##דוגמא לפי התקנות החדשות:## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקש עד ליום _________. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר _________ ת.ז. _________, באמצעות עורך דין _________. 2. המשיב: _________ בע"מ ח.פ. _________, באמצעות עורך דין _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום _________ הומצא כתב התביעה לידי המבקש. 4. המועד החוקי להגשת כתב הגנה, בהתאם לתקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הינו 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה, קרי עד ליום _________. 5. בשל קשיים אובייקטיביים, אשר יפורטו להלן, לא יתאפשר למבקש להגיש כתב הגנה במועד שנקבע בתקנות. 6. אי לכך, מבוקשת הארכת מועד להגשת כתב הגנה, על מנת לאפשר למבקש להתארגן כראוי ולהגיש כתב הגנה מפורט ומנומק. 7. ב"כ המשיב הסכים לארכה המבוקשת, דבר המעיד על היעדר פגיעה באינטרס כלשהו של המשיב או בהתנהלות ההליך. 8. בתיק הנדון טרם נקבע מועד לדיון קדם משפט, ועל כן, לא יהא בארכה המבוקשת כדי לפגוע בהליך השיפוטי או בלוחות הזמנים שנקבעו לו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## הצורך בהכנה יסודית של כתב ההגנה ## 9. כתב הגנה הינו מסמך מהותי ומרכזי בהליך המשפטי, אשר קובע את קו ההגנה של הנתבע ומציג את גרסתו העובדתית והמשפטית לאירועים נשוא התביעה, ועל כן נדרשת הקדשת זמן מספק להכנתו באופן מקצועי ומקיף. 10. הכנת כתב הגנה דורשת איסוף ראיות, תצהירים, מסמכים רלוונטיים, וכן התייעצות עם מומחים בתחומים שונים, פעולות אשר אינן ניתנות לביצוע בפרק זמן קצר, במיוחד כאשר מדובר בתיק מורכב. 11. הגשת כתב הגנה חפוז ובלתי מבוסס עלולה לפגוע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של המבקש, ולמנוע ממנו להציג את מלוא טענותיו בפני בית המשפט, דבר העומד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות. 12. מתן ארכה להגשת כתב הגנה מאפשר לנתבע לבחון לעומק את טענות התביעה, לנתח את ההיבטים המשפטיים והעובדתיים, ולגבש אסטרטגיית הגנה מושכלת, ובכך לתרום לבירור יעיל וממצה של המחלוקת. 13. בית המשפט, בהיותו מוסד השואף לאמת ולצדק, צריך לאפשר לכל צד להציג את מלוא טיעוניו באופן מיטבי, ומתן ארכה להגשת כתב הגנה עולה בקנה אחד עם תכלית זו ומשרת את האינטרס הציבורי בניהול הליך הוגן. ## עקרון היעילות הדיונית ## 14. עקרון היעילות הדיונית, המעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי, אינו מתמצה רק בקיצור לוחות זמנים, אלא גם בניהול הליך שיפוטי יעיל, אשר מאפשר לצדדים להציג את טענותיהם באופן מלא ומסודר, ובכך למנוע התארכות מיותרת של ההליך בהמשך. 15. הגשת כתב הגנה מפורט ומנומק כבר בשלב מוקדם תורמת לייעול ההליך, שכן היא מאפשרת לבית המשפט ולצדדים להבין טוב יותר את המחלוקות האמיתיות, ולמקד את הדיון בסוגיות הרלוונטיות, ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר. 16. סירוב לבקשה לארכה סבירה עלול להוביל להגשת כתב הגנה חלקי או לקוני, אשר יצריך בהמשך הדרך בקשות לתיקון כתבי טענות או להגשת כתבי טענות משלימים, ובכך יפגע דווקא בעקרון היעילות הדיונית. 17. מתן ארכה להגשת כתב הגנה, במיוחד כאשר קיימת הסכמה של הצד שכנגד, אינו פוגע ביעילות הדיונית, אלא משתלב בה, שכן הוא מאפשר הכנה טובה יותר של התיק ומקטין את הסיכוי להפתעות או עיכובים עתידיים. 18. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן ארכות סבירות לצורך הכנת כתבי טענות, תוך איזון בין הצורך בקידום ההליך לבין זכותו של בעל דין להציג את עמדתו באופן מלא ומקצועי, ובכך לקדם את עקרון היעילות הדיונית במובנו הרחב. ## קשיים אובייקטיביים בהכנת כתב ההגנה ## 19. המבקש נתקל בקשיים אובייקטיביים משמעותיים באיסוף החומרים והמסמכים הנדרשים לצורך הכנת כתב ההגנה, לרבות קבלת מידע מגורמים חיצוניים שאינם בשליטתו הישירה, דבר המצדיק מתן ארכה. 20. מורכבות העובדות והסוגיות המשפטיות העולות מכתב התביעה דורשת בחינה מעמיקה וקפדנית, וכן התייעצות עם מומחים בתחומים ספציפיים, תהליכים אשר גוזלים זמן רב ואינם ניתנים לקיצור. 21. המבקש נאלץ להתמודד עם נסיבות אישיות בלתי צפויות, אשר הקשו עליו להקדיש את מלוא תשומת הלב והזמן הנדרשים להכנת כתב ההגנה במועד המקורי, ועל כן יש להתחשב בכך. 22. קבלת מסמכים מגורמים שלישיים, כגון בנקים, רשויות ציבוריות או גורמים רפואיים, כרוכה לעיתים קרובות בבירוקרטיה ועיכובים שאינם תלויים במבקש, ועל כן יש לאפשר לו זמן נוסף להשלמת איסוף הראיות. 23. היעדר גישה מיידית לכלל המידע הרלוונטי, בשילוב עם הצורך לנתח כמויות גדולות של נתונים, מהווה קושי אובייקטיבי ממשי, אשר מצדיק את הארכה המבוקשת על מנת להבטיח הגשת כתב הגנה מבוסס. ## הסכמת הצד שכנגד ## 24. הסכמת המשיב למתן הארכה להגשת כתב הגנה מהווה שיקול משמעותי וחיובי, שכן היא מעידה על כך שאין פגיעה באינטרסים שלו או בניהול ההליך, ומקלה על בית המשפט להיעתר לבקשה. 25. כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים, בית המשפט נוטה להיעתר לבקשות מסוג זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים סירוב, וטעמים כאלה אינם קיימים במקרה דנן. 26. הסכמה הדדית בין הצדדים מקדמת את שיתוף הפעולה ביניהם, תורמת לאווירה חיובית בהליך המשפטי, ומפחיתה את הצורך בהתדיינויות מיותרות בנושאים פרוצדורליים. 27. סירוב לבקשה שהוגשה בהסכמה עלול לפגוע באמון הצדדים במערכת המשפטית, ולעודד התנגדויות עתידיות לבקשות דומות, גם כאשר אין לכך הצדקה עניינית. 28. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן משקל רב להסכמת הצדדים בעניינים דיוניים, וראתה בה גורם המקל על בית המשפט לאשר בקשות, כל עוד אין בכך פגיעה מהותית בסדרי הדין או בצדק. ## היעדר פגיעה בהליך השיפוטי ## 29. בתיק הנדון טרם נקבע מועד לדיון קדם משפט, ועל כן, מתן הארכה המבוקשת לא יגרום לעיכוב בלוחות הזמנים שנקבעו לתיק, ולא יפגע בקידום ההליך השיפוטי. 30. הארכה המבוקשת הינה לתקופה קצרה וסבירה, ואינה צפויה להשפיע באופן מהותי על משך ההתנהלות הכולל של התיק, אלא רק לאפשר הכנה טובה יותר של כתב ההגנה. 31. היעדר פגיעה בצדדים שלישיים או באינטרס הציבורי כתוצאה ממתן הארכה, מחזק את הצורך להיעתר לבקשה, שכן אין כל גורם חיצוני שעלול להיפגע מכך. 32. בית המשפט רשאי, בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, להאריך מועדים שנקבעו לעשיית דבר שבסדר הדין, וזאת לפי שיקול דעתו, כאשר במקרה זה אין כל מניעה מהותית לכך. 33. מתן הארכה יאפשר לבית המשפט לנהל הליך יעיל יותר בהמשך, שכן כתב הגנה מפורט יסייע במיקוד המחלוקות ובהכנת התיק לדיון מהיר וממוקד, ובכך ישרת את האינטרס השיפוטי. ## עקרון השוויון בין בעלי הדין ## 34. עקרון השוויון בין בעלי הדין מחייב מתן הזדמנות שווה לכל צד להציג את טענותיו באופן מלא ומקצועי, וסירוב לארכה סבירה עלול לפגוע בעקרון זה, במיוחד כאשר התובע כבר הגיש את כתב תביעתו. 35. מתן ארכה לנתבע להגשת כתב הגנה, בדומה לזמן שניתן לתובע להכנת כתב התביעה, מבטיח איזון בין הצדדים ומאפשר לכל אחד מהם להתכונן כראוי להליך המשפטי. 36. הפסיקה עמדה על חשיבות עקרון השוויון הדיוני, וקבעה כי יש לאפשר לכל צד לממש את זכויותיו הדיוניות באופן שווה, ומתן ארכה במקרה זה עולה בקנה אחד עם עקרון זה. 37. שלילת ארכה סבירה עלולה להעמיד את המבקש בעמדת נחיתות דיונית, שכן הוא ייאלץ להגיש כתב הגנה ללא הכנה מספקת, דבר שעלול לפגוע ביכולתו להגן על זכויותיו. 38. בית המשפט, בהיותו מוסד המופקד על שמירת עקרונות הצדק וההגינות, צריך להבטיח כי כל צד יקבל את ההזדמנות הראויה להציג את עמדתו, ומתן ארכה במקרה זה הוא צעד הכרחי לשמירה על שוויון זה. ## זכות הגישה לערכאות ## 39. זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד חוקתית, כוללת בתוכה גם את הזכות להליך הוגן, אשר מאפשר לבעל דין להציג את טענותיו באופן מלא ומקצועי, ומתן ארכה להגשת כתב הגנה הוא חלק בלתי נפרד מזכות זו. 40. שלילת ארכה סבירה עלולה לפגוע בזכותו של המבקש להליך הוגן, שכן היא תמנע ממנו להכין כתב הגנה מבוסס, ובכך תפגע ביכולתו לממש את זכותו להגן על עצמו בבית המשפט. 41. הפסיקה הכירה בחשיבות זכות הגישה לערכאות כזכות מהותית, וקבעה כי יש לפרש את תקנות סדר הדין באופן המאפשר מימוש מרבי של זכות זו, ומתן ארכה במקרה זה תורם למימושה. 42. בית המשפט צריך לשקול את הפגיעה הפוטנציאלית בזכות הגישה לערכאות של המבקש אל מול האינטרס הציבורי בקידום ההליך, ובמקרה זה, האיזון נוטה בבירור לטובת מתן הארכה. 43. מתן ארכה להגשת כתב הגנה אינו מעכב את ההליך באופן בלתי סביר, אלא מאפשר למבקש לממש את זכותו להליך הוגן, ובכך מחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית. ## תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ## 44. תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת במפורש כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, וכאמור, טעמים כאלה קיימים במקרה דנן. 45. לשון התקנה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב במתן ארכות, וזאת על מנת לאפשר גמישות בניהול ההליך המשפטי ולהתאימו לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה. 46. הטעמים שהוצגו בבקשה זו, לרבות קשיים אובייקטיביים בהכנת כתב ההגנה והסכמת הצד שכנגד, מהווים טעמים מובהקים המצדיקים את הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט לטובת מתן הארכה. 47. מטרת התקנה היא לאפשר לבית המשפט לאזן בין הצורך בקידום ההליך לבין זכותו של בעל דין להציג את עמדתו באופן מלא, ומתן הארכה במקרה זה משרת את האיזון הראוי. 48. הפסיקה פרשה את תקנה 9(ב) באופן המאפשר מתן ארכות סבירות, במיוחד כאשר אין פגיעה ממשית בצד שכנגד או בהליך השיפוטי, וזאת על מנת לקדם את עקרונות הצדק וההגינות. ## תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ## 49. תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שהורה עליו לעשיית דבר שבסדר הדין, וזאת לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה. 50. הגשת כתב הגנה היא "דבר שבסדר הדין", ועל כן, בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשתו בהתאם לתקנה זו, במיוחד כאשר קיימים טעמים המצדיקים זאת. 51. שיקול הדעת הנתון לבית המשפט מכוח תקנה 176(ב) מאפשר לו להתאים את לוחות הזמנים של ההליך לנסיבות המקרה, ובכך למנוע עיוות דין כתוצאה מנוקשות פרוצדורלית. 52. במקרה דנן, אין כל הוראה אחרת בתקנות המונעת מבית המשפט להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, ועל כן, יש להפעיל את הסמכות הנתונה לו מכוח תקנה זו. 53. מתן הארכה מכוח תקנה 176(ב) תורם לניהול הליך הוגן ויעיל, שכן הוא מאפשר לנתבע להכין את הגנתו כראוי, ובכך למנוע עיכובים או התדיינויות מיותרות בהמשך הדרך. ## עקרונות הצדק וההגינות ## 54. עקרונות הצדק וההגינות מחייבים את בית המשפט לאפשר לכל צד להציג את מלוא טענותיו באופן מיטבי, ומתן ארכה להגשת כתב הגנה עולה בקנה אחד עם עקרונות אלה. 55. סירוב לבקשה לארכה סבירה, במיוחד כאשר קיימים קשיים אובייקטיביים והסכמה של הצד שכנגד, עלול להיתפס כבלתי צודק ובלתי הוגן, ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפטית. 56. בית המשפט, בהיותו מוסד המופקד על עשיית צדק, צריך לשקול את כלל הנסיבות ולהעניק לבעלי הדין את ההזדמנות הראויה להגן על זכויותיהם, ומתן ארכה במקרה זה הוא צעד הכרחי לשמירה על עקרונות אלה. 57. הפסיקה הדגישה לא אחת את חשיבות עקרונות הצדק וההגינות כעקרונות מנחים בפרשנות תקנות סדר הדין, וקבעה כי יש לפרשן באופן המשרת עקרונות אלה. 58. מתן הארכה יאפשר למבקש להגיש כתב הגנה מבוסס ומנומק, ובכך יתרום לבירור האמת ולעשיית צדק בתיק, שהיא תכליתו העיקרית של ההליך המשפטי. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקש עד ליום _________. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##דוגמא לפי התקנות הישנות:## בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה 1. בית-המשפט הנכבד מתבקש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקש עד ליום ואלו נימוקי הבקשה: 2. ביום _____בשל קשיים אובייקטיבים לא יתאפשר למבקש להגיש כתב הגנה במועד. 3. אי לכך מבוקשת הארכת מועד להגשת כתב הגנה. 4. ב"כ התובע הסכים / לא הסכים לארכה המבוקשת. 5. בתיק הנדון טרם נקבע מועד לדיון קדם משפט ועל כן, לא יהא בארכה המבוקשת כדי לפגוע בהליך השיפוטי. 6. לאור האמור לעיל מבוקש להורות כמבוקש ברישא לבקשה זו. 7. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. כתב הגנההארכת מועדמסמכים