פסק דין
טענות התובע בכתב התביעה:
בתחילת שנת 1997 פנה התובע אל הנתבע, עורך דין במקצועו, על מנת שייצגו בגביית חוב בסך 45,000 ₪, שחב לו אלי צדיק (להלן - החייב) מכח שטר חוב בו אחז התובע (להלן - השטר). הנתבע הסכים לקבל על עצמו את הטיפול בגביית החוב. מלכתחילה הודיע
פסק דין
1. המבקש הוא הנתבע 2, הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"א מיום 25/8/05, שניתן על ידי כב' השופט פאול שטרק. בפסק דינו חייב בית משפט קמא את המבקש בתשלום פיצוי למשיבה בסך כולל של 4,000 ₪.
בתיק
הכלל לעניין עיכוב יציאה מהארץ תושב חוץ - שאין להשתמש בסמכות העיכוב נגד תושב חוץ אלא במקרים מיוחדים - וגם זאת על רקע תביעת מזונות של ילדים נגד אביהם.
הטעם לכך הוא שצו עיכוב היציאה עוקר את תושב החוץ מסביבתו הרגילה וממקור פרנסתו, אחרי שהוא נזדמן הנה באופן ארעי.
לפיכך נדרשת במקרה
תקנות 362 ו- 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מסדירות את התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ.
לפי תקנה 362, על המבקש סעד זמני להציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה", וכן לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני, גדול
סוגיה משפטית של עיכוב יציאה מהארץ לקטין היא סוגיה קשה ביותר להכרעה, וקושי זה מתבטא היטב בהלכה הפסוקה.
להלן עיקריהם של שלושת התקדימים החשובים:
א. בג"צ 3914/92 לב נ' ביה"ד הרבני, פ"ד מ"ח (2), 491.
בפסק דין זה סקר השופט א. ברק (בתארו אז כמשנה
פסק דין
המבקשת, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 14/2/06 (כב' הרשמת שרון הינדה) לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר ניתן נגדה ביום 16/1/06.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהחלטת בית משפט
החלטה
1. זוהי בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגד המשיב מס' 2.
ביום 4.5.06 ניתן למבקשת, על פי בקשתה, צו לעיכוב יציאתם מן הארץ של המשיבים מס' 1-3, והבקשה נקבעה לדיון במעמד כל הצדדים. המשיבות מס' 1 ו- 3 לא התייצבו לדיון שנקבע, אף
1. הצדדים סמכו ידיי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.
לכאורה פסק דין אשר אינו חייב הנמקה. אולם בנסיבות העניין מצאתי לנכון לנמק בקצרה את קביעתי.
2. התובע, הבנק, הגיש תובענה כנגד הנתבעים לתשלום פיצוי בגין נזק אשר נגרם לו כתוצאה מרשלנותה
בבקשה זו מבקש המבקש לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו ולהורות על החזרת דרכונו:
להלן החלטה בסוגיית עיכוב יציאה מהארץ עבירות מס:
החלטה
1. בת"פ 3349/03 בבימ"ש השלום בחיפה, הורשע המבקש כי בתקופה שבין 12/98 עד 12/00 לא דיווח על
פסק דין
עניינה של בקשת רשות ערעור זאת, הינו החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב יפו (כב' הרשמת שרון הינדה), מיום 7.8.05, במסגרתה נדונה בקשת המבקשת דכאן לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, שהוצא כנגדה במעמד צד אחד.
ראש ההוצאה לפועל ראתה לנכון לדחות את בקשת הביטול ולמעשה