מוות בתאונת דרכים - בן 20 ללא תלויים

1. התובעים: (עזבון המנוח ז"ל והוריו), זכאים לקבל מאת הנתבעים את הפיצויים המגיעים להם בגין מותו של המנוח בתאונת דרכים מיום 11.2.06, והמחלוקת בין הצדדים, בה עלי להכריע להלן, נוגעת אך לבסיס ההשתכרות שעל פיו יש לחשב את הפיצויים בגין השנים האבודות. 2. המנוח יליד 29.4.1986, תושב נהריה, בן למשפחה מדרום לבנון שהגיעה לישראל בשנת 2000, ומקום מגוריה הקבוע הוא בנהריה. האב שירת בצד"ל וכך גם ילדיו הבוגרים. למרבה הצער, שני אחיו של המנוח נפלו בקרבות בעת שירותם בצבא דרום לבנון, ולאחר מכן נפל על המשפחה אסון התאונה נשוא התביעה בה נספה, כאמור, המנוח, בהיותו רווק, כמעט בן 20 שנה. נותרו ההורים, יורשיו של המנוח, וכן אחות. 3. המנוח השתלב בחיי היום יום בישראל, שיחק בקבוצת הכדורסל של הפועל נהריה, וככל הנראה היטיב בכך וחבריו קבעו טורניר לזכרו. לדברי האב, "הוא היה צריך להתגייס לצה"ל. ציפיתי שהמנוח יהיה עורך דין או קצין בכיר בצבא הישראלי. אצלנו הצבא זה מורשת."(עמ' 4). 4. מאז שעברה המשפחה לישראל, למד המנוח, כך נראה, בבית ספר תיכון בנהריה, ולאחר מכן עבד בכמה מקומות. אישור המוסד לביטוח לאומי מיום 10.1.07 מראה כי ממרץ 2004 עד מרץ 2005 הוא עבד כשכיר אצל כמה מעבידים, כנראה באילת. בארבעת החודשים שעבד אצל טל-דור השתכר 15,519 ש"ח, ובחמשת החודשים שעבד אצל אל-אור השתכר 17,014 ש"ח. התובעים טוענים כי המנוח עבד מספר חודשים אצל מעביד נוסף, חברת דג ברשת בע"מ. הובאו 3 תלושים שהודפסו ביום 22.3.06 ולפיהם היתה ההשתכרות 6,000 ש"ח לחודש. העיד על כך מר אמין אל חאג' (עמ' 3 ו - 4 לפרוטוקול). ספק אם ניתן לסמוך על תלושים אלה ועל עדותו. 5. לאור כל האמור, טוענים הנתבעים כי אין מקום, במקרה דנן, ללכת בחישוב הפיצויים על פי השכר הממוצע במשק, אלא לפי השתכרות נטו של 4,642 ש"ח לחודש, ולכל היותר לפי 5,000 ש"ח לחודש (ר' עמדת הנתבעים בעמ' 5 - 6 לפרוטוקול). בסיכומיו הסביר בא כוח הנתבעים כי ראוי לבסס את חישוב הפיצויים על בסיס של 3,500 ש"ח לחודש, נוכח אי היציבות של המנוח בתעסוקה וכן בגלל העדר השכלה והכשרה מקצועית, שכן לדבריו, "עם כל הצער שבדבר, (יש) לקבוע כי מדובר בצעיר שמשך 6 שנות שהותו בארץ לא עשה דבר שהעיד על היותו עובד חרוץ, מתמיד ו/או תלמיד מצטיין ו/או תלמיד עם הישגים או מישהו שלמד בבי"ס כלשהו." (עמ' 12). עוד זקף ב"כ הנתבעים לחובת המנוח את העובדה כי לא שירת בצבא, וכי לא הובאה כל אסמכתא על התנדבות לשירות. הצעת הנתבעת היא כי ראוי לסלק את התביעה בסכום כולל של 300,000 ש"ח. 6. עמדת התובעים היא כי יש ללכת, במקרה דנן, על פי השכר הממוצע במשק, ולפסוק את הפיצויים כמתחייב מנתון זה, לאור הלכות בית המשפט העליון כפי שנפסקו בפרשת אטינגר (ע"א 140/00 פ"ד נח(4), 486) ובענין פינץ (ע"א 1099/05, תקדין עליון 2006(2), 199). 7. עמדתי היא כי הדין הוא, ביסודו של דבר, עם התובעים. 8. על מנת לזכות נפגע שנספה בתאונה על בסיס השכר הממוצע במשק, אין צורך שהוא יהיה מצטיין, מתמיד וחרוץ. די שיהא אדם בעל נתונים רגילים. השווה: ע"א 10064/02 מגדל ואח' נ' רים אבו חנא, תקדין עליון 2005(3), 3932. 9. מדובר במקרה דנן באדם צעיר שנספה בתאונת דרכים כשהיה רווק, כמעט בן 20 שנה. לא הובאו לגביו נתונים המשפיעים מהותית לכיוון של כושר השתכרות מופחת, כגון פגימה גופנית או נפשית כלשהי, בעיות פשיעה, סמים, חוסר הסתגלות, קשיים מיוחדים בלימודים, הפרעות אישיות, וכד'. נראה דווקא כי הוא הסתגל יפה, גם חברתית, לחיים בארץ. נקל לשער כי צעיר כזה, בנתוניו של התובע, עשוי לבלות את עיתותיו בגיל האמור (כשחבריו ממחזור הלימודים משרתים בצבא), לאו דווקא בהשתלבות מידית בשוק העבודה, ברציפות, במלוא ההיקף, ומדי יום. ראינו כי הוא שהה באילת תקופה מסוימת, עבד לא ברציפות, וכד', אך ניתן להניח כי לאחר תקופה היה מתמסד, אולי מקים משפחה, מסגל לעצמו עבודה ופרנסה, כך שהנתונים שבעבר אינם כה נחרצים להניאני במקרה דנן מן ההנחה הבסיסית כי אלמלא התאונה היה הוא משתכר בעתיד כשכר הממוצע במשק. לכל היותר, מחמת שהתובע טרם רכש מקצוע, נראה לי כי ביכולתי לעשות הפחתה מסוימת מתוך הערכה כי בשלוש - ארבע השנים הקרובות לאחר התאונה היה התובע, כך ניתן לשער, משתכר פחות מן השכר הממוצע במשק. 10. בראש הנזק הבלתי ממוני זכאי התובע לרבע מן הסכום המקסימלי, בצירוף ריבית מיום התאונה, סך של 40,000 ש"ח להיום. 11. מיום התאונה (11.2.2006) ועד היום, לפי השתכרות של 4,000 ש"ח לחודש נטו, משך 20 חודשים, 30 אחוזים, סך של 24,000 ש"ח. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה עד היום. 12. מהיום ועד פברואר 2010, כחלוף 4 שנים מהתאונה, משך 28 חודשים, לפי 5,000 ש"ח לחודש, 30 אחוזים, סכום של 42,000 ש"ח. 13. מפברואר 2010 עד הגיעו לגיל 67 שנים (29.4.2053), לפי 30 אחוזים מן השכר הממוצע במשק, לאחר היוון והיוון כפול, תוך התחשבות בהעדר ניכוי מס הכנסה מתושב נהריה בהשתכרות זאת, סך של 610,000 ש"ח. 14. הוצאות קבורה ומצבה, הנאמדים לסך של 7,500 ש"ח. 15. סך הכל מתקבל סך של 723,500 ש"ח,בצירוף ההפרשים עבור ההפסד בעבר, כאמור לעיל. יש לצרף שכר טרחת עו"ד ומע"מ, כדרוש. 16. באגרת המשפט עד לשיעור המתחייב מהמגיע לו היתה התביעה מוגשת לבית משפט השלום, תישא הנתבעת. ביתרת האגרה, ישאו התובעים, באשר היה זה ברור מלכתחילה, שהערכאה הנאותה לדון בתביעה היא בית משפט השלום. הנתבעת תשלם את הנדרש ישירות למרכז לגביית אגרות, או לקופת בית המשפט, ואת השאר תעביר לידי ב"כ התובעים.מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמקרי מוות