המבחן לניהול הליך במסגרת בקשה למתן הוראות לכונס הינו מורכבותו של ההליך, והאם הוא מחייב ליבון עובדתי שאינו מתאים להליך זה.
להלן בחלטה בנושא בקשה למתן הוראות לכונס:
החלטה
1. לפני בקשה למתן הוראות מטעם כונס הנכסים של חברת סונטון אימובליאן ג'.אם.בי.אייץ' בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק
ככלל, בקשה למתן הוראות נועדה לאפשר לבית המשפט לפקח על נאמן, מפרק וכיו"ב נושאי תפקידים מטעמו, ולהנחותם בדרך בה עליהם לפעול.
יש שבמסגרת הליך למתן הוראות, בנסיבות מתאימות, ינקוט בית המשפט דרך קצרה ויכריע בסכסוך עצמו. למשל, מקום שהעובדות אינן שנויות במחלוקת והשאלה היא של פרשנות בלבד; או מקום
פ ס ק - ד י ן
א. מהות התובענה
זו עתירה למתן סעדים הצהרתיים ומתן הוראות לנאמן.
ב. עובדות רלבנטיות
המשיב מס. 1 היה נאמן בעסקאות מקרקעין, וכתוצאה מכך קיבל לידיו בשנת 1994 סכום של 6,411,231.2 ₪, ואשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום הגשת התובענה
1. חברת תעשיות אלקטרו כימיות (1952) בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה") עסקה טרם פירוקה בתחום הפטרוכימיה, ובעיקר בייצור ומכירת P.V.C, המשמש כחומר גלם לתעשיית הפלסטיקה. פעילות החברה התבצעה ברובה במפעל החברה בעכו. החברה העסיקה עד לשנת 2003 כ- 250 עובדים, ובנוסף כ- 100 עובדי קבלן הועסקו דרך קבע
זו בקשה למתן הוראות.
שני הכונסים והמנהלים של חברות אתא חברה לטכסטיל בע"מ (בכינוס) וטתה בע"מ (בכינוס) עותרים בבקשה הנוכחית.
הכונסים והמנהלים מבקשים מבית-המשפט להורות להם להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול שהוצאו על-ידי ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב.
מדובר בצו עיקול מספר 7203 בתיק
1. עניינו של הליך זה בבחינת טענות סף של המשיבים כנגד המערער שלפיהן דין התביעה שהגיש נגדם להיחסם על הסף בשל מעשה-בית-דין והתיישנות. המחלוקת באשר לטענות סף אלה מעלה שאלה לגבי משמעות המונח "עילת תובענה" לצורך החלת דוקטרינת "השתק עילה" בתורת מעשה-בית-דין, ואת שאלת מובנו של
החלטה זו, עניינה בקשות אחדות, תלויות ועומדות, מטעם החייב, מטעם עו"ד כהן (להלן: "המנהל המיוחד"), מטעם הכונ"ר ומטעם עיריית אילת.
אציג, תחילה, את הבקשות, שהינן בבחינת "בקשות מסגרת" ולאחר מכן, אתייחס לבקשות נלוות לבקשות המסגרת.
הבקשה הראשונה, בקשת החייב להחלפתו של המנהל המיוחד כמייצגו בהליך הגבייה כנגד החייבת
1. למנהל עיזבון ששוחרר מתפקידו נקבע שכר טרחה בבית-המשפט לענייני משפחה. הוא אינו שבע רצון מהסכום שנקבע. האם עליו להגיש לבית-המשפט המחוזי ערעור או בקשת רשות ערעור? זו השאלה הטעונה הכרעה בבקשה שלפניי.
2. בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' טימור) מחק את ערעור המבקש
השופט י' מלץ: 1. המשיבות 1 ו-2 הינן שתי חברות, שעסקו בבניית העיר עמנואל שבשומרון בשנים 1982-1985. שתיהן נקלעו לקשיים כספיים, עד שהיה צורך למנות להן כונס נכסים ומנהל מיוחד. המינוי נעשה ביום 10.7.85, והמשיב 3, עו"ד ד"ר יעקב נאמן, הוא שמונה לתפקיד זה
השופט צ' א' טל: במרכז הדיון עומד נכס מקרקעין בקרית-חיים מעיזבונם של המנוחים שמואל ואסתר מרגולין ז"ל. העיזבון מנוהל על-ידי חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיבה 1), והזכויות בנכס שייכות במחציתן ליורשיהם הטבעיים של המנוחים (המשיבים 2-3) ובמחיצתן לסולל בונה בע"מ (המשיבה