## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים הינם: א. _________ ת.ז. _________, המתגוררת ב_________, _________. ב. _________ ת.ז. _________, המתגורר ב_________, _________. ג. _________ ת.ז. _________, המתגורר ב_________, _________. התובעים הינם ילדיו של הנתבע, אשר נולדו לו מנישואיו הראשונים. 2. הנתבע הינו: _________ ת.ז. _________, המתגורר ב_________, _________. הנתבע הינו אביהם של התובעים. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין הנזקים הנפשיים החמורים שנגרמו להם, כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, פגיעה באוטונומיה, והוצאות רפואיות וטיפוליות, בסכום כולל של _________ ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת עורך דין _________ בתוספת מע"מ. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. התובעים, _________, _________ ו-_________, הינם ילדיו של הנתבע, מר _________, מנישואיו הראשונים. סמוך ללידת התובע הצעיר, התאבדה אמם של התובעים. 6. לאחר התאבדות האם, שהו התובעים זמן קצר בבית סבתם, אך בשל מצוקה קשה, הועברו על ידי רשויות הרווחה למוסדות חינוך שונים. 7. התובעים התגלגלו ממוסד למשפחה אומנת ובחזרה למוסד, וממוסד למוסד, תוך שהם מופרדים זה מזה וסובלים מגורל קשה ומר. 8. לאורך כל ילדותם ונעוריהם, ועד עצם היום הזה, הנתבע הפנה עורף לתובעים, התעלם מקיומם, וניתק עמם כל קשר. 9. הנתק המוחלט והמכוון מצד הנתבע נבע מהסכם שערך עם אשתו השנייה, גב' _________, לפיו ינתק כל קשר עם ילדיו מנישואיו הקודמים, וזאת על מנת לבנות "בית חדש ללא יסודות מן העבר". 10. הנתבע ואשתו השנייה הקפידו על ביצוע הסכם זה עד כדי כך שלא אפשרו לתובעים דריסת רגל בביתם, ואף ביקורים ספורדיים אצל סבתם עוררו את רוגזם הקולני. 11. התובעים חזו בעיניים כלות כיצד הנתבע הרעיף אהבה ודאגה על שני בניו שנולדו לו מאשתו השנייה, בעוד הם נותרו זנוחים ועזובים לנפשם. 12. עובדים סוציאליים שטיפלו בתובעים, ביניהם גב' _________ ומר _________, העידו על התעלמותו המוחלטת של הנתבע מילדיו, סירובו לבקרם במוסדות, ודחייתו את כל ניסיונות הלשכה לערב אותו בטיפולם. 13. מר _________, ראש המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית _________, הגדיר את מקרה התובעים כחמור ביותר בסולם דירוג של 1 עד 10. 14. מנהל מוסד _________, מר _________, בו שהתה התובעת _________, כתב לנתבע על הרעה בהתנהגותה ועל סירובה לאכול, אך הנתבע לא הגיב לפנייה ולא התעניין במצבה. 15. כתוצאה מהזנחתו הקשה והמתמשכת של הנתבע, נגרמו לתובעים נזקים נפשיים חמורים, כפי שקבע דר' _________, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית, בחוות דעתו. 16. דר' _________ קבע לתובע _________ ולתובע _________ נכות בשיעור 50% ולתובעת _________ נכות בשיעור 70%, וציין כי נכויות אלו קשורות ונובעות במישרין מהדחייה הקשה, ההתאכזרות וחוסר הטיפול ההורי מצד הנתבע. 17. התובעים סובלים ממחשבות פוסט-טראומטיות, הפרעת אישיות, עיכוב בהתפתחות, וקושי תמידי בהצפה של רגשות, מצב שאינו ברור אם ניתן יהיה לתקנו אי פעם. 18. עילת התביעה נולדה עם התרחשות מעשי ההזנחה וההתעלמות המתמשכים מצד הנתבע, אשר החלו בילדותם המוקדמת של התובעים ונמשכו לאורך כל שנות התפתחותם, וגרמו לנזקים הנפשיים החמורים המתוארים לעיל. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 19. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, העולה על סמכותו של בית משפט השלום, וכן מאופי הסעדים המבוקשים. 20. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריהם של התובעים והנתבע, וכן ממקום התרחשות עיקר הנזקים, כולם בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובה חקוקה מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ## 21. הנתבע הפר את חובתו החקוקה לדאוג לצרכי הקטינים, לרבות חינוכם, לימודיהם והכשרתם, כפי שנקבע בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, בכך שהתנער לחלוטין מאחריותו ההורית. 22. חובת האפוטרופסות של הנתבע כללה דאגה לצרכים רחבים החורגים מצרכים חומריים גרידא, והתעלמותו המוחלטת מהתובעים, גם כאשר שהו במוסדות, מהווה הפרה בוטה של חובה זו. 23. הנתבע לא פעל לטובת הקטינים כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, כפי שנדרש בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובכך גרם להם נזקים חמורים. 24. התנהגותו של הנתבע לא הייתה בתום לב ולא נתכוונה לטובת הקטינים, אלא נבעה מאינטרס אישי מובהק, ולכן אינו זכאי להגנה מכוח סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. 25. הפרת חובותיו של הנתבע כאפוטרופוס טבעי, כפי שנקבעו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מהווה הפרת חובה חקוקה במובן סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968, המזכה את התובעים בפיצויים. ## עוולת הרשלנות ## 26. הנתבע התרשל כלפי התובעים בכך שלא נהג כהורה סביר ומסור בנסיבות העניין, והתעלם באופן מוחלט ומתמשך מצרכיהם הנפשיים והרגשיים הבסיסיים ביותר. 27. הנתבע היה צריך לצפות, ואף צפה בפועל, כי התנהגותו המתנכרת והמזניחה תגרום לתובעים נזקים נפשיים חמורים, כפי שאכן קרה, ובכך התקיים יסוד הצפיות הנדרש לעוולת הרשלנות. 28. מחדליו של הנתבע, שכללו סירוב לבקר את ילדיו, להתעניין בהם, ולספק להם תמיכה רגשית, עולים כדי התנהגות בלתי סבירה באופן קיצוני, המקימה עילת תביעה בגין רשלנות. 29. הקשר הסיבתי בין רשלנותו של הנתבע לבין הנזקים הנפשיים החמורים שנגרמו לתובעים הוא ישיר וברור, כפי שעולה מחוות דעת המומחה ומעדויות העובדים הסוציאליים. 30. התנהגותו של הנתבע, שהייתה מכוונת ומוחלטת בניתוק הקשר, אינה גורעת מקיומה של התרשלות, שכן המבחן לקיומה הוא אי-סבירות ההתנהגות והצפיות של הנזק, אשר התקיימו במלואם. ## נזקים נפשיים חמורים ## 31. התובעים סובלים מנזקים נפשיים חמורים ובלתי הפיכים, הכוללים הפרעת אישיות, מחשבות פוסט-טראומטיות, עיכוב התפתחותי, וקושי תמידי בוויסות רגשות, כפי שקבע המומחה דר' _________. 32. הנזקים הנפשיים שנגרמו לתובעים הם תוצאה ישירה של הדחייה הקשה, ההתאכזרות וחוסר הטיפול ההורי מצד הנתבע, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצוב אישיותם ועל תפקודם בחברה. 33. התובעים חוו טראומה מתמשכת לאורך כל ילדותם ונעוריהם, אשר הותירה בהם צלקות נפשיות עמוקות, המתבטאות בקשיי תפקוד יומיומיים, חברתיים ותעסוקתיים. 34. דרגת הנכות הנפשית שנקבעה לתובעים על ידי המומחה, בשיעורים של 50% ו-70%, משקפת את חומרת הפגיעה ואת ההשלכות ארוכות הטווח על איכות חייהם ויכולתם לנהל חיים תקינים. 35. הנזקים הנפשיים כוללים כאב וסבל עזים, אובדן הנאות חיים, פגיעה באוטונומיה, וצורך בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים מתמשכים, אשר הנתבע אחראי לפצות עליהם. ## חובת ההורה לדאוג לצרכי הקטין ## 36. חובת ההורה לדאוג לצרכי הקטין, כפי שנקבעה בחוק, אינה מוגבלת לצרכים חומריים בלבד, אלא כוללת גם דאגה לצרכים נפשיים, רגשיים וחינוכיים, שהם חיוניים להתפתחותו התקינה של הילד. 37. הנתבע הפר את חובתו הבסיסית לספק לתובעים יחס אבהי, חום, דאגה והתעניינות, שהם מרכיבים הכרחיים בחינוך ובהתפתחות אישיותו של ילד, ובמיוחד של ילדים יתומים מאם. 38. גם לו הייתה חובת החינוך מצומצמת ללימודים והכשרה מקצועית, הנתבע נכשל במילוי חובה זו, שכן לא טרח להתעניין בקשיי לימודיהם והכשרתם של התובעים במוסדות השונים. 39. העובדה שהתובעים לא היו בחזקתו הפיזית של הנתבע אינה פוטרת אותו מחובותיו ההוריות, שכן חובות אלו מוטלות על כתפיו כל עוד הוא האפוטרופוס הטבעי שלהם. 40. הנתבע התעלם באופן שיטתי מפניות רשויות הרווחה והמוסדות החינוכיים לערב אותו בטיפול בילדיו, ובכך הוכיח התנערות מוחלטת מחובתו לדאוג לצרכיהם. ## התנערות מאבהות והתאכזרות ## 41. הנתבע התנער באופן מלא ובוטה מאבהותו כלפי התובעים, התכחש לקיומם והפקירם לגורלם, ובכך ביצע מעשה התאכזרות חמור ובלתי נסלח. 42. התנהגותו של הנתבע, שהייתה מכוונת ומוחלטת בניתוק הקשר, עולה כדי התנהגות זדונית ומרושעת (outrageous conduct), המצדיקה הטלת אחריות נזיקית גם בשיטות משפט אחרות. 43. קשיות לבו של הנתבע כלפי ילדיו, ובמיוחד כלפי ילדים יתומים מאם, מזעזעת את הנפש ומתקוממת נגד תחושת המוסר הבסיסית של החברה. 44. הנתבע ידע על כמיהתם של התובעים לקשר עמו ועל מצוקתם, אך התעלם מכך בקשיות לב, ולא נענה לאף אחת מפניות רשויות הסעד להושיט יד תומכת. 45. ההסכם שערך הנתבע עם אשתו השנייה, לפיו ינתק קשר עם ילדיו, אינו יכול להוות הצדקה להתנהגותו האכזרית, ובמיוחד לסירובו לבקרם במוסדות ובמשפחות האומנה. ## פגיעה באוטונומיה ובכבוד האדם ## 46. התנהגותו של הנתבע פגעה באופן חמור באוטונומיה של התובעים ובזכותם הבסיסית לקשר הורי, לדאגה, לחום ולאהבה, שהם מרכיבים חיוניים להתפתחותם כאנשים שלמים. 47. הנתבע שלל מהתובעים את הזכות לילדות תקינה, לסביבה תומכת ולאפשרות לפתח זהות עצמית בריאה, ובכך פגע בכבודם כאדם. 48. התובעים חוו תחושות עמוקות של דחייה, חוסר אונים וחוסר ערך עצמי, אשר נבעו ישירות מהתנערותו של הנתבע מהם, ופגעו קשות בביטחונם העצמי וביכולתם ליצור קשרים חברתיים ורגשיים תקינים. 49. הפגיעה באוטונומיה ובכבוד האדם של התובעים היא נזק בר פיצוי בפני עצמו, בנוסף לנזקים הנפשיים הישירים, שכן היא משקפת את הפגיעה בזכותם לחיים בכבוד ובשלמות נפשית. 50. הנתבע, בהתנהגותו, התייחס לתובעים כאל "נטל" או "עבר" שיש למחוק, ובכך פגע באופן בלתי הפיך בערכם העצמי ובתחושת השייכות שלהם. ## אחריות הורית מוגברת במקרה של יתמות ## 51. במקרה של יתמות מאם בגיל צעיר, מוטלת על האב חובה מוגברת לדאוג לילדיו, שכן נפשם פגועה וחסרה אהבת אם וניחומיה, והם זקוקים לתמיכה רגשית מוגברת. 52. הנתבע, במקום למלא את חובתו המוגברת, בחר להפנות עורף לילדיו היתומים, ובכך העצים את מצוקתם וגרם להם נזקים חמורים אף יותר. 53. המסורת המשפטית והמוסרית, לרבות ההלכה היהודית, מדגישה את החובה להישמר ביתומים ולנהוג בהם ברכות, בכבוד וברחמים גדולים, חובה שהנתבע הפר באופן בוטה. 54. התנהגותו של הנתבע, שהתעלם מילדיו היתומים ודחה אותם, עומדת בניגוד מוחלט לציפיות החברה מהורה במצב כה רגיש, ומצדיקה הטלת אחריות מוגברת. 55. העובדה שהתובעים חוו את התאבדות אמם ולאחר מכן את נטישת אביהם, יצרה עבורם מצב טראומטי כפול, שהנתבע היה מודע לו והתעלם ממנו במכוון. ## אובדן כושר השתכרות ופגיעה תפקודית ## 56. הנזקים הנפשיים החמורים שנגרמו לתובעים פגעו באופן משמעותי ביכולתם להשתלב בשוק העבודה, לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד, ובכך גרמו להם לאובדן כושר השתכרות. 57. התובעים התדרדרו למורד הסמים והעבריינות, סובלים מחוסר יכולת התמדה בעבודה, ומתקיימים מקצבאות, עובדות המעידות על פגיעה תפקודית קשה ומתמשכת. 58. הפגיעה התפקודית של התובעים, כפי שמתוארת בחוות דעת המומחה ובעדויות העובדים הסוציאליים, היא תוצאה ישירה של הזנחת הנתבע ושל הנזקים הנפשיים שנגרמו להם. 59. אובדן כושר ההשתכרות של התובעים הוא נזק כלכלי ממשי, שיש לחשב ולפצות עליו, שכן הוא משקף את הפגיעה ביכולתם לנהל חיים עצמאיים ומלאים. 60. הנתבע אחראי לפצות את התובעים על אובדן כושר השתכרותם, הן בגין העבר והן בגין העתיד, בהתחשב בנכויותיהם ובקשיי התפקוד המתמשכים שלהם. ## עקרון "המדרון החלקלק" וגבולות ההתערבות השיפוטית ## 61. טענת הנתבע בדבר "המדרון החלקלק" וחשש מפני הצפת בתי המשפט בתביעות דומות אינה יכולה לעמוד, שכן בתי המשפט מצוידים בכלים למיין מקרים בהתאם לחומרתם. 62. המקרה הנדון הינו מקרה קיצוני בחומרתו, שבו הנתבע התנער באופן מלא ובוטה מכל התחייבויותיו כהורה, ואינו מהווה מקרה רגיל של שיקול דעת הורי מוטעה. 63. הכרה בזכותם של התובעים לפיצוי אינה פותחת פתח לנחשול של תביעות בכל מקרה של התנהגות לא ראויה של הורים, אלא מתייחסת למקרים חריגים וקשים במיוחד. 64. בית המשפט רשאי וצריך להתערב במקרים שבהם התנהגות ההורה עולה כדי התאכזרות והזנחה קיצונית, הפוגעת באופן בלתי הפיך בילדיו, וזאת מתוך שיקולי מדיניות משפטית ראויה. 65. הגבולות להתערבות השיפוטית נשמרים במקרה זה, שכן אין מדובר בהתערבות בשיקול דעת הורי סביר, אלא בתגובה למעשי הזנחה והתעלמות מכוונים וקשים מנשוא. ## אחריות הנתבע למעגל הנזק הבין-דורי ## 66. התנהגותו של הנתבע יצרה מעגל נזק בין-דורי, שכן התובעים עצמם התדרדרו למצבים קשים, והתובעת _________ אף מסרה את ילדיה לפנימיות בשל בעיות סמים וחוסר יכולת לטפל בהם. 67. הנתבע אחראי לא רק לנזקים הישירים שנגרמו לתובעים, אלא גם להשלכות ארוכות הטווח של הזנחתו, שהשפיעו על יכולתם לתפקד כהורים בעצמם. 68. אסון הילדים העובר מדור לדור הוא עדות נוספת לחומרת מעשיו ומחדליו של הנתבע, ולצורך להטיל עליו אחריות מלאה לנזקים אלו. 69. הנתבע, בהתנהגותו, פגע ביכולתם של התובעים לבנות חיים תקינים ולשמש כהורים מסורים לילדיהם שלהם, ובכך הרחיב את מעגל הסבל. 70. הטלת אחריות על הנתבע במקרה זה תשלח מסר ברור לחברה בדבר חומרת ההזנחה ההורית והשלכותיה ההרסניות על דורות שלמים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. כתב תביעההזנחהמסמכים