קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מינוי למנהלת גן חובה: 1. הנתבעת מס' 2 מונתה למשרת מנהלת הגן/גננת אם (להלן: "גננת האם") בגן החובה "אליאסמין" אשר בכפר פסוטה, לשנה"ל תשע"א. בתביעתה דנן עתרה התובעת להורות לנתבעת 1 לבטל את מינויה הנ"ל של הנתבעת 2 ולמנות אותה לתפקיד. 2. רקע עובדתי כללי, בתמצית: א. התובעת, עובדת הנתבעת 1, הועסקה במועדים הרלבנטיים כגננת משלימה בשני גני חובה בכפר פסוטה, בהיקף של 26 ש"ש (בשני הגנים גם יחד). הגן האחד והוא הרלבנטי לענייננו, הוא גן חובה "אליאסמין", שייקרא להלן: "הגן". ב. בתאריך 20.1.10 הגישה התובעת למשרד החינוך בקשה "להעברה / השלמת משרה" לשנה"ל תשע"א. בבקשה ציינה 5 ישובים כאופציה ליישום בקשתה , כאשר הישוב הראשון ברשימה לפי סדר העדיפויות הוא פסוטה, כפר מגוריה. ג. עיון בטופס הבקשה מעלה, כי בכל אחד מן הישובים ביקשה לשבצה להוראה בגני טרום חובה או בביה"ס (היסודי). ד. יצויין, כי קודם לכן , בתאריך 20.1.09 הגישה התובעת בקשה להעברה/השלמת משרה לקראת שנה"ל הקודמת, תש"ע (להלן: "הבקשה הקודמת"). בקשה זאת לא אושרה. הבקשה האחרונה והעדכנית היא אפוא בקשתה מ 1/10 המוזכרת לעיל. ה. הנתבעת 2, אף היא עובדת הנתבעת 1, הועסקה במועדים הרבלנטיים ועד יום 26.9.10 כמורה בביה"ס היסודי בפסוטה בהיקף של 18 ש"ש ובנוסף (להשלמת המשרה) הועסקה כגננת משלימה בגן ילדים בעכו , בהיקף של 12 ש"ש. ו. הנתבעת 2 הגישה אף היא בקשה להעברה לקראת שנה"ל תש"ע. הבקשה הוגשה בתאריך 14.1.09. הבקשה לא אושרה ומאז לא הגישה בקשה נוספת בכל המועדים הרלבנטיים להליך זה, ממילא - אף לא לשנה"ל תשע"א. ז. במהלך 9/10, לאחר פתיחת שנה"ל תשע"א, התפנתה משרת גננת האם בגן, משהגב' עראף אשר שימשה עד אז בתפקיד, הועברה לביה"ס היסודי במעיליא. ח. בשלב זה הוחלטה על מינויה של נתבעת 2 למשרת גננת האם בגן. ט. משנודע לתובעת דבר מינויה של נתבעת 2 , פנתה לבירור למשרד החינוך (ר' מכתב בא כוחה, נספח א' לתביעה). במכתב תשובה, בחתימת גב' כרמלה זילברברג , מנהלת ענף תקן וכ"א גנ"י בנתבעת 1 (ר' נספח ב' לכתב התביעה) הוסבר לתובעת, כי מדובר בהעברות יזומות שבוצעו ע"י משרד החינוך וכי עפ"י נוהל משרד החינוך "העברות, השלמות משרה ושיבוצים" (להלן: "הנוהל") העברות יזומות קודמות להשלמות משרה לעובדים קבועים. בעדותה בביה"ד הרחיבה הגב' זילברברג והסבירה, כי גננת האם , גב' עראף, הועברה מן הגן בהעברה יזומה והוא הדין לגבי הנתבעת 2 , שהעברתה לגן כגננת אם , במקום הגב' עראף, בוצעה אף היא בהעברה יזומה של משרד החינוך. לגבי זו האחרונה הסבירה, כי ההעברה נדרשה משהסתבר, מיד לאחר פתיחת שנה"ל ובפתחה, כי בביה"ס היסודי אלחאיר בפסוטה (בה שימשה נתבעת 2 מורה, ר' לעיל) נוצר גרעון בתקן, כתוצאה מסגירת כתה א' וירידה במספר תלמידי כתה ט' וההעברה היתה בבחינת כורח המציאות לפתרון המצב הבעייתי שנוצר, בשים לב לצרכי המערכת ואילוציה ובין היתר - תקציב ותקנים. 3. לטענת התובעת, לאור העובדה כי שימשה גננת משלימה בגן כ - 5 שנים עובר למועד הרלבנטי , הרי מינויה לגננת אם בגן זה היה בגדר מהלך "טבעי". עוד טענה, כי נתוניה האישיים הקנו לה, לשיטתה, עדיפות להתמנות לתפקיד וכי בתאריך 20.1.10 אף הגישה, כאמור, בקשה להשלמת משרתה בגני הילדים בפסוטה לקראת שנה"ל תשע"א, בעוד שהנתבעת 2 ,מנגד, לא הגישה כלל בקשה לשנת לימודים זאת. אליבא דתובעת, אף לא חל כל שינוי בתנאי העסקתה והיקפה של נתבעת 2 לכשנפתחה שנה"ל תשע"א, משהמשיכה להיות מועסקת כמורה בביה"ס היסוגי בפסוטה ובגן טרום החובה, כמקודם (כך לשיטתה של התובעת, ר' כתב התביעה והבקשה כמו גם תצהירה). התובעת מוסיפה וטוענת, כי לא נשקלו ע"י הנתבעת 1 השיקולים הרלבנטיים למינוי , המינוי נעשה בניגוד לנוהלי משרד החינוך ובניגוד לכללי הצדק הטבעי, עד כדי העלאת "חשד ממשי כי נעשה משיקולים זרים". 4. לטענת הנתבעות, דין התביעה להדחות באין לה כל בסיס משפטי , עניין שהובהר לתובעת עוד במהלך הדיון בביה"ד וחרף זאת עמדה על ניהול ההליך (ר' סיכומי ב"כ הנתבעת 1). לשיטתן, בשל אילוצי המערכת וכפתרון לגרעון אשר התגלה בפתח שנה"ל בביה"ס בפסוטה , מונתה נתבעת 2 למשרה על דרך העברה יזומה, הליך הקודם לכל הליך אחר עפ"י הנוהל. המינוי נעשה כדין, לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלבנטיים, בין היתר בשים לב לנתוניה האישיים של נתבעת 2 והניקוד שצברה, העולה על זה של התובעת, בניגוד לטענתה של זו האחרונה. הכרעה 5. נקדים אחרית לראשית ונאמר כבר עתה, כי תביעה זאת דינה להדחות , כפי שיובהר להלן. 6. גרסת הנתבעת 1 בדבר הבעיה אשר התגלתה מיד לאחר פתיחת שנה"ל, משהתחוור כי קיים גרעון תקני בביה"ס בכפר פסוטה וכי לפתרונה המיידי של הבעיה על משרד החינוך לנקוט בהליך של העברה יזומה, הוכחה בעדותה של הגב' זילברברג , שלא נסתרה לעניין זה (ר' תצהיר עדותה הראשית על נספח ה' המצורף לתצהיר כמו גם חקירתה הנגדית בביה"ד וסעיף ההערות בנספח ג' לתצהירה). הנה כי כן, נשמט לחלוטין הבסיס לטענת התובעת כי עובדתית לא חל כל שינוי בהעסקת עובדי ההוראה בביה"ס בו הועסקה הנתבעת 2 עובר למועדים הרלבנטיים וכי משרתה שם ותנאיה היו מובטחים לכאורה , כמקודם. 7. עפ"י הנוהל (ר' במצורף לתביעת התובעת ובקשתה) , הליך של העברה יזומה מטעם משרד החינוך יש לו עדיפות והוא קודם אכן להעברות ושיבוצים כלשהם הנעשים במסגרת ההליך השגרתי, קרי - עפ"י בקשה המוגשת ע"י עובד ההוראה ומיוזמתו. משעסקינן במהלך שבוצע בשל האילוץ, על דרך העברה אותה יזם משרד החינוך בנסיבות כמתואר, נסיבות שהתחוורו רק לאחר פתיחת שנה"ל משהתייצבה סופית מצבת התלמידים ,כמו גם מצבת תקני עובדי ההוראה בביה"ס בכפר, ממילא אין כל נפקות לטענת התובעת, כי הנתבעת 2 הועברה הגם שלא הוגשה מטעמה בקשה להעברה. אלמלא הגרעון התקני והאילוץ שנוצר בעטיו, לא היה כלל צורך בהעברתה. 8. למותר לציין, כי משעסקינן בשיבוץ/ העברה, הרי עצם העובדה כי התובעת הועסקה בגן בו מדובר כגננת משלימה, אין בה לכשעצמה כדי להעניק לה "נקודות זכות" לשיבוצה בגן זה כגננת אם. לעניין זה קיים נוהל מסודר מטעם משרד החינוך, על שיטת הניקוד המפורטת בה , לשיבוץ עובדי הוראה במגזר הערבי, נוהל - עליו התבססה התובעת עצמה. אין בנוהל הוראה כלשהי בדבר זכאות לניקוד מעבר לניקוד עפ"י הקריטריונים הרגילים המפורטים בו, בנסיבות כאמור. כך במהלכם הרגיל של העניינים וכך, בבחינת קל וחומר, בהליך של העברה יזומה בנסיבות כמתואר, בשל אילוצי המערכת ולצורך פתרון בעיות אקוטיות. 9. בנסיבות כאמור, משמדובר בהעברה יזומה, ממילא העובדה כי התובעת הגישה בקשה להעברה/שיבוץ לשנה"ל בה מדובר, אף בה אין כדי להעניק לה קדימות ו/או עדיפות . לא למותר יהא להוסיף ולציין לעניין זה , כי עיון בטופס הבקשה מעלה, כי התובעת אף לא ביקשה כלל להעבירה/להשלים משרתה בגן חובה, הוא - להזכיר - הגן בו התפנתה משרת גננת האם. התובעת , מטעמים השמורים עמה, בחרה להדגיש בטופס במפורש, כי בקשתה היא להעברה/השלמת משרה בגן טרום חובה (או בבי"ס, ר' הטבלה בסעיף ו' לטופס הבקשה שהוגש על ידה בתאריך 20.1.10 , צורף להודעת הנתבעת 1, בהתאם להחלטת ביה"ד). כל שנאמר לעיל חל אפוא בבחינת קל וחומר , בשים לב לבקשה. 10. הגם שלמעשה די באמור לעיל לדחיית התביעה בהליך זה, משלא ביקשה כלל התובעת, מסתמא, לעבור / להשלים משרתה בגן חובה, הוא הגן הרלבנטי לגביו ביקשה לנהל הליך זה ועל בקשתה זאת מושתתת למעשה התביעה, הרי מאחר והתובעת הכבירה טענות גם לעניין הניקוד ועדיפותה לכאורה על פני נתבעת 2 בהיבט זה, נתייחס גם לטענה זאת ונבהיר כי אף זו אינה מקובלת עלינו. כעולה מסיכום הנקודות אשר נעשה במשרד החינוך (ר' במצורף לתצהיר הגב' זילברברג) צברה התובעת , עובר למועדים הרלבנטיים, 43 נקודות ואילו נתבעת 2 צברה 49 נקודות. פער זה נשמר גם על דרך הוספת ניקוד בגין "תוספת ליעד בישוב מגורים" , קרי - תוספת של 6 נקודות לכל אחת, כך שלתובעת לכל היותר 49 נקודות סה"כ ולנתבעת 2 - 55 נקודות סה"כ (ר' לעניין זה עדות הגב' זילברברג). ודוק, לא נעלמה מאתנו טענת ב"כ התובעת לפיה זכאית התובעת לתוספת ניקוד בגין וותק, השכלה ומצב משפחתי . אולם , לא זו בלבד שמקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבעת 1 כי הטענה הועלתה לראשונה בסיכומים ויש בה אפוא משום הרחבת חזית לה התנגד במפורש עוד בפתח הדיון, אלא שאף לגופו של עניין הטענה אינה מקובלת עלינו, משהתובעת לא טרחה להבהיר טענתה הנ"ל, לפרטה ולבססה והסתפקה בטענה כללית (בסיכומים כאמור) כי "מגיע לה" , ובלשונה: "...יש להוסיף 3 נקודות בגין מצב משפחתי, 8 נקודות בגין דרגת השכלה ו 6 נקודות בגין תוספת ליעד ביישוב מגורים". כאמור, לא ניתן הסבר כלשהו מדוע "יש להוסיף" בכלל ואת הנקודות במספרן נקבה התובעת בסיכומיה - בפרט. יצויין, כי לגבי תוספת בגין השכלה, התובעת אף לא טרחה לצרף לתצהירה תעודות/אישורים , כמצופה עת מועלית טענה מסוג זה, כך - בנוסף ומעבר להבהרה ופירוט , החסרים לכשעצמם. אין מילה וחצי מילה לעניין זה בכתבי טיעוניה, אף לא בתצהיר עדותה הראשית והתובעת גם לא ביקשה להשלים עדותה הראשית בביה"ד לעניין זה. באשר לתוספת ליעד בישוב מגורים, כמובהר לעיל , אף במצטבר לתוספת זאת - נשמר פער הניקוד בין השתיים, לטובת נתבעת 2. באשר ל"ניקוד מרחק בגין 4 נקודות" שניתן לנתבעת 2 וגב' זילברברג לא ידעה להסבירו, הרי אף אם נוסיף ניקוד זה לתובעת, יסתכם הניקוד שלה למועד הרלבנטי ב 53 נקודות סה"כ (49 + 4 ) בעוד שנתבעת 2 צברה כזכור 55 נקודות למועד בו מדובר (ר' לעיל), כך שעדיין לנתבעת 2 - עדיפות בהיבט הניקוד. באשר לוותק, כל שהפנה אליו ב"כ התובעת הוא תלוש השכר בו צויין כי "מועד תחילת העבודה 1.10.99". אך אף בציון זה אין כדי לבסס את הטענה בשים לב לטפסי הבקשה להעברה/השלמת משרה שהגישה התובעת למשרד החינוך ובהם היא עצמה ציינה, בטופס הראשון (בהתייחס לשנה"ל תש"ע) כי "הוותק בהוראה במשרד החינוך" מסתכם ב 7 שנים סה"כ. ודוק, בטופס האחרון ציינה אמנם כי וותקה מסתכם ב 10 שנים , אולם התובעת לא טרחה להסביר את "הקפיצה" בוותקה (להזכיר הטפסים הוגשו בהפרש של שנה בלבד)- לא בטופס, אף לא בכתבי הטיעונים ו/או בתצהירה, הגם שהיתה מיוצגת בהליך זה. לא זו אף זו. בתצהירה לביה"ד, מנגד, ציינה: "אני בעלת וותק של 9 שנים" (!), ויוזכר כי התצהיר הוגש בחלוף 10 חודשים ממועד הגשת הטופס האחרון (!) . אין ספק כי הדברים תמוהים , בלשון המעטה. לכל אלה מתווספת עדות הגב' זילברברג לפיה סביר כי המועד הנקוב בתלוש כמועד תחילת עבודה מתייחס למילוי מקום במהלך שעות בודדות בלבד , נתון שיש לו נפקות לחישוב השכר בתלוש ואינו רלבנטי לוותק המקצועי, המובא בחשבון עפ"י הנוהל. לא למותר יהא להוסיף ולציין, כי עפ"י המצויין ע"י התובעת בטפס הבקשה הקודם, את רישיון ההוראה הקבוע כמו גם ההסמכה לגן ילדים ותעודת ההוראה - קיבלה רק בשנת 2001 בעוד שבטופס העדכני אף לעניין זה חל "שינוי" (?) משרשמה כי קיבלה את תעודת ההוראה בשנת 2000 (???). כאמור, לא צורף תיעוד לא לרישום האחד ולא למשנהו. הנה כי כן, באין הסבר, פירוט והבהרה, באין תימוכין ונוכח הסתירות בגרסאות התובעת בינן לבין עצמן, אין בידנו לקבל הטענות אף לעניין זה. הנה כי כן, התובעת אף לא הוכיחה כי צברה ניקוד בשיעור העולה על זה של נתבעת 2. 11. לכל אלה מתווספת חזקת תקינות האקט המינהלי, שלא נסתרה בענייננו, מה גם בשים לב לכל המובהר לעיל וקביעותינו כמפורט בפס"ד זה. לכך נוסיף, כי אף הטענה החמורה לכשעצמה בדבר "חשד" לשיקולים זרים נטענה, מסתמא, על סמך "תחושות בטן" גרידא של התובעת,ללא ביסוס ותמוכין כלשהם ולאור הראיות אשר הוצגו בפנינו מנגד במסגרת הליך זה. 12. לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר, בשים לב לאילוצים כפי שהוכחו בפנינו, לאורם ננקט הליך העברה יזומה, תוך הבאה בחשבון של כל השיקולים הרלבנטיים לנסיבות בהן מדובר ובשים לב לנוהל משרד החינוך , מה גם נוכח העובדה כי בקשת התובעת, עליה מושתתת למעשה תביעתה דנן, התייחסה במפורש להעברתה ו/או השלמת משרתה בגן טרום חובה (להבדיל מגן חובה, הוא הגן הרלבנטי , בו עסקינן) לא מצאנו פגם כלשהו בהחלטת הנתבעת 1 בדבר העברת הנתבעת 2 לתפקיד גננת אם בגן , היא ההחלטה מושא הליך זה. אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪. 13. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. קטיניםגן ילדים / פעוטון / משפחתון