הוצאה לפועל כפר סבא | עוֹרך דין רונן פרידמן

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בכפר סבא ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בכפר סבא ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי כפר סבא, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בכפר סבא ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בכפר סבא ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בכפר סבא תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בכפר סבא##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בכפר סבא, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בכפר סבא, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל כפר סבא הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בכפר סבא הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בכפר סבא - סקירה משפטית:

##(1) רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא## בברע"א 4317/00 הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשת המבקשים ליתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל כפר-סבא, בה הורה על חלוקתם של כספים שהיו בידו לזוכים שונים שלא בהתאמה לצווים קודמים של ראש הוצאה לפועל מכוחם היה על לשכת הוצאה לפועל כפר סבא להעביר את הכספים האמורים להוצאה לפועל לזכות המבקשים. לעיריה היו נושים נוספים ולבקשת העיריה ניתן צו איחוד תיקים. כן ראויה היתה לבחינה משמעות החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא, בה הורה לחלק את כספי המדינה שהוזרמו לכיסוי חובות העיריה בין כלל הזוכים שהטילו עיקולים בתאריכים שונים על הכספים גם בלשכות הוצאה לפועל אחרות. בית המשפט ציין כי אמנם, מתעוררת גם שאלה ביחס למעמדם של כספי המדינה שהוזרמו לצורך איחוד התיקים ובמקורם נועדו לספק את תביעות כל הזוכים אך נותרו בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא גם לאחר ביטול איחוד התיקים והפכו נשוא לעיקול שהוטל על ידי עורך דין המבקשים. ##(2) הוצאה לפועל בכפר סבא - מימוש משכנתא## בה.פ 51110-05-11‏ הוגשה בקשת המבקשים לטען ביניים לשם בירור המחלוקות בין הטוענים השונים ומתן הוראות לעורך דין - כונס הנכסים לדירת המבקשים בכפר סבא, ביחס לאופן חלוקת כספים ומתן צו גודר בהתאם. כנגד המבקשים התנהל תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא על הנכס לבקשת נושה מובטחת על הנכס. נוכח המחלוקות בין נושי המבקשים השונים, ובהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל, הועברה יתרת התמורה לכונס ונקבע כי יפנה לבית המשפט בהליך של טען ביניים היות וסכומי הנשייה גבוהים לאין שיעור מיתרת התמורה. הטוענת פתחה שני תיקי הוצאה לפועל. במהלך הדיון ניתן פסק דין בהסכמת הטוענת והמבקשים לפיו יירשם משכון על הנכס ורק כאשר יתאפשר הדבר - לאחר רישום משכנתא - תירשם הערת אזהרה לטובת הטוענת ונקבע כי ירשם משכון לטובת המשיבה במסגרת תיקים אלה בהתאם להחלטה זו, ומיד לכשיתאפשר ולאחר גמר רישום המשכנתא, תרשם הערת אזהרה לטובת המשיבה על הנכס בכפר סבא וזאת בגין תיקי ההוצאה לפועל נשוא תיקים אלו. לאחר האמור, הפרו עורכי דין המבקשים את הוראות פסק הדין ונמנעו מביצוע התשלומים להם התחייבו, על כן הגישה הטוענת בקשה למינוי כונס נכסים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. משנודע הדבר לחברה, אשר הינה בעלת זכות משכון מדרגה ראשונה, התנגדה לבקשת הטוענת והגישה בקשה למינוי הכונס. בית המשפט קבע כי על הזכות למשכנתא ביושר גובר על המעקל אשר רשם את העיקול. ##(3) הוצאה לפועל בכפר סבא - מימוש נכס מקרקעין## בבר"ע 36855-12-13‏ הוגשה בקשת רשות ערעור על שתי החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, בהן דחה הרשם את עתירתו של המבקש להורות כי מלוא יתרת הכספים שהניב הליך מימוש נכס מקרקעין שננקט בגדרו של תיק ההוצאה לפועל תיזקף לזכות המבקש ותועבר לידיו. המבקש, הבנק, הגיש בזאת להגיש בקשת רשות ערעור מטעמו על החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל שניתנו בגדר תיק הוצאה לפועל. כונס הנכסים דיווח לעיריית כפר-סבא על מכירת הנכס ומסירתו לידי הרוכש. כונס הנכסים הופטר מתשלום כלשהו לעיריית כפר-סבא ובכך למעשה הגדיל קופת כינוס הנכסים. בהחלטות נשוא בקשת רשות ערעור זו, בחלקן המתייחס להעברת יתרת כספי המכר לזוכה, דחה רשם ההוצאה לפועל הבקשה להורות כי המבקש - הבנק, הוא הזוכה היחיד אשר יש לזקוף לטובתו בלבד את כספי תמורת מימוש הנכס כהגדרתו להלן, וזאת בהתאם להוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, הואיל והוא הזוכה היחיד אשר נקט בהליך כינוס הנכסים בעקבותיו נמכר הנכס ונתקבלו כספי מכירת הנכס שבכינוס נכסים, דירת מגורים בכפר-סבא. הבקשה הוגשה באמצעות עורך דין, בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל. לאור האמור בבקשה זו התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לתקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל וליתן למבקש את הרשות לערער על ההחלטות ועם מתן הרשות לקבל את ערעורו ולדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולהורות על העברת מלוא יתרת כספי תמורת מכר הנכס שבכינוס לידי המבקש - הזוכה אשר נקט בהליך כינוס נכסים שבגינו. ##(4) הוצאה לפועל בכפר סבא - סמכות מקומית## בבש"א 2457/05 הוגשה בקשה לסלק על הסף את התביעה בתיק מחמת חוסר סמכות עניינית, לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי. עורך דין המבקשים טען כי יש לסלק על הסף את התובענה מחמת חוסר סמכות, היות שהתיק העיקרי נסב רובו ככולו על סכסוך בין בני זוג, המשיבה והמבקש, והוא אשר הביא להיווצרות עילת התביעה. המשיבה טענה בתגובתה, כי בהתאם לסעיפים 33 ו-34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, הסמכות הנה לבית המשפט המחוזי לדון בתובענה למתן פסק דין הצהרתי על זכויות חייב בנכס. נטען כי העובדה שבתגובתה, הבליעה המשיבה בקשתה להעברת מקום הדיון, יש בה כדי לפגוע במבקשים ללכן הסמכות המקומית הנה לבית המשפט בכפר-סבא. לאור כל האמור, בית המשפט הורה על העברת התובענה בתיק העיקרי לבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא. ##(5) סמכות ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא## בבג"ץ 9101/08 ‏ הוגשה עתירה להכרזה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, כבטל, ולחילופין – כניתן לביטול ומבוטל טענת "פרעתי" שהעלה העותר במענה לתביעה זו נדחתה, שכן הבנק בו ניהל העותר את חשבונותיו נסגר מאז, ולא עלה בידו להוכיח כי העביר את תשלומי המזונות לגרושתו. ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא קבע כי חישוב ריבית אינו בסמכות ראש ההוצאה לפועל, ובהעדר הודעה מוסכמת, יפנה ראש ההוצאה לפועל לבית הדין הרבני בבקשת הבהרה מתאימה. בקשת הבהרה כאמור אכן נשלחה בזו הלשון: "השאלה אותה מבוקש להבהיר היא האם כאשר המזונות נקבעו במטבע זר יש לחייב בריבית, ואם כן מה שיעורה". בעקבות פסיקה זו, דחה ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא בקשת המשיבה לקציבת הריבית והפרשי ההצמדה או הפרשי השער. על החלטתו זו של ראש ההוצאה לפועל ערערה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. עיקר טענתו של עורך דין העותר היתה כי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא חרג מסמכותו, שכן פסק דינו הנזכר מבטל, לשיטת העותר, החלטות חלוטות של ארבע ערכאות משפטיות קודמות, הלוא הן החלטותיהם: של ראש ההוצאה לפועל, של בית הדין הרבני האזורי, של בית הדין הרבני הגדול ושל בית המשפט העליון.

 

האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

##להלן פסק דין בשאלה האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?## הרקע ותמצית טענות הצדדים התובעים, שותפים במשרד עורכי דין, הגישו תביעה זו לפיצויים בגין לשון הרע ונזקים שנגרמו להם, עקב הליך סרק, בטענה כי נפתחה נגדם שלא כדין תביעה כספית בלשכת ההוצאה לפועל, בגין חוב לכאורה לנתבעת 1 (להלן: "הרשות"), אשר הנתבע 2 (להלן: "ב"כ הרשות") פעל לייצגה באותו הליך. התובעים טענו בכתב התביעה, כי ההליך נפתח ללא כל בסיס חוקי, וכי על כן יש לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם בהתנהלותם מול הנתבעים, וכן בגין לשון הרע. לאחר הגשת התביעה הוגשה בקשה מוסכמת של הצדדים לדחיית הדיון, עד לאחר שיתסיים ההליך המתנהל בהקשר לאותה תביעה, לאחריה הוגשה בקשת רשות להתגונן הקבועה לדיון בבית משפט השלום בכפר סבא. בטרם הדיון בתובענה שבפניי, ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש בכפר סבא, לפיו התביעה שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל (להלן: "ההליך הראשון") נדחתה. פסק הדין ניתן בעקבות בקשת התובע 1 (להלן: "התובע") לדחיית התביעה על הסף, ובהעדר תגובת הרשות לאותה בקשה. בנסיבות שנוצרו סבור התובע, וכך טען בדיון בפניי, כי לאחר שנדחתה התביעה נגדו בהליך הראשון, כבר לא יכולה להיות מחלוקת שהיה מדובר בתביעת סרק, ועל כן ברורה לחלוטין זכותו לפיצוי, ויש לדון רק בסכום הפיצוי, ולא בשאלה אם יש לפסוק פיצוי כזה, וכלשונו: "נותר לקבוע כמה ולא למה." עמדת הרשות היא, כי תיק ההוצל"פ נפתח בגין חוב התובע לרשות, וכל טענות התובע נגד חובו אמורים להיטען במסגרת ההליך הראשון, ואין הוא רשאי להעלותם במסגרת הליך נפרד כגון זה. הרשות טענה עוד כי על מנת שהתובע יהיה זכאי לפיצויים, יש לקבוע כי ההליך הראשון נפתח בטעות, והחוב בגינו נפתח בטל מיסודו (void). ב"כ הרשות טען בהגנתו כי אין יריבות בינו לבין התובעים, וכי הוא פעל במסגרת הנחיות הרשות, וכשלוח של הרשות ויועצה המשפטי, וכי אין להטיל עליו אחריות אישית, וזאת גם אם נפלה טעות בייעוצו המשפטי, כאשר פעולותיו היו במסגרת ייצוג לקוח בנאמנות ויושר. במהלך הדיון הסכים התובע כי התובעת 2 (להלן: "התובעת") לא נתבעה בהליך הראשון, והוא הסכים למחוק אותה כתובעת בתיק זה. בדיון טענו הצדדים, וחזרו על עיקרי טענותיהם כפי שהועלו בכתבי הטענות. דיון והכרעה 7. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן. 8. תביעתה של התובעת נדחית, וזאת בהתאם להסכמת התובע, כאשר היא לא היתה צד להליך הראשון ואין כל בסיס לטענה כי נגרמה לה בעטיו של הליך זה כל נזק בשל הוצאת לשון הרע. 9. בשלב זה, לא נגרם לתובע כל נזק ממוני. התביעה הוגשה על ידו בגין השחתת זמן ולשון הרע. 10. אינני מקבלת את עמדת התובע, כי בשל כך שהתביעה נגדו נדחתה בהליך הראשון, קמה לו זכות קנויה לפיצוי בשל הוצאת לשון הרע. זכות כזו קיימת רק מקום שהוכח כי נפתח הליך כנגד נתבע, ללא כל בסיס חוקי, בהתעלמות מכוונת של התובע, או למצער רשלנית, מהעובדות הנכונות שיכול היה לבררן בזהירות סבירה. זה אינו המקרה דנן. לא הוכח על ידי התובע, בהליך הראשון, כי לא היה לו חוב לרשות במועד הגשת התביעה, והוא זכה בהליך בשל מחדל של הרשות, שלא הגישה תגובה לבקשה שהוגשה במסגרת אותו הליך. הפסיקה אליה הפנה התובע, לטעמי, אינה תומכת בעמדתו ואינה משנה את מסקנתי. 11. על מנת שאקבע שהתובע זכאי לפיצוי, מבקש התובע למעשה כי ייקבע שההליך הראשון נפתח כדבריו "שלא כדין וללא בסיס". קביעה כזו מהווה למעשה פסק דין הצהרתי באשר לחוקיות, סיכויי ההצלחה ו/או הבסיס המשפטי של ההליך הראשון. 12. בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, וזאת בהתאם לסעיף 60 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], הקובע את היקף סמכותו של בית משפט זה. בנסיבות אלה, בית המשפט לא יכול לקבוע אם התביעה בהליך הראשון הוגשה על בסיס ראיות מתאימות, מהימנות או מבוססות, או אם הדין עם עמדת התובע, כי לא היה לו חוב כלל לרשות, בעת הגשת התביעה. 13. כל טענותיו של התובע הועלו על ידו בהתנגדות שהגיש. בשל מחדל הרשות, הן לא נדונו לגופן, שכן התביעה באותו הליך נדחתה על הסף בהעדר תגובה. אין בדחייה כזו משום קביעה משפטית שהתביעה הוגשה בלא כל ביסוס חוקי, בחוסר תום לב או ברשלנות ממשית, שיש בה כדי להקים לתובע זכות לפיצוי בגין לשון הרע. 16. מסקנה זו מתחזקת עוד לנוכח הגשת התביעה האישית נגד ב"כ הרשות שטיפל בהליך הראשון. במעמד הדיון ציין ב"כ הרשות כי פנה לרשות וקיבל ממנה הנחיות לאחר שהביא לידיעתה את טענות התובע, כפי שהועלו במכתבי התובע שהתקבלו על יד ב"כ הרשות. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי ב"כ הרשות פעל באופן מכוון או רשלני, ובמעשיו גרם אישית נזק כלשהו לתובע. 17. בנסיבות העניין, אני סבורה שעדיף היה לו נמנע התובע מהגשת התביעה, שכן מדובר בטענות בעלמא שלא ראוי היה להביאם בפני בית המשפט בהליך זה, לבזבז זמן שיפוטי יקר וכן את זמנו של נציג הנתבעת. יפים ומתאימים לענייננו דבריו של בית המשפט בתיק ת"ק (תביעות קטנות, תל אביב) 34540-05-12, סיני ליבל נ. פלאפון תקשורת בע"מ [31.07.12] המבטאים את התרשמותי ותחושתי במקרה דנן: "... התרשמתי כי התובע שש אלי מאבק עם הנתבעת, כאשר הוא מחכה לכשלונה... בתקווה לזכות בפיצוי. התובע, כאמור, גם הודיע מראש שאינו מוכן לשום פשרה והעמיד את התביעה על סכום גבוה במיוחד כדי למנוע פשרה, בבחינת "יקוב הדין את ההר", ובסכום פעוט של אגרה, יתדיין התובע בבית המשפט לתביעות קטנות, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר, על מנת שיהא בידו הזמן לפרוס את משנתו כנגד הנתבעת והחברות כמוה." סוף דבר 18. התביעה נדחית. 19. התובעים, יחד ולחוד, ישלמו הוצאות משפט לכל אחד מהנתבעים, בסך של 500 ₪. סכומי ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל התובע 1 ו/או התובעת 2, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.הוצאה לפועל