הגדרת עבודה מתאימה

סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - "החוק") קובע כי תושב ישראל שמלאו לו 20 שנה יהא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה כל עוד מתקיים בו אחד התנאים הנקובים בסעיף. אחד התנאים הוא כי: "הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לעניין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה... " (סעיף קטן (2)). הגדרת "עבודה מתאימה", לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, הנה: "כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה". כבר נקבע כי ההגדרה הרלוונטית לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה שונה מהגדרת "עבודה מתאימה" המתייחסת לזכאות לדמי אבטלה (דב"ע נג/4-91 ניסים חרמון - שירות התעסוקה, פד"ע כה 513), וזאת בין היתר שכן: "תכלית החוק היא לדאוג לכך שלא יהיו תושבי ישראל רעבים ללחם. זאת ראשית לכל על ידי כך שהמדינה, באמצעות שירות התעסוקה, תנסה להתאים לכל אדם עבודה. רק באם לא יעלה בידי שירות התעסוקה למצוא לאדם עבודה, יהא הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה" (דב"ע נז/8-91 קטרינה פאונסקי - שירות התעסוקה, עבודה ארצי כרך ל(2) 57). עוד נקבע, כי החוק מזכה אדם בגמלת הבטחת הכנסה רק אם הוא עושה מאמץ סביר ובתום לב לעבוד (דב"ע נג/3-91 מחמד אבו גאמע ואח' - שירות התעסוקה, פד"ע כה 297).