לאחר שהתובעת כבר החזיקה בו, וללא כל זכות חוקית לעשות כן, ובכך הפרה את זכויותיה של התובעת. 62. סעיף 16 לחוק המקרקעין מהווה עילת תביעה פטיטורית מובהקת, המאפשרת לבית המשפט לבחון את הזכויות לגופן ולהורות על השבת החזקה לבעל הזכויות. 63. בניגוד לתביעה פוססורית, בתביעה פטיטורית נבחנות הזכויות המהותיות של הצדדים בנכס, וכאשר לתובעת זכויות קנייניות וחזקה קודמת, היא זכאית לסעד המבוקש. 64. כבוד בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין ולהורות על סילוק ידה של הנתבעת והשבת החזקה לתובעת, וזאת לאחר בירור הזכויות המהותיות. ## הפרת חובת הזהירות ## 65. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובעת, בכך שפלשה לנכס ונישלה אותה מחזקתה, מבלי לוודא את זכויותיה של התובעת ומבלי לפעול בדרכים חוקיות. 66. חובת הזהירות מחייבת את הנתבעת לנהוג בתום לב ובזהירות סבירה, ולכבד את זכויותיהם של אחרים בנכסים, ובמיוחד כאשר מדובר בנכס מקרקעין. 67. פלישת הנתבעת לנכס, ללא בירור מעמיק של זכויות התובעת וללא קבלת צו שיפוטי, מהווה התנהגות רשלנית וחסרת אחריות, אשר גרמה נזק לתובעת. 68. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי פעולתה תגרום נזק לתובעת, וכי נישול מחזקה עלול להוביל להליכים משפטיים ולפגיעה בזכויותיה של התובעת. 69. הפרת חובת הזהירות של הנתבעת מצדיקה את חיובה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעת, לרבות דמי שימוש ראויים והוצאות משפט. ## עקרון שמירת הסטטוס קוו ## 70. עקרון שמירת הסטטוס קוו, אשר מטרתו למנוע שינויים חד צדדיים במצב הקיים, הופר על ידי הנתבעת כאשר פלשה לנכס ושינתה את מצב החזקה בו. 71. הסטטוס קוו שהיה קיים לפני פלישת הנתבעת היה שהתובעת החזיקה בנכס בפועל, ועל הנתבעת היה לכבד מצב זה ולפעול בדרכים חוקיות אם רצתה לשנותו. 72. הפסיקה קבעה כי יש לשמור על הסטטוס קוו במקרקעין, וכי אין לאפשר לצדדים לעשות דין לעצמם ולשנות את מצב החזקה בכוח הזרוע. 73. השבת המצב לקדמותו, קרי השבת החזקה לתובעת, תבטיח את שמירת הסטטוס קוו ותמנע מצב שבו צד אחד מנצל את כוחו כדי להשיג יתרון בלתי הוגן. 74. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על השבת המצב לקדמותו, וזאת על מנת להבטיח את שלטון החוק ואת עקרונות הצדק וההגינות. ## נזקים שנגרמו לתובעת ## 75. כתוצאה מפלישת הנתבעת לנכס ונישול התובעת מחזקתה, נגרמו לתובעת נזקים כספיים משמעותיים, לרבות אובדן דמי שימוש ראויים עבור הנכס. 76. התובעת נאלצה לשאת בהוצאות משפטיות ניכרות לצורך הגשת תביעה זו וניהול ההליכים המשפטיים, וזאת כתוצאה ישירה מפעולותיה הבלתי חוקיות של הנתבעת. 77. בנוסף לנזקים הכספיים, נגרמו לתובעת עוגמת נפש רבה וטרחה מיותרת, כתוצאה מהצורך להתמודד עם פלישת הנתבעת ועם ההליכים המשפטיים המורכבים. 78. התובעת נמנעה מלהשתמש בנכס למטרותיה, לרבות לצורך קבלת תושבות ישראלית ודמי ביטוח לאומי, ובכך נגרמו לה נזקים עקיפים נוספים. 79. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצויים בגין כל הנזקים שנגרמו לה, לרבות דמי שימוש ראויים, הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ועוגמת נפש. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. שמירה על המצב הקיים