החלטה
1. ביום 26.1.99 הגישו התובעים תביעה שהוכתרה "מתן חשבונות + כספית".
התובעים טענו כי הם מעריכים את סכום התביעה בסכום של כמליון וחצי ₪, אולם התביעה הועמדה על ידם בגבול סמכותו של ביהמ"ש.
התביעה הוגשה במקורה לביהמ"ש השלום בתל-אביב, אולם לאור טענה בעניין הסמכות המקומית
פסק דין
השופט ס' ג'ובראן:
1. בפנינו ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' סלומון צ'רניאק) בתיק ת"א 1295/88 מיום 2.9.02, אשר קבע כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח את מצגי השווא, שלטענתה הוצגו לה על-ידי
פסק דין
1. מבוא
ענייננו בתביעה נזיקית שהוגשה כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") בעילות רשלנות ומצגי שווא כלפי צד שלישי (להלן: "התובע"), אשר רכש נכס בפרוייקט בנייה שמומן באמצעות אותו בנק.
הבנק ערך עם חברת בנייה הסכם מימון לבניית פרוייקט בעיר כפר סבא. שיטת המימון שנקבעה בין הבנק
קראו דוגמא מהפסיקה בנושא קבלת אזרחות על בסיס מצג שווא:
א. הקדמה
העתירה דנן הוגשה ע"י העותרות ביום 28.8.11. העותרת 1 (להלן: "העותרת") ילידת 1950 ובתה העותרת 2 ילידת 1981. השתיים הגיעו לישראל בשנת 1994 כאשתו ובתו של אדם בשם X X, יהודי אזרח ותושב ברית המועצות
התובעים אשר רכשו רכב משומש ממגרש לממכר מכוניות "חניון הצומת", הגישו תביעתם לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם, וזאת כנגד מכון הבדיקה אשר בדק את רכבם, בטענה לרשלנות המכון בבדיקה וכן בטענות של מצג שווא והטעיה בבדיקת הרכב.
הנתבעת, מכון הבדיקה, טענה שאינה חבה כלל בכל אחריות שהיא לפצות התובעים על
מצג כוזב מצד לעירייה בקשר לשטח
.1עקב מכרז שהוצא על ידי עיריית באר-שבע (להלן: העיריה), מכרז מס' 58/86
לטיאוט מדרכות וכבישים (להלן: המכרז) ועל פי הצעה שהגישו התובעים לעירייה. על פי ובעקבות המכרז, נערך ונחתם בין הצדדים ביום 7.1.87הסכם (להלן: ההסכם) שעל פיו קיבלו התובעים על
בית המשפט ציין בפסיקתו כי התנהגות בלתי הוגנת במהלך משא ומתן לקראת כריתת חוזה איננה מוגנת אך ורק על ידי דיני החוזים, כי אם גם על ידי דיני הנזיקין, ובעיקר על ידי עוולות התרמית והרשלנות (מצג שווא רשלני).
שתי העוולות מבוססות על כך שמתקשר הניע את חברו לכרות חוזה עקב
בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 31.12.08 בע"פ 2230/07 (שנדון ביחד עם מספר ערעורים פליליים נוספים), שבו דחה בית משפט זה (השופטים ע' ארבל, א' רובינשטיין וח' מלצר) את ערעורו של העותר (להלן: פרקו) על הרשעתו בשורה של עבירות לפי חוק
רקע
תיק זה נשמע במלואו בפני כב' השופט טהר לב והונח לאחרונה על שולחני, עם פרישתו ולאחר שלא היה סיפק בידו לכתוב את פסק הדין. בנסיבות אלה, לאחר פנייה לצדדים ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, בחנתי את חומר הראיות ובהתאם ניתן על ידי
פתח דבר:
1. בתובענה זו מבקש התובע לפצותו בסכום של 2,650,000 ש"ח בגין קרקע שנמסרה לנתבע על פי הסכם מיום 25.8.91.
התובענה המקורית הוגשה בשנת 2001 ולאחריה תוקן כתב התביעה פעמיים ופסק דין זה דן בכתב התביעה המתוקן הנוסף שהוגש ע"י התובע.
בספטמבר 1991