שימוע לפני הפחתת שעות עבודה
התובע עבד כמדריך מקצועי בסדנת נגרות במרכז טיפולי, המיועד לשיקום מקצועי של בני נוער שנפלטו ממערכת החינוך (להלן: "המפתן").
התובע הועסק "במפתן" באמצעות הנתבעת (להלן גם: "העירייה"). בחלק הארי במימון שכרו של התובע, השתתף משרד העבודה והרווחה.
במשך 15 שנה משנת 1990 עם תחילת עבודתו
מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הפחתת שעות עבודה
למורה:
השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. המערערת, מורה המועסקת על ידי משרד החינוך מזה שנים רבות, הועסקה החל משנת הלימודים תשס"א (ספטמבר 2001) במסגרת חטיבת הביניים של מכללת אמי"ת (המדינה ומכללת אמי"ת
התובעת טוענת כי בתקופת הריונה הראשון, בשנים 2004-2005, צומצמה עבודתה וכי לא הוצעה לה עבודה חלופית, מה שהביא לפגיעה בשכרה, ולפיכך הינה זכאית להפרשי שכר בסך של 45,000 ₪.
התובעת טוענת כי בתקופת הריונה השני, בשנים 2007-2008, צומצמה עבודתה וכי לא הוצעה לה עבודה חלופית, מה שהביא
1. עיקר המחלוקת העומדת להכרעתנו בתביעה זו היא האם התפטר התובע מעבודתו בנתבעת בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורין בהתאם להוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). כן תבע גמול שעות נוספות ודמי חגים.
2. התובע טען בכתב תביעתו וכן
שמירת הריון הפחתת שעות עבודה
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור שולמית שמש ושמואל קליין) בל 10427/07), בו נפסק, כי הגב' רחל בלומנטל (להלן - המשיבה), זכאית לגימלת שמירת הריון חלקית, למרות שלא נעדרה מעבודתה אלא רק הפחיתה את שעות
תביעה זו עניינה תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, זכויות סוציאליות שונות ופיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים.
רקע עובדתי
1. הנתבעת היא חברה המפעילה מכון כושר ובריאות באילת (להלן - "המכון"), בבעלותה ובניהולה של גב' שרון להב (להלן - "גב' להב").
2. התובעת הועסקה במכון כמדריכת אירובי וספינינג החל מיום
התובעת (להלן גם: "העובדת") הועסקה אצל הנתבע (להלן גם: "המעביד"), במכון אורטופדי - "מרכז כף הרגל", למשך תקופה של 75 חודשים, ועד להתפטרותה (לטענתה, בדין מפוטרת) ביום 11.5.10 (ר' עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 16-17). "משכורת חודשית קובעת" לצורך חישובים בתיק זה עמדה ע"ס 6,500 ₪
1. התביעה שבפנינו היא לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 ובתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
2. התובע הוא טכנאי שיניים במקצועו, והנתבעת 1 (להלן - הנתבעת) היא חברה העוסקת בייצור שיניים תותבות.
התובע החל את עבודתו בנתבעת כטכנאי שיניים ביום
נטען כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד, שהתבטאה בהפחתת שעות העבודה, בהפחתה בשכרו ובהטלת מטלות שאינן במסגרת תפקידו, וכי יש בהרעה זו כדי להצדיק חיוב המעבידה בתשלום פיצויי פיטורים.
5. הנתבעת טענה, מנגד, כי העובד לא פוטר וכי לא היתה כל הרעה בתנאי עבודתו ובשכרו, אלא להיפך - כי
לטענת המערער בעניין הפחתת שעות עבודה הוא העיד על הפסקה יומית בעבודתו בהיקף של ¾ שעה בלבד ובכל מקרה לא היתה הצדקה להפחית משכרו כל סכום שהוא בגין הפסקה, שכן לא התקיימו דרישות החוק בעניין זה.
להלן פסק הדין:
פסק דין
השופט שמואל צור
1. המערער הועסק על ידי המשיבה