סעיף 59 של פקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע: "מי שגרם או מנסה לגרום ע"י חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת שטובין יחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיקוי צעצועים: קרוליינה אנטרפרייזס אינק. (להלן - "קרוליינה") היא חברה רשומה בארה"ב העוסקת ביצור צעצועים מפלסטיק. בשנת 1977 החליטה קרוליינה לשווק עגלת בובות בעלת עיצוב נאה במיוחד העשויה כך שילדות קטנות תוכלנה לחקות באמצעותה את פעולת אמהותיהן המשתמשות בעגלת תינוקות. בעצוב עגלת בובות זו שמה לה קרוליינה למטרה לייצר עגלת בובות מושכת במראה ומיוחדת בצורתה כך שילדות קטנות תוכלנה על נקלה להבחין בין עגלה תוצרת קרוליינה ובין עגלה מתוצרת אחרת. לשם כך גם הושמה על כל אחד מהגלגלים צורת פרח בעל חמישה עלי כותרת. פרחים אלו אמנם מיוחדים ועוזרים לכך שילדה תוכל להבחין מיד בין עגלה זו ועגלות מתוצרת אחרת שאין עליהן פרח כזה. כלומר, בין עגלה מתוצרת קרוליינה ובין עגלה מתוצרת אחרת. הפרח גם חוזר על הגג של העגלה, ובכך מקל עוד יותר על הזיהוי. בעגלה זו ישנם עוד מספר קווים הבאים לייחדה מעגלות אחרות, כך שבצורתה היא נבדלת משאר העגלות. מבין אני מתצהירו של מנהל קרוליינה, מר בנסון, כי החברה הקדישה שתי שנים לעבודה על עצוב עגלה זו, במשך תקופה זו הכינו דגמים שונים, ועשו בהם שינויים, עד שהגיעו לדגם הסופי. התכנון והעיצוב של העגלה העסיק לא פחות מ- 12 עובדים, ולפי הערכתו של המנהל עלה הדבר בערך 250,000$ ואמנם העגלה דנן (להלן: "עגלת קרוליינה") הייתה הצלחה גדולה לחברת קרוליינה ונמכרו עגלות בסך של למעלה מ- 4 מיליון דולר, בארצות שונות אשר להן שווקה. מעיד מר בנסון כי הצלחה זו באה הודות לעיצוב המיוחד ולמאמצים המתמידים להרבות את המכירה. נפשן של ילדות אשר ראו עגלות קרוליינה אצל חברותיהן חשקה בצעצוע זה דווקא וכאשר באו לקנות עגלה כזו בחנות הרי נתן היה לזהותה על נקלה מחמת השוני מעגלות אחרות. בשנת 1978 התחילה קרוליינה לשווק את עגלותיה בישראל באמצעות צעצועי זיו (להלן: "צעצועי זיו"), אשר להם העניקה את הזכות הייחודית למכירת תוצרתה זו בארץ. ראו גם לציין כי קרוליינה הקפידה במיוחד על טיב מעולה ועל שירות אמין ללקוחות אשר רכשו עגלות קרוליינה. ב- 8.3.92 הגישו קרוליינה וצעצועי זיו תביעה נגד 10 נתבעים בטענה כי עוסקים הם זה בכה וזה בכה ביצור ושיווק של עגלות בובות הם מתוצרתה של קרוליינה, אך ללא רשותה, והן עגלות המהוות חיקוי לתוצרתה. טענת התובעים היא כי במעשיהם פוגעים הנתבעים בזכויותיהם, ועל כן עותרים הם שבית המשפט יצווה על הנתבעים להימנע מכל ייצור, יבוא או שיווק של עגלות קרוליינה, או עגלות חיקוי לקרוליינה. כמו כן עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בדמי נזק ובפיצויים ובמתן חשבונות אשר מתוכם ניתן יהיה לעמוד עם לא על כל הנזק הרי לפחות על חלקו הניתן לחשוב. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו קרוליינה וצעצועי זיו גם בקשה לצו מניעה זמני נגד הנתבעים בתביעה שהם עתה המשיבים בבקשה, ואמנם נתנו צווים כאלה המחייבים את המשיבים לחדול לאלתר מכל יבוא ו/או יצוא ו/או שיווק של "עגלות מפירות", דהיינו עגלות בובות זהות לעגלות המיוצרות ע"י קרוליינה, בין מתוצרתה שיובעו לארץ שלא על דעתה, ובין חיקויים לעגלות אלו שנוצרו בארץ. לאחר מתן הצווים הגיעו המבקשות לידי הסדר עם המשיבים 6, 7 ו- 9 אשר הסכימו שיוצא נגדם צו מניעה קבוע. משיבים 6, 7 ו- 9 עוסקים בשיווק בלבד. הדיון בפני הוא לביטול הצווים במידה ונוגעים הם במשיבים אחרים. טענו בפני ב"כ של המשיבים 1-3 וב"כ של משיבה 8 וכן המשיבים 4 ו- 5 בעצמם. המשיב מס' 10 לא הופיע, אך למעשה ענייני יוכרע עפ"י הטיעונים שבין בעלי הדין האחרים, שהלא עניינו אינו אלא צמוד לעניין המשיבים 1-3. עיקר העימות בין המשיבים 1-3 והמבקשים הוא על שטח שונה מזה שעליו עומד הטעון בין המבקשים למשיב 8. נדון, ראשית, בטענות שבפי המשיבים 1-3 שהם נפגעו בצורה חמורה יותר מאשר המשיבים האחרים מצווים המניעה, אך לפי נכן מן הרואי להציג את המשיבים השונים, כך שנוכל לראות מהו עניינו של כל אחד מהם בדיון שבפנינו. נעשה כן לפי הסדר שבו מופיעים המשיבים בכתבי הטענות. המשיב מס' 1 מר אלפרד אלשיך ובנו מר ברוך אלשיך המשיב מס' 2 הם המנהלים עסק יצור שיווק ויצוא של כלי בית וצעצועים בשם "אלמי בע"מ", שהוא המשיב מס' 3. המשיב הרביעי, שאול יונה, הוא בעל עסק צעצועי עידן המשיב מס' 5, ומוכר בעסקו עגלות בובות מן הסוגים הנדונים כאן, וכן עוסקים במכירת צעצועים המשיבים 6, 7 ו- 9 אשר שוב אינם משתתפים בדיון בבקשה זו, לאחר שהגיעו לידי הסכם. המשיב מס' 8, צעצועי פילון, הוא בעל בית עסק המוכר עגלות בובות קרוליינה מקוריות אשר ייבא מארה"ב שלא באמצעות צעצועי זיו, ואילו המשיב מס' 10 עוסק בייצור מוצרי פלסטיק ומבצע תהליכי יצור של העגלות עפ"י הזמנת המשיבים 1-3. אין חולקין על כך כי חברת אלפי היא חברה נכבדה המייצרת למעלה מ- 150 מוצרים שונים הנמכרים ברחבי העולם. בקטלוג היצואנים של משרד המסחר והתעשיה מקדש לחברה זו מקום בולט, ובעליה מעידים עליה שהיא זכתה למוניטין כיצואן מוסמך, כיצרן מוביל בענף הפלסטיקה. מחזור המכירות לייצוא של אלמי בשנה האחרונה עלה על 170,000$. ב"כ המשיבים 1-3 הודה בפה מלא כי עגלות הבובות שמייצרים המשיבים 1-3 הן חיקוי של עגלות קרוליינה. והמשיב הראשון ציין בסעיף 10 של תצהירו כי בהכנות לייצור עגלה זו ע"י המשיבה השלישית הושקע סכום של כ- 500,000 שקל. אין ספק כי זה סכום נכבד מאד וחבל שכל המבלטים והציור האחר שהוכן בסכום עתק זה עומד עתה בטל, כל עוד שצו המניעה נגד המשיבים 1-3 עומד בתקפו. מאידך אין שיקול זה, שרואה אני בו שיקול נכבד במערכת השיקולים שבדיון שבפני, יכול להביא לביטול צו מניעה, אם לדעת בית המשפט, המבוססת על הראיות והטיעונים הובאו לפניו, יש מקום למסקנה כי עשויים התובעים לזכותה בתביעתם העיקרית. המבקשים תומכים את יתדותיהם. להוראות חוק שונות שמשקלה של כל אחת ואחת מהן יש בו כדי להצדיק את הסעד שבעתירה. לפי הסדר אלה הן הוראות החוק הנ"ל: חוק זכויות יוצרים; פקודת הנזיקין (עוולת גניבת עין); חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט- 1979; חוק הגנת הצרכן תשמ"א- 1981. ב"כ הצדדים התעמקו בכל הסוגיות האלה וטענו את טענותיהם בפרוטרוט ובבהירות הראויים לשבח. אך אולי התעלמו מכך כי אין אני דן עתה לגופו של עניין אלא אך ורק בשאלה אם יש מקום להשארת צו המניעה הזמני על כנו עד גמר ברור התביעה העיקרית, או שמן הראוי לבטלו, ואולי טוב היה אילו לא ניתן היה בכלל. שניים הם השיקולים העיקריים בדיון בבקשה לצו מניעה זמני: הסיכויים כי אחרי הדיון לגופו של עניין יהפך הצו לקבוע במסגרת היענות בית המשפט לעתירות העיקריות של התביעה, דהיינו מהם סיכוייה של התביעה להתקבל. מאזן הנוחיות, פירושו בעיקור של דבר מאזן הנוחיות הכלכלית. טול הפסד של התובע אם לא ינתן הצו וחשבהו מול הפסד הנתבע אם אמנם יינתן הצו. אין החישוב קל תמיד אבל בד"כ אין זה יותר מאשר חישוב מתמטי שניתן לערכו. אולם על המאזן המספרי יש לעיתים גם להוסיף מאז אחר, שלא תמיד ניתן לבטאו בספרות בלבד. קשה להתעלם מאותם יסודות מוסריים שקבע המחוקק בחוק החוזים, דהיינו החיוב לנהוג ב"דרך מקובלת ובתם לב", ונראה לי כי יש לייחס ערך גם לתשובה על השאלה האם שני הצדדים העומדים לדין פעלו בתום לב, אם אחד מהם נראה חסר, ולו רק כמעט מתום הלב וההליכה בדרך המקובלת הנ"ל, מן הראוי לתת לכך ביטוי בתוצאת הדיון אף אם אין קשר חוזי בין שני הצדדים". נייחד את הדיבור, ראשית, במחלוקת שבין המבקשים והמשיבים 1-3 דהיינו, אלה המייצרים בארץ עגלות דוגמת העגלה של קרוליינה. ב"כ בעלי הדין טענו טענות מקיפות ומעמיקות לגבי המצב המשפטי בכל אחד משטחי החוק שיש להם שייכות לעניין זה. אולם מאחר שהבקשה שבפניי איננה אלא בקשה לצו זמני, והדיון העיקרי במחלוקת הנטושה בין בעלי הדין יתקיים בעתיד במסגרת הליך אחר שבפני בית המשפט, מן הראוי שאמנע מקביעת מסמרות מחוץ לגדר החתום המצומצם הנדרש להכרעה בשאלות שבפני. אחרת עשויה החלטתי להביך אתה שופט שיבוא לדון לגופו של ענין. במתכוון לא אגע אפוא במספר נקודות מתוך הטעות המשפטי אשר לדעתי, בין אם תכרענה לצד זה ובין אם תכרענה לצד אחר, אין בתוצאה כדי שינוי המסקנה שאליה יש להגיע עפ"י חומר הראיות, ומוסיף אני במפורש שאין בהימנעות כזאת משום הצבעה על דעה שעיצבתי לעצמי לכאן או לכאן. לא אתייחס כאן לסוגיה של זכות יוצרים ולטענות של הפרת חוקים אחרים ואצטמצם בדיון בטענה של גניבת עין. סעיף 59 של פקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע: "מי שגרם או מנסה לגרום ע"י חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת שטובין יחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם". המשיבים 1-3 במתכוון חיקו את תוצרתה של קרוליינה כך שקונה פוטנציאלי אינו יכול, ללא בדיקה מדוקדקת, לעמוד על ההבדל. מכאן מתבקשת ההנחה שהתכוונו לכך כי אנשים המעוניינים לקנות תוצרת קרוליינה, ומודעים לצורתה החיצונית, ירכשו תוצרת המשיבים 1-3, כאשר זו מוצגת בחנויות שבהן מוכרים צעצועים. ניתן לאמר כי כל היסודות המנויים בסעיף 59 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) נתקיימו במקרה זה. יש כאן חיקוי התיאור של עגלת קרוליינה, כך שהחיקוי יחשב בטעות כעגלת קרוליינה, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של קרוליינה. מספיק בעובדות אלה, ובמיוחד כשברור לנו שמעשיהם של המשיבים 1-3 נעשו ביודעין, בכדי לקבוע למחות לכאורה כי עולו המשיבים 1-3 אם עוולת גניבת עין, ומן הראוי שניתן נגדם צו מניעה בהתאם לעתירה. ניתן בזה צו מניעה נגדם, תקפו של צו המניעה יהיה עד גמר הדיון בהליך העיקרי, אשר ידון במועד יותר מאוחר, ובו ידון בית המשפט כמובן גם בכל הטענות האחרות שהושמעו כאן נוסף על הטענות ששמרו בעלי הדין לעצמם לטעון בהליך העיקרי. י' שילה -2082/82 צו מניעה כזה ניתן בזה גם נגד המשיבים 6, 7 ו- 9 אשר הסכימו למתן הצווים ונגד המשיבים מס' 4 ו- 5 במידה ומשווקים הם עגלות מתוצרת אלמי שהלא הצו נגדם אינו אלא פועל יוצא מצו המניעה נגד היצרן אלמי, וכן ניתן צו מניעה נגד המשיב 10 המבצע עבור אלמי הליכי יצור שונים של העגלות. העתירה נגד המשיב 8 הינה בשטח אחר של עובדות ושל דין. משיב מס' 8 מוכר בארץ עגלות קרוליינה מקוריות אשר מייבא הוא אותן מארה"ב ושם רוכש הוא אותן מסוחרים שקנו אותן העגלות כחוק, ישירות או בעקיפין, מקרוליינה. לכאורה אין החוק מכיר הגבלה של אדם הרוכש חפץ מסוים למכרו לאחרים בכל מקום שירצה. לא הוכח עי עגלות קרוליינה המשווקות ע"י נתבע מס' 8 נרכשו מהיצרן בארה"ב בכפיפה להגבלה כלשהיא.איני רואה כי חוק זכות היוצרים מגביל את זכותו שלה משיב מס' 8 למכור את העגלות קרוליינה המקוריות בארץ בנסיבות העניין, על כל פנים אינני סבור כי יש מקום במקרה זה למתן צו מניעה. אני מבטל אפוא את צו המניעה הזמני שניתן בשעתו נגד המשיב מס' 8זכויות יוצרים (הפרת)