על פי הפסיקה, השיקולים בקביעת גובה הפיצויים בעוולת לשון הרע (ללא הוכחת נזק), הינם כדלקמן:
1. חומרה האמירה.
2. מידת הפגיעה (כולל תפוצתה).
3. האם האמירה נאמרה בכוונה לפגוע.
4. האם הובעה חרטה על ידי אומרה.
5. מעמד הניזוק.
6. סכומי פיצוי שנפסקו בעבר בסיטואציות דומות.
עיון בפסיקה הדנה בפיצוי
פיצוי בגין פגיעה בפרטיות:
סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי פגיעה בפרטיות היא ( בין היתר) "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;".
הגדרת פגיעה בפרטיות בחוק הגנת הפרטיות איננה עוסקת בפגיעה עקב כניסה באקראי לביתו של אדם, אלא עיקרו של החוק עוסק בפגיעה הנובעת
סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן עוסק בפיצויים לדוגמא.
מטרתו של חוק הגנת הצרכן להגן על הצרכן מפני מעוולות הנגרמות במסגרת קבלת שרות ואף לקבל פיצוי בגין עוול שנגרם גם ללא הוכחת נזק.
למרות שהצרכן פטור מהוכחת הנזק שנגרם לו ולכאורה די אם יוכיח כי הספק הפר הוראה מהוראות החוק
ישנם סוגים שונים של פיצויים ללא הוכחת נזק: פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע, פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים, פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכו'.
להלן סקירה משפטית בנושא פיצוי ללא הוכחת נזק:
(1) מהם פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות
על פי הדין, זכאי הצד הנפגע לפיצוי המוסכם בחוזה ללא הוכחת נזק, זולת אם מצא בית המשפט כי הפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. (סעיף 15(א) לחוק התרופות). בתי המשפט נוטים לכבד את רצון הצדדים, והמבקש לטעון
א. בקשה מטעם המבקשים, לחילוט ערבות בנקאית שהופקדה ע"י המשיבה בקופת בית המשפט, בהתאם להחלטה מיום 17.5.06, בה התקבלה בקשת המשיבה, ועוכבו הליכי מכר שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל.
ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן:
המשיבה הינה בעלים משותפים של מקרקעין הידועים כחלקות 28, 29 ו 30
לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה סך של 163,815 ש"ח בגין אספקת חומרי בניין ואינסטלציה. הנתבעת גם הפרה הפרה יסודית את החוזים בכך שמסרה את הדירות באיחור ומבלי שהשלימה את התחייבויותיה על פי המפרט והחוזים. בהפרות יסודיות אלה נגרמו לתובעת נזקים בגינם היא זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק
בהתאם לסעיף 56 לחוק זכות יוצרים וההלכה הפסוקה, בבוא בית המשפט לקבוע את שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק המגיע לתובע הנפגע, עליו להתחשב במכלול נסיבות המקרה כפי שהוכחו בפניו, לרבות בהיקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה ההפרה, הנזק הממשי שנגרם לתובעות בגין ההפרה, הרווח שצמח לנתבעים בעקבות ההפרה, מאפייני פעילות
תנייה הכוללת פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק יש לכבד. עם זאת, סעיף 15 (א) לחוק החוזים תרופות, מסמיך את בית המשפט להפחית את שיעור הפיצויים המוסכמים בנסיבות שבהן "הפיצויים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש, בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".
לעניין זה, נקבע בפסיקה כי
סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע: 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק
"במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק".
בית המשפט אינו מחויב, איפוא, לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק