בסעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) נקבע:
"כל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך".
עסקינן בתביעה שטרית שעילתה בשיקים שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובעת. מדובר איפוא בצדדים ישירים לשיקים, אשר נמשכו במהלך ובמסגרת לפעילות עסקית שבין התובעת והנתבעת.
דוגמא לפסק דין בנושא
אוחז כשורה פקודת השטרות - צד ג אוחז כשורה
מעמדו של אוחז כשורה יקום במענה להוראות שני תתי סעיף 28 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה"):
"28(א). אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא
פקודת השטרות (נוסח חדש)
פרק ראשון: מבוא
1. הגדרות
בפקודה זו -
"בנקאי" - לרבות חבר בני אדם, מואגד ושאינו מואגד, העוסק בעסקי בנק;
"הוצאה" - מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז;
"הסב" - היסב מוגמר במסירה;
"המוכז" - אדם המחזיק בשטר או בשטר-חוב
1. בפניי תביעה שטרית אשר הגיש התובע, זוהר אורי, כנגד הנתבעת, יפית דגן. בעילת התביעה - על פי פרק ו' לבקשה לביצוע שטר היא כי התובע אוחז בשיק בחתימת הנתבעת.
2. השאלה אשר דרושה להכרעה במסגרת פסק דין זה, היא זכותו של אוחז להיפרע ממושך שיק שנגנב ממנו בהיותו חתום, ונמסר
סעיף 28 לפקודת השטרות
"(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את
חשיבות מעמדה כאוחזת כשורה, להבדיל מאוחזת רגילה או מאוחזת בעד ערך, באה לידי ביטוי בסעיף 37(2) לפקודת השטרות, הקובע, כי אוחז כשורה מקבל את השטר כשהוא "נקי מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא" משמע, כי האחיזה כשורה מעבירה לאוחז בעלות נקיה
עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר, גם אם מדובר בפרט חיוני. השלמת השטר צריכה להעשות בהתאם להרשאה שניתנה. ככל שמושך השטר יוכיח כי השטר הושלם שלא בהתאם להרשאה שניתנה, אזי אין בחזקה הקבוע בסעיף 19 כדי לעזור למחזיק שהשלים השטר
יתרת חוב קודם מהווה תמורה בת ערך - סעיף 26 (א) (2) בפקודת השטרות
בפני תביעה אשר במסגרתה אוחדו ארבעה תובענות לביצוע שיקים בסך כולל של 214,000 ₪, בין אותם הצדדים.
במוקד התביעה טענה של הנתבעים לפיה מרבית השיקים נשוא התביעה נמשכו כנגד התחייבות למתן הלוואה, התחייבות שהופרה ומקימה להם
סעיף 22(א) לפקודת השטרות קובע, כי לא קמה חבות על פי שטר ללא חתימה, וכאשר עולה טענה של זיוף חתימה, לא ניתן לרכוש מכוחה של חתימה זו זכות להחזיק בשטר או לאכוף פירעונו, כאמור בסעיף 23(א) לפקודה.
כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח
על פי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות חובת הראיה מוחלפת, כך שעל התובע להוכיח שלאחר אותה רמאות ניתן בתום לב ערך בעד השטרות.
למעלה מן הצורך יאמר, כי גם אם ניתן לטעון כי כוונתו המקורית של ילוז לא היתה נגועה במרמה, ברור, בנסיבות העניין, כי נפלו פגמים חמורים בזכויות הקניין