חיפוש מתקדם
קטגוריה
פסיקה
79,887
חקיקה
6,853

תחומים ראשיים
 כללי
55,519
 דיני נזיקין
13,372
 מקרקעין / תכנון ובניה
13,199
 סדרי דין וראיות
12,015
 דיני עבודה
9,358
 פלילי
6,149
 חוזים
5,193
 ביטוח לאומי
4,514
 מנהלי וחוקתי
4,123
 הוצאה לפועל / פשיטת רגל / פירוק חברה
3,947
 הגנת הצרכן
3,696
 מיסים
3,684
 חברות / מסחרי
3,130
 תעבורה
2,833
 ביטוח
2,744
 בנקאות / שטרות
2,064
 דיני משפחה
1,673
 משרד הביטחון
1,633
 משרד הפנים / הגירה
1,034
 רשלנות רפואית
954
 קניין רוחני
899
 ירושה
644

איחור בהגשת ערעור למחוזי

בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק).

בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904) ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איחור בהגשת ערעור למחוזי:

בקשה למחיקת ערעור על הסף באשר לערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ') שניתן ביום 25.1.09 בת.א. 10650/01 ובת.א. 13547/06 , שנדונו במאוחד.

כללי

1. המשיבים ניהלו חשבון בנק אצל המבקש. המבקש הגיש תביעה כנגד המבקשים בגין יתרת חובה שנוצרה בחשבון (ת"א 10650/01). המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקש בגין אחריותו, כך נטען, להפסדים שנגרמו להם (ת"א 13547/06). התביעות נדונו במאוחד, ובפסק הדין, שניתן בהסכמת הצדדים על פי סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, נקבע כי על המשיבים לשלם למבקש סכום של 108,650 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.1.2000 ועד ליום התשלום בפועל, שלא יאוחר משלושים יום ממועד פסק הדין.

2. פסק הדין ניתן, כאמור, ביום 25.1.09. ביום 17.3.09 הגישו המשיבים ערעור על פסק הדין. המבקש הגיש בקשה למחיקת הערעור על הסף מחמת האיחור שבהגשתו, הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

3. המבקש טוען כי לאחר מתן פסק הדין, במסגרת פניותיו למשיבים בדרישה לשלם את חובם הפסוק, קיבל את בקשת המשיבים והפחית את חובם. המשיבים שילמו את הסכום המופחת, תוך שהם יוצרים, כך נטען, מצג שווא של סיום ההליכים המשפטיים בין הצדדים, ולאחר מכן ומבלי שנתבקשה הארכת המועד לעשות כן - הגישו את הערעור דנן. לפיכך, לשיטת המבקש, הערעור הוגש באיחור מבלי שהוארך המועד לעשות כן ותוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של המבקש על סופיות ההליך, ועל כן יש למחוק את הערעור על הסף.

4. מנגד, טוענים המשיבים כי הערעור לא הוגש באיחור, משום, שלשיטתם, יש למנות את תקופת הערעור מיום 9.2.09. לחלופין, ביקשו המשיבים לראות בתגובתם לבקשה דנן משום בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, וטענו כי אם תימנה התקופה להגשת הערעור מיום 27.1.09, כפי שטוען המבקש, אזי הערעור הוגש באיחור מינימלי בן יומיים בלבד. עוד טוענים המשיבים כי במשא ומתן שניהלו עם המבקש וביישמם את פסק הדין לא ויתרו על זכותם לערער על פסק הדין.

דיון

5. בענייננו, פסק הדין ניתן, כאמור, ביום 25.1.09. התקופה להגשת ערעור על פסק דין נמנית מיום שהומצא פסק הדין למשיבים. המשיבים טוענים כי יש לחשב את התקופה להגשת הערעור מהמועד בו הומצא להם פסק הדין בדואר רשום ביום 9.2.09 (נספח א' להודעת הערעור). ברם בענייננו, פסק הדין הומצא למשיבים ביום 27.1.09 באמצעות הפקסימיליה, בצירוף מכתב מב"כ המבקש המיידע את המשיבים בדבר תוכנו. הכלל הוא כי יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה זאת כאשר ישנה ידיעה מוצקת וברורה באשר לפסק הדין, שאז תחושב תקופת הערעור מהמועד בו נודע לבעל הדין על פסק הדין (ר': רע"א 449/04 בן אליעזר נ' הבנק המזרחי המאוחד, ). בענייננו, מתמלאים שני הכללים הללו לגבי ההמצאה מיום 27.1.09 (ר': תצהירה של הגב' אורטל אלגמיש, מזכירת ב"כ המבקש והנספחים לתצהירה, ובכלל זה אישור קבלת הפקס על ידי מזכירת ב"כ המשיבים, הגב' ליה, וכן נספחים 1 ו- 2 לבקשה), לפיכך, הערעור, שהוגש ביום 17.3.09, הוגש באיחור.

6. מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם ).

7. בענייננו, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה ביום 31.5.09, לאחר שביקש המבקש למחוק את הערעור על הסף, ובמסגרת תגובת המשיבים לבקשה זו. הבקשה להארכת המועד אינה נתמכת בתצהיר ואין בה פירוט לעניין סיכויי הערעור להתקבל. כמו כן, המשיבים לא הראו כי בעניינם מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק. לשיטתם, הם סברו כי הערעור הוגש שלא באיחור, ולחלופין, אין הלכה חד משמעית הקובעת ממתי תימנה התקופה להגשת ערעור: ממועד המצאת פסק הדין בדואר או בפקס (ר': סעיף 23 לבקשה). כמפורט לעיל, הכלל הוא כי יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה כאשר ישנה ידיעה מוצקת וברורה באשר לפסק הדין (ר': רע"א 449/04, לעיל). במקרה דנן, לא זו בלבד שפסק הדין הומצא למשיבים ביום 27.1.09, אלא גם נודע להם על דבר הינתנו ועל תוכנו ממכתבו של ב"כ המשיב שנשלח אליהם באותו המועד. גם אם נאמר כי המשיבים סברו בטעות כי תקופת הערעור תחושב מיום 9.2.09, אין בכך כדי לבסס טעם מיוחד להארכת המועד בעניינם. הכלל הוא כי טעות, ולו בתום לב, אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (ר': בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון, פ"ד נד(4) 872).

8. יוסף כי ניתן להכיר בטעות שבדין כטעם מיוחד להארכת מועד אם הטעות היא סבירה על פי קנה מידה אובייקטיבי, במידה המצדיקה פגיעה בציפיותיו של בעל הדין שכנגד לכך שההליכים בעניינו יסתיימו (ר': בש"א 443/02 מנהלת הארנונה המועצה המקומית שבי ציון נ' שירותי בריאות כללית, , רע"א 1656/06 א' גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC, , ניתן ביום 25.7.06; ר': בש"א 2835/07 אלעד שטרית נ' Sharp Corp., לא פורסם ). אולם בנסיבות דנן, אין לומר כי הטעות הנה סבירה. יתרה מזו, הארכת המועד כמבוקש תפגע באינטרס ההסתמכות של המבקש לסופיות הדיון, שהתגבש לא רק משום שחלפה תקופת הערעור, אלא גם משום שבין הצדדים נוהל משא ומתן לקיום פסק הדין, הושגה הסכמה על סכום החוב שישולם, תוך שהמשיב נאות להפחית את הסכום לבקשת המשיבים, והחשוב מכל - הסכמה זו יושמה הלכה למעשה, עת שילמו המשיבים את הסכום המוסכם, תוך שאינם מודיעים מראש למבקש על כוונתם לערער. הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור הוכרה כ"טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של "מעין חסינות" אצל הצד שכנגד מפני המשך ההליכים (ר': בש"א 5952/01 קטש נ' הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי; בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאלי, ; ע"א 3763/95 ד"ר פלורו נ' ננס, ; בש"א 6913/04 הירשפלד נ' עו"ד (החלטה מיום 30.8.04). במקרה דנן פיתח המבקש ציפייה לגיטימית לסיום ההליכים בין הצדדים, בסוברו כי המשיבים משלימים עם החלטת בית משפט קמא ואין בכוונתם לערער עליה, ומכל מקום האפשרות שיעשו כן חלפה זה מכבר.

9. למעלה מהצורך יוסף כי לא שוכנעתי כי טובים סיכויי הערעור להתקבל. עיון בפסק הדין מלמד כי בית משפט קמא פסק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, בהסכמת הצדדים, באופן בו ממעטת ערכאת הערעור להתערב, לעומת פסק דין שלא ניתן בדרך זו (ר': רע"א 3876/01 שי פלסט ואח' נ' שטרית; ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337, 344, 345; רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, ). בעל דין, המבקש לערער על החלטה של בית משפט השלום, אשר ניתנה על דרך הפשרה, חייב לשכנע את ערכאת הערעור כי בעניינו נתקיימו נסיבות קיצוניות, בהן זועק פסק הדין לתיקון על דרך של ערעור (ר': ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', פ"ד מד(3), 833). ברם, המשיבים בחרו בבקשתם שלא לטעון לעניין סיכויי הערעור להתקבל.

התוצאה

הבקשה להארכת מועד נדחית ועל-כן הערעור נמחק בשל האיחור בהגשתו.



חיפוש לפי נושא
חוזה
4,988
מסמכים
3,806
רפואה
3,799
מקרקעין
3,543
בניה
3,415
פיצויים
3,149
צווים
3,082
שאלות משפטיות
3,046
משפט פלילי
3,036
מיסים
2,897
תאונת דרכים
2,892
משפט תעבורה
2,720
ערעור
2,719
תקנות
2,569
רכב
2,449
נכות
2,097
פיטורים
1,557
צבא
1,548
הצעות חוק
1,464
דיני חברות
1,422
עורך דין
1,389
קרקעות
1,388
ביטוח לאומי
1,371
חוק
1,332
שכירות
1,324
חוב
1,322
קטינים
1,247
התיישנות
1,235
תאונת עבודה
1,196
פוליסה
1,148
בנק
1,113
רשלנות
1,107
דיון
1,020
משרד הפנים
967
תביעות רשלנות רפואית
943
ארנונה
939
ערר
935
מעצר
919
יישוב סכסוכים
870
צו (חקיקה)
847
דיני חינוך
815
התפטרות
812
מומחה
790
מכרז
790
נפילה
788
הוצאה לפועל
712
הסכם קיבוצי
711
מס הכנסה
666
פינוי
658
עיקול
657
שיקים
652