בית המשפט ציין כי חישוב ירידת ערך הנעשה עפ"י אמות המבחן ה"טכניות" הינו מינימאלי; הניסיון מלמד שבפועל כאשר בא בעל הרכב הפגוע למכרו בשוק המכוניות המשומשות, הפסדו רב בהרבה, שכן הורדת מחירי רכב שנפגע בתאונה איננה נמדדת שם באחוזים בודדים או חצאי אחוזים אלא בכפולות של 10% ו - 5%.
קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב ירידת ערך רכב לאחר תאונה:
1. מכוניתו של התובע שהשימוש בה היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף נפגעה בתאונה בתאריך 97/04/20; שמאי מטעם הנתבעת, מר משה בליך, הכין חוו"ד ובה פירוט הנזקים ועלות התיקון (שהסתכם בלמעלה מ5,000.- ש"ח) והרכב תוקן עפ"י חווה"ד;
בחווה"ד של מר בליך, המדגיש בחוות דעתו כי זו "מתיחסת לעלות תיקוני הנזק הישיר בלבד", אין מילה אודות נזקי "ירידת ערך" של המכונית כתוצאה מהפגיעה בתאונה.
2. חדשים ספורים לאחר מכן ביקש התובע למכור את המכונית וזו נבדקה במכון טסט-ליין, מעבדות לבדיקת רכב בע"מ - ונדהם לגלות את סימני התאונה הקשים ברכבו ובין היתר "הלחמות בשלדה (שאסי),
תיקון בקורת רוחב ... תיקוני תאונה בחזית, כיפופים בתא המנוע, תיקונים בתא המנוע ... ".
או אז פנה התובע לשמאי מר אריה זלטין, ועפ"י חוות דעתו של זה שנערכה על יסוד בדיקת הרכב עצמו, כמו גם בחינת דו"ח התיקון וצילומים שנעשו ע"י מר בליך, פחת ערך המכונית כתוצאה מהפגיעה באותה תאונה בשיעור 14% משוויה במועד הארוע, שהיה אז 40,700.- ש"ח; הנזק כתוצאה מירידת ערך זו הינו אפוא 5,698.- ש"ח במועד הארוע.
3. משחזר התובע ופנה אל הנתבעת, הופנה למכון קומפיוטסט ל"בדיקת איפיוני רכב ממוחשבת". על יסוד דו"ח בדיקת מכון זה (שמי שאינו מתמחה בכך אינו יכול להבין ממנו דבר), אישר שמאי רכב מטעם הנתבעת, מר י. אנגל, כי אכן נגרמה ירידת ערך למכונית, כתוצאה מהתאונה - אך בשיעור 4.5% בלבד. חוו"ד זו מנוסחת לקונית, בלא פירוט או כל הבהרה נוספת.
עפ"י נתון זה וחישובים נוספים שלא עמדתי על טיבם קבעה הנתבעת כי התובע זכאי לפיצוי בשל ירידת ערך הרכב בסך 1,130.- ש"ח.
4. בכתב ההגנה נטען ע"י הנתבעת כי התובע "קיבל סכום זה ב97-/08/05"; טענה זו לא היתה, לדאבון הלב, מדוייקת; כפי שהסתבר אמנם המציאה הנתבעת לתובע שיק לפקודתו אלא שעל מנת לפרוע שיק זה נדרש לחתום כ"חתימת הסבה" על הצהרה המודפסת על גב השיק (כמוקבל אצל חברות הביטוח) לפיה מוותר הוא על כל תביעה נוספת. אין צריך לומר כי התובע לא נאות לחתום על הצהרה כזו - וכפי שכבר ציינתי במהלך הדיון, היה משום חוסר הגינות ותום לב
בנסיון להחתימו על הצהרה מסוג זה - כאשר התביעה למותר הפיצוי, תלויה ועומדת בבית המשפט.
מכל מקום, על יסוד הודעתה הנ"ל של הנתבעת ניתן על ידי בתאריך
97/08/25 פסק דין חלקי לתשלום הסכום שאיננו במחלוקת.
[גם לאחר מתן פסק הדין עדיין ניסתה הנתבעת להחתים את התובע על הצהרה דומה - וגם בענין זה ניתנה החלטה נוספת שלי ואף הבעתי את דעתי במועד הדיון; סופו, שהתובע נאלץ לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת].
5. בעת הדיון שהתקיים בפני ב97-/11/30 התייצב השמאי מטעם התובע, מר זלטין, אשר נחקר ביסודיות על ידי נציגי הנתבעת, החקירה לא הצליחה לערער קביעותיו הוא נשאר איתן בדעתו, ואף הסביר והבהיר את חוות דעתו בצורה משכנעת.
מנגד, לא התייצב השמאי מטעם הנתבעת על מנת להחקר על חוות דעתו - וזו לפיכך משוללת ערך ראייתי לצורך הכרעה בהליך שבפני.
6. אוסיף עוד, למעלה מהדרוש, כי בעוד חוות דעתו של מר זלטין מנוסחת - עפ"י דרישות ה"חוברת המנחה לחישוב ערכי רכב וירידת ערך" של הועדה המקצועית של איגוד המוסכים - תוך פירוט כל ממצא ואחוז ירידת הערך המיוחד לו, אין כדבר הזה בחוות דעתו של שמאי הנתבעת (והרי דוקא מפי המבטחות חוזרת ונשמעת הטענה כי אין ערך לחוו"ד שעניינה ירידת ערך רכב כאשר איננה מנוסחת עפ"י ההנחיות הנ"ל).
7. עוד יש לציין כי התובע אישר, לשאלות נציג הנתבעת, כי הוא הבעלים הראשון של המכונית וכי לא עברה כל תאונה אחרת לבד מהתאונה נשוא הדיון, כך שאין כל סיבה שלא ליחס את מלוא ירידת הערך לנזקי התאונה הנדונה.
8. התוצאה היא, שאני מקבל את חווה"ד של המומחה מטעם התובע וקובע על פיה שירידת ערך המכונית הינה בשיעור 14% משוויה שהם 5,698.- ש"ח ליום התאונה - 97/04/20.
9. אוסיף עוד - ואף בענין זה הבעתי דעתי מספר פעמים, כי חישוב ירידת ערך הנעשה עפ"י אמות המבחן ה"טכניות" הינו מינימלי; הנסיון מלמד שבפועל כאשר בא בעל הרכב הפגוע למכרו בשוק המכוניות המשומשות, הפסדו רב בהרבה, שכן הורדת מחירי רכב שנפגע בתאונה איננה נמדדת שם באחוזים בודדים או חצאי אחוזים אלא בכפולות של 10% ו5%- (ואף התובע אישר בפני כי הסכום אותו מציעים לו היום נופל ב25%- מערך מכונית דומה, בלתי פגועה).
10 לפיכך: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 5,698.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 97/05/01 - כאשר מסכום זה יש לנכות סך 1,130.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום שבו שולם סכום זה, עפ"י פסק הדין החלקי, לתובע בפועל.
בנוסף על כך אני מחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחתו של השמאי מר זלטין בסך 730.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מתאריך 97/07/31, ובנוסף על כך אגרת תביעה בסך 57.- ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מתאריך 97/08/04 (מועד הגשת כתב התביעה) וכן בעבור ביטול זמנו של התובע בהליך זה 300.- ש"ח.
11. [בשולי הדברים: לאחר סיום הדיון המציא לי התובע מסמכים נוספים וביקש לפסוק הוצאות גם בשל הליכי ההוצאה לפועל; לא רק שדרך זו של פניה לבית המשפט לאחר סיום הדיון ובהעדר הצד שכנגד, פסולה היא, אלא שאינני מוסמך לפסוק הוצאות בגין הליכי ההוצאה לפועל - ובענין זה על התובע לפנות אל כבוד ראש ההוצאה לפועל.
אינני יכול אלא להביע תקווה כי פסק דין משלים זה יבוצע בלא שיהיה צורך להיזקק להליכי ההוצאה לפועל גם בגינו].