מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בחדרה ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בחדרה ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בחדרה ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי חדרה, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בחדרה ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בחדרה ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בחדרה תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בחדרה##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בחדרה, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בחדרה, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל חדרה הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בחדרה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בחדרה - סקירה משפטית:

##(1) בקשה להפחתת ריבית וסגירת תיק הוצאה לפועל בחדרה## ברע"א 19619-06-16‏ ‏הוגשה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש, על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, במסגרתו קיבל בית משפט בערכאה הראשונה בחלקו את ערעור המערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל ונמנע מלחייב את המשיבה בתשלום ריבית כלשהי על סכום החוב שחבה המשיבה למבקש לאחר שזו זכתה בתביעה שניהלה כנגד הבנק. בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור המוקדמת במלואה, תוך שהורה על עיכוב החלטת רשם ההוצאה לפועל באופן שיתרת החוב תעמוד בשלב זה ועד להכרעת בית משפט קמא בערעור שהגיש המבקש על סך סכום החוב הנטען על ידי המבקש ובאופן שהעיקול שהוטל על ידי המבקש על מלוא הסכום הנ"ל יוותר בתוקפו ולא יהיה מוגבל. נוכח כל האמור, עתר עורך דין המבקש לביטול החלטת בית משפט קמא להפחית את שיעור ריבית הפיגורים בגין התקופה ממועד סגירת תיק ההוצאה לפועל בחדרה ועד להחייאתו. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה והמערער ביקש להעביר את התיק ללשכת ההוצאה לפועל בת"א ומאז לא נראה כי נעשה ניסיון למימוש נכסים ו/או ניסיון לגבות את החוב עד שביקש המבקש להחיות את התיק ולהעבירו שוב ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה. לפיכך, בית המשפט הורה על דחיית בקשת רשות הערעור. ##(2) החייאת תיק הוצאה לפועל בחדרה## ברע"צ 51790-04-15‏ ‏בין הצדדים התגלע סכסוך שבעטיו הגיש המערער תביעה נגד המשיבה בבית הדין לעבודה והתביעה הסתיימה בהסדר פשרה. המערער פתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה לביצוע המחאה שקיבל מן המשיבה במסגרת הסדר הפשרה הליכי ההוצאה לפועל לא הניבו אלא פירות מוגבלים ובשלב כלשהו פסקה פעילות החברה, למעט לעניין ניהול תביעה מול הבנק והתיק נשלח לגניזה. הוחלט, לבקשת עורך דין המערער, על החייאת התיק, כנראה על רקע האפשרות כי בתביעה מול הבנק תזכה החברה בסכום כלשהו. בעקבות החייאת תיק ההוצאה לפועל הגישה המשיבה בקשה בטענת "פרעתי", וטענה כי פרעה את חובה למערער באופן מלא. המשיבה טענה כי ביצעה תשלומים בתיק ההוצאה לפועל ובמקביל בוצעו תשלומים במזומן ישירות לזוכה על ידי עורך דינה דאז, עד סילוק החוב במלואו. בית המשפט קבע כי תשולם ריבית פיגורים מלאה ביחס לתקופה שממועד פתיחת התיק בחדרה ועד מועד סגירתו וכן בתקופה שממועד החייאת הליכי ההוצאה לפועל ועד היום. כמו כן, נקבע כי המשיבה תשלם למערער ריבית פיגורים חלקית, בשיעור עשרים אחוז מריבית הפיגורים שהיתה חלה על החוב ממועד סגירת התיק בחדרה ועד מועד החייאת הליכי ההוצאה לפועל. ##(3) תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל בחדרה## בת.א 5174-07 התובעים, בעל ואישה, הגישו כתב תביעה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, מדינת ישראל – לשכת ההוצאה לפועל בחדרה נגד בנק בישראל, שהיה בעל דינם של התובעים בהליכים שונים. ההליכים בין הצדדים הינם ארוכים וסבוכים והתפרסו כמעט על פני חמש עשרה שנה, ועל מספר רב של ערכאות שיפוטיות החל מההוצאה לפועל וכלה בבית המשפט ומטבע הדברים התשתית העובדתית היתה רחבה. המשיב פתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כנגד המבקשים בגין אי תשלום מספר תשלומים חודשיים המחויבים על פי הסכם הפשרה ולבטל את תיק ההוצאה לפועל, לחילופין לתקן את יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל. באשר לפתיחת החוב בהוצאה לפועל נקבע כי זה נפתח בהתאם לפסק הדין כלשונו ובאשר לסכומי החיוב בהוצאה לפועל, מקומן של טענות אלו הינו בהוצאה לפועל ולא בבית המשפט. מכאן נטען שהשופטת הייתה הראשונה שפילסה את הדרך לדיון מפוצל בשתי ערכאות שיפוטיות, ובאופן שבחינת "סכומי החיוב", תידון בערכאה אחרת, היא ראש ההוצאה לפועל בחדרה. היה ברור לחלוטין שעניין בחינת גובה הסכום הפסוק יידון בערכאה נוספת, היא ראש ההוצאה לפועל בחדרה. אי לכך, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות הבקשה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של עורך דין התובעים תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין החלקי. ##(4) הוצאה לפועל בחדרה - ביטול עיקול פוליסת ביטוח## בה.פ 175092/02‏ המבקשות הגישו תובענה למתן פסק דין הצהרתי, וביקשו להצהיר כי העיקולים שהוטלו ע"י לשכת ההוצאה לפועל בחדרה לטובת המשיבים על פוליסת ביטוח החיים אצל המשיבה, חברת הביטוח, הם חסרי תוקף, וכי הזכות הבלעדית לתגמולי ביטוח החיים היא של המבקשות. בנה של המבקשת ואחיה המנוח של המבקשת השניה, היה חייב כספים במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו ע"י המשיבים. המוטבים על פי הפוליסה היו הורי המנוח ואחותו – המבקשת. המשיב העביר את הכספים ללשכת ההוצאה לפועל ועל כן לא היה צורך בהמשך קיומו כמשיב נוסף בתיק, וגם באשר למשיב האחר, הושג הסדר בין עורכי דין הצדדים. בית המשפט הסביר כי עיקול בלשכת ההוצאה לפועל מכוח סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל הוא בין היתר "על כלל נכס החייב", ועפ"י סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל "נכס – לרבות זכות קיימת או עתידה". כמו כן, בחוק חוזה הביטוח אין פרק אחר שבו קימת התייחסות ספציפית לביטוח חיים שנעשית במסגרת "ביטוח מנהלים" ומכאן – שהוראות סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח חלה גם במקרה דנן. לסיכום הוחלט כי, לפי ההלכה ההוראות בסעיף 147 לחוק הירושה וסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, שנקבעו נדחות מפני ההוראה הספציפית שניתנה בסעיף 13 לחוק חוזה הביטוח העוסק בזכויות המבטח – מבוטח ולפיכך יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח. ##(5) בקשה בתיק הוצאה לפועל בחדרה בטענת "פרעתי"## ברע"א 10971/05‏ ‏המשיבה הגישה לבית-המשפט השלום תביעה כנגד המבקש לתשלום מסי ארנונה עבור נכס מסחרי אשר בבעלותו. בית-משפט השלום החליט להעביר את התביעה להכרעת בורר. המשיבה פתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה לביצוע פסק-הדין של בית-משפט השלום שאישר את החלטת הבורר. על פסק-דינו של בית-משפט השלום, הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי. המבקש הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל בחדרה בטענת "פרעתי" בה טען, כי פסק-הדין אינו כולל חיוב כספי ולכן לא ניתן לבצעו. טענה נוספת שהעלה המבקש היא, כי לראש ההוצאה לפועל סמכות לדון בשאלת הסכומים שכביכול שולמו לפני מתן פסק-הדין, וזאת לאור ההסכם בין הצדדים, שאושר על-ידי בית-המשפט המחוזי. ראש ההוצאה לפועל בחדרה החליט שלא להמשיך בדיון בבקשה, אלא להפנות שאלת הבהרה אל בית-המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, על-מנת שיכריע לגבי גדר המחלוקת אותה יש לברר וכן מהו הפורום הנאות לעשות כן. בית המשפט ציין כי טענותיו של עורך דין המבקש ביחס לדיון שהתקיים בפני בית-המשפט המחוזי ולכך שלא ניתנה לו זכות תגובה, אינן מעלות טענות משפטיות אשר מצדיקות מתן זכות ערעור בפני בית המשפט. בנסיבות אלו, בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בהחלטותיו של בית-המשפט המחוזי ובקביעתו, כי המשיבה רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל לגביית החוב. ##(6) הוצאה לפועל בחדרה - צו עיקול ברישום## בת.א 166795/02 התקבל קיבלה צו עיקול ברישום מלשכת ההוצאה לפועל בחדרה על נכסי החייבת, לטובת הזוכה לכיסוי חוב. לטובת הנתבעת ניתנה פסיקתה, המחייבת את החייבת לשלם סכום כספי בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מאידך, תיק הוצאה לפועל נפתח על סכום נמוך יותר. לצו העיקול הראשון ניתנה תשובה ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה, כי החייבת מחזיקה בידיה כספי העיקול אותם זכאית לקבל החייבת. עורך דין הזוכה פנה לנתבעת, בבקשה להשיב את כל כספי העיקול שקיבלה מהתובעת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ולאחר השבה זו, תגיש בקשה לחלוקת כספי העיקול בין תיקי ההוצאה לפועל השונים. הנתבעת שלחה מכתב תשובה לדרישה ובו סירבה להיענות לבקשה בטענה, שכספי העיקול הועברו אליה כדין ועל פי החלטה שיפוטית. ראש ההוצאה לפועל בחדרה קבע כי על התובעת לשלם את חלקה היחסי בכספי העיקול, שהוחזקו על ידה וחייב למעשה את צד ג' בחלקו היחסי של הזוכה, בכספים המעוקלים, אשר הועברו לזוכה בתיק האחר. אשר על כן, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה:## בפני ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה (מר אהוד קפלן), מיום 11.1.98, שניתנה בתיק 5-97-05560-12, תיק המר' 56/97, ואשר לפיה נדחתה טענת "פרעתי" של המערערת ונפסק כי על המערערת לשלם למשיב מס' 1סך של 411, 10ש"ח נכון לחודש דצמבר 1988וסך של 270, 2ש"ח נכון לחודש מאי 1987, ולמשיב מס' 2סך של 098, 10ש"ח נכון לחודש דצמבר 1988וסך של 591, 1ש"ח נכון לחודש מאי 1987, וכן סך של 700, 11ש"ח בגין הוצאות שנפסקו, בניכוי הסכומים המפורטים בהחלטה. העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: א. המערערת העסיקה את המשיבים בבית עיסקה, את משיב מס' 1(להלן: "מחמוד") מחודש מרץ 1974ועד 16.3.86, ומשיב מס' 2(להלן: "איברהים"), מחודש יולי 1978 ועד 16.3.86. ב. המשיבים פוטרו מעבודתם אצל המערערת בשל חשדות גניבה והגישו בעקבות כך תביעה לפיצויים לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אשר דחה את תביעתם. ג. המשיבים ערערו על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ובית הדין הארצי לעבודה פסק בדב"ע תשנ"ה 3/103 מפי כב' השופט מיבלום כי: " .19התוצאה היא ששני המערערים זכאים למלוא פיצויי הפיטורים (%100) מחומר הראיות עולה כי המערער מחמוד קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים (באשר למערער איברהים יש להשלים את הסכומים ששולמו לו עד מלוא פיצויי הפיטורים (%100)). חישוב ההפרשים המגיעים למערער איברהים כנ"ל יעשה בהתאם לפירוט שהוגש לבית הדין קמא על ידי בא כח המערער ביום 7.3.89 (קרן, ללא פיצוי הלנה) כשסכום ההפרש המגיע כנ"ל נושא ריבית כדין והפרשי הצמדה מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל." בסעיף 20של פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נפסק: "בנסיבות העניין זכאים המערערים, לדעתנו, בנוסף ל-% 100 פיצויי הפיטורים כנ"ל, גם לפיצויים בגין חוסר תום לבה של המשיבה בדרך ניהול המשפט בבית הדין האזורי, ועל העוול שנגרם להם בפיטוריהם ובהחשדתם." ובסעיף 22 נפסק כי: "סבורים אנו כי בנסיבות העניין ראוי לפסוק למערערים בגין הפרת עקרון תום הלב על ידי המשיבה כנ"ל, פיצויים נוספים בשיעור % 100 על הסכום המגיע להם לפי פיסקה 19 דלעיל." ד. המערערת פנתה בטענת פרעתי אל ראש ההוצאה לפועל (מר אהוד קפלן), אשר קבע בהחלטתו מיום 11.1.98, כי באשר למחמוד יש לשלם את הסכומים הבאים: "מחמוד זכאי לסכום השווה ל- % 100פיצויי פיטורין... עיון בעמודים 5 ו-7 לחישוב, מראה כי מדובר ב- 411, 10 ש"ח (נכון לחודש 12/88) שהיו אמורים להשתלם ישירות, ועוד 270, 2 ש"ח נכון לחודש 5/87 שהיו, לפי חוזה העבודה, אמורים להשתלם למבטחים." ובאשר לאברהים: "על פי פסה"ד זכאי אברהים להשלמת הסכום שקיבל כך שיגיע למלוא % 100 פיצויים, וכן ל-% 100 פיצויים נוספים. עיון בעמודים 1ו- 4 לחישוב אליו הפנה בית הדין מגלה כי ההשלמה שוויה - 705, 3 ש"ח, בגין החלק שאמור היה להשתלם בפועל, ועוד 029, 1 ש"ח השלמה לחלק הפיצויים שאמור היה להשתלם למבטחים ובסך הכל ההשלמה היא 734, 4 ש"ח (נכון לחודש 12/88), ואילו הסך של % 100 פיצויים נוספים הסתכם ב-344, 5 ש"ח (נכון לחודש 12/88 בגין החלק שאמור היה להיות משולם ישירות וועד 591, 1 ש"ח, נכון לחודש 5/87 בגין החלק שאמור היה להיות משולם למבטחים. עוד קבע ראש ההוצאה לפועל כי המערערת תשלם למשיבים סך של 700, 11 ש"ח בגין הוצאות משפט. החלטה זו הינה נשוא הערעור שבפני. טענות הצדדים: ב"כ המערערת טענה כי יש לבטל את החלטת ראש ההוצל"פ מהנימוקים הבאים: א. ראש ההוצל"פ טעה משהפנה לנספח ג' לגבי מחמוד, שכן בפסק הדין אין כל הפניה מעין זו. ב. ישנה טעות בהחלטתו של ראש ההוצל"פ באשר לסכומים המגיעים למחמוד, אין המדובר בסכום של 411, 10 ש"ח נכון לחודש דצמבר 1988 ועוד 270, 2 ש"ח נכון לחודש מאי 1987, אלא בית הדין הארצי לעבודה פסק כי מחמוד קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים ושעל פי נספח ג' לתצהיר שולם למחמוד סך של 394, 3 ש"ח ביום 21.5.87 וסכום זה מהווה סילוק המגיע לו כפיצויי פיטורים. ג. ראש ההוצל"פ טעה לגבי סכום ההשלמה המגיע לאברהים שכן, הוא לא התחשב בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה לפיו אין להביא בחישוב פיצויי הלנה, בעוד שבנספח ג' לתצהיר הופחתו הסכומים ששולמו מהקרן ומפיצויי ההלנה. סה"כ שולם על חשבון פיצויי פיטורים 198, 4 ש"ח וסכום זה עולה על המגיע כפיצויי פיטורים לפי נספח ג' לתצהיר. ד. ראש ההוצל"פ טעה בכך שלא פנה לבית הדין הארצי לעבודה לעניין הסכומים המגיעים. הוא חייב את המערערת גם בגין הרכיב של פיצוי בגין אי הפרשה למבטחים, וזאת בניגוד לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שהתייחס אך ורק לפיצויי פיטורין. ה. ראש ההוצל"פ הוסיף לסך הוצאות משפט סך של 700, 1 ש"ח בגין מע"מ בהתעלמו מכך שאין הוראה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1981, לפיהן יש להוסיף מע"מ לסכומים הנפסקים ע"י בית הדין לעבודה. ב"כ המשיבים טען כי, בהחלטת ראש ההוצל"פ לא נפלה טעות כלשהי, וכי אין להתייחס לנספח ג' - התחשיב, על כל הסכומים והחישובים המפורטים בו אלא רק לעמ' 7 ו- 8 בו, בהם מופיע הפירוט הסופי. עוד טען ב"כ המשיבים, כי תקנה 120ג' לתקנות ההוצל"פ, מורה כי ערעור יוגש ויתברר בדרך המרצה ויש לצרף אליו תצהיר לאימות העובדות, הערעור דנן לא עמד בתנאים אלו. ב"כ המשיבים הוסיף וטען, כי צדק ראש הוצל"פ בקובעו כי הסכום של 270, 2 ש"ח שהיה צריך להיות משולם למבטחים הינו חלק מפיצויי הפיטורים אשר היו צריכים להגיע למחמוד, וכי אין המדובר בפיצויי הלנה אשר לא נכללו בחישוב הפיצויים, והוא הדבר גם בנוגע לסכום בסך 591, 1 ש"ח המגיע לאברהים. עוד טען ב"כ המשיבים, כי צדק ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לחישוב סכום הפיצויים המגיעים לאברהים וכי המערערת נקבה בסכומים שונים של יתרת חובה לאברהים ובכל מקרה סכומים אלה גבוהים מהסכום שאותו נקבה במסגרת טענת "פרעתי" בפני ראש ההוצל"פ. ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי באשר לסכום הוצאות המשפט המדובר בשכר טרחת עו"ד שעליו יש להוסיף מע"מ כחוק, ובנוסף, המערערת לא העלתה טענה בדבר המע"מ בבקשת "פרעתי" שהגישה בפני ראש ההוצל"פ. דיון לאחר עיון בערעור ובנימוקיו, בהחלטת ראש ההוצל"פ ובסיכומי טענות שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין ערעור זה להדחות. הלכה פסוקה היא, כי על ראש הוצל"פ לבצע את פסק הדין כפי שניתן ואל לו להרהר אחריו או לסטות מהוראותיו. כך נקבע בע"א 347/71 סנסור נ' הקונסוליה הכללית של יוון, פ"ד כו(2) 333, כי: "ראש ההוצאה לפועל, בין אם הוא שופט או רשם, ממלא תפקיד מנהלי ובדרך כלל אין בידיו כוח שיפוטי, עליו לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו ואין הוא רשאי להרהר אחר מידת תבונתו או צדקתו של המעשה השיפוטי." לעיתים, כגון במקרה דנא, ניתן ע"י בית הדין לעבודה פסק דין שאיננו נוקב בסכום כסף מוגדר וסופי שהחייב חב לזוכה, אלא יש בו חיוב עקרוני המחייב את החייב לשלם לזוכה ובצידו של חיוב זה ניתנת הנחייה כיצד יתבצע החיוב האמור. החיוב העקרוני, יחד עם ההנחיות האופרטיביות שניתנו ע"י בית הדין, יוצרים בסיס נכון וראוי למימוש פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל. (ראה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית, עמ' 92). אם כן, השאלה המרכזית הדרושה הכרעה בערעור זה הינה, האם ראש ההוצל"פ פירש נכונה את אשר נקבע בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. באשר לסכום הכספים המגיעים למחמוד: ביה"ד קבע כי מחמוד זכאי לסכום השווה ל- % 100 פיצויי פיטורים, וזאת "בגין הפרת עקרון תום הלב על ידי המשיבה." מחמוד קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים, כך קבע בית הדין על פי העולה מחומר הראיות שהוצג בפניו, משמע, מן התחשיב שהוצג בפניו ע"י בא כח המערער ביום 7.3.89 (להלן: "התחשיב"), לכן אין בידי לקבל את טענת המערערת, אשר גרסה כי לא ניתן לקבוע את הסכום ללא הגשת תלושי המשכורת של מחמוד וכי בית הדין הארצי לעבודה לא הפנה לגבי מחמוד לתחשיב. לא זאת אף זאת, בית הדין פסק לזכות מחמוד ואברהים כאחד: "פיצויים נוספים בשיעור % 100 על הסכום המגיע להם לפי פיסקה 19 דלעיל." עיון בפיסקה 19 הנ"ל מלמד כי בית הדין ציין כי חישוב ההפרשים המגיעים לאברהים יעשה בהתאם לתחשיב שהוגש ביום 7.3.89, בית הדין קבע כי לגבי מחמוד לא מתבקש חישוב הפרשים ואולם ברי כי אילו נדרש חישוב דומה היה הקורא מופנה לאותו תחשיב שהוגש ביום 7.3.89 גם בעניינו של מחמוד, לכן מתבקשת המסקנה כי הפירוט הנ"ל על כל מרכיביו חל גם בעניין חישוב הכספים המגיעים למחמוד. אשר לסכום שנקבע בהחלטתו של ראש ההוצל"פ סכום זה אינו מהווה אלא את הסכום שנקבע בסעיף 22 לפסק הדין של בית הדין הארצי, היינו, פיצויים נוספים בשיעור % 100. אכן נקבע בפסק הדין כי מחמוד קיבל את מלוא פיצויי הפיטורין וכאמור בפסק הדין ראש ההוצל"פ התייחס בהחלטתו אך ורק לסכום הפיצויים הנוסף המגיע בגין חוסר תום ליבה של המערערת ולא לפיצויים הרגילים. עיון בתחשיב שהוגש מלמד כי נעשה פירוט של פיצויי הפיטורים המגיעים למחמוד להבדיל מהפירוט הנוגע לאברהים שלגביו צויין כי אלו "פיצויי פיטורין (מעבר למה שקיבל מהנתבעת וממבטחים)". היינו, לגבי אברהים עוד נותר סכום פיצויים רגילים שעל המערערת לשלם לו, ולגבי מחמוד פורט סכום הפיצויים המגיעים לו, שכפי הנראה שולמו לו כבר על פי האמור בהחלטת בית הדין הארצי, בכל אופן, על סכום הפיצויים הנוסף בסך %100, אשר המערערת צריכה לשלם בשל אופן התנהגותה למשיב, ניתן ללמוד מאותו תחשיב שהוגש. ואכן, עיון בתחשיב מורה כי, נזקף לזכותו של מחמוד סכום נוסף של 411, 10 ש"ח (נכון לחודש 12/88), ועוד 270, 2 ש"ח (נכון לחודש 5/87), שהיו אמורים להשתלם למבטחים, ובענין הסכום האחרון לא מקובלת עלי טענת המערערת, כאילו בית הדין הארצי לא התייחס לפיצויי בגין אי הפרשות למבטחים. בית הדין הארצי קבע כי חישוב ההפרשים המגיעים לאיברהים יעשה ללא פיצויי ההלנה בלבד ולו רצה לשלול גם את מתן הפיצוי בגין אי הפרשות למבטחים היה מציין זאת. משלא עשה כן, נלמד כי יש לחשב גם את הקרן וגם את אי ההפרשות למבטחים הן בנוגע לאברהים והן בנוגע למחמוד, שכן ההתייחסות לשניהם זהה. באשר לסכום הכספים המגיעים לאברהים: הגעתי למסקנה כי גם בחישובו זה צדק ראש ההוצל"פ וחישב נכונה את הסכומים. באשר לטענת המערערת הנוגעת לעובדה שבתחשיב הופחתו הסכומים ששולמו מהקרן ומפיצויי ההלנה נקבע בע"א 384/64 רובינשטיין נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד כ(4) 99, כי כל תשלום המשתלם לעובד נזקף תחילה על חשבון הקרן ולא על חשבון פיצויי ההלנה אולם הודגש כי אין להקיש ממקרה זה לענין סילוק חוב בפני ראש ההוצל"פ וכן נאמר: "אינני גורס שאפשר להקיש על עניין זה מסדר הסילוק של חוב בהוצאה לפועל, שביחס אליו הוחלט בבג"צ 50/55 (3), שיש לזקוף תשלומי החייב קודם כל על חשבון ההוצאות ואח"כ על חשבון הריבית ורק לבסוף על חשבון הקרן...". לכן, גם בנושא זה בחרתי לאמץ את דרך החישוב בה נקט ראש ההוצל"פ. באשר לפסיקת ההוצאות ראש ההוצל"פ קבע כי המוציא לפועל: "יוסיף 700, 11 ש"ח הוצאות משפט שנפסקו ע"י בית הדין הארצי, ליום 29/10/96משוערכת להיום לפי ריבית חוקית והפרשי הצמדה.". ברם, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי: "המשיבה תשלם למערערים סך של 000 ,10 ש"ח הוצאות, בשים לב לתוצאה ולנסיבות." בענין זה נוטה הכף לצידו של ב"כ המערערת. סעיף 114(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 קובע כי: "בית הדין או הרשם, כשהוא פוסק הוצאות רשאי לקבוע סכום קצוב, ואם לא קבע סכום קצוב, ישום הרשם את ההוצאות." בית הדין הארצי לעבודה, קבע סכום קצוב של 000, 10ש"ח הוצאות ולא מצא לנכון להוסיף עליו מע"מ. ראש ההוצל"פ מצווה למלא אחר הוראות פסק הדין של בית הדין הארצי ולא להפחית או להוסיף עליהם, כך נקבע ברע"א 773/97, טנקריצקי אתקיל בע"מ נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"ד נ(5) 657, מפי כב' השופט ת. אור, כי: "תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסק הדין אין הוא אמור להחסיר או להוסיף לפסק הדין או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו... אין ראש ההוצל"פ רשאי לסתות ממילותיו הברורות של פסק הדין, אפילו סבור הוא כי פסק הדין שגוי מעיקרו (רע"א 6856/93, חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5) 785, 789)". נראה כי, ראש ההוצל"פ חרג בענין זה מסמכותו ולכן הוצאות המשפט שנפסקו ע"י בית הדין הארצי יעמדו על סך של 000, 10 ש"ח ליום 29/10/96 משוערכות להיום עם ריבית והפרשי הצמדה, ולא כפי שקבע ראש ההוצל"פ בעניין זה. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הערעור, בכפוף לתיקון סכום ההוצאות כאמור 3 לעיל. אני מחייב את המערערת לשלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 4 ש"ח, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הוצאה לפועל