בתביעתו להחזר שכר הלימוד טוען כי במעמד הרישום לקורס הסביר כי סובל מ"לקות למידה קלה" וכי היא השיבה לו ש"לא תהיה כל בעיה". אלא, שלטענתו, לאחר תחילת לימודיו בקורס, ומשהוגדר תחילה - לאחר מבחן בסיסי שנעשה לו, כמתאים ל"רמה 2" הוא "לא מצא את עצמו שם" והיה לו
בטרם הרישום לקורסים, הציגה בפני נציג הנתבעת אישורים בדבר ליקויי למידה ולאחר שהוסבר לה כי לצורך זה קיימות קבוצות לימוד קטנות במיוחד, היא החליטה לרשום את X לשני הקורסים תמורת סכום כולל של 7,900 ₪.
3. בתביעתה טוענת התובעת, כפי שטענה בהמשך גם X בעצמה, כי כבר לאחר השיעור
הצעת חוק המת"ל - מורה מאבחן בתפקודי למידה במערכת החינוך, התש"ע-2009 (להלן:"חוק מאבחנים דידקטיים")
מטרה
1.
מטרתו של חוק מאבחנים דידקטיים להסדיר את פעילותו של המת"ל (מורה מאבחן תפקודי למידה) במוסד החינוך, ולהגדיר את תפקידיו בתחומים של איתור, אבחון תפקודי למידה והכנת תכניות התערבות, לשם קידום
חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח-2008 (להלן:"חוק ליקויי למידה")
1. הגדרות
בחוק ליקויי למידה -
"אבחון מוכר" - מסמך כתוב, החתום על ידי מאבחן מוכר לזיהוי לקות למידה אצל מועמד או תלמיד, כפי שקבע השר לפי הוראות סעיף 4(ג)(5);
"המועצה להשכלה גבוהה" - המועצה
הצעת חוק לזכויות תלמידים בעלי לקויות למידה בחינוך הרגיל, התש”ס-2000
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שהוחלט ע"י גורם מוסמך להעבירם למסגרת חינוך מיוחד, מטופלים ע"י משרד החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד. לעומתם אין חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, ולכן
הצעת חוק מאבחני לקויות למידה, התש”ס-2000
אין מנוס בחברה דמוקרטית מהסדרת מעמדם הפרופסיונלי של המאבחנים, הואיל ואוכלוסיית העוסקים באבחון לקויות למידה היא אוכלוסיה הטרוגנית מאוד מבחינת רקעה , השכלתה ונסיונה המקצועי וכוללת מאבחנים חסרי השכלה אקדמאית לצד בעלי תארים מתקדמים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה, והנוירופסיכולוגיה .
אי הסדרת מעמדם של המאבחנים
חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח-2008
1. הגדרות
בחוק זה -
"אבחון מוכר" - מסמך כתוב, החתום על ידי מאבחן מוכר לזיהוי לקות למידה אצל מועמד או תלמיד, כפי שקבע השר לפי הוראות סעיף 4(ג)(5);
"המועצה להשכלה גבוהה" - המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה
התעללות מורה בילדים עם ליקויי למידה
1. בגדר הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים, הודו הנאשמות בעובדות כתב האישום כפי שתוקן, תוך שנקבע - בשלב ראשון ללא הרשעה - כי הן בצעו את העבירות המיוחסות להן: תקיפה סתם וכליאת שווא, עבירות לפי סעיף 379 ו-377 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן