##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת, גב' _________ ת.ז. _________, תושבת _________, _________, הינה הבעלים הרשום של רכב מסוג רנו קנגו, מ.ר. _________ (להלן: "הרכב"). 2. הנתבע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו חשמלאי רכב במקצועו, בעל מוסך "חשמל רכב _________" הממוקם ב_________ (להלן: "החשמלאי" או "הנתבע"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 3,812 ₪ בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכב, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.1.12 ועד למועד התשלום בפועל. ב. סך של 2,700 ₪ בגין הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת מומחה, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. ג. כל סעד נוסף ו/או אחר אשר כבוד בית המשפט ימצא לנכון לפסוק בנסיבות העניין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום 10.02.11, הרכב נתקע בדרך ונגרר למוסך "מוסך _________" השייך למכונאי רכב בשם מר _________ (להלן: "המכונאי"). 5. בבדיקה שבוצעה במוסך, התברר כי גלגל התנופה והמתנע (סטרטר) ברכב כשלו, לאחר שהרכב נסע כ-197,000 ק"מ. 6. תיקון הרכב בוצע בשני שלבים: תחילה הוחלף גלגל התנופה על ידי המכונאי, ולאחר מכן הוחלף מתנע משופץ על ידי הנתבע. 7. התובעת שילמה למכונאי סך של 3,956 ₪ בגין החלפת גלגל התנופה, ולנתבע סך של 700 ₪ בגין החלפת המתנע. 8. זמן קצר לאחר התיקון, החלו להישמע רעשים בלתי סבירים בעת התנעת המנוע, ופנייה למוסך לא הועילה. 9. ביום 22.05.11, כשלושה חודשים בלבד לאחר התיקון, הרכב נתקע שוב והועבר למוסך באמצעות גרר. 10. בבדיקה חוזרת, התברר שוב כי גלגל התנופה והמתנע אינם תקינים. המכונאי פרק את גלגל התנופה ונשלח לבדיקה אצל חרט, שקבע כי החלק תקין. הנתבע בדק את המתנע וקבע כי הוא תואם לרכב. 11. התובעת נאלצה לשלם שוב למכונאי בגין החלפת גלגל התנופה, ואילו הנתבע ביצע את החלפת המתנע בשנית, הפעם ללא חיוב. 12. עילת התביעה נולדה ביום 22.05.11, עת התגלה כי התיקון שבוצע על ידי הנתבע לא צלח, וכי הרכב נתקע שוב עקב כשל חוזר בגלגל התנופה והמתנע. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 13. סכום התביעה, העומד על סך של 3,812 ₪, מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום. 14. מקום מגוריה של התובעת, מקום עסקו של הנתבע ומקום התרחשות האירועים הרלוונטיים לתביעה, כולם מצויים בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות בהתקנת המתנע ## 15. הנתבע, בהיותו חשמלאי רכב מקצועי, חב חובת זהירות כלפי התובעת לבצע את עבודתו במיומנות, במקצועיות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בענף, לרבות התקנה נכונה ומכוונת של המתנע, חובה שהופרה באופן בוטה. 16. התקנת המתנע על ידי הנתבע בוצעה שלא כראוי, דהיינו בצורה שאינה מכוונת, כפי שנקבע בחוות דעת מומחה רכב, ובכך גרם הנתבע לשחיקה מואצת ומוקדמת של גלגל התנופה תוך שלושה חודשים בלבד. 17. התנהלות הנתבע, אשר התקין את המתנע באופן לקוי, מהווה רשלנות מקצועית מובהקת, שכן חשמלאי סביר ומיומן היה מבצע את ההתקנה באופן שימנע פגיעה בגלגל התנופה ושחיקתו המהירה. 18. הנתבע התרשל בכך שלא וידא את הכיוון הנכון של המתנע ביחס לגלגל התנופה, ובכך אפשר לגלגלי השיניים של המתנע לפגוע בגלגל התנופה ולשחוק אותו באופן בלתי סביר ובלתי צפוי בפרק זמן כה קצר. 19. התרשלותו של הנתבע מתבטאת גם באי-בדיקה מספקת של תקינות ההתקנה לאחר ביצועה, שכן בדיקה פשוטה הייתה יכולה לגלות את הכיוון הלקוי ולמנוע את הנזק העתידי לגלגל התנופה. ## הפרת חובת זהירות מקצועית ## 20. הנתבע, כבעל מקצוע, חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת, אשר הסתמכה על מומחיותו ויכולותיו המקצועיות בתיקון הרכב, חובה הכוללת ביצוע עבודה ללא רבב ובאופן שימנע נזקים עתידיים. 21. הפרת חובת הזהירות של הנתבע באה לידי ביטוי בכך שלא ביצע את עבודתו ברמה הנדרשת מחשמלאי רכב סביר ומיומן, ובכך גרם לנזק ישיר לרכבה של התובעת ולצורך בתיקון חוזר ויקר. 22. הנתבע היה צריך לצפות כי התקנה לקויה של המתנע תגרום לשחיקה של גלגל התנופה ולכשל חוזר במערכת ההתנעה, ועל כן היה עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת נזק זה. 23. אי-הקפדה על כיוון נכון של המתנע, כפי שהוכח על ידי המומחה, מהווה הפרה יסודית של חובת הזהירות המקצועית, שכן מדובר בפעולה בסיסית ומהותית בתהליך התקנת מתנע. 24. הנתבע לא עמד בסטנדרט המקצועי הנדרש ממנו, ובכך הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובעת, דבר שהוביל ישירות לנזקים הכספיים הנתבעים. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 25. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין התקנת המתנע הרשלנית על ידי הנתבע לבין שחיקתו המלאה של גלגל התנופה תוך שלושה חודשים בלבד, כפי שקבע מומחה הרכב בחוות דעתו. 26. לולא התקנת המתנע באופן שאינו מכוון על ידי הנתבע, גלגל התנופה לא היה נשחק בפרק זמן כה קצר, והרכב לא היה נתקע שוב, מה שמוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי. 27. הקשר הסיבתי המשפטי מתקיים אף הוא, שכן הנזק שנגרם לגלגל התנופה הוא תוצאה ישירה וצפויה של התקנה לקויה של המתנע, ואין כל גורם זר מתערב שניתק את הקשר הזה. 28. המומחה קבע באופן חד משמעי כי המתנע הוא הגורם היחיד הבא במגע עם גלגל התנופה לצורך הזזתו, וכי התקנה לא נכונה של המתנע היא שגרמה את הנזק לגלגל התנופה, ובכך ביסס את הקשר הסיבתי. 29. טענות הנתבע בדבר אפשרות שגלגל התנופה היה שחוק מלכתחילה נדחו על ידי בית המשפט, מה שמחזק את הקשר הסיבתי הבלעדי בין פעולותיו הרשלניות של הנתבע לבין הנזק שנגרם. ## אחריות מקצועית של חשמלאי רכב ## 30. על הנתבע, כחשמלאי רכב, מוטלת אחריות מקצועית מוגברת לבצע את עבודתו באופן יסודי, מדויק ובהתאם לכללי המקצוע, תוך שימוש בידע ובכלים המתאימים. 31. אחריותו המקצועית של הנתבע כוללת את החובה לוודא כי כל חלק המותקן על ידו, ובפרט המתנע, מותקן באופן תקין ומכוון, כך שלא יגרום נזק לחלקים אחרים ברכב. 32. הנתבע לא עמד באחריותו המקצועית כאשר התקין את המתנע באופן לקוי, ובכך גרם לכשל חוזר במערכת ההתנעה ולנזקים כספיים לתובעת. 33. העובדה שהנתבע ביצע את החלפת המתנע בשנית, וללא חיוב, מהווה הודאה דה-פקטו באחריותו לכשל הראשוני ובכך שהתיקון הראשון לא בוצע כראוי. 34. אחריותו המקצועית של הנתבע אינה מתמצה רק בהחלפת החלק, אלא גם בווידוא תקינות פעולתו והתאמתו למערכת הרכב כולה, דבר שלא נעשה במקרה זה. ## נזקים ישירים ועקיפים ## 35. כתוצאה מרשלנותו של הנתבע, נגרמו לתובעת נזקים ישירים בדמות הצורך בהחלפה חוזרת של גלגל התנופה, בעלות של 2,250 ₪, וכן עלויות פירוק והרכבה נוספות בסך 700 ₪. 36. בנוסף לנזקים הישירים, נגרמו לתובעת נזקים עקיפים בדמות אובדן ימי עבודה של בעלה, אשר נאלץ לטפל ברכב במשך שבועיים, בגינם נתבע סך גלובלי של 750 ₪. 37. הנזקים שנגרמו לתובעת הם תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של התקנת המתנע הרשלנית על ידי הנתבע, ועל כן הנתבע חייב לפצות את התובעת בגינם במלואם. 38. התובעת נאלצה לשאת בעלויות כפולות בגין תיקון אותו כשל, כאשר התיקון הראשון, שבוצע על ידי הנתבע, היה הגורם הישיר לכשל החוזר ולנזקים הנוספים. 39. סכומי הנזק הנתבעים מבוססים על חשבוניות ועל הערכה סבירה של אובדן ימי עבודה, והם משקפים את הנזק האמיתי שנגרם לתובעת עקב התרשלותו של הנתבע. ## חוות דעת מומחה ## 40. התביעה נסמכת על חוות דעת מומחה רכב, מהנדס מכונות, אשר קבע באופן חד משמעי כי הנתבע הוא האחראי לשחיקת גלגל התנופה עקב התקנה לקויה של המתנע. 41. המומחה הסביר בפירוט את מנגנון הכשל, לפיו המתנע הותקן בצורה שאינה מכוונת, וכך גלגלי השיניים של המתנע פגעו בגלגל התנופה ושחקו אותו תוך זמן קצר. 42. בדיקתו של המומחה, שכללה שחרור וכיון לא נכון של המתנע, הוכיחה כי ניתן ליצור מצב של חוסר התאמה בתשלובת גלגלי השיניים, המוביל לשחיקה, ובכך אישש את טענות התובעת. 43. כבוד בית המשפט קיבל את מסקנותיו של המומחה, אשר עשה רושם מהימן ואמין, וקבע כי לא סביר שגלגל תנופה חדש יישחק באופן כה מהיר ללא התקנה לקויה של המתנע. 44. חוות דעת המומחה מהווה ראיה מכרעת ומשמעותית לביסוס אחריותו של הנתבע לנזקים שנגרמו, והיא לא נסתרה על ידי הנתבע. ## דחיית טענות הנתבע ## 45. טענות הנתבע לפיהן ייתכן שגלגל התנופה היה שחוק מלכתחילה נדחו על ידי כבוד בית המשפט, שכן הנתבע ראה את גלגל התנופה בעת התקנת המתנע ויכול היה לדעת על מצבו. 46. מכתבו של מר _________ ממוסך "מוסך _________", לפיו בדגם המתנע המדובר לא נדרש כיוון, נדחה אף הוא על ידי כבוד בית המשפט, שכן הוא אינו עולה בקנה אחד עם השכל הישר וניסיון החיים. 47. כבוד בית המשפט קבע כי דברי מר _________ אינם מועילים לנתבע, וכי הדרך הסבירה וההגיונית ביותר לשחיקת גלגל התנופה היא באמצעות שיני המתנע, כתוצאה מכיוון לא נכון. 48. הנתבע לא הצליח להוכיח כל גורם אחר שיכול היה לגרום לשחיקה המהירה של גלגל התנופה, ובכך נותרה טענת הרשלנות כנגדו על כנה. 49. דחיית טענות ההגנה של הנתבע מחזקת את עמדת התובעת ומבססת את אחריותו הבלעדית של הנתבע לנזקים שנגרמו. ## אחריות בלעדית של הנתבע ## 50. כבוד בית המשפט קבע באופן מפורש כי הנתבע הוא האחראי הבלעדי לנזק שנגרם לגלגל התנופה, ודחה את הודעת צד ג' שהוגשה כנגד המכונאי. 51. קביעה זו של בית המשפט מבססת את אחריותו המלאה של הנתבע ומטילה עליו את מלוא הנטל לפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו. 52. העובדה שהמכונאי זוכה מכל אחריות מחזקת את הטענה כי הכשל נבע באופן ישיר ובלעדי מפעולותיו הרשלניות של הנתבע בהתקנת המתנע. 53. הנתבע, בהיותו הגורם המקצועי שהתקין את המתנע, הוא זה שחב בחובת הזהירות ובאחריות המקצועית לוודא את תקינות ההתקנה. 54. אין כל גורם אחר שניתן לייחס לו אחריות לנזק, ועל כן האחריות כולה מוטלת על כתפיו של הנתבע. ## עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" ## 55. בנסיבות העניין, עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" (res ipsa loquitur) חל, שכן הנזק שנגרם לגלגל התנופה תוך זמן קצר לאחר התקנת המתנע על ידי הנתבע, מעיד על רשלנותו. 56. סביר להניח כי אדם סביר לא היה גורם לשחיקה כה מהירה של גלגל תנופה חדש, אלא אם כן התרשל בהתקנת המתנע, ועל כן נטל ההוכחה עובר לנתבע להוכיח שלא התרשל. 57. הנתבע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, ולא הוכיח כי הנזק נגרם מסיבה שאינה קשורה לרשלנותו בהתקנת המתנע. 58. העובדה שגלגל תנופה חדש נשחק לחלוטין תוך שלושה חודשים בלבד, לאחר נסיעה של כ-5,220 ק"מ, היא אירוע חריג ובלתי סביר המצביע על כשל בהתקנה. 59. יישום עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" מחזק את טענות התובעת ומבסס את אחריותו של הנתבע לנזקים. ## חובת פיצוי ## 60. לאור רשלנותו המוכחת של הנתבע והקשר הסיבתי הישיר בין רשלנותו לנזקים שנגרמו, חלה עליו חובת פיצוי מלאה כלפי התובעת. 61. הפיצוי הנתבע משקף את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לתובעת, והוא נועד להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן. 62. חובת הפיצוי כוללת את עלות החלפת גלגל התנופה בפעם השנייה, עלויות פירוק והרכבה, וכן פיצוי בגין אובדן ימי עבודה. 63. הנתבע, כמי שגרם לנזק, חייב לשאת במלוא העלויות וההוצאות שנגרמו לתובעת כתוצאה ממעשיו הרשלניים. 64. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת את מלוא סכום התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט, על מנת להבטיח צדק ופיצוי הולם. ## עקרונות דיני הנזיקין ## 65. התביעה מבוססת על עקרונות דיני הנזיקין, ובפרט עוולת הרשלנות, הקובעת כי מי שגרם נזק לרעהו ברשלנותו, חייב לפצותו. 66. הנתבע הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, התרשל בביצוע עבודתו, וגרם נזק לתובעת, ובכך התגבשה עילת תביעה בעוולת הרשלנות. 67. הפסיקה קבעה כי בעלי מקצוע חבים חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיהם, וכי הפרת חובה זו עלולה להקים עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית. 68. במקרה דנן, כל יסודות עוולת הרשלנות – חובת זהירות, הפרת חובה, נזק וקשר סיבתי – התקיימו במלואם, כפי שהוכח בראיות שהוצגו. 69. כבוד בית המשפט מתבקש ליישם את עקרונות דיני הנזיקין ולחייב את הנתבע בפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##לבית המשפט הוגשה תביעה נגד חשמלאי רכב על תקלות חוזרות:## התביעה נסמכה על חוות דעת של מהנדס מכונות - מומחה רכב, שקבע כי החשמלאי הוא שאחראי לשחיקה המלאה של גלגל התנופה תוך שלושה חודשים בלבד לאחר שהותקן, וזאת משום שהמתנע הותקן שלא כראוי, דהיינו בצורה שאינה מכוונת וכך גלגלי השיניים של המתנע פגעו בגלגל התנופה ושחקו אותו תוך זמן קצר. התובעת היא בעלת רכב מסוג רנו קנגו (להלן: "הרכב") אשר הגישה תביעה כנגד הנתבע שהוא חשמלאי רכב במקצועו, (להלן: "החשמלאי") על סך 13,450 ₪. הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד מכונאי רכב (להלן: "המכונאי"). התביעה הוגשה בשל תיקון שבוצע לרכב, הן על ידי המכונאי והן על ידי החשמלאי, תיקון אשר לא צלח כפי שיתואר להלן. ביום 10.02.11 הרכב נשוא התביעה נתקע בדרך ובוצעה גרירה שלו למוסך השייך למכונאי. לאחר בדיקה, התברר כי הן גלגל התנופה שבמנוע והן המתנע (הסטרטר) כשלו, וזאת לאחר שהרכב נסע כ-197,000 ק"מ. תיקון הרכב בוצע על ידי המכונאי והחשמלאי בשני שלבים: תחילה הוחלף גלגל התנופה, כאשר על פי עדות המכונאי נרכש גלגל תנופה מקורי של יצרן הרכב, ולאחר מכן הוחלף מתנע משופץ על ידי החשמלאי. לטענת התובעת, היא שילמה למכונאי סך של 3,956 ₪ בגין החלפת גלגל התנופה, ולחשמלאי סך של 700 ₪ בגין החלפת המתנע. זמן מה לאחר התיקון, החלו שוב רעשים בלתי סבירים בעת התנעת המנוע, בעלה של התובעת פנה שוב לאותו מוסך, אולם נאמר לו כי אין מה לדאוג. ביום 22.05.11 כשלושה חודשים לאחר התיקון, שוב נתקע הרכב, והועבר למוסך באמצעות גרר. שוב התברר כי גלגל התנופה והמתנע אינם תקינים. המכונאי פרק את גלגל התנופה ושלח אותו לבדיקת תקינות אצל חרט, אשר קבע, כי החלק תקין, מאוזן וללא עיוותים. גם החשמלאי בדק את המתנע וקבע כי הוא תואם לרכב. בסופו של דבר, התובעת שילמה שוב למכונאי בגין החלפת גלגל התנופה, ואילו החשמלאי ביצע את החלפת המתנע בשנית, וללא חיוב. בדיון ההוכחות שהתקיים בפניי, התובעת תבעה את הסכום ששולם בגין גלגל התנופה בפעם השנייה וכן פיצוי בגין ימי עבודה שהפסיד בעלה של התובעת בגין ימי הטיפול ברכב. התביעה נסמכת על חוות דעת של מהנדס מכונות - מומחה רכב, שקבע כי החשמלאי הוא שאחראי לשחיקה המלאה של גלגל התנופה תוך שלושה חודשים בלבד לאחר שהותקן, וזאת משום שהמתנע הותקן שלא כראוי, דהיינו בצורה שאינה מכוונת וכך גלגלי השיניים של המתנע פגעו בגלגל התנופה ושחקו אותו תוך זמן קצר. בדיון ההוכחות העיד בעלה של התובעת, המומחה, וכן העידו החשמלאי והמכונאי. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי יש מקום לקבל את התביעה. להלן אנמק. המומחה העיד כי ביום 17.12.12 בדק את הרכב על ידי כך, ששחרר את המתנע וכוון אותו בצורה לא נכונה, וכך נוצרו רעשים מתכתיים חריגים. המומחה הסביר, כי מתנע הרכב מחובר למנוע באמצעות שלושה ברגים, הבורג האמצעי משמש כציר מרכזי, בעוד שכל אחד משני הברגים הנותרים חובר דרך חור אובלי המאפשר תנועה של הבורג בתוך החור במהלך כוון המתנע. המומחה במהלך הבדיקה, שחרר קלות את ברגי המתנע, והמתנע הסתובב קלות סביב הציר המרכזי שלו. כוון המתנע נועד ליצור התאמה טובה בתשלובת השיניים בין גלגל התנופה לגלגל השיניים של המתנע, כוון לא נכון של המתנע גורם לחוסר התאמה בתשלובת גלגלי השיניים. ולכן התקנה לא נכונה של המתנע היא שגרמה את הנזק לגלגל התנופה. אני מקבלת את מסקנותיו של המומחה, שעשה עליי רושם מהימן ואמין ולפיהם לא סביר, כי לאחר נסיעה של 5220 ק"מ בתקופה של 4 חודשים, גלגל תנופה חדש ישחק עד כדי כך שלא ניתן להתניע את הרכב. עוד אני מקבלת את דעתו כי הדבר היחיד ששוחק את גלגל התנופה הוא המתנע, שהוא היחיד הבא עימו במגע לצורך הזזה. טענות החשמלאי ולפיהם יתכן כי גלגל התנופה היה שחוק מלכתחילה, אינן מתקבלות על דעתי, ויש לציין כי החשמלאי ראה את גלגל התנופה, כאשר התקין את המתנע ולכן יכול היה לדעת לו היה אכן גלגל התנופה שחוק מלכתחילה. אציין כי החשמלאי הגיש מכתב של מר יואב נחמד ממוסך רייך בע"מ כראיה. במכתב נכתב כי בדגם המתנע בו מדובר, לא נדרש כוון בהרכבת המתנע, מכוון שלברגי ההידוק לתיבת ההילוכים יש גלילי הולכה מרכזיים. מר נחמד לא התייצב להעיד על מכתבו. אינני מוצאת כי מכתב זה מועיל לחשמלאי. דברי מר נחמד אינם עולים בקנה אחד עם השכל הישר, ועם ניסיון החיים, אשר מצביע על כך כי אין אפשרות שלא לכוון שני גלגלי שיניים האמורים לעבוד האחד מול השני. עוד אומר כי, כאמור, השתכנעתי ממומחה התובעת כי הדרך הסבירה וההגיונית ביותר שבה נשחק גלגל התנופה היא באמצעות השיניים של המתנע, ולכן פעולת המתנע היא ששחקה את גלגל התנופה והסבירות הגבוהה ביותר היא כי הדבר נובע מכוון לא נכון של המתנע. כפי שהוכיח המומחה בבדיקתו, ניתן ליצור מצב שבו המתנע אינו מכוון כראוי והדבר יכול ליצור שחיקה בגלגל השיניים וזאת בניגוד למה שכתב מר נחמד. אשר לנזק הנתבע, בחנתי את החשבונית שהגישה התובעת וראיתי כי מחיר גלגל תנופה 2,250 ₪ (1940 ₪ בתוספת מע"מ) וכי בגין פעמיים פירוק והרכבה של גלגל תנופה שולם למכונאי סך של 1,400 ₪, מכאן שבעבור פירוק והרכבה אחד שולם 700 ₪ בתוספת מע"מ. אשר לפיצוי בגין ימי עבודה שאבדו הרי שהדבר לא הוכח בשום תלוש או בכל דרך אחרת, ולכן אני פוסקת בגין שבועיים שהמכונית הייתה במוסך באופן גלובלי סך של 750 ₪. משמצאתי שהחשמלאי הוא האחראי לנזק אני דוחה את הודעת צד ג' כנגד המכונאי. סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע (החשמלאי) לשלם לתובעת סך של 3,812 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.1.12 ועד למועד התשלום בפועל וכן מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,700 ₪ (כולל הוצאות חוות דעת השמאי בסך של 2,340 ₪) כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. כתב תביעהרכבמסמכיםחשמלאיתקלות ברכבחשמלאות רכב